FAQ's

  • מהי העמותה למתן מידע על חיסונים ומהן מטרותיה?

    ארגון "חסון" – עמותה למתן מידע על חיסונים הינו הארגון הישראלי המספק מידע אודות החיסונים בישראל: יעילות, בטיחות, תכנית החיסונים, תפקיד החיסונים בהפחתת תחלואה ותמותה, היבטים משפטיים ועוד.

    ארגון "חסון" מעודד הורים ללמוד את נושא החיסונים, על כל היבטיו, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ולהיות מודעים לחופש הבחירה העומד לרשותם. הארגון מציע שירותי מידע באינטרנט, הרצאות, מענה לשאלות ופניות הציבור, תרגום מאמרים וספרים וכן הצגת נושא החיסונים בפני הציבור באמצעות כלי התקשורת ובכנסת.

  • מהי עמדת משרד הבריאות ביחס לחיסונים?

    לפי משרד הבריאות:

    • החיסונים נמנים עם ההישגים הבולטים של הרפואה המודרנית בכלל ובישראל בפרט
    • החיסונים יעילים במניעת מחלות כאשר שיעור כיסוי החיסונים באוכלוסיה גבוה מ 90%
    • תופעות הלוואי האפשריות מחיסונים כוללות אדמומיות במקום הזריקה, מעט חום ותסמינים קלים אחרים החולפים מאליהם בתוך כמה ימים

  • מדוע מציעים לי לקחת ויטמין K

    הויטמין ניתן כדי למנוע מצב של תת-קרישת דם בגין חוסר בוויטמין K, מצב די נדיר ולא קורה לרובם הגדול של הילדים.

    ויטמין K ניתן בזריקה או דרך הפה (אוראלי). לזריקה יש את כל החסרונות של זריקות אחרות, בעיקר חומרים רעילים יותר והחדרת חומרים רעילים וחלבונים זרים דרך השריר ישירות למחזור הדם תוך עקיפת מנגנוני הסינון והמיון הטבעיים, באמצעות מערכת הנשימה, מערכת העיכול והמערכת החיסונית הרחבה. ויטמין K הניתן דרך הפה יעיל פחות ולכן נדרשות יותר מנות ממנו. החומר הרעיל המצוי בוויטמין K הניתן בבית חולים (phenol) מופרש בד"כ מהגוף כאשר ניתן דרך הפה.

    מחקרים מסוימים מצאו קשר בין מתן הוויטמין בזריקה לבין סיכון מוגבר לסרטן בגיל הילדות בעוד מחקרים אחרים שללו קשר שכזה, כך שההשערה עוד לא בוססה או נשללה באופן משכנע[1]

    לדברי פרופ' ג'ודית דה-קאווה[2]:

    ישנם ויטמינים רבים שעשויים להיות חסרים לנו, והם הסיבה למחלות ותופעות רבות שאנו חווים היום. למה להתמקד דווקא בוויטמין אחד שאולי חסר (ואולי לא)? חוסר בכל ויטמין או מינרל חיוני אחר יגרור בעיות לא פחות חמורות.

    הדרך הטובה ביותר לספק ויטמינים לגוף הינה באריזתם הטבעית, באמצעות אכילת מזונות עשירים בוויטמין הדרוש (על כל הרכיבים המשלימים הנדרשים על מנת שהוא יהיה זמין לספיגה בגוף).

    אם ידוע על מחסור בוויטמין K, הדרך הטובה ביותר לתקן זאת הינה באמצעות מזון מלא עשיר בוויטמין K, בעיקר ירקות ירוקים ואחרים (חסה, תרד, עלי סלק, Kale, פטרוזיליה, סלרי), או באמצעות מיץ מירקות אלה בתוספת גזר או תפוחים להעשרת הטעם והערך התזונתי.

    אם אין ברירה ובכל זאת מעדיפים באמצעות תוספי מזון, יש לחפש תוספי מזון המכילים מזון מלא ולא ויטמינים סינטטיים. תוספים המכילים מזונות מיובשים או מוקפאים נחשבים לתוספים טובים.

    ככל שהאם מחזירה לעצמה את הויטמינים והמינרלים החסרים מוקדם יותר, כך הסיכוי שלתינוק יהיה מחסור בהם קטן יותר.



    [1] BMJ 1998;316:189-193

    [2] Judith A. DeCava, PhD, CNC, LNC; Health Researcher

  • אילו חיסונים נותנים לחיילים עם גיוסם לצה"ל?

    כל החיילים מחוסנים בשרשרת החיול כנגד טטנוס (חיסון דחף) וכן חיסון ארבע-ולנטי כנגד ארבעה זני מנינגוקוק (mencevax), כאשר חיילים ביחידות שדה או תפקידי רפואה מקבלים חיסונים נוספים על סמך תפקידם ושיבוצם.

    מידע נוסף על חיסונים בצה"ל

  • למה הכוונה ב "יעילות החיסונים"?

    המשמעות האינטואיטיבית שלנו לפירוש המונח "יעילות החיסונים" הינה: שיעור האנשים באוכלוסיה מתחסנת שיהיו מוגנים בפני מחלה, כאשר הם נחשפים אליה. לדוגמא, אם 100 אנשים שהתחסנו נגד מחלה שיעילות החיסון כנגדה מוערך ב 80% נחשפים לגורם המחלה – אזי 80 אנשים מהם יהיו מוגנים מפני המחלה, ו 20 אנשים יחלו בה. פירוש זה מכונה "יעילות קלינית", או במילים אחרות, מבחן התוצאה "בשטח".

    בדיקת יעילותו של חיסון חדש לפני אישור שיווקו לציבור, מגדירה, בין השאר את יעילותו. מה שבודקים החוקרים הוא את שיעור הנוגדנים שנוצרו בדם, מעל רף מסוים, כתגובה לחיסון, או כפי שמדד זה מכונה: "יעילות מחקרית".

    מאחר והיכולת של הגוף לדחות מחלה בעת חשיפה אליה תלויה בפעולה מורכבת של המערכת החיסונית כולה ולא רק ברמת הנוגדנים בדם, ומאחר ורמת הנוגדנים אותם מייצר הגוף כתוצאה מחשיפה זו לאחר חיסון הולכת ויורדת עם הזמן, השימוש במדד היעילות המחקרית על מנת לנבא יעילות קלינית (בשטח) איננו נכון.

    "במיוחד עבור מחלות ויראליות, התגובה החיסונית ברמת התא היא מה שחשובה באמת; רמות נוגדנים והגנה לחלוטין אינם קשורים זה לזה"1

    דוגמאות לפער שבין יעילות מחקרית לבין יעילות קלינית ניתן למצוא בהרצאות ובאתר שלנו.



    1. Interview with Dr. John March, Moredun Research Institute, Scotland (Following extensive vaccination studies on animals)

  • למה הכוונה ב "בטיחות החיסונים"?

    מאחר והחיסונים, כמו כל תרופה אחרת, טומנים אפשרות לפגיעה, יש למדוד בנוסף ליעילות החיסון את רמת בטיחותו, על מנת להעריך באם התועלת הפוטנציאלית שלו במניעת תחלואה עולה על הסיכון הכרוך בהתחסנות. לפיכך, יעילות ובטיחות החיסונים הם שני המדדים אותם בודקים בתחום החיסונים ועל סמך תוצאותיהם (ושיקולים כלכליים ולוגיסטיים אחרים) אמורה להיקבע מדיניות החיסונים.

  • איך אדע שילדי נפגע מחיסון?

    היו ערים במיוחד בימים עד השבועות הראשונים לאחר קבלת חיסון, לכל שינוי, חיצוני והתנהגותי, של התינוק: חום, פרכוסים, אדמומיות באזור הזריקה, בכי ממושך, פריחה, נפיחות, נטייה לישנוניות, חוסר תיאבון, דלקות שונות (למשל דלקת אוזניים), אפאטיות, איבוד קשר עין וכד'. מרבית התופעות הנ"ל ועוד רבות אחרות מתועדות בתור תופעות לוואי לחיסונים. תופעות אחרות, המתפתחות לאורך חודשים ושנים לאחר החיסון, פחות מתועדות, אם כי ידועות על סמך עדויות של רופאים, הורים ומעט מחקרים יחסית. אנא ראו פירוט במדור שאלות על בטיחות החיסונים וכן באתר שלנו.

  • מדוע אני לא שומעת רופאים ישראלים המותחים ביקורת על תכנית החיסונים בפומבי?

    ממה שידוע לנו אנו שומעים לעיתים סיפורים נקודתיים על רופאים בודדים בקהילה המוכנים לייעץ להורים באופן פרטני באילו חיסונים הם ממליצים להם להתחסן ובאילו לא, אבל כאמור, אלה רופאים בודדים. במשך הזמן העמותה נחשפת לעוד ועוד רופאים המוכנים לעזור ולסייע להורים על אף עמדת משרד הבריאות.

    בכנס הסתדרות רופאי הילדים בשנת 2008, בפאנל שעסק בדרך ההתמודדות עם "סרבני החיסונים", הציע דר' ברק להטיל סנקציות על כל רופא בישראל שיצא נגד תכנית החיסונים המומלצת של משרד הבריאות.

    באוקטובר 2006 נפטרו 15 אנשים לאחר קבלת חיסון נגד שפעת. לאחר 48 שעות הודיע שר הבריאות כי הקשר לחיסונים נבדק באופן יסודי ונשלל לחלוטין. מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות כתבה דו"ח הסותר הודעה זו של שר הבריאות וטוען כי בדיקה שכזו אורכת לפחות 14 ימים. בעקבות זאת פוטרה המנכ"לית ממשרתה ואף היתה חשופה לאיומים על חייה (נחשף בתכנית של אורנה בן דור ופרופ' רפי קרסו: "מה הורג אותנו? חיסונים")

    אנא עיינו גם בתשובה לשאלה: אני חושדת שילדי נפגע מחיסון. הרופאים והאחיות טוענים בתוקף שזה לא קשור לחיסון ומפנים לי את הגב. מדוע הם לא עוזרים לי?

  • יעילות החיסון

    1. בשנת 2006, ערך טום ג'פרסון סקירה שיטתית של כל המחקרים המדעיים הקיימים על חיסוני השפעת6. יש לציין שסוג זה של מחקר הוא בעל השפעה חזקה הרבה יותר מאשר מסקנותיו או תוצאותיו של מחקר בודד. ג'פרסון מסכם את ממצאיו:
      1. "העובדות מסקירות שיטתיות מראות שההשפעה של החיסון זניחה עד לא קיימת"
      2. "רוב המחקרים הם ברמה מתודולוגית נמוכה וההשפעה של גורמים מסיחים היא גבוהה"
      3. "קיימות מעט עובדות להשוואה אודות בטיחות החיסון"
      4. "הסיבות לפער בין המדיניות לבין העובדות – אינן ברורות"
    2. בשנת 2010 נערכה סקירה מקיפה נוספת, הפעם על חיסוני השפעת למבוגרים (גילאים 16 עד 65)7. הסקירה נערכה ע"י קבוצת קוקריין – הקבוצה המדעית הבלתי תלויה והמוערכת ביותר בעולם המדעי. שני חוקרים סקרו בנפרד את כל המידע הקיים על חיסוני השפעת למבוגרים ותוצאותיהם הושוו ואוחדו. הממצאים והמסקנות שלהם עולים בקנה אחד עם הסקירה הקודמת, ואף יותר משמעותיים:
      1. יעילות חיסוני השפעת נעה בין 3% (במקרה הבלתי סביר שיצרני החיסון בשנה נתונה קלעו בול לשני זני הנגיף הצפויים בעונה הקרובה) לבין 1% במקרה היותר שכיח, שבו טעו היצרנים בהערכת שני הזנים הצפויים. כלומר, מכל 100 מתחסנים – למתחסן אחד לא יתפתחו תסמינים של שפעת!
      2. "לחיסון היתה השפעה צנועה על הפסד ימי עבודה, ולא היתה השפעה כלל על מספר האישפוזים והסיבוכים מהמחלה"
      3. "חיסונים מומתים (בהם הנגיף מומת ע"י חום או חומר כמו פורמלדהייד בתהליך הייצור) גרמו לתופעות לוואי מקומיות ושיעור מוערך של 1.6 מקרי ג'יליאן-ברה נוספים לכל מיליון חיסונים"
      4. "בסקירת קודמת של 274 מחקרים שפורסמו עד שנת 2007 נמצא שמחקרים הממומנים ע"י תעשיית התרופות פורסמו יותר בכתבי עת יוקרתיים וצוטטו יותר פעמים – ללא קשר לאיכותם וגודלם"
      5. "מחקרים שמומנו ע"י גורמים ציבוריים דיווחו באופן משמעותי הרבה פחות תוצאות המצדדות בחיסונים. הסקירה הראתה שעדויות מדעיות אמינות בקושי קיימות, אך נמצא שנעשית מניפולציה נרחבת במסקנות ומוניטין רע למחקרים"
      6. החוקרים מסכמים שלפי דעתם "נראה שתוצאות סקירת המחקרים הזו אינה תומכת בחיסון מבוגרים נגד שפעת כמדיניות שבשגרה"
    3. בסקירה נוספת שבוצעה ע"י קבוצת קוקריין10 בה נסקרו 75 מחקרים שנעשו על ילדים נמצא כי יעילות החיסון החי-מוחלש לשפעת טובה יותר מזו של החיסון המומת כאשר מדובר בילדים בין הגילאים 2-6 שנים. החיסון הניתן מתחת לגיל שנתיים נמצא כלא יעיל והחוקרים מציינים כי השפעתו זהה לזו של חיסון דמה (פלסבו).
      הנתונים מצביעים על כך שיעילות החיסון החי-מוחלש עומדת על 1:6, קרי, על מנת למנוע שפעת בילד אחד, יש צורך בחיסון של 6 ילדים. יעילות החיסון המומת עומדת על 1:28 ומכאן שיעילותו נמוכה יותר.
      לא נמצא קשר בין החיסון לשפעת לבין מניעת מחלות מישניות כגון בעיות נשימה ודלקות אוזניים.
      קשר רופף נמצא בין מתן החיסון וקיצור זמן ההיעדרות של הילדים ממסגרות החינוך.
    4. בשנת 2010 ביקשו אותם חוקרים מקבוצת קוקריין לסקור את המחקרים אודות יעילות חיסון השפעת כאשר ניתן לעובדי מערכת הבריאות העובדים עם אנשים מבוגרים. החוקרים מסכמים8:
      1. "עובדי מערכת הבריאות מתחסנים בשיעור נמוך יותר מאנשים מבוגרים וסקרים מראים שעובדי מערכת הבריאות שאינם מתחסנים לא רואים את עצמם בסיכון, מטילים ספק ביעילות החיסון, מודאגים מתופעות לוואי של החיסון וחלקם לא רואים את הלקוחות שלהם ככאלה אשר בסיכון"
      2. "אנו מסיקים שאין עדויות מדעיות לכך שחיסון עובדי מערכת הבריאות לכשעצמו מונע מקרים בדוקים במעבדה של שפעת, דלקת ריאות או מוות כתוצאה מדלקת ריאות במוסדות מגורים לאנשים מבוגרים לטווח הארוך"
    5. מאמר שהתפרסם ע"י ה-CDC (המרכז למניעת מחלות בארה"ב) מגלה כי בטווח של 3 ימים, אצל רבע (25 מתוך 102 אנשים) מאנשי חיל הים שיצאו לאימון אובחנו סימני שפעת. על פי הנתונים, 99% מכלל אנשי הצוות, שהיו צעירים ובריאים, כבר חוסנו לקראת הנגיף 3 חודשים קודם לכן. 24 מתוך 25 חולי השפעת חוסנו כנגד שפעת. מרביתם המכריעה (18 אנשים) של החולים חלו בזן N3N2 שהיה דומה לזן שנמצא בחיסון שקיבלו11.
      החוקרים, שניסו למצוא הסבר לתופעת ההתפרצות באוכלוסיה מחוסנת היטב, מסכמים את המאמר תוך שהם מציינים כי "התפרצויות שפעת עדיין יכולות להופיע באוכלוסיות המחוסנות בשיעור גבוה" 12-13.
    6. פחות מ 2.5% מעובדי הבריאות בבית החולים איכילוב בתל אביב בחרו להתחסן נגד שפעת בשנת 20109.
  • שם המחלה

    פוליו / שיתוק ילדים / Poliomyelitis

  • שם המחלה

    דלקת עוצבה (קרום המוח) / המופילוס אינפלואנזה מסוג B / HiB meningitis / haemophilus influenzae B

  • שם המחלה

    דלקת כבד נגיפית מסוג B / צהבת מסוג B / Hepatitis B / Serum Hepatitis

  • שם המחלה

    צפדת / פלצת / טטנוס / Tetanus

  • שם המחלה

    חצבת / Measles / Rubeola / Morbilli

  • שם המחלה

    שעלת / Pertussis / Whooping Cough

  • תיאור המחלה

    וירוס הרוטה משתייך למשפחת Roeviridae. הוירוס חודר בד"כ דרך הלוע ומתרבה במעיים. לאחר תקופת דגירה של יומיים, יופיעו הסימנים הכוללים הקאות, חום ושלשולים. המחלה עלולה לגרום לאיבוד נוזלים רב ולעיתים הטיפול יכלול עירוי נוזלים. אחת הסכנות כתוצאה ממחלה זו הינה התייבשות. הוירוס עלול לפגוע בספיגת ערכים תזונתיים כמו סודיום, גלוקוז ומים. התסמינים משתנים בעוצמתם מחולה לחולה ולא בהכרח יופיעו אצל כל הילדים הנגועים בוירוס. עד שליש מהילדים הנגועים בוירוס יעלו חום מעל 39 מעלות צלזיוס. התסמינים הקשרוים עם פעולת המעיים יחלפו בתוך 3 עד 7 ימים. הוירוס מדבק מאד ועובר מאדם לאדם בד"כ כתוצאה מחשיפה לצואה של אדם נגוע בוירוס, באמצעות חפצים, מים ודרכים נוספות1.

    מנגנון ההגנה ע"י המערכת החיסונית מפני הוירוס איננו ברור. זיהום בוירוס הרוטה אינו מעניק הגנה מפני זיהומים נוספים, אך אלו יהיו ללא תסמינים או מלווים בתסמינים קלים יותר. ההגנה נגד הוירוס הולכת ומתחזקת עם כל זיהום נוסף. לאחר זיהום ראשון, 38% מהילדים מוגנים מפני כל זיהום נוסף, 77% לא ישלשלו כתוצאה מהוירוס בפעמים הבאות ול 87% לא יהיה שלשול חמור1.

    תסמיני זיהום מוירוס הרוטה דומים לזיהומי מעיים אחרים ולכן נדרשת בדיקת מעבדה לאימות זיהום בוירוס הרוטה1.

    וירוס הרוטה נפוץ בכל העולם, אם כי זנים שונים אופייניים בדכ" לאזורים שונים1.

  • שם גורם המחלה

    וירוס הפפילומה / Human Papiloma Virus / HPV

  • שם המחלה

    אדמת / Rubella / "third disease" / German Measles /

  • שם המחלה

    אבעבועות רוח / שלבקת חוגרת / Shingles / Herpes Zoster / Varicella / Chicken-pox

  • שם המחלה

    דלקת כבד נגיפית מסוג A / צהבת מסוג Serum Hepatitis A / Hepatitis A

עמוד 1 מתוך 11
אתם כאן: Home