Comodo SSL

FAQ's

  • בטיחות החיסון

    יצרן חיסון ה RotaRix מדווח9 שהחיסון לא נבדק על ילדים עם הפרעות מעיים כרוניות או ילדים עם כשלים במערכת החיסונית. כמו כן, החיסון לא נבדק בקרב ילדים שנחשפו לוירוס הרוטה לפני קבלת החיסון. אין לחסן ילדים האלרגיים לאחד המרכיבים של החיסון או לגומי הלטקס, ילדים הסובלים מכשל חמור של המערכת החיסונית (SCID) או ילדים עם מום מולד במעי. יש לדחות מתן החיסון לילדים הסובלים משלשולים או הקאות.

    תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות אי-שקט ועצבנות, נזלת, שיעול, חום, חוסר תיאבון והקאות. תופעות לוואי נוספות כוללות: מוות, השתפלות המעיים, הפרעות מעיים שונות, הפרעות במערכת הלימפה והדם, מחלת קוואסאקי (מחלה חמורה העלולה לפגוע בלב ולסכן חיים. תסמינים כוללים: חום, פריחה, אדמומיות בפה ובעיניים, בלוטות נפוחות וכן נפיחות בגפיים).

    אין לחסן ילדים האלרגיים לאחד המרכיבים של החיסון או לילדים הסובלים מכשל חמור של המערכת החיסונית (SCID).

    החיסון עלול לגרום להשתפלות המעיים, המלווה בסימנים הבאים: הקאות, שלשולים, כאבי בטן, דימום בצואה. מחלה זו עלולה לסכן חיים – היה ערני לתופעות אלו ופנה לעזרה רפואית באופן מיידי.

    מה מכילים חיסוני הרוטה וירוס המורשים בישראל?

    יצרן ושם החיסוןסוג החיסוןמרכיבים לא פעילים בחיסוןהערות
    Merck: RotaTeq Rota Cell Culture Media, Fetal Bovine Serum, Sodium Citrate, Sodium Phosphate Monobasic Monohydrate, Sodium Hydroxide Sucrose, Polysorbate 80 טיפות דרך הפה
    GSK: RotaRix Rota Amino Acids, Calcium Carbonate, Calcium Chloride, D-glucose, Dextran, Ferric (III) Nitrate, L-cystine, L-tyrosine, Magnesium Sulfate, Phenol Red, Potassium Chloride, Sodium Hydrogenocarbonate, Sodium Phosphate, Sodium L-glutamine, Sodium Pyruvate, Sorbitol, Sucrose, Vitamins, Xanthan טיפות דרך הפה

    מאז תחילת שיווק החיסונים נגד וירוס הרוטה הוגשו 34 תביעות לפיצויים בגין פגיעות חמורות בארה"ב, במסגרת תכנית הפיצויים הלאומית לנפגעי חיסונים. 20 תביעות הסתיימו בפיצויים.

  • אמצעים למניעת המחלה

    מניעה הדבקה בוירוסי הפפילומה

    השימוש בקונדום יכול להפחית את הסיכוי להידבקות בוירוס אם כי לא למנוע אותו בשל הסיבה שאינו מכסה לחלוטין את איבר המין 1. יחסים מונוגמים או התנזרות הינם היעילים ביותר במניעת הדבקה בוירוס 2.

    מניעת סרטן צוואר הרחם

    נשים רבות מכירות ושמעו על החיסון נגד סרטן צוואר הרחם אך מעט מהן יודעות על דרכי ההדבקה, חשיבותה של בדיקת ה- PAP (משטח צוואר הרחם), טיפול וכדומה 18-21.

    ביצוע של בדיקות PAP רוטיניות (אחת ל- 3 שנים בממוצע) הוא האמצעי היעיל ביותר לגילוי מוקדם של שלבי ה- CIN ובכך למנוע את ההתדרדרות לסרטן צוואר הרחם. גילוי מוקדם מעלה משמעותית את סיכויי הריפוי אשר עומדים במדינות מערביות על קרוב ל- 100% 4.

    במחקרי יעילות מצאו כי בנשים אשר מבצעות בדיקת PAP שגרתית אין העדפה לחיסון (יעילות החיסון זהה ליעילות הזיהוי המוקדם), כמו כן, נמצא כי בנשים אשר חוסנו כנגד וירוסי הפפילומה היתה ירידה של 10% בממצאי ה- PAP ביחס לנשים אשר לא חוסנו. החיסון יכול לתרום באופן משמעותי לנשים אשר אינן מבצעות בדיקת PAP שגרתית 8-10.

  • אמצעים למניעת המחלה

    בהיותה מחלה מדבקת, אמצעי מניעה ראשון הוא שמירה מפני קירבה לחולים22

  • אמצעים למניעת ההדבקה בנגיף

    על מנת למנוע הדבקה, יש להימנע ממגע עם אדם חולה עד אשר מתייבשות כל השלפוחיות בגופו.

  • אמצעים למניעת ההדבקה בנגיף

    שמירה על היגיינה בסיסית מסייעת במניעת המחלה במקומות בהם היא מתפרצת.

  • אמצעים למניעת המחלה

    מניעת המחלה בסביבת החולה נעשית בד"כ באמצעות טיפול אנטיביוטי למי שבא עימו במגע1.

  • אמצעים למניעת ההדבקה בנגיף

    בהיותה מחלה מדבקת, אמצעי מניעה ראשון הוא שמירה מפני קירבה לחולים.

  • האין המידע אותו מציגה העמותה עשוי לגרום לירידה בשיעור ההתחסנות ובכך לגרום להתפרצות מחלות?

    המידע המוצג ע"י העמותה הינו מידע המובא מגורמים רשמיים כגון: מחקרים מדעיים, פרסומים סטטיסטיים, עמדותיהם של רופאים ופרסומים באמצעי התקשורת המקובלים. העמותה אינה יוצרת מידע אלא מביאה אותו למען כלל הציבור. בין השאלות אותן יש לשאול על מנת להעריך באם ירידה בשיעור ההתחסנות מקדמת את בריאות הציבור או לא:

    • האם תמיד ירידה בשיעור ההתחסנות נגד מחלות מסוימות באמת תגרום להתפרצות המחלה?
    • האם התפרצות מחלה הינה תוצאה של שיעור התחסנות נמוך, או שמא התפרצויות אלו אפשריות גם כאשר שיעור הכיסוי החיסוני הינו גבוה?
    • האם תחלואה במחלות מסוימות בגיל הילדות תורמת לבריאות הילד בפרט והציבור בכלל?
    • האם תחלואה במחלות מסוימות בגיל הילדות, תמנע התפרצויות של מחלה זו בגילאים מתקדמים יותר, בשל דחיית המחלה ע"י החיסון?
    • מה היקף התחלואה הכולל שייחסך לציבור כתוצאה מהפחתת חיסונים (כמו הפרעות במערכת העצבים, מחלות כרוניות בשל מערכת חיסונית ירודה, מחלות אוטו-אימוניות בשל גירוי יתר של המערכת החיסונית, וכו')?
    • בצד ירידה במחלה כתוצאה מהחיסונים, אילו מחלות דומות מופיעות במקומה, בגלל החיסונים, אלא שאינן נספרות בתור מופעי המחלה ולכן נוצר מצג שווא של ירידה לכאורה (למשל, מנינגיטיס במקום HiB, זנים אחרים של פנוימוקוק, שפעת, חזרת)?
    • האם כדאי לאפשר למחלת ילדות קלה להופיע בגיל מוקדם, להעניק חסינות טבעית למשך שנים רבות, ומנגד לחסוך תחלואה רבה וקשה יותר?
    • איך זה שגם במדינות בהן לא מחסנים כנגד כל המחלות הנכללות בתכנית המומלצת בישראל, מחלות אלו מתפרצות בשיעור מתון, ללא קשר למתן או אי מתן חיסונים (כמו חזרת ביפן)?
    • איך זה שבמדינות רבות אחרות תכנית החיסונים המומלצת קטנה עד כדי מחצית מהתכנית המומלצת בישראל, ובכל זאת לא מדווחות התפרצויות קטלניות ומסוכנות בהן?
    • האם ההשערה על "חסינות העדר" הוכחה? האם "חסינות העדר" אכן עובדת עם חיסונים?
    • האם החיסונים תרמו אי פעם באופן משמעותי למיגור איזו מהמחלות הזיהומיות הקטלניות של המאות השמונה עשרה והתשע עשרה? ובישראל, האם תכנית החיסונים עמדה אי פעם במבחן לבלימת מגפות קטלניות?

    במילים אחרות, השפעת תכנית החיסונים צריכה להיבחן בראיה רחבה ומקיפה יותר של בריאות הציבור, ולא במבחן צר של היארעות המחלה לאחר החיסון נגדה.

  • משרד הבריאות ממליץ לחסן את כל הילודים נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B (הפטיטיס B) עם היוולדם. מי באמת זקוק להגנה של החיסון הזה?

    מאחר ומירב הסיכויים להידבקות בשנות הילדות הינם כתוצאה מהידבקות מהאם במהלך הלידה, בתנאי שהאם הינה נשאית של הנגיף, מקובל במדינות מערביות רבות לחסן רק את אותם תינוקות הנולדים לאמהות הנמצאות נשאיות של הנגיף בבדיקה מוקדמת. שיטה זו מביאה להתחסנות של מספר מזערי של תינוקות לאחר הלידה כנגד הפטיטיס B (בישראל מדובר על פחות מאחוז אחד1). בישראל, עד שנת 1992, חוסנו רק תינוקות לאמהות ממוצא אתיופי שנמצאו נשאיות בבדיקה.

    המניע העיקרי למדיניות של חיסון תינוקות לאמהות נשאיות בלבד הינו הימנעות מסיכוני החיסון, במיוחד בגיל כה רך, כאשר הגורם העיקרי להידבקות הינו קיום יחסי מין, מה שלא קורה בשנות הילדות, וממילא רמת הנוגדנים שנוצרו כתוצאה מהחיסון תרד בתוך כמה שנים ולא תהיה יעילה עוד בגיל ההתבגרות. למרות זאת, בישראל הוחלט על חיסון גורף של כלל התינוקות, ללא הבחנה, ולפי עדויות המגיעות אלינו לפעמים בניגוד לרצונם של ההורים.

     



    1. Bogomolski-Yahalom et al., Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk, J Med Virol. 1991 Aug;34(4):217-22

     

  • לעיתים אנו שומעים על התפרצויות מחלות, כמו חצבת וחזרת, בשל אותם אנשים באוכלוסיה שלא מתחסנים, או תיירים שהביאו את הווירוס עימם לישראל. האין זו הוכחה לחשיבות ההתחסנות ע"י כל האוכלוסייה ול "חסינות העדר"?

    התייחסות נרחבת לתיאורית "חסינות העדר" תמצאו בתשובה לשאלה הקודמת: משרד הבריאות טוען שנדרש כיסוי חיסוני של לפחות 90% באוכלוסיה על מנת למנוע התפרצות מחלות ("חסינות העדר")...

    למרות ריבוי מקרים של התפרצות שעלת בקרב אוכלוסיות מחוסנות היטב, למרות שידוע כי מוטציות העמידות לחיסונים של הנגיף גורמות למחלה הדומה מאד לשעלת להתפרץ (כמו נגיף ה פארא-פרטוסיס), ולמרות שהחוקרים יודעים היטב שלא ניתן להגן מפני התפרצות שעלת באמצעות חיסונים2, משום מה, משרד הבריאות ממשיך לטעון לתיאוריית חסינות העדר והתוצאה הינה לחץ ציבורי להעלאת שיעור המתחסנים.

    תופעה דומה אפשר לראות גם במחלת החזרת, אשר באופן כללי איננה מסוכנת עבור הרוב המכריע של הילדים, במיוחד אם חולים בה בגיל צעיר. דווקא מחלת החזרת בגיל בוגר יותר מעמידה את החולים בה בסיכון גדול יותר מפני סיבוכי המחלה. נתוני התחלואה בחזרת בשנת 2010 בישראל מצביעים על גיל בוגר יותר בקרב החולים במחלה לעומת תקופות שקדמו למתן חיסון זה בישראל. כ 10% מהחולים בלבד היו מתחת לגיל ארבע, בעוד 75% מהחולים היו בני עשר שנים או יותר(!). נתונים אלה מחזקים את ההשערה שהחיסון דוחה את גיל המחלה. עוד נמצא שכ 60%-70% מהחולים קיבלו שתי מנות חיסון (לפי התכנית המומלצת) ובכלל, נמצא שזן הנגיף בחלק מחולים אלה היה שונה מהזן המצוי בחיסון1. כ 4,000 חלו בחזרת בתקופה של פחות משנה בהתפרצות זו. יתרה מזו, במדינות כמו הודו ויפן, שם החיסון נגד חזרת כלל איננו חלק מהתכנית המומלצת, מחזור התפרצות המחלה נשאר קבוע, פחות או יותר – עם או בלי החיסונים, כפי שניתן לראות בתרשים הבא:

    Japan Mumps

    בהתפרצות החזרת בישראל בשנת 2010 חלו ילדים, בעיקר בוגרים, באזורים שונים בארץ, למרות שיעור כיסוי חיסוני גבוה ביותר. זן הנגיף היה שונה מזן הנגיף אשר עבורו פותח החיסון, מה שהעלה חשד בקרב חלק מהמומחים שמא החיסון ממילא לא יכול היה למנוע התפרצות זאת. מרבית החולים היו מחוסנים היטב בשתי מנות החיסונים הנדרשות לפי התכנית המומלצת.

    לסיכום, הנתונים מראים שחסינות העדר איננה עובדת, שלא בהכרח צריך לחסן את האוכלוסייה על מנת לשמור על רמת תחלואה נמוכה ושהתפרצויות מחלות תמשכנה לקרות ללא קשר לשיעור ההתחסנות בציבור.



    1. משרד הבריאות, סיכום ישיבת הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים מיום 25.1.10 על התפרצות החזרת

    2. Mooi F R, van LooIHM, King A. Adaptation of Bordetella pertussis to Vaccination: A Cause for its Reemergence? Emerging Infectious Diseases. Vol. 7, No. 3 Supplement June 2001

  • הורים לילדים שאינם מחוסנים טוענים שילדיהם בריאים באופן כללי יותר מילדים מחוסנים. האם זה נכון?

    גם אנו נחשפים לטענות כאלו מדי פעם. המבחן היחידי שבו שאלה זו תוכל להיות מוכרעת יהיה מחקר המשווה, לאורך שנים, בין קבוצת מחוסנים לקבוצה של בלתי מחוסנים. ארגונים כמו העמותה למתן מידע על חיסונים בישראל ובמדינות אחרות בעולם קוראים לביצוע מחקר כזה כבר שנים רבות והארגון המקביל לנו בארה"ב אף הקים קרן למטרת ביצוע מחקר שכזה.

    סקר בינלאומי אשר מבסס את ממצאיו על שאלונים מפורטים הנשלחים ע"י הורים לילדים שאינם מחוסנים ומקיף אלפי ילדים מצא הבדלים משמעותיים, לטובתם של הילדים הבלתי מחוסנים.

    דר' פרנסואה ברטוד ריכז עדויות ממקומות שונים בעולם המצביעות על בריאותם המצוינת של אוכלוסיות בלתי מחוסנות.

    מחקר אחד בכל זאת מצא הבדלים משמעותיים בין בריאותם של מחוסנים לבריאותם של בלתי מחוסנים.

  • היכן אוכל למצוא הורים נוספים לנפגעי חיסונים על מנת שיוכלו להבין אותי ולעזור לי?

    ישנן כמה קהילות שבהן ניתן למצוא הורים נוספים לנפגעי חיסונים, בהן דף העמותה למתן מידע על חיסונים בפייסבוק וקומונת אוטיזם וחיסונים בתפוז.

    בנוסף, אנו מרכזים רשימת הורים לנפגעי חיסונים ומאפשרים להם החלפת דעות וניסיון בינם לבין עצמם.

    במקרים מסוימים אנו נוכל לחבר אותך עם הורה לנפגע חיסונים על מנת ללמוד על דרכו ואפשרויות הטיפול אותן מצא.

  • תיאור התפתחות החיסון

    ב- 1947, ג'ונס סאלק (Jonas Salk), רופא ומיקרוביולוג אמריקאי, התמנה למנהל המעבדה לחקר נגיפים באוניברסיטת פיטסבורג. הוא היה מעוניין בפיתוח של חיסון לפוליו. ב- 1952, סאלק שילב שלושה סוגים של נגיף הפוליו, שגודלו על תרבית שהוכנה מכליות של קופים. תוך שימוש בפורמלדהייד, הוא הצליח "להרוג" או לנטרל את החומר הנגיפי כך שהוא יעורר תגובה של נוגדנים מבלי לגרום למחלה. באותה שנה הוא התחיל בניסויים ראשוניים על נסיינים אנושיים. ב- 1953 פורסמו ממצאיו במגזין של אגודת הבריאות האמריקאית Journal of the American Medical Association ובאפריל 1954 הושק מסע ההתחסנות הראשון לפוליו, שכוון לילדים בגיל בית ספר 35. ואולם, זמן קצר לאחר מכן מאות בני אדם חלו בפוליו מהחיסון של סאלק; רבים מתו. מסתבר, שחיסון "הנגיף המומת" שלו לא היה לחלוטין בלתי פעיל 1. החיסון פותח מחדש, ועד אוגוסט 1955 ניתנו יותר מארבע מיליון מנות בארה"ב. עד 1959, כמעט 100 ארצות נוספות השתמשו בחיסון של סאלק 1,35.
    ב- 1957, אלברט סאבין (Albert Sabin), רופא ומיקרוביולוג אמריקאי נוסף, פיתח חיסון חי (ללקיחה דרך הפה) נגד פוליו. הוא לא חשב שהחיסון המומת של סאלק יהיה יעיל במניעת מגיפות. הוא רצה שהחיסון ידמה הידבקות אמיתית. המשמעות הייתה שימוש בגרסה מוחלשת של הנגיף החי. הוא ערך ניסויים באלפי קופים ושימפנזות לפני שבודד סוג נדיר של נגיף הפוליו שיתרבה בדרכי העיכול בלי לחדור למערכת העצבים המרכזית. הניסויים הראשוניים בבני אדם נערכו במדינות זרות. ב- 1958 נוסה החיסון בארה"ב. וב-1963 נכנס חיסון "קוביית הסוכר" של סאבין לשימוש הציבור 1,35.

    איזה חיסון נמצא בשימוש היום?
    ב- 1963 החליף במהרה החיסון האוראלי של סאבין את החיסון המוזרק של סאלק. זול יותר לייצר אותו, קל יותר לקחת אותו, ונראה שהוא מספק הגנה טובה יותר, כולל "התחסנות העדר" באנשים שלא חוסנו. יחד עם זאת, אי אפשר לתת אותו לאנשים עם מערכת חיסון מעורערת 1,35. בנוסף, תיתכן התפתחות של פוליו אצל חלק ממקבלי החיסון ואצל אנשים עם מערכת חיסון חלשה, הבאים במגע עם ילדים שקיבלו את החיסון זמן קצר לפני כן 1,35-38. כתוצאה מכך, בינואר 2000, ה- CDC "עדכן" את המלצותיו בנוגע לחיסון הפוליו, בחזרה למדיניות שהוטמעה בשנות החמישים של המאה הקודמת: יש לתת לילדים אך ורק את זריקת הנגיף המומת. בחיסון האוראלי יש להשתמש רק "בנסיבות מיוחדות 39-41".

  • אמצעי טיפול בחולה

    מחלה הנגרמת מחיידק ה- HiB מלווה בתסמינים הדורשים לרוב אישפוז בבית חולים לצורך קבלת טיפול אנטיביוטי (ממשפחת הפניצילינים) למשך 10 ימים. כיום נפוצים בארה"ב זני HiB העמידים לאנטיביוטיקה1.

  • אמצעי טיפול בחולה

    אין טיפול ספציפי במקרה של מחלה אקוטית, למעט תמיכה בחולה. הטיפול במקרים של מחלה כרונית הוא תרופתי, עם יעילות של 25%-50%. מאחר וההדבקה נעשית באמצעות נוזלי הגוף (בעיקר דם), יש לנקוט אמצעי זהירות עם חולים (אקוטים וכרונים) על מנת שלא יסכנו אחרים1.

  • אמצעי טיפול בחולה

    במקרה של הופעת תסמיני המחלה (התכווצויות קלות בשרירי הלסת, עליה בחום בשיעור של 2-4 מעלות, הזעה מוגברת ודופק מהיר בהתקפים) יש לוודא מעבר אויר לנשימה ולהעניק תמיכה מסייעת. כמו כן, ניתן לתת אנטיביוטיקה המורידה את כמות החיידקים אך אינה משפיעה על הרעלן הגורם לכיווצים ולכן במקרים אלו מומלץ לתת נוגדנים אנושיים כנגד הרעלן (TIG).1

  • אמצעי טיפול בחולה

    אין טיפול ספציפי בחצבת למעט תמיכה והקלה על התסמינים6.

    מינון גבוה של ויטמין A מפחית את הסיכוי לסיבוכי החצבת (דלקת ריאות, דלקת אוזניים, תמותה)4-5 ומהווה טיפול מומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי23.

    במחקר שנעשה בילדים עם כשל במערכת החיסונית שלא מאפשר להם לייצר נוגדנים כלל וחלו במחלת החצבת נמצא כי הם החלימו ממחלת החצבת ואף נהנו מהגנה לאורך זמן7.

  • אמצעי טיפול בחולה

    הטיפול במחלת השעלת יהיה בעיקר תמיכה בחולה, מה גם שאנטיביוטיקה עשויה להיות לעזר, בהיותה מסייעת בסילוק הליחה. בד"כ יומלץ על נטילת אנטיביוטיקה גם לאנשים הקרובים לחולה, ללא קשר לגילם. במידה וישנה אבחנה מוקדמת של המחלה (בטווח של שבוע מהתפרצותה) ניתן לתת טיפול אנטיביוטי שימנע את התפתחות המחלה. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב ממליץ גם על השלמת חיסונים לאנשים הקרובים לחולה1.

  • מראי מקום

    1. The CDC’s Pink Book chapter on Rota virus

    2. Muhsen et al, The Journal of Infectious Diseases 2009; 200:S254–63

    3. Dagan R, Bar-David Y, Sarov B, et al. Rotavirus diarrhea in Jewish and Bedouin children in the Negev region of Israel: epidemiology, clinical aspects and possible role of malnutrition in severity of illness. Pediatr Infect Dis J 1990; 9:314–21

    4. Grisaru-Soen G, Engelhard D, Pearl S, Schlesinger Y, Shtein M, Ashkenazi S. Hospitalizations associated with rotavirus gastroenteritis in Israel—a retrospective study. Harefuah 2008; 147:8–11, 96

    5. http://en.wikipedia.org/wiki/Rotavirus_vaccine

    6. http://www.rotateq.com/

    7. Chodick et al, European Journal of Public Health, 2009; Vol. 19, No. 3, 254–259

    8. http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/appendices/B/excipient-table-2.pdf

    9. http://us.gsk.com/products/assets/us_rotarix.pdf

    10. Weintraub ES, Baggs J, Duffy J, et al. Risk of Intussusception after Monovalent Rotavirus Vaccination. N Engl J Med January 14, 2014, DOI: 10.1056/NEJMoa1311738

    11. Yih WK, Lieu TA, Kulldorff M, et al. Intussusception Risk after Rotavirus Vaccination in U.S. Infants. N Engl J Med 2014; 370:503-512 February 6, 2014, DOI: 10.1056/NEJMoa1303164

  • אמצעי טיפול בחולה

    אין טיפול מיוחד בזיהום וירוס הפפילומה. הטיפול נקבע בהתאם לממצאים הקליניים בכל מקרה ומקרה 2.

עמוד 6 מתוך 11