מאמרים

כנס החיסונים הבינלאומי: למעלה ממאה אלף דולר למימון מחקר בלתי תלוי ראשון מסוגו

מור סגמון, רסטון וירג'יניה, ארה"ב. 5 באוקטובר, 2009

למעלה מ 600 משתתפים מ 11 מדינות, בהן ישראל אותה יצגו מתן קורן ואנוכי מארגון "חסון", השתתפו בכנס שנערך ב 1-5 באוקטובר, 2009, במלון הייאט שבוירג'יניה, ארה"ב. הכנס, אותו ערך המרכז הלאומי למידע על חיסונים בארה"ב NVIC, נשא את הכותרת "הראו לנו את המידע ותנו לנו את החופש לבחור" כאשר ברקע החלטת רשויות הבריאות במדינת ניו-יורק לחייב את כל עובדי מערכת הבריאות להתחסן

כנגד שפעת החזירים והשפעת העונתית, ללא יוצא מהכלל, או לוותר על מקום עבודתם, וכן שיעורי תחלואה הולכים וגדלים בהם אוטיזם (ילד אחד מכל מאה ילדים היום לעומת אחד לכל אלפיים חמש מאות ילדים בשנת 1970), אסתמה (אחד לכל תשעה היום לעומת אחד לכל 120 בשנת 1979) וקשיי למידה (אחד מכל ששה ילדים היום לעומת אחד מכל 300 בשנת 1976), מחלות אותן רבים משייכים לעליה הדרמתית במספר החיסונים הניתנים היום לילדים בארה"ב. לפי תכנית החיסונים המומלצת היום בארה"ב ילד מקבל 49 מנות של 14 חיסונים עד גיל שש, חיסונים שברוב המדינות ניתן להימנע מהם ע"י הצהרה על התנגדות על רקע פילוסופי או דתי.

 

תכנית הכנס הייתה עמוסה ביותר וכללה הרצאות ודיונים בשיתוף הקהל משעה שמונה בבוקר ועד עשר בלילה על פני שלושה ימים כאשר ביום הרביעי נסעו משתתפי הכנס לפגישות עם נבחריהם בקונגרס על מנת לדרוש מנציגיהם להקצות משאבים למחקרי עומק בלתי תלויים בהם יושוו אוכלוסיות של ילדים שאינם מתחסנים לעומת ילדים שכן מתחסנים וכן לאפשר לאזרחי ארה"ב לבחור באם ירצו להתחסן אם לאו, ללא הצבת תנאים כמו כניסה למערכת החינוך או תהליכי תחקור אודות הנטיות הדתיות של המבקשים להימנע מהחיסונים, כפי שנעשה במדינת ניו-יורק. תכנית הכנס שילבה דוברים מתחומי הרפואה, המדע, בריאות הציבור, חוק ומשפט, רפואה משלימה ותקשורת בלתי תלויה והציגה קשת רחבה של דעות ועמדות בנוגע לאפקטיביות ובטיחות החיסונים, תיאורית החיידקים וגישות שונות לשמירה על בריאות והימנעות ממחלות. יחד עם זאת, דוברי הכנס היו כולם תמימי דעים באשר לחשיבות על שמירה על חופש הפרט בשאלת חובת החיסונים ולאפשר לכל הורה לבחור לעצמו באילו חיסונים יחסן את ילדיו, אם בכלל, ובאיזו תדירות, לאחר שנחשף לכלל העמדות והנתונים אודות התועלת האפשרית שבחיסונים אל מול הסיכון הכרוך בהם וללא גורמי לחץ מצד רשויות הבריאות או החוק.

דר' דיאן הארפר, מומחית עולמית בתחום חיסוני סרטן צוואר הרחם, הציגה ממצאים מדעיים רבים וסיכמה שבמדינות המפותחות אין צורך בשימוש בחיסונים הקיימים כנגד סרטן צוואר הרחם לעומת המדינות המתפתחות בהן יש הצדקה לכך. הארפר הראתה, למשל, כי הוספת החיסון לבדיקות שגרתיות של משטח צוואר הרחם, בדיקה נפוצה במדינות מפותחות, איננה מפחיתה את שיעורי התחלואה בסרטן זה. הארפר היתה שותפה מרכזית בדיונים אודות מדיניות חיסונים אלו בארה"ב, משמשת יועצת קבועה לארגון הבריאות העולמי בנושא וכן עבדה עם שתי יצרניות החיסונים האלו, גלקסו סמית קליין ומרק, בהובלת מחקרי הבדיקות אותם ערכו בשלבים שתיים ושלוש.

דר' לוראנס פלבסקי, רופא ילדים, חבר באקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ומנהל מחלקת רפואה דחופה לילדים בבית חולים בניו-יורק בעברו, הציג את הגישה החלופית לתיאורית החיידקים של פסטר, הגישה הרווחת במדע הרפואה המודרנית שעל בסיסה מושתתת כל תפיסת החיסונים. לפי הגישה אותה הציג פלבסקי, תסמינים (להם אנו קוראים מחלות) הם תוצאה של הצטברות רעלים בשיעור העולה על יכולת הגוף שלנו להיפטר מהם וכי בתהליך ההבראה מתסמינים אלו לוקחים חלק הוירוסים המוצאים סביבה נוחה המאפשרת להם להתקיים ולבצע את תפקידם. כך, באוכלוסיה הנחשפת כולה לוירוס נתון חלק מהנחשפים יפתחו את תסמיני המחלה וחלק לא, בהתאם למאזן הרעלים הכולל ויכולת המערכת החיסונית של כל אחד מהם להתמודד עם תהליכים אלו. גישה זו, הנקראת הומוטוקסיקולוגיה, הוצגה לראשונה ע"י דר' ביצ'אמפ הנודע, בן תקופתו של פסטר (ונקראה פולימורפיזם בשעתו), ולדברי אחת מדוברות הכנס צפויה להעסיק אותנו יותר בשנים הקרובות.

מבריטניה הגיעה ג'יין בריאנט, מיסדת ומנהלת קבוצת הלחץ הבינלאומית למעקב בנושאי בריאות, The One Click Group. בריאנט, אם לילד שנפגע מחיסונים, רתמה את נסיונה הקודם כיו"ר שתי חברות יחסי הציבור הגדולות בעולם לרבות ידע פנימי על יצרני התרופות והממשלה והקימה קבוצה זו שלה קהל של מאות אלפי קוראים נאמנים בכמאה מדינות. בריאנט דיברה על הקשר בין תאגידי התקשורת בעולם לבין יצרני התרופות ודיווחה כי התקשורת העולמית היום נשלטת ע"י עשרה תאגידים בלבד, בהם וולט דיסני, GE, סוני, AT&T, ליברטי, ויאקום וניוז קורפורשין. לחיזוק דבריה הצביעה בריאנט על מינויו של ג'יימס, בנו של רופרט מרדוק, לחבר הנהלה של חברת התרופות גלקסו סמית קליין (GSK). מרדוק, איל תקשורת שבבעלותו תחנת טלוויזיה, עיתון הוול סטריט ג'ורנל, עיתון הסאנדיי טיימז ועוד חברות תקשורת רבות, ידוע בניצול כוחו והשפעתו על פוליטיקאים, שבתורם שומרים על עסקיו. בתפקידו החדש יהיה אחראי ג'יימס מרדוק על בקרת "נושאים חיצוניים שיש בהם פוטנציאל להשפעה משמעותית על העסקים והמוניטין של חברת GSK". לא פלא שהכנס החשוב הזה הוחרם ע"י רשתות התקשורת המובילות.

בין עשרות המרצים בכנס שניים כבשו את הבמה וסחפו את הקהל לתשואות רמות באופן בולט יותר מהשאר. הראשון, אנדרו וייקפילד, שהפך לשעיר לעזאזל התורן בעשור האחרון ע"י הממסד הרפואי בבריטניה לאחר שבמסיבת עיתונאים שערך בית החולים שבו עבד כגסטרואנטרולוג ענה וייקפילד לשאלת עיתונאי שהוא היה מעדיף להפריד את החיסון המשולב כנגד חזרת-חצבת-אדמת לשלושה חיסונים נפרדים. היה זה לאחר שמחקר שערך וייקפילד עם עוד כתריסר שותפים חשף מחלת מעיים חדשה המופיעה בילדים אוטיסטים אשר במעיים שלהם נמצא נגיף החצבת הכלול בחיסון ולאחר שוייקפילד מצא שלא קיימים מחקרים מספקים אודות בטיחות חיסון זה. בהרצאתו סקר וייקפילד מחקר חדש לו הוא שותף ובו נבדקה ההשפעה של חיסון ההפטיטיס בי על גזע המוח של קופים. לפי המחקר, בקבוצת הקופים שקיבלה את החיסון כ 24 שעות לאחר לידתם נצפה עיכוב בהתפתחות רפלקסים בסיסיים "אוטומטיים" החיוניים להישרדותם של הקופים בטבע, כמו מציצה, ייחום, האכלה וכד'. הקהל האוהד עטף את וייקפילד בתמיכה והערכה על אומץ ליבו ונחישותו. בתשובה לשאלה מה גורם לו להתמיד במאבקו ולהחזיק מעמד לאור מסע ההשמצות העולמי שמלווה אותו מזה כעשור ענה וייקפילד: "איזו אפשרות אחרת קיימת בעצם?". בגליון חודש אוקטובר של המגאזין Autism File מתפרסם מאמר ובו שוטח וייקפילד לראשונה בפומבי את עמדתו וטענותיו על אותה פרשה וציד המכשפות בו הוא נתון.

המרצה הפופולארי השני היה דר' גארי נול, יוצר סרטים רבים, בהם שני סרטיו האחרונים: "חיסון גורלי" (Vaccine Nation) ו "תוצרת ארה"ב: אוטיזם" (Autism: Made in the U.S.A.). נול, אוסף בלתי נלאה של מחקרים מדעיים אודות חיסונים, עלה לבמה כשערימת ניירות מקוטלגים ומתוייגים בידיו, קובץ ששימש אותו בישיבה עם קובעי מדיניות החיסונים בארה"ב קודם לכן בנושא חיסוני השפעת השונים. נול הראה שבעצם העובדות המדעיות מצביעות שחיסוני השפעת אינם עובדים וסיפר בהתלהבות על ההתעלמות הבוטה של חבריו לישיבה מהעובדות המדעיות הקיימות וכי הם נחושים לקדם את חיסוני שפעת החזירים בכל מחיר. נול סחף את הקהל עם סיפורים שונים על השפעת תעשיית התרופות על הפוליטיקאים בארה"ב ותיבל את דבריו בנתונים מדעיים וסטטיסטים רבים.

באחד המושבים בכנס שדן במדיניות החיסונים בארה"ב אחת המשתתפות ניגשה למיקרופון והציעה, לתוך התסכול הרב מאזלת ידן של הרשויות לקדם ולממן מחקר המשווה בין אוכלוסיות מחוסנות לאוכלוסיות בלתי מחוסנות, לגייס כסף פרטי לטובת מחקר זה: "יש לנו כאן עשרות מדענים ורופאים באולם וכשש מאות משתתפים. אם כל אחד יתרום מאה דולר תהיה לנו קרן לטובת מימון מחקר זה מבלי להמתין לממשלה עד בוש". הצעתה הספונטנית זכתה לתמיכה מקיר לקיר ועד סוף הכנס נאספו למעלה ממאה אלף דולר לטובת קרן זו. המרכז הלאומי למידע על חיסונים, מארגן הכנס, ירכז את הקרן ואת הפעולות הנדרשות על מנת להוציא לפועל מחקר עומק מקיף ורב משתנים המשווה בין שתי אוכלוסיות אלו, מחקר שלא נערך כמוהו עד כה. בספונטניות דומה התגבשה התארגנות על של אנשי חוק ומשפט שישתפו פעולה בבחינת הסתירות בין מדיניות החיסונים לבין החוקה בהיבטים של חופש הפרט וזכות החולה להסכמה להתערבות רפואית.

במושב מיוחד שהוקדש להערות חופשיות מצד המשתתפים נשמעו עדויות קורעות לב וסוחטות דמעות מהורים לילדים שנפגעו מחיסונים, לעיתים עד שלושה ילדים במשפחה, אך גם אופטימיות באשר לתכניות טיפול מיוחדות העוזרות לילדים אלו, בהם אוטיסטים רבים, להחלים באופן הדרגתי על פני כמה שנים.

במסע אינטנסיבי של מדע, רפואה, תקשורת פורצת גבולות באמצעות האינטרנט, היכרויות חדשות והתרגשות, ללא ספק השיא של הכנס היה טקס הענקת פרס כבוד לברברה לו-פישר, מייסדת ומנהלת המרכז הלאומי למידע על חיסונים מזה כשלושים שנה, הפתעה שהכינו לה עמיתיה בארגון. ברברה, אמא לנפגע חיסון בעצמה, הקימה והובילה את הארגון בשתי ידיה בתקופה שבה המודעות לנזקי החיסונים כמעט ולא היתה קיימת וכאשר מעטים היו אנשי המקצוע האמיצים שיצאו באופן פומבי כנגד הטון השולט בממסד הרפואי. ברברה עברה תקופות ומבחנים קשים עד שזכתה לראות השבוע מאות רופאים, מדענים, משפטנים ואזרחים מרחבי העולם מצדיעים לה ולפועלה ולמעשה מבטיחים את המשך פעילות הארגון והישגיו.

אתם כאן: Home