Comodo SSL

FAQ's

  • מראי מקום

    1 Okonek BM, et al. Development of polio vaccines. Access Excellence Clas-sic Collection, February 16, 2001:1. www.accessexcellence.org/AE/AEC /CC/polio.html
    2 Volk WA, et al. Basic Microbiology, 4th edition. Philadelphia, PA: J.B. Lippincott Co., 1980:455.
    3 Physician’s Desk Reference (PDR); 55th edition. Montvale, NJ: Medical Economics, 2001:778.
    4 Burnet, M., et al. The Natural History of Infectious Disease New York, NY: Cambridge University Press, 1972:16.
    5 Neustaedter R. The Vaccine Guide. Berkeley, California: North Atlantic Books, 1996:107–8
    6 Baby Center. The Polio Vaccine (0-12 months). www.babycenter. com/refcap/155.html?CP_bid=
    7 Moskowitz R. Immunizations: The Other Side. Mothering Spring 1984:36.
    8 Houchaus. Ueber Poliomyelitis acuta. Munch Med Wochenschr 1909; 56:2353–55.
    9 Lambert SM. A yaws campaign and an epidemic of poliomyelitis in West-ern Samoa. J Trop Med Hyg 1936; 39:41–6.
    10 Lindsay KW, et al. Neurology and Neurosurgery Illustrated. Edin-burgh/London/New York: Churchill Livingston, 1986:100. Figure 15.2. Po-lio incidence rates obtained from National Morbidity Reports.
    11 McCloskey BP. The relation of prophylactic inoculations to the onset of poliomyletis. Lancet, April 18, 1950:659–63.
    12 Geffen DH. The incidence of paralysis occurring in London children within four weeks after immunization. Med Officer 1950;83:137–40.
    13 Martin JK. Local paralysis in children after injections. Arch Dis Child 1950; 25:1–14.
    14 Hill AB, et al. Inoculation and poliomyelitis. A statistical investigation in England and Wales in 1949. British Medical Journal 1950; ii:1–6.
    15 Medical Research Council Committee on Inoculation Procedures and Neu-rological Lesions. Poliomyelitis and prophylactic inoculation. Lancet 1956; ii:1223–31.
    16 Sutter RW, et al. Attributable risk of DTP (Diphtheria and Tetanus Toxoids and Pertussis Vaccine) injection in provoking paralytic poliomyelitis during a large outbreak in Oman. Journal of Infectious Diseases 1992; 165:444–9.
    17 Strebel PM, et al. Intramuscular injections within 30 days of immunization with oral poliovirus vaccine—a risk factor for vaccine-associated paralytic poliomyelitis. New England J of Med, February 23, 1995:500+.
    18 Editorial. Provocation paralysis. Lancet 1992; 340:1005.
    19 Wyatt HV. Provocation poliomyelitis: neglected clinical observations from 1914-1950. Bulletin of Historical Medicine 1981; 55:543–57.
    20 Townsend-Coles, W.F and Findlay, G.M. Poliomyelitis in relation to intra-muscular injections of quinine and other drugs. Trans R Soc Trop Med Hyg 1953; 47:77–81.
    21 Guyer B, et al. Injections and paralytic poliomyelitis in tropical Africa. Bull WHO 1980; 58:285–91.
    22 Bodian D. Viremia in experimental poliomyelitis. II. Viremia and the mechanism of the >provoking= effect of injections of trauma. Amer J Hyg 1954; 60:358–70.
    23 Wyatt HV. Incubation of poliomyelitis as calculated from time of entry into the central nervous system via the peripheral nerve pathways. Rev Infect Dis 1990; 12:547-56.
    24 Wyatt HV, et al. Unnecessary injections and paralytic poliomyelitis in India. Trans R Soc Trop Med Hyg 1992; 86:546–9.
    25 Chandra RK. Reduced secretory antibody response to live attenuated mea-sles and poliovirus vaccines in malnourished children. British Medical Journal 1975; ii:583–5.
    26 McBean E. The Poisoned Needle. Mokelumne Hill, California: Health Research, 1957:116.
    27 Sandler B. American Journal of Pathology, January 1941.
    28 Sandler B. Diet Prevents Polio (Milwaukee: Lee Foundation for Nutritional Research, 1951).
    29 Allen H. Don’t Get Stuck: The Case Against Vaccinations. (Oldsmar, Flor-ida: Natural Hygiene Press, 1985:166.
    30 Harry NM. The recovery period in anterior poliomyelitis. British Medical Journal 1938; 1:164–7.
    31 Sharrard W. Muscle recovery in poliomyelitis. J Bone Joint Surgery 1955; 37B:63–79.
    32 Affeldt JE, et al. Functional and vocational recovery in severe poliomyeli-tis. Clin Orthop 1958; 12:16–21.
    33 Hollenberg C, et al. The late effects of spinal poliomyelitis. Can Med Assoc J 1959; 81:343–6.
    34 Ramlow, J., et al. Epidemiology of the post-polio syndrome. American Journal of Epidemiology 1992;136:783.
    35 A Science Odyssey: People and Discoveries. Salk produces polio vac-cine.www.pbs.org/wgbh/aso/databank/entries/dm52sa.html
    36 Strebel PM., et al. Epidemiology of poliomyletis in U.S. one decade after the last reported case of indigenous wild virus associated disease, Clinical Infectious Diseases CDC, February 1992:568–79.
    37 Gorman C. When the vaccine causes the polio. Time October 30, 1995:83.
    38 Shaw D. Unintended casualties in war on polio. Philadelphia Inquirer June 6, 1993:A1.
    39 Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR): CDC. 2000; 49:1–22.
    40 Reuters Medical News. CDC publishes Updated Poliomyelitis prevention recommendations for the U.S., May 22, 2000. www.id.medscape.com /reuters/prof/2000/05/05.22/20000522plcy001.html
    41 The Associated Press. Polio cases caused by vaccine. The Santa Fe New Mexican, January 31, 1997.
    42 Data taken from government statistics, as reported in an Associated Press dispatch from Boston, August 30, 1955.
    43 As reported by Saul Pett in an Associated Press dispatch from Pittsburgh, October 11, 1954.
    44 Washington Post, September 24, 1976.
    45 American Academy of Pediatrics, Report of the Committee on Infectious Diseases: 1986 (Elk Grove Village, Illinois: AAP):284–5.
    46 Institute of Medicine. An evaluation of poliomyelitis vaccine policy op-tions. IOM Publication 88-04 (Washington DC: National Academy of Sci-ences, 1988).
    47 Vaccine Adverse Event Reporting System (VAERS), Rockville, MD.
    48 IOS. The Polio vaccine coverupCOPV Vaccine Report: Document #14. www.ios.com/~w1066/poliov6.html
    49 U.S. Department of Health and Human Services. Polio: What You Need to Know, Atlanta, GA: CDC, October 15, 1991:3.
    50 Mendelsohn R. How to Raise a Healthy Child...In Spite of Your Doctor. (Ballantine Books, 1984:231.
    51 Alderson M. International Mortality Statistics, Washington, DC: Facts on File, 1981:177–8.
    52 Hearings Before the Committee on Interstate and Foreign Commerce, House of Representatives, 87th Congress, 2nd Session on HR 10541. May 1962:94–112.
    53 Los Angeles County Health Index: Morbidity and Morality, Reportable Diseases.
    54 O’Hern M. Profiles: Pioneer Women Scientists. Bethesda, MD: National Institutes of Health.
    55 Curtis T, Manson P. Scientist’s Polio Fear Unheeded: How U.S. Re-searcher’s Warning Was Silenced. The Houston Post 1992:A1 and A12.
    56 Sweet BH, Hilleman MR. The Vacuolating Virus: SV-40. As cited in The polio vaccine and simian virus 40 by Moriarty, T.J. www.chronicillnet.org/ online/bensweet.html
    57 Moriarty T.J. The polio vaccine and simian virus 40. Online News Index. www.chronicillnet.org/online/bensweet.html
    58 Shah K, Nathanson N. Human exposure to SV40. American Journal of Epidemiology, 1976;103:1-12.
    59 Curtis T. The origin of AIDS: A startling new theory attempts to answer the question >Was it an act of God or an act of man= Rolling Stone, March 19, 1992:57.
    60 Bookchin D, Schumaker J. Tainted Polio Vaccine Still Carries Its Threat 40 Years Later. The Boston Globe, January 26, 1997.
    61 Innis MD. Oncogenesis and poliomyelitis vaccine. Nature, 1968;219:972–3.
    62 Soriano F, et al. Simian virus 40 in a human cancer. Nature, 1974; 249:421–4.
    63 Weiss AF, et al. Simian virus 40-related antigens in three human men-ingiomas with defined chromosome loss. Proceedings of the National Academy of Science, 1975;72(2):609–13.
    64 Scherneck S, et al. Isolation of a SV-40-like papovavirus from a human glioblastoma. International Journal of Cancer, 1979;24:523–31.
    65 Stoian M, et al. Possible relation between viruses and oromaxillofacial tumors. II. Research on the presence of SV40 antigen and specific antibod-ies in patients with oromaxillofacial tumors. Virologie, 1987;38:35–40.
    66 Stoian M, et al. Possible relation between viruses and oromaxillofacial tumors. II. Detection of SV40 antigen and of anti-SV40 antibodies in pa-tients with parotid gland tumors. Virologie, 1987;38:41–6.
    67 Bravo MP, et al. Association between the occurrence of antibodies to sim-ian vacuolating virus 40 and bladder cancer in male smokers. Neoplasma, 1988;35:285–8.
    68 O’Connell K, et al. Endothelial cells transformed by SV40 T-antigen cause Kaposi’s sarcoma-like tumors in nude mice. American Journal of Pathol-ogy, 1991;139(4):743–9.
    69 Weiner LP, et al. Isolation of virus related to SV40 from patients with pro-gressive multifocal leukoencephalopathy. New England Journal of Medi-cine, 1972;286:385–90.
    70 Tabuchi K. Screening of human brain tumors for SV-40-related T-antigen. International Journal of Cancer 1978;21:12–7.
    71 Meinke W, et al. Simian virus 40-related DNA sequences in a human brain tumor. Neurology 1979;29:1590–4.
    72 Krieg P, et al. Episomal simian virus 40 genomes in human brain tumors. Proceedings of the National Academy of Science 1981; 78:6446-50.
    73 Krieg P, et al. Cloning of SV40 genomes from human brain tumors. Virol-ogy 1984;138:336–40.
    74 Geissler E. SV40 in human intracranial tumors: passenger virus or onco-genic >hit-and-run= agent? Z Klin Med, 1986;41:493–5.
    75 Geissler E. SV40 and human brain tumors. Progress in Medical Virology, 1990;37:211–22.
    76 Bergsagel DJ, et al. DNA sequences similar to those of simian virus 40 in ependymomas and choroid plexus tumors of childhood. New England Journal of Medicine, 1992;326:988–93.
    77 Martini, M., et al. Human brain tumors and simian virus 40. Journal of the National Cancer Institute, 1995;87(17):1331.
    78 Lednicky JA, et al. Natural Simian Virus 40 Strains are Present in Human Choroid Plexus and Ependymoma Tumors. Virology, 1995;212(2):710–7.
    79 Tognon M, et al. Large T Antigen Coding Sequence of Two DNA Tumor Viruses, BK and SV-40, and Nonrandom Chromosome Changes in Two Gioblastoma Cell Lines. Cancer Genetics and Cytogenics, 1996;90(1): 17–23.
    80 Vilchez RA, et al. Association between simian virus 40 and non-hodgkin lymphoma. Lancet, (March 9, 2002), 359: 817–23.
    81 Carbone, M., et al. SV-40 Like Sequences in Human Bone Tumors. Onco-gene, 1996;13(3):527–35.
    82 Pass, HI, Carbone, M., et al. Evidence For and Implications of SV-40 Like Sequences in Human Mesotheliomas. Important Advances in Oncology, 1996:89-108.
    83 Rock, Andrea. The Lethal Dangers of the Billion Dollar Vaccine Business, Money, December 1996:161.
    84 Carlsen, W. Rogue virus in the vaccine: Early polio vaccine harbored virus now feared to cause cancer in humans. San Francisco Chronicle, July 15, 2001:7. Research by Susan Fisher, epidemiologist, Loyola University Medi-cal Center.
    85 National Institutes of Health. Zones of Contamination: Globe Staff Graphic.
    86 Bookchin D, Schumacher J. Tainted polio vaccine still carries its threat 40 years later. The Boston Globe, January 26, 1997.
    87 SV-40 Contamination of Polio Vaccine. Well Within Online, (February 3, 2001, updated). www.nccn.net/~wwithin/polio.htm
    88 Rosa FW, et al. Absence of antibody response to simian virus 40 after inoculation with killed-poliovirus vaccine of mothers offspring with neuro-logical tumors. New England Journal of Medicine, 1988;318:1469.
    89 Rosa FW, et al. Response to: Neurological tumors in offspring after inocu-lation of mothers with killed poliovirus vaccine. New England Journal of Medicine, 1988, 319:1226.
    90 Martini F, et al. SV-40 Early Region and Large T Antigen in Human Brain Tumors, Peripheral Blood Cells, and Sperm Fluids from Healthy Individu-als. Cancer Research, 1996;56(20):4820–5.
    91 Fisher, Barbara. Vaccine safety consumer group cites conflict of interest in government report on cancer and contaminated polio vaccine link. National Vaccine Information Center (NVIC); Press Release, January 27, 1998.
    92 National Cancer Institute (June 2001).
    93 Koprowksi H. Tin anniversary of the development of live virus vaccine. Journal of the American Medical Association 1960;174:972–6.
    94 Hayflick L, Koprowski H, et al. Preparation of poliovirus vaccines in a human fetal diploid cell strain. American J Hyg 1962;75:240–58.
    95 Koprowski H. In a letter sent to the Congressional Health and Safety Sub-committee, April 14, 1961.
    96 Curtis T. Expert says test vaccine: backs check of polio stocks for AIDS virus. The Houston Post, March 22, 1992:A-21.
    97 Essex M, et al. The origin of the AIDS virus. Scientific American, 1988; 259:64–71.
    98 Karpas A. Origin and Spread of AIDS. Nature, 1990; 348:578.
    99 Kyle WS. Simian retroviruses, poliovaccine, and origin of AIDS. Lancet, 1992; 339:600–1.
    100 Elswood BF, Stricker RB. Polio vaccines and the origin of AIDS. Medical Hypothesis, 1994:42:347–54.
    101 Myers G, et al. The emergence of simian/human immunodeficiency viruses. AIDS Res Human Retro 1992:8:373–86.
    102 Workshop on Simian Virus-40 (SV-40): A Possible Human Polyomavirus. National Vaccine Information Center, January 27-28, 1997. www.909shot. com/polio197.htm (Includes a summary of evidence presented at the Eighth Annual Houston Conference on AIDS.)
    103 Martin B. Polio vaccines and the origin of AIDS: The career of a threaten-ing idea. Townsend Letter for Doctors, January 1994:97–100.
    104 Curtis T. Did a polio vaccine experiment unleash AIDS in Africa? The Washington Post, April 5, 1992:C3+.
    105 World Health Organization. T-lymphotropic retroviruses of nonhuman primates. WHO informal meeting. Weekly Epidemiology Records, 1985; 30:269–70.
    106 Ohta Y, et al. No evidence for the contamination of live oral poliomyelitis vaccines with simian immunodeficiency virus. AIDS, 1989; 3:183–5.
    107 Huet T, et al. Genetic organization of a chimpanzee lentivirus related to HIV-1. Nature, 1990; 345:356–9.
    108 Desrosiers RC. HIV-1 origins: A finger on the missing link. Nature, 1990;345:288–9.
    109 Sabin AB. Properties and behavior of orally administered attenuated polio-virus vaccine. Journal of the American Medical Association, 1957; 164:1216–23.
    110 Plotkin SA, Koprowski H, et al. Clinical trials in infants of orally adminis-tered poliomyelitis viruses. Pediatrics 1959;23:1041–62.
    111 Barin F, et al. Serological evidence for virus related to simian T-lymphotropic retrovirus III in residents of West Africa. Lancet 1985; ii:1387–9.
    112 Hirsch VM, Zack PM, Vogel AP, Johnson PR. Simian immunodeficiency virus infection of macaques: End-stage disease is characterized by wide-spread distribution of proviral DNA in tissues. Journal of Infectious Dis-ease, 1991; 163(5):976–88.
    113 Bohannon RC, et al. Isolation of a Type D retrovirus from B-cell lympho-mas of a patient with AIDS. Journal of Virology, 1991;65(11):5663–72.
    114 Khabbaz RF, et al. Simian immunodeficiency virus needlestick accident in a laboratory worker. Lancet, 1992;340:271–3.
    115 Gao F, et al. Human infection by genetically diverse SIVsm-related HIV-2 in West Africa. Nature, 1992;358:495–9.
    116 Giunta S, et al. The primate trade and the origin of AIDS viruses. Nature, 1987;329:22.
    117 Seale J. Crossing the species barrierCviruses and the origins of AIDS in perspective. J R Soc Med, 1989;82:519–23.
    118 Lecatsas G. Origin of AIDS. Nature, 1991;351:179.
    119 Gilks C. Monkeys and malaria. Nature, 1991;354:262.
    120 Grmek MD. History of AIDS: Emergence and Origin of a Modern Pan-demic. Princeton, NJ: Princeton University Press, 1990.
    121 Koprowski H. Historical aspects of the development of live virus vaccine in poliomyelitis. British Medical Journal, 1960;ii:85–91.
    122 Lebrun A, et al. Vaccination with the CHAT strain of Type 1 attenuated poliomyelitis virus in Leopoldville, Belgian Congo. Bulletin of the World Health Organization, 1960;22:203–13.
    123 Klein A. Trial by Fury. New York, NY: Charles Scribner=s Sons, 1972.
    124 Sabin AB. Present position of immunization against poliomyelitis with live virus vaccines. British Medical Journal, 1959;i:663–80.
    125 Mahmias AJ, et al. Evidence for human infection with an HTLV III/LAV-like virus in Central Africa, 1959. Lancet, 1986;i:1279–80.
    126 Huminer D, et al. AIDS in the pre-AIDS era. Rev Infect Dis, 1987; 9:1102–8.
    127 Corbitt G, et al. HIV infection in Manchester, 1959. Lancet, 1990;ii:51.
    128 Cohen J. Debate on AIDS origin: Rolling Stone weighs in— Controversial article angers vaccine experts by claiming AIDS could have been spread by polio vaccines in Africa. Science, March 1992:1505.
    129 Hrdy DB. Cultural practices contributing to the transmission of human immunodeficiency virus in Africa. Rev Infect Dis, 1987; 9:1109–19.
    130 Sonnet J, et al. Early AIDS cases originating from Zaire and Burtundi (1962-1976). Scandinavian Journal of Infectious Disease, 1987;19:511–7.
    131 Gallo R. Virus Hunting. New York: HarperCollins, 1991.
    132 Tager A. Preliminary report on the treatment of recurrent herpes simplex with poliomyelitis vaccine(Sabin’s). Dermatologica, 1974;149:253–5.
    133 Centers for Disease Control Task Force on Karposi’s Sarcoma and Opportunistic Infections. Epidemiological aspects of the current outbreak of Kaposi’s sarcoma and opportunistic infections. New England Journal of Medicine, 1982;306:2
    134 Korn P. The New AIDS Mystery. Redbook, July 1994:82.
    135 Painter K. Usual routes of infection ruled out: 12-year-old’s parents blame polio vaccine, but scientists discount that theory. USA Today, March 8, 1994:A1.
    136 Extracted from a copy of the civil tort claim (U.S. District Court, New Jersey).
    137 Seven percent of the AIDS patients in Michigan have no identifiable cause of AIDS. As reported to the Thinktwice Global Vaccine Institute.
    138 Cowley G. Cannibals to cows: The path of a deadly disease. Newsweek, March 12, 2001:53.
    139 Center for Biologics Evaluation and Research. Bovine Spongiform En-cephalopathy (BSE). FDA, January 23, 2001. www.fda.gov/cber /bse/bseqa.htm 52.
    140 Nature, 1996;381:743–4.
    141 Nature, 1996;383:685–690.
    142 Nature, 1997;389:498–501.
    143 PNAS, 1999;96:15137–242.
    144 Lancet, 1996;347:921–5.
    145 Center for Biologics Evaluation and Research. How did people get this new variant of CJD? FDA, January 23, 2001. www.fda.gov/cber/bse/bseqa.htm
    146 Mad Cow Homepage. Two million children inoculated with BSE vaccines. Daily Express, May 2, 2000. www.mad-cow.org/00/may00news.html
    147 Marwick C. FDA calls bovine-based vaccines currently safe. JAMA Sep-tember 13, 2000. www.jama.ama-assn.org/issues/v284n10/ffull/jmn09133 .html
    148 Mercola J. U.K. recalls polio vaccine over ‘Mad Cow’ fears. October 29, 2000. www.mercola.com/2000/oct/29/polio_vaccine_recall.htm
    149 Center for Biologics Evaluation and Research. If vaccines are safe, why did the U.K. recall their polio vaccine? FDA, January 23, 2001. www.fda.gov/cber/bse/bseqa.htm
    150 Hawkes N. BSE fears over polio vaccinations. The Times, October 21, 2000. www.thetimes.co.uk/article/0,,23055,00.html
    151 Figures taken from Department of Health Reports, U.K., October 2, 2000. www.doh.gov.uk/cjd
    152 Meikle J. Vaccine fiasco exposes loopholes. Guardian Newspapers Unlim-ited, October 21, 2000. www.guardianunlimited.co.uk/uk_news/story/ 0,3604,385958,00.html
    153 FDA. Points to consider in the characterization of cell lines used for the production of biologics. The Center for Biologics Evaluation and Research, December 1993.
    154 Wilcox G. Farm Sanctuary. Proposed rule to ban substances in animal food Docket No. 96-N-0135 (May 15, 1999). In a letter to the FDA.
    155 Marsh R. Dev Biol Stand,1993; 80:111–8.
    156 Cutlip RC. Journal of Infectious Diseases 1994; 169:814-20.
    157 Rustigan R, et al. Infection of monkey kidney tissue cultures with virus-like agents. Proc Soc Exp Biol Med, 1955; 88:8–16.
    158 Morris JA, et al. Recovery of cytopathogenic agent from chimpanzees with coryza (22538). Proc Soc Exp Biol Med, 1956;92:544–9.
    159 Scheibner V. Vaccination: 100 Years of Orthodox Research Shows that Vaccines represent a Medical Assault on the Immune System. Blackheath, NSW, Australia: Scheibner Publications, 1993153.
    160 Parrot RH, et al. II. Serological studies over a 34-month period in children with bronchiolitis, pneumonia and minor respiratory diseases. Journal of the American Medical Association, 1961;176(8):653–57.
    161 Chanock RM, et al. Respiratory syncytial virus. Journal of the American Medical Association 1961;176(8):647–53.
    162 Hamparian V, et al. Recovery of new viruses (coryza) from cases of com-mon cold in human adults. Proc Soc Exp Med Biol, 1961;108:444–53.
    163 CDC. Respiratory syncytial virus, June 21, 1999. www.cdc.gov/ncidod/ dvrd/nrevss/rsvfeat.htm
    164 Public Health Laboratory Service. Seasonal diseases: respiratory syncytial virus. March 16, 2000. www.phls.co.uk/seasonal/rsv/RSV13.htm
    165 The Triplet Connection. RSV—a serious subject. 2000. www.triplet con-nection.com/rsv_new.html
    166 Applied Genetics News. Eat your vaccine, dear. August 2000. www.find articles.com/cfdls/m0DED/121/65016226/p1/article.jhtml
    167 Martin J, et al. African green monkey origin of the atypical cytopathic ‘stealth virus’ isolated from a patient with chronic fatigue syndrome. Clini-cal and Diagnostic Virology, 1995;4:93–103.
    168 Fisher B. Microbiologist issues a challenge to science: did the first oral polio vaccine lots contaminated with monkey viruses create a monkey-human hybrid called HIV-1? The Vaccine Reaction, April 1996:3.
    169 Eighth Annual Houston Conference on AIDS in America, 1996.
    170 American Journal of Hygiene, 1958;68:31–44.
    171 Urnovitz HB, et al. Urine Antibody Tests: New Insights into the Dynamics of HIV-1 Infection. Clin Chem. 1999; 45:1602–13.
    172 World Health Organization. Problems with eradicating polio. Science News, November 25, 2000:348.
    173 Reuters Health. Polio outbreak in Dominican Republic and Haiti Caused by vaccine-derived virus. Reuters Medical News. December 4, 2000. www.id.medscape.com/reuters/prof/2000/12/12.05/20001204epid001.html
    174 Crainic R, et al. Polio virus with natural recombinant genomes isolated from vaccine associated paralytic poliomyelitis. Virology 1993;196:199–208.
    175 Yoshida H, et al. Lancet, October 28, 2000.
    176 Associated Press. Monkey virus stirs debate: should animals be used to produce vaccines? CNN Interactive, January 29, 1997.
    177 In a presentation at a Vaccine Safety Forum Workshop: Institute of Medi-cine (November 1995).
    [178] A. Michael Davies et al, Epidemiology of Poliomyelitis in Israel, 1952-1959, Bull. WHO 1960, 23, 53-72

  • החיסון בישראל

    החיסון נגד HiB נכנס לשימוש בישראל בשנת 1994 והביא לירידה בשיעור התחלואה מהיארעות של 1.8-2.4 מקרים לכל 100,000 להיארעות של 0.1 מקרים לכל 100,000 בשנת 2004.17

  • החיסון בישראל

    מדיניות החיסון הגורף של כלל הילדים בישראל אומצה בשנת 1992. לפני כן, המדיניות היתה חיסונם של תינוקות בני העדה האתיופית בלבד, כאשר כל הנשים יוצאות אתיופיה נבדקו במהלך ההריון, ורק תינוקותיהן של הנשאיות חוסנו מיד לאחר הלידה. תינוקות לאמהות אתיופיות שאינן נשאיות חוסנו מגיל חודשיים.

    לקראת שינוי המדיניות לחיסון כלל הילודים, בשנת 1990 נערך מחקר גדול מאד בישראל שנועד לבסס את שכיחות המחלה בקרב נשים בהריון זמן קצר לפני הלידה8. במסגרת המחקר למעלה מ 11,123 יולדות ירושלמיות נבדקו במהלך ההריון, 98 מהן (0.88%) זוהו כנשאיות ללא סימפטומים של הנגיף ורק ילדיהן חוסנו, מיד לאחר הלידה. הממצא הבולט ביותר במחקר זה הוא שבקרב הילדים בקבוצת הסיכון העיקרית, לאמהות נשאיות, שלא חוסנו מכיוון שהחיסון לא היה זמין (לפני 1992), בניגוד לאחיהם ואחיותיהם הצעירים שכן חוסנו, לא תועד אף מקרה של מחלה. זאת ועוד, בקרב כ 20% מהילדים הלא מחוסנים במשפחות של האמהות הנשאיות, נמצאה עדות להדבקה אך לא מאמהותיהם במהלך הלידה. מתוך 16 ילדים אלה, 10 ילדים נולדו לארבע נשאיות ממוצא אתיופי. מעניין לגלות, כפי שמציינים החוקרים, שגם במחקר מוקדם יותר שנערך בשנת 1980 בדרום הארץ לא נמצאה כל ראייה לזיהום כה מוקדם בנגיף זה לאחר הדבקה מאם נשאית במהלך הלידה או בכל דרך אחרת. במילים אחרות, למרות שלא נרשמו בישראל מקרים של העברה אנכית (מהאם לילוד בעת הלידה) – קבוצת הסיכון העיקרית המשמשת קריטריון לחיסון במדינות רבות – הוחלט להוסיף את החיסון נגד צהבת B לכלל הילודים בישראל. אם לא היתה סיבה רפואית טובה, מדוע בכל זאת החלו לחסן את כולם? החוקרים מסכמים בהמלצה לחסן את כלל הילודים: "ניתן אולי להקטין משמעותית את עלות החיסון ע"י זניחה מוחלטת של בדיקת הנשאות במהלך ההריון ... תמורת מעבר לחיסון פעיל בלבד של כל אוכלוסיית הילודים במהלך החודשים הראשונים לחייהם. אסטרטגיה זו תספק הגנה נגד דלקת כבד נגיפית B לדור שלם של בערך 100,000 תינוקות ישראלים כל שנה, במקום לתינוקות ספורים הנולדים לאמהות בסיכון, ובעלות כמעט זהה לעלות של בדיקות סינון במהלך ההיריון וחיסון אוכלוסייה קטנה יחסית... אנו סבורים שחיסון גורף נגד דלקת כבד נגיפית B הינו האסטרטגיה המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית עבור ישראל ושכנותיה באזור הים התיכון והמזרח התיכון". לבסוף, מגלה לנו המחקר מי עומד מאחוריו: "המחקר מומן בחלקו ע"י הארגון הרפואי הדסה, חברת Merck, Sharp & Dohme Rahway, NJ, Den Danske Israelindsam-ling, ומענק מיוחד מטעם מר ל. נפטלי.". החברה ששמה מודגש היא ענקית תרופות המייצרת בין השאר את אחד החיסונים נגד הפטיטיס B הניתנים לתינוקות, והחיסון שניתן לתינוקות מסויימים בזמן פרסום המאמר היה מתוצרתה (על פי המאמר עצמו).

    לאחר הכנסת החיסון לשיגרה בישראל נמצא שלילוד המקבל את החיסון ביום היוולדו סיכוי של למעלה מפי שניים להעלות חום עד כדי מתן אנטיביוטיקה בזריקה22.

    אם כן, בדומה לארה"ב וממש באותה השנה, מחליטים קובעי המדיניות לחסן את כלל הילודים נגד צהבת B ללא סיבות רפואיות מוצדקות, אלא לפי שיקולים כלכליים בעיקר, וככל הנראה תחת השפעה של לפחות יצרן חיסונים אחד.

    האם מדיניות החיסון בישראל הוכיחה את עצמה?23

    מעקב אחר שיעורי התחלואה בצהבת B בישראל מאז החלו לחסן את כלל הילודים מראה שאין ירידה משמעותית. לאורך עשר שנים, ירדה שכיחות המחלה משלושה מקרים לכל 100,000 לשני מקרים לכל 100,000 (ירידה של כ 20% בממוצע). הואיל ומשרד הבריאות לא רשם נתוני תחלואה מצהבת B עד תחילת החיסון, לא ניתן לראות האם היתה ירידה, אם בכלל, בהשוואה לתקופה הקודמת לחיסון, בתרשים זה.

    HepB 1992-2004 Israel HE

    יחד עם זאת, מחקר ישראלי אשר בדק את יעילות החיסון במניעת הדבקה בין אם לתינוק מצא כי למרות מתן מנת חיסון עם הלידה, שיעורי הנשאות במדינת ישראל לא השתנו מאז 1977 (15 שנה לפני כניסת החיסון לתוכנית החיסונים) וכי עדיין קיימת הדבקה מאם נשאית לתינוקה למרות מתן של חיסון פעיל ביום הלידה. אחוז הנשאים במגזר הערבי עומד על 3.9% לעומת 1.59% במגזר היהודי. החוקרים מצאו נתונים דומים לנתוני הספרות בהם רק מתן של חיסון פעיל וחיסון סביל (נוגדנים) לתינוקות שאמהותיהן נשאיות, מנעו באחוזים גבוהים את ההדבקה של היילוד, קרי, מתן חיסון פעיל (החיסון הניתן בשגרה לכלל הילודים), נמצא בעל יעילות נמוכה מאד עד לא קיימת במניעת הדבקה מאם נשאית לתינוק26.

     

    גם כאשר בוחנים את מגמת התחלואה והתמותה ממחלת הצהבת (סוגים A, B, C ביחד) מאז שנת 1954, עולה התמונה הבאה (ראה תרשים): התחלואה עולה ויורדת לפי עונתה, ללא נוכחות חיסונים (חיסון נגד צהבת A הוכנס בשנת 1999). התמותה מהמחלה נשארת פחות או יותר באותה רמה, עד לשנת 1989, וממשיכה לעלות גם לאחר תחילת החיסון נגד צהבת B בשנת 1992. רק בשנת 1995, שיעור התחלואה יורד באופן חד.

    Hep 1954 2003 Israel

    משרד הבריאות מציג נתונים בהם נראה כי שכיחות צהבת B בישראל נמוכה יחסית למדינות נבחרות אחרות21. על גבי התרשים של משרד הבריאות סימנו את המדינות המחסנות את כלל הילודים נגד צהבת B. כפי שניתן לראות, הנתונים מראים שדווקא באותן מדינות בהן לא מחסנים את כלל הילודים – יש פחות תחלואה! כאשר המסקנה המתבקשת היא שהחיסון לצהבת B אינו תורם למניעת התחלואה כאשר במדינות שבו החיסון אינו ניתן לכלל האוכלוסיה, אלו המדינות ששיעור התחלואה הוא הנמוך ביותר.

    HepB Countries Compared

  • החיסון בישראל

    מספר החולים בטטנוס בישראל זניח ביותר. מאז שנת 1955 (שנת תחילת החיסון) ועד 2003, ישנם בממוצע 2.7 חולים בשנה. בשנים שלפני הכנסת החיסון, 1951-1954, ממוצע החולים בשנה עמד על 27 (פי עשרה), עדיין, מספר נמוך ביותר, גם ללא החיסונים. נתוני התמותה מטטנוס בישראל מראים שדווקא לאחר כניסת החיסון בשנת 1955, ועד שנת 1967, מתו בממוצע 3.6 בשנה מטטנוס. רק משנת 1967 ועד 2003, ירד ממוצע התמותה השנתי מטטנוס ל 0.6 (כאדם אחד בכל שנתיים)84. משנת 2000 עד שנת 2015, דווח בישראל על 6 חולי טטנוס בסה"כ ואפס פטירות87.

    ניתוח מפורט של מגמות התחלואה בטטנוס בישראל בין השנים 1968 עד 1989 מלמד ש "בשנות החמישים מחלת הטטנוס הייתה בעיה בישראל, עם היארעות של 2 מקרים לכל 100,000, מחציתם בקרב חקלאים. יתר המקרים היו טטנוס ילודים לאחר לידת בית בקרב עולים במחנות עולים ארעיים או בכפרים ערבים. טטנוס ילודים כמעט נעלם לגמרי בישראל עם ההישג של לידות בבתי חולים באמצע שנות החמישים [בכל המדינה], למרות שהמחלה המשיכה להופיע באופן ספוראדי במהלך שנות השמונים". בין השנים 1981 ל 1989 נרשמו בישראל בסה"כ 26 מקרי טטנוס (במשך תשע שנים), מהם: 9 מקרים של טטנוס ילודים, מרביתם בקרב ילודים בדואים בנגב; שאר המקרים נרשמו בקרב ילדים ומבוגרים, לאחר פציעה או נמק הקשור עם מחלת הסוכרת, מרביתם ללא היסטוריה של חיסון: שני מקרים של ילדים בדואים בגילאים 8 ו 10, ארבעה מקרים בקרב אנשים בין הגילאים 11 עד 64; תשעה מקרים בקרב מבוגרים מעל לגיל 65 ומקרה אחד של פעוט בן שבעה חודשים בו גורם המחלה אינו ידוע85. סיכום הנתונים האלה מלמד אותנו שלמעט תשעה מקרים של טטנוס ילודים, בתקופה של תשע שנים בשנות השמונים, חלו בסה"כ 3 ילדים בדואים בטטנוס, אף לא חולה אחד בגיל 11 עד 43 שנים, והשאר – 14 מקרים של טטנוס בקרב מבוגרים מעל גיל 43.

    ניתן לסכם שבישראל:

    1. שיעור הטטנוס לא היה גבוה, גם לפני החיסונים - פחות משלושים מקרים בשנה
    2. בארבעים השנים האחרונות נרשמים בין מקרה אחד לשני מקרים של טטנוס בממוצע בשנה. ממוצע התמותה מטטנוס בישראל: כאדם אחד בכל שנתיים
    3. מחצית המקרים בשנות החמישים נרשמו בקרב חקלאים (לא ילדים), ושאר המקרים כנראה בגין לידות במקומות לא מסודרים (מחנות עולים / כפרים ערביים). כלומר, פציעה אקראית של ילד ממסמר חלוד – לא הייתה בין הגורמים השכיחים לזיהום טטנוס
    4. נתוני התחלואה יורדים החל משנת 1955, השנה בה החלו לחסן, אולם, בצד החיסונים מה שתרם לירידה זו היה ההישג של לידות בבתי חולים. ירידה נוספת נרשמה החל משנות השמונים
  • מה חושבים הרופאים והאחיות על החיסון?

    עשר שנים לאחר הוספת מנת החיסון השנייה של חיסון ה MMR לתכנית בארה"ב, בוצע סקר בקרב רופאים ואחיות שהעלה את הממצאים הבאים:

    • 48% מאנשי המקצוע הביעו הסתייגויות באשר להוספת מנת החיסון השנייה (3% התנגדו)
    • 20% בלבד הרגישו בטוחים מספיק להמליץ להורים על מנת החיסון השנייה באופן חד משמעי
    • 33% מהאחיות טענו שחיסון ה MMR ככל הנראה קשור למחלת קרוהן
    • 27% מהאחיות טענו שחיסון ה MMR ככל הנראה קשור לאוטיזם

    מסקנת החוקרים הייתה שיש צורך בחינוך והסברה של אנשי המקצוע17.

    מחקרים מראים שהתפרצויות מסויימות נגרמות באוכלוסיות בהן רופאים מסויימים ממליצים לקהילה שלהם שלא להתחסן כנגד חצבת18-20.

  • החיסון בישראל

    החיסון נגד שעלת (DTP) נכנס לשימוש בישראל בשנת 1957 והוחלף בשנת 2002 ע"י החיסון החדש (DTaP). בשנים 1960-1966 דווחו רק מקרים עד גיל 4 שנים. עד שנת 1960 חלו בשעלת בישראל בממוצע 6,000 בשנה. בין השנים 1961-1967 הממוצע השנתי של החולים בשעלת עמד על 575 ולאחר מכן ירד לעשרות עד מאות מקרים בודדים בשנה, עד לשנת 1999, מאז שיעור התחלואה בעליה תלולה והגיע ל 972 מקרים מדווחים בשנת 200332. בשנת 2012 נרשמו 2,730 מקרים, המספר הגבוה ביותר מזה 52 שנים40. מאז שנת 1998, שיעור התחלואה בשעלת עלה פי 1633. עיקר החולים בשעלת אינם מחוסנים או מחוסנים באופן חלקי. ממוצע התמותה ממחלת השעלת בין השנים 1954-1956 עמד על 15, ולאחר מכן ירד למקרים בודדים בשנה. משנת 1970 ועד שנת 2004 נרשמו 16 מקרי מוות בסה"כ המשויכים לשעלת, מהם 3 מקרים בארבע השנים האחרונות. כל מקרי המוות היו בקרב בלתי מחוסנים33. בשנים 2007-2008 שויכו 4 פטירות לסיבוכים ממחלת השעלת. סה"כ בארבעים השנים האחרונות נרשמו 20 מקרי מוות משעלת, ממוצע של פטירה אחת בכל שנתיים32.

    לאורך השנים, שעלת נרשמת בעיקר בקרב פעוטות עד גיל שנה. עד שנת 1985, הסיכוי לחלות בשעלת הלך וירד עם הגיל באופן הדרגתי. החל משנת 1986 ניכרת מגמה של תחלואה מוגברת בקרב גילאים מבוגרים יותר. בעיקר בולטת התחלואה הגדולה בקבוצות הגיל 5-14 שנים. הגידול בתחלואה בשעלת בשנים האחרונות נרשם בקרב בני 5-9 שנים – גידול של פי 30 בהיארעות המחלה33. בולטת במיוחד העליה התלולה בשנים 2006 ואילך, מיד לאחר הוספת מנת חיסון נוספת לילדים בגיל 7, במיוחד בקרב ילדים בגילאי 5-14. אפשר שהשינוי במגמות התחלואה בקבוצות הגיל השונות מחזק את ההשערה שהחיסון דוחה את התפרצות המחלה לגילאים מבוגרים יותר וכי הוספת מנות חיסון נוספות תורמות ליותר תחלואה (ראה תרשים32).

    Pertussis by Age Israel HE

    כמו עם מחלת החצבת, גם חיסון השעלת לבדו אינו מספיק לתחזוקת מחוסנות אפידמיולוגית, התלויה גם בנוכחות החיידק הטבעי. התפרצויות שעלת בשנת 2004 בישראל למרות שיעור התחסנות יציב, הביאו את החוקרים להסיק ש "הסיבה ההגיונית ביותר נעוצה בשחיקת החסינות כתוצאה מהחיסון, לנוכח היעדר חשיפה סדירה לחיידק הטבעי והיעדר מנת חיסון נוספת מעל גיל שנה" 33 (לאחר שהתכנית כבר תפחה לכלול ארבע מנות חיסון עד גיל שנה!). בשנת 2005/6 נוספה מנת חיסון לילדים בגיל 7 ובשנת 2008/9 נוספה מנת חיסון נוספת (שישית במספר) לילדים בגיל 13. יחד עם זאת, התחלואה בשעלת המשיכה לעלות ביתר שאת לאחר הוספת מנות חיסון אלה. החוקרים מסבירים עליה זו בתחלואה בעולם בשחלוף זני החיידק בעקבות החיסון ובשחיקת הנוגדנים אותם ייצר החיסון36-38.


    מחקר ישראלי מצא שרק 2% מאחיות טיפת חלב בחרו להתחסן נגד שעלת, לאחר הנחיה ממשרד הבריאות להתחסן. הנימוק שהעלו האחיות: חוסר אמון במעסיק שלהן, משרד הבריאות. לאחר מסע הסבר בקרב האחיות, שיעור ההתחסנות עלה ל 43% בלבד43.

  • החיסון בישראל

    בפברואר 2007, בד בבד עם אישור שיווק החיסונים נגד וירוס הפפילומה בארה"ב לראשונה בעולם, התכנסה הועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים והמליצה על הוספת מנות חיסון נוספות לתכנית המומלצת בישראל, בהן הוספת שלוש מנות חיסון נגד וירוס הפפילומה עבור נשים בין הגילאים 18-45 שנים. התכנית קבעה מתווה מדורג על פני חמש שנים להוספת החיסונים החדשים. משיקולים לוגיסטיים בעיקר, אך גם משום היות החיסון נגד וירוס הפפילומה חדש, המליצה הועדה להוסיפו בסוף התכנית. בשנת 2012 הועדה חזרה ואישררה את המלצתה זו בשלוש ישיבות נוספות 32.

  • מה חושבים הרופאים והאחיות על החיסון?

    עשר שנים לאחר הוספת מנת החיסון השנייה של חיסון ה MMR לתכנית בארה"ב, בוצע סקר בקרב רופאים ואחיות שהעלה את הממצאים הבאים:

    • 48% מאנשי המקצוע הביעו הסתייגויות באשר להוספת מנת החיסון השנייה (3% התנגדו)
    • 20% בלבד הרגישו בטוחים מספיק להמליץ להורים על מנת החיסון השנייה באופן חד משמעי
    • 33% מהאחיות טענו שחיסון ה MMR ככל הנראה קשור למחלת קרוהן
    • 27% מהאחיות טענו שחיסון ה MMR ככל הנראה קשור לאוטיזם

    מסקנת החוקרים הייתה שיש צורך בחינוך והסברה של אנשי המקצוע17.

  • השפעת החיסון על התנהגותם של חיידקים ונגיפים בקרבנו

    אבעבועות רוח הינה מחלה קלה בילדים אך קשה עד מסוכנת במבוגרים. מדינות שונות באירופה, בהן אנגליה, לא הכניסו חיסון זה לשגרת החיסונים בשל החשש כי הזיכרון החיסוני אינו ארוך דיו ובעוד שהחיסון עשוי להפחית את התחלואה המיידית בקרב ילדים הוא עלול "לדחות" את הופעת המחלה ולתקוף מבוגרים בשל דעיכת ההגנה החיסונית6.
    ילד אשר חלה באבעבועות רוח בילדותו ובמהלך חייו הבוגרים בא במגע עם ילד חולה באבעבועות רוח מקבל תזכורת למערכת החיסונית אשר יוצרת נוגדנים נוספים כנגד מחלה זו ובכך נמנעת השלבקת החוגרת באופן טבעי. כאשר מספר הנשאים לנגיף הולך ויורד (בעקבות החיסון לאבעבועות רוח), אין האוכלוסיה מקבלת תזכורת זו למערכת החיסון וישנו חשש כי יהיו יותר התפרצויות של שלבקת חוגרת בעקבות חשיפה שניה לנגיף ובשל דעיכת רמות הנוגדנים בגוף אשר לא חווה "איזכור" כתוצאה מחשיפות חוזרות ונשנות לנגיף הטבעי במהלך החיים7. ההערכה היא כי התחסנות טבעית כתוצאה מנוכחות הנגיף באוכלוסייה, יעניק הגנה כנגד שלבקת חוגרת, בעוד שהתערבות עם חיסון תביא למגפה בתחלואה בשלבקת חוגרת אשר תפגע בכ- 50% מבני 10 עד 44 שנים17.

    עם השנים מתברר כי חששות אלה, לפחות בחלקם, מתממשות: באופן פרדוקסלי, עם ירידת מקרי אבעבועות הרוח במקומות מסויימים, חלה עליה בתחלואה בשלבקת חוגרת, התוקפת מבוגרים יותר. החוקרים טוענים כי היום מתברר יותר ויותר עד כמה התחלואה במחלת אבעבועות הרוח בילדות חשובה כמניעה למחלת השלבקת החוגרת10.
    למעשה, החיסון המלאכותי הפר איזון עדין בין אוכלוסיית החיידקים לבני האדם והתמיר בעיה יחסית קלה בבעיה קשה יותר, מה שיצר את הצורך לפתח חיסון חדש נגד שלבקת חוגרת.
    מחלת אבעבועות הרוח נחשבה עד לפני כניסת החיסון כמחלה קלה אשר ישנה חשיבות לחלות בה בילדות וכך לרכוש הגנה חיסונית מפני המחלה בגיל המבוגר. עם כניסת החיסון, הוגדרה מחלה זו כמחלה מסוכנת שיש להתחסן כנגדה8.

  • החיסון בישראל

    בין השנים 1992-1998 אירעות מקרי צהבתA בשנה היו 33-70 מקרים לכל 100,000 איש 2. החיסון נכנס לתוכנית החיסונים בשנת 1999 2.
    מספר מקרי צהבת A ירדו בהדרגה החל משנות ה- 60 3.
    בקרב האוכלוסיה הלא יהודית, עקב תנאי תברואה ירודים יותר, אירעו יותר מקרי תחלואה בצהבת A 3.
    לאחר כניסת החיסון לתכנית החיסונים השגרתית של מדינת ישראל, חלה ירידה גדולה במספר מקרי התחלואה בצהבת A 3.

  • החיסון בישראל

    ביולי 2009 נכנס חיסון ה- PCV7 לשימוש בישראל. בנובמבר 2010 נכנס לשגרת החיסונים חיסון ה- PCV13 8.


    באופן כללי, התחלואה בישראל בזיהומי פנוימוקוק נמוכה מאד, בין 50 ל 250 מקרים בשנה12. ניתן לראות שהתחלואה החלה לעלות בשנת 2001. הואיל ודיווחי התחלואה של משרד הבריאות אינם עושים אבחנה בין הזנים השונים, אלא מציגים את כלל המקרים המדווחים בכל הזנים יחדיו, לא ניתן ללמוד על השפעת החיסון על התחלואה בישראל.

     

    תחלואה מזיהומים פנוימוקוקים בישראל 

  • החיסון בישראל

    בשנים שלפני קום המדינה היארעות מקרי דיפתריה עמד על 72/100,000 איש. מקרי המוות בקרב האוכלוסיה היהודית היו 1.63% בעוד שבקרב האוכלוסיה הערבית מספר מקרי המוות עמד על 40.4%. בשנים 1953-1955 מספר מקרי הדיפתריה ירד ל 1.02/100,000 איש.

    החל משנת 1967 כמעט שלא דווחו מקרי דיפתריה במדינת ישראל (דווח 7 מקרים בארבעים השנים האחרונות16). משייכים זאת לשיעורי התחסנות גבוהים באוכלוסיה12.

    במחקר אשר בדק את רמות הנוגדנים במספר קבוצות גיל בישראל נמצא כי ישנה ירידה ברמות הנוגדנים עם השנים אך הרמה עדיין נחשבת כמגינה בגילאי 41-51 13.

  • מה חושבים הרופאים והאחיות על החיסון?

    עשר שנים לאחר הוספת מנת החיסון השניה של חיסון ה-MMR לתכנית בארה"ב, בוצע סקר בקרב רופאים ואחיות שהעלה את הממצאים הבאים:

    • 48% מאנשי המקצוע הביעו הסתייגויות באשר להוספת מנת החיסון השניה (3% התנגדו)
    • 20% בלבד הרגישו בטוחים מספיק להמליץ להורים על מנת החיסון השניה באופן חד משמעי
    • 33% מהאחיות טענו שחיסון ה-MMR ככל הנראה קשור למחלת קרוהן
    • 27% מהאחיות טענו שחיסון ה-MMR ככל הנראה קשור לאוטיזם

    מסקנת החוקרים היתה שיש צורך בחינוך והסברה של אנשי המקצוע25.

  • מראי מקום

    1. The CDC's Pink Book chapter on Hib

    2. Silfverdal SA, Bodin L, Olcen P. Protective effect of breastfeeding: an ecological study on Haemophilus influenzae meningitis and breastfeeding in a Swedish population. Int J Epidemiol 1999; 28: 152-156

    3. Silfverdal SA. Et al, Why the rise in Haemophilus influenzae type b infections?. The Lancet, Volume 362, Issue 9380, Page 331, 26 July 2003

    4. Tsang et al, Characterization of invasive Haemophilus influenzae disease in Manitoba, Canada, 2000-2006: invasive disease due to non-type b strains. Clin Infect Dis. 2007 Jun 15;44(12):1611-4. Epub 2007 May 2

    5. CDC: Reported Cases and Deaths from Vaccine Preventable Diseases, United States, 1950-2008

    6. Sarangi et. Al.. Invasive Haemophilus influenzae disease in adults. Epidemiol Infect. 2000 Jun;124(3):441-7

    7. Ribeiro et. Al., Prevention of Haemophilus influenzae type b (Hib) meningitis and emergence of serotype replacement with type a strains after introduction of Hib immunization in Brazil. J Infect Dis. 2003 Jan 1;187(1):109-16. Epub 2002 Dec 13

    8. Dworkin et. Al., The changing epidemiology of invasive Haemophilus influenzae disease, especially in persons > or = 65 years old. Clin Infect Dis. 2007 Mar 15;44(6):810-6. Epub 2007 Feb 1

    9. Levine OS, Lagos R, Munoz A et al. Defining the burden of pneumonia in children preventable by vaccination against Haemophilus influenzae type b. Pediatr Infect Dis J 1999;18:1060–64

    10. J Barthelow Classen, David C Classen, Association between type 1 diabetes and Hib vaccine. BMJ 319 : 1133

    11. Jackie Lee, Joan L Robinson,corresponding author and Donald W Spady, Frequency of apnea, bradycardia, and desaturations following first diphtheria-tetanus-pertussis-inactivated polio-Haemophilus influenzae type B immunization in hospitalized preterm infants

    12. M H Slack, D Schapira, Severe apnoeas following immunisation in premature infants, Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;81:F67–F68

    13. Sen, S., Cloete, Y., Hassan, K. and Buss, P. (2001), Adverse events following vaccination in premature infants. Acta Paediatrica, 90: 916–920

    14. Giacomo Faldella, Silvia Galletti, Luigi Corvaglia, Gina Ancora, Rosina Alessandroni, Safety of DTaP-IPV-HIb-HBV hexavalent vaccine in very premature infants, Vaccine, Volume 25, Issue 6, 22 January 2007, Pages 1036-1042

    15. Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry, Available online 23 August 2011, ISSN 0162-0134, 10.1016/j.jinorgbio.2011.08.008.

    16. COMVAX (HBHEPB), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS PERTUSSIS AND HAEMOPHILUS INFLUENZA B VACCINE (HEXAVAX) (DTPHIB), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE + HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (DTAPIPVHIB), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE + HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (TETANUS TOXOID CONJUGATE) (DTPPHIB), HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (HIBV), HAEMOPHILUS B POLYSACCHARIDE VACCINE (HBPV)

    17. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 54 שנות מעקב, 1951-2004, משרד הבריאות

    18. Peraza GT et al. Naturally acquired immunity to Haemophilus influenzae type B in healthy Cuban children. Mem Inst Oswaldo Cruz. 2004 99:687-9.

    19. Marina Ulanova MD, Dr Raymond S W Tsang, PhD, Haemophilus influenzae serotype a as a cause of serious invasive infections, The Lancet Infectious Diseases, Volume 14, Issue 1, Pages 70 - 82, January 2014

    20. Silfverdal SA, Bodin L, Ulanova M, Hahn-Zoric M, Hanson LA, Olcen P. Long term enhancement of the IgG2 antibody response to Haemophilus influenzae type b by breastfeeding. Pediatr Infect Dis J 2002; 21: 816-821

    21. Pabst HF, Spady DW. Effect of breastfeeding on antibody response to conjugate vaccine. Lancet 1990; 336: 269-270

    22. Ramsay et. Al. Estimating Haemophilus influenzae type b vaccine effectiveness in England and Wales by use of the screening method. J Infect Dis. 2003 Aug 15;188(4):481-5. Epub 2003 Jul 31

    23. Rubach et al. (2011) Increasing incidence of invasive Haemophilus influenzae disease in adults, Utah, USA. Emerg Infect Dis 17:1645-50

    24. Ramsay ME, McVernon J, Andrews NJ, Heath PT, Slack MP. Estimating Haemophilus influenzae type b vaccine effectiveness in England and Wales by use of the screening method. J Infect Dis. 2003 Aug 15;188(4):481-5

  • מראי מקום

    1. The CDC’s Pink Book chapter on HepB

    2. Rachel Carson, Silent Spring

    3. Ezzat et al, Associations of pesticides, HCV, HBV, and hepatocellular carcinoma in Egypt, Int J Hyg Environ Health. 2005;208(5):329-39

    4. Krzystyniak et al, Increased susceptibility to mouse hepatitis virus 3 of peritoneal macrophages exposed to dieldrin, Toxicology and Applied Pharmacology Volume 80, Issue 3, 30 September 1985, Pages 397-408

    5. Douglas et al., An Industrial Outbreak of Toxic Hepatitis Due to Methylenedianiline, N Engl J Med 1974; 291:278-282

    6. Mukhtarov, Detection rate of organochlorine pesticides and viral hepatitis B markers in patients with pulmonary tuberculosis, Probl Tuberk. 1998;(1):50-1

    7. Geraldine et al., Prevalence of Hepatitis B Virus Infection in the United States: The National Health and Nutrition Examination Surveys, 1976 Through 1994, Am J Public Health. 1999;89:14-18

    8. Bogomolski-Yahalom et al., Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk, J Med Virol. 1991 Aug;34(4):217-22

    9. WHO Vaccine Preventable Diseases Monitoring System. Retrieved Sep. 2011

    10. Murray Krahnm Allan Desky, Should Canada and the United States Universally Vaccinate Infants against Hepatitis B? A Cost - Effectiveness Analysis, Med Decis Making 1993;13:4-20

    11. Ginsberg, Shouval, J of Epidemiology and Community Health 1992; 46: 587-594

    12. Philip D. Minor, Problems in the development of new vaccines, Microbiology Today, Vol 27, May 2000

    13. Hepatitis B Virus: A Comprehensive Strategy for Eliminating Transmission in the United States Through Universal Childhood Vaccination: Recommendations of the Immunization Practices Advisory Committee (ACIP), MMWR November 22, 1991 /40(RR-13);1-19

    14. Maayan-Metzger et al., To vaccinate or not to vaccinate—that is the question: why are some mothers opposed to giving their infants hepatitis B vaccine?, Vaccine 23 (2005) 1941–1948

    15. Miguel et al., Recombinant hepatitis B vaccine and the risk of multiple sclerosis, Neurology September 14, 2004 vol. 63 no. 5 838-842

    16. Mikaeloff et al., Hepatitis B vaccine and the risk of CNS inflammatory demyelination in childhood, Neurology March 10, 2009 vol. 72 no. 10 873-880

    17. Ram and Shoenfeld, Hepatitis B: Infection, Vaccination and Autoimmunity, IMAJ 2008;10:61–64

    18. C. Gallagher, M. Goodman, "Hepatitis B triple series vaccine and developmental disability in US children aged 1-9 years", Toxicological and Environmental Chemistry, September 2008

    19. Gallagher CM, Goodman MS. Hepatitis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002. J Toxicol Environ Health A. 2010;73(24):1665-77

    20. Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry, Available online 23 August 2011, ISSN 0162-0134, 10.1016/j.jinorgbio.2011.08.008.

    21. COMVAX (HBHEPB), Diphtheria/tetanus/pertussis/hepatitis B (DTPHEP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + HEPATITIS B + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE (DTAPHEPBIP), HEPATITIS A AND HEPATITIS B VACCINE (HEPAB), HEPATITIS B VACCINE (HEP)

    22. Linder et al., Unexplained fever in neonates may be associated with hepatitis B vaccine, Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;81:F206–F207

    23. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 54 שנות מעקב, 1951-2004, משרד הבריאות

    24. Hewitson L, Houser LA, Stott C, Sackett G, Tomko JL, Atwood D, Blue L, White ER. Delayed acquisition of neonatal reflexes in newborn primates receiving a thimerosal-containing hepatitis B vaccine: influence of gestational age and birth weight. J Toxicol Environ Health A. 2010 73:1298-313

    25. Wu TW, Lin HH, Wang LY.Chronic hepatitis B infection in adolescents who received primary infantile vaccination.Hepatology. 2013 57(1):37-45.

    26. Michaiel R1, Margalit RC, Shteyer E, Ashur Y, Safadi R., Vertical HBV transmission in Jerusalem in the vaccine era, Harefuah. 2012 Dec;151(12):671-4, 722, 721.

    27. Wang X, Yang J, Xing Z, Zhang H, Wen Y, Qi F, Zuo Z, Xu J, Yao Z. IL-4 mediates the delayed neurobehavioral impairments induced by neonatal hepatitis B vaccination that involves the down-regulation of the IL-4 receptor in the hippocampus. Cytokine. 2018 Oct;110:137-149.

  • מראי מקום

    1. The CDC’s Pink Book chapter on Tetanus

    2. Leshem Y., Herman J., Tetanus immunity in Kibbutz Women, Isr J Med Sci 1989;25:127-130

    3. Edsall. G.; Specific prophylaxis of tetanus. JAMA, 1959; 171 :417-27

    4. Dittmann, S. Atypische Verl?ufe nach Schutzimpfungen. Johan Ambrosius Barth Leipzig, 1981; 15

    5. National Communicable Disease Center. Tetanus Surveillance Report N ° 1. Atlanta, Georgia. United States Public Health Service, February 1, 1968

    6. Goulon, M.; et al Lea anticorps antit?taniques: Titrage avant s?roanatoxinoth?rapie chez 64 tetaniques. Nouv Presse Med,1972; 1:3049-50

    7. Berger, S.A.; et al Tetanus despite pre-existing antitetanus antibody. JAMA, 1978; 240769-70

    8. Passen, E.L.; Andersen, B.; Clinical tetanus despite a protectlve level of toxin-neutralising antibody. JAMA, 1988; 25519:1171-3

    9. Crone, N.E.; Reder, AT.; Severe tetanus in immunized patients with high anti-tetanus titers. Neurology.1992; 42:761-4

    10. Peebles, T.C.; e.a. Tetanus-toxoid emergency boosters. A reappraisal NEJM, 1969; 280/11:575-81

    11. Vieira, B.l.; Dunne, J.W.; Summers, Q.; Cephalic tetanus in an immunized patient. Med J Austr. 1986; 145: 156-7

    12. Gardner, P.; LaForce, F.M.; Protection against tetanus. NEJM, 1995; 333/9:599

    13. Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry, Available online 23 August 2011, ISSN 0162-0134, 10.1016/j.jinorgbio.2011.08.008.

    14. Brindle, M.J.; Twyman, D.G.; Allergic reactions to tetanus toxoid. BMJ, 1962; 1:1116

    15. Cooke, R.A.; Hampton, S.; Sherman, W.B.; Stull, A.; Allergy Induced by immunization with tetanus toxoid. JAMA, 1940; 114:1854

    16. Parish, H.J.; Oakley, C.L.; Anaphylaxis alter injection of tetanus toxoid. Report of a case. BMJ, 1940; 1/294

    17. Whittingham, H.E.; Anaphylaxis following administration to tetanus toxoid.BMJ, 1940; 1:292

    18. Regamey In: Herrlich; Handbuch der Schutzimplungen, 1965:425

    19. Cunningham, A.A.; Anaphylaxis after injection of tetanus toxoid. BMJ, 1940; 522-3

    20. Bierschenk, H.; Uber die Hauligkeit atypischer lmpfverlaufe. Dtsch. Ges. Ws., 1969; 24/1081-85

    21. Ehrengut, W.; Anaphylaktische Reaktion nach Tetanus toxoid injektion. Dtsch. med. Wschr., 1973; 10/517

    22. Spless, H.; Anaphylaktische Reaktionen nach aktiver Tetanus Immunisierung. Dtsch med Wschr, 1973; 98:682

    23. Zaloga, G.; Chernow, B.; Life threatening anaphylactic reaction to tetanus toxoid. Anales of allergy, 1982; 49/107

    24. Spann, W.; Medical Tribune, 1986; 19:10

    25. Wilson, G. The Hazards of Immunization. Oxford University Press, New York, 1967

    26. Staak, M.; Wirth, E.; Zur Problematik anaphylaktischer Reaktionen nach aktiver Tetanus-immunisierung. Dtsch. Med. Wschr., 1973; 98:110-111

    27. Frank, K-H.; Todliche Impfkomplikationen (Lyell-Syndrom) nach Tetatoxoid. Dt. Gesundh.wesen, 1974; 29:1430-1434

    28. Factor, MA.; Bernstein, R.A.; Fireman, P.; Hypersensitivity to tetanus toxoid. J Allerg Clin Immunol,1973; 1/52:1-12

    29. Fischmeister, M.; Akute Reaktion nach Tetanustoxoid-lnjektion. Dtsch. med. Wschr., 1974; 99/550

    30. Fardon, D.F.; Unusual reactions to tetanus toxoid. JAMA, 1967 ;199:125-6

    31. Mulchandani, H.J.; Allergic reactions to tetanus toxoids. BMJ, 1962; 2/674

    32. Buchwald, G. Uber Todesl?lle nach der Wundstarrkrampf-Impfung. Erfahrungshellkunde 1/88

    33. Hochrein, M.; Herzinfarkt und Beruf. Arbeitsmedizin, Sozialmedizin und Arbeitshygiene. 1970; 5:165

    34. Eisenreich, A.; Walter. H.; Herzinfarkt ais Unfallfoige. Zschr Arztl Fortb, 1972; 66:518

    35. Steigleder, G.-K,; Chronische Urticaria nach aktlver Schutzimpfung gegen Tetanus. Berufsdermatosen, 1958; 6/137

    36. Hollander and Wortmann In: Herrlich; Handbuch der Schutzimpfungen, Springer 1965:425

    37. Fabry Jr., H.; Berufsgebundenes urtlcarielles Exanthem nach Aluminiumhydroxyd-Formol-Adsorbat-lmpfstoff (Tetanol). Berufsdermatosen, 1955; 3/226

    38. Stalikamp, B.; Hating, A.; lung, L.C.; Dtsch med Wschr, 1974; 99:2579

    39. Schneider, C.H. Med J Austr, 1964; 2:303

    40. Sweeney, J.E.; Reactions after injection of tetanus toxoid. JAMA, 1959, March 21; 208:1393

    41. Hall, W.W Active Immunization against tetanus with tetanus toxoid. Milit surg, 1937; 80:105

    42. Kittler, F.; Reactions to tetanus toxoid. Southern Med J, 1966; 59:149

    43. Griffith, A.H.; Clinical reactions to tetanus toxoid. I: Eckmann, L: Principles on tetanus. Proceedings of the international conference on tetanus. P.299 ff. Bern, July 15-19, 1966

    44. Seyfert, P.H.; Weibezahl, W.; Streptokokkenphlegmonen als Folge einer Erwachsenen Tetanusschutzlmpfung. Dtsch. Gas.Was., 1969/2058-59

    45. Dtsch med Wschr, 1970; 95:1799

    46. Ehrengut; lmpfbibel. Sthattauer, Stuttgart 1964

    47. Palfty, G.F.; Merei, T.; Orv Hetil, 1961; 102:2321

    48. Blumstein, G.l.. Kreithen, H.; Peripheral neuropathy following tetanus toxoid administration. JAMA, 1966; 198:1030-1

    49. Gathier, J.C.. Bruyn, G.W.; The vaccinogenic peripheral neuropathies. In: Vinkan, P.J.; Bruyn, G.W.: Handbook of Clinical Neurology. Amsterdam, North Holland

    50. Gersbach, P.; Waridel, D.; Paralysie apr?s prevention antitetanique. Schweiz Med Wochenschr, 1976; 106: 150-3

    51. Dieckhoter, K.; Scholl, A.; Wolf, A.; Neuroiogische Storungen nach Tetanussthutzimplung. Med Welt, 1978; 29:1710-2

    52. Quast, U., Hennessen, W.; Widmark, A.; Mono- and polyneuritis after tetanus vaccination (1970-1977). Dev. Biol. Stand, 1979; 43:25-32

    53. Baust, W.; Meyer, D.; Wachsmuth, W.; Peripheral neuropathy after adminstration of tetanus toxoid. J Neurol 1979; 222:131 -3

    54. Tsairis, P.; Dyck. P.J.; Mulder, D.W.; Natural history of brachial plexus neuropathy: report on 99 patients. Arch Neurol, 1972; 27:109-17

    55. Martin, G.l.; Weintraub, Ml.; Brachial neuritis and Seventh nerve palsy: a rare hazard of DPT vaccination. Olin Pedtatr, 1973:12:506-7

    56. Wooling, KR.; Rushton, J.G.; Serumneuritis. Report of two cases and brief review of the syndrome. Arch Neurol Psychiat, 1950; 64:568-73

    57. Holliday, P.L.; Bauer, R.B.; Polyradiculoneuritis Secondary to Immunization with tetanus and diphteria toxoids. Arch Neurol. 1983; 40:56-7

    58. Harrfeldt, H P.; Todesfall nach aktiver und passiver Tetanusimmunisierung. Mschr Unfaiihk. 1963;66:36

    59. Ridder; Plexuslahmung nach Schutzimpfung mit Tetanusserum. Munch. med. Wsch., 1934; 81/1035

    60. Demme, Munch med Wschr, 1933; 39:1502

    61. Lische Lit Ebenda (1933?) :1530

    62. Schlenska, G.K.; Unusual neurological complications following tetanus toxoid administration. J Neurol,1977; 215:299.302

    63. Hopf. H-Ch.; Guillain-Barr? syndrome following tetanus toxoid administration. Akt neurol, 1980; 7:195-200

    64. Pollard, J.; Seiby, G. Relapsing neuropathy due to tetanus toxoid. J. Neurol. Sci., 1978; 37/1-2:113-125

    65. Els?sser S.; Zur Entstehung, Lokalisation und Verhutung der Serumpolyneuritis. Nervenarzt, 1942; 15/280-292 (of: Landarzt, 1942; 15:280)

    66. Whittle, E.; Roberton. N.R.C.; Transverse myelitis after diphteria, tetanus, und polio immunisation. BMJ, 1977, 1450-51

    67. Dengler, A.; Zentrainervose Komplikationon nach Tetanus – Auffrischimpfung Munch. med. Wschr.,1978; 120/20707..708

    68. Bodochtel G.; Differentaldiagnose neurologischer Krankheitsbilder, S 21 ff Verlag Thieme Stuttgart,1963.

    69. Miller,. H.: Cendrowski, W.;Schapira. K.: Multiple Sclerosis and Vaccination BMJ, 1967: 2:210-3

    70. Schabet, M.: et at Neurological complications after simultaneous immunisation against tick-borne encephalitis and tetanus. Lancet, 1989; I, 8644:959-60 (letter)

    71. Harrer, G.; Melnizky, V.; Wendt, H.; Akkomodationsparese und Schlucklahmung nach Tetanus -Toxoid – Auffrlschungsimpfung. Wien Med Wochenschr, 1971:15:296-7

    72. Eicher, W.; Neundorfer, B.; Rekurrenslahmung nach Tetanustoxoid Auffrischimpfung (mit allergischer Lokalreaktion). MMW, 1969; 111:1692-96

    73. Cutter, RD.; Auditory nerve involvement after tetanus antitoxin: first reported case. JAMA, 1936. March 21; 1006-7

    74. Basek, F.; Unilateral paralysis of vocal following administration of tetanus antitoxin. Laryngoscope, 1958; 88:805-7

    75. Wirth, G.; Reversibele kochlearisschadigung nach Tetanoi-injection. Munch Med Wschr, 1965; 107:349-81

    76. Mass f?r Mass – Tetanus-Impfung (Tetanol u.a.). Arznei-Tel, 1994; 7:60

    77. McComb, J.; Levine, L; Adult immunization : II. Dosage reduction as a solution to increasing reactions to tetanus toxoid. NEJM, 1961 265:1152-3

    78. Zastrow, K.-D.; Schoneberg, J.; Dtsch med Wschr, 1993; 118:1617

    79. Werner, F. und Grimm, J. Dl-Impfung. Pad. Praxis 36; 433

    80. Baratf, L.J.; et at DPT associated reactions : An analysis by injection site, manufacturer, prior reactions, and dose. Pediatrics, 1984; 73/1 : 31-8

    81. Relihan, M.; Reactions to tetanus toxoid. J ir Med Ass, 1969; 62:430-4

    82. Edsall, G.; Excessive use of tetanus toxoid boosters. JAMA, 1967; 202:17-19

    83. DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE (DTAP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND PERTUSSIS VACCINE (DTP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS PERTUSSIS AND HAEMOPHILUS INFLUENZA B VACCINE (HEXAVAX) (DTPHIB), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS, PEDIATRIC (DT), Diphtheria/tetanus/pertussis/hepatitis B (DTPHEP), Diphtheria/Tetanus/whole pertussis-Inactivated Polio Virus-Haemophilus influenza b (Pentacoqr) (DTPIHI), DT-IPV COMBINED DT AND IPV VACCINE (DTIPV), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + HEPATITIS B + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE (DTAPHEPBIP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE (DTAPIPV), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE + HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (DTAPIPVHIB), DTP-IPV COMBINED DTP AND IPV VACCINE (DTPIPV), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE + HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (TETANUS TOXOID CONJUGATE) (DTPPHIB), TETANUS AND DIPHTHERIA TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE (BOOSTRIX/ADACEL) (TDAP), TETANUS AND DIPHTHERIA TOXOIDS, ADULT (TD), TETANUS TOXOID (TTOX)

    84. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 54 שנות מעקב, 1951-2004, משרד הבריאות

    85. Tulchinsky et. Al, Tetanus in Israel, Judea/Samaria and Gaza, 1968-89: Progress and Challenge, Isr J Med Sci 1990;26:438-442

    86. McQuillan GM et al. Serologic immunity to diphtheria and tetanus in the united states. Ann Intern Med. (2002) 136:660-666

    87. משרד הבריאות, המחלקה לאפידמיולוגיה, דו"חות אפידמיולוגיים שבועיים

  • החיסון בישראל

    בישראל דילגו על תקופת החיסון המומת והחלו לחסן בשני החיסונים המוחלשים בשנת 1967. בסוף שנת 1988 החליף חיסון ה MMR את מנת חיסון החצבת הנפרד ובשנת 1990 נוספה מנת חיסון שנייה נגד חצבת בלבד לילדי כיתה א'. משנת 1994 ניתנות שתי מנות של חיסון ה MMR, בגיל שנה ובכיתה א'. בספטמבר 2008 הוחלף חיסון ה MMR בחיסון ה MMRV הכולל גם את רכיב האבעבועות רוח21-22.

    בישראל שיעור התחסנות גבוה. בשנת 2005, 94% מבני השנתיים היו מחוסנים במנה הראשונה, ו 96% מילדי כיתה א' היו מחוסנים בשתי מנות החיסון לפי התכנית המומלצת. למרות זאת, ובדומה להתפרצויות בארה"ב ואירופה, חלו בישראל כ 1,500 איש בחצבת בין אוגוסט 2007 לאוגוסט 2008, מרביתם בקרב אוכלוסיות חרדיות בירושלים עם שיעור התחסנות נמוך יחסית, עם התפשטות לתל אביב, רמלה ואזור כינרת. לא נרשמו פטירות. מעריכים כי הווירוס הגיע עם תייר מאנגליה לשכונות בירושלים. כ 12.7% מהחולים נדרשו לאשפוז. התפרצויות דומות, אך קטנות יותר בהיקפן, נרשמו גם בשנים 2003-2004, שם נרשמו שתי פטירות23, וכן בשנים 2003-2004 (238 חולים), 2011-2013 (327 חולים), 2015-2017 (124 חולים)35.

    תחלואה ותמותה מחצבת בישראל

  • מראי מקום

    1. The CDC’s Pink Book chapter on Pertussis

    2. Khelef et al, Bordetella pertussis and Bordetella parapertussis: two immunologically distinct species, Infect Immun. 1993 February; 61(2): 486-490

    3. Preston A. Bordetella pertussis: the intersection of genomics and pathobiology. Canadian Medical Association Journal. July 5, 2005. 173 (1)

    4. Diavatopoulos DA, Cummings CA et al. Bordetella pertussis, the Causative Agent of Whooping Cough, Evolved from a Distinct Human-Associated Lineage of B. brohchiseptica. PLOS Pathogens. December 2005: Vol. 1, Issue 4

    5. Heininger, Klich, Stehr, Cherry, Clinical Findings in Bordetella pertussis Infections: Results of a Prospective Multicenter Surveillance Study, Pediatrics Vol. 100 No. 6 December 1, 1997, pp. e10

    6. A. Korobeinikov et al., Journal of Theoretical Biology 224 (2003) 269–275

    7. Informal consultation on the control of pertussis with whole cell and acellular vaccines, Geneva, 18-19 May 1998, WHO/V&B/99.03

    8. Harnden et al., BMJ 333 : 174 doi: 10.1136/bmj.38870.655405.AE

    9. Stewart GT, Whooping cough in relation to other childhood infections in 1977-9 in the United Kingdom, J Epidemiol Community Health. 1981 Jun;35(2):139-45

    10. Stewart GT, Whooping cough and pertussis vaccine: a comparison of risks and benefits in Britain during the period 1968-83, Dev Biol Stand. 1985;61:395-405

    11. Eurosurveillance, Volume 10, Issue 33, 18 August 2005

    12. Srugo I, Benilevi D et al. Pertussis Infection in Fully Vaccinated Children in Day-Care Centers, Israel. Emerging Infectious Diseases. Vol. 6, No. 5 September-Oct. 2000

    13. Journal of Tropical Pediatrics, 1991 37(2):71-76; doi:10.1093/tropej/37.2.71

    14. British Medical Journal, doi:10.1136/bmj.38870.655405.AE, 2006

    15. Shvartzman et al., Outbreak of pertussis in a close population with a high vaccination rate, Isr Med Sci 1991;27:137-140

    16. MMWR March 28, 1997 / 46(RR-7) p.4

    17. Broder et al, Preventing Tetanus, Diphtheria, and Pertussis Among Adolescents: Use of Tetanus Toxoid, Reduced Diphtheria Toxoid and Acellular Pertussis Vaccines Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), MMWR 2006/55(RR03);1-34

    18. Hochwald et al., The Return of Pertussis: Who is Responsible? What Can Be Done?, IMAJ 2006;8:301–307

    19. He Q, Vijanen MK et al. Whooping Cough Caused by Bordetella pertussis and Bordetella parapertussis in an Immunized Population. JAMA. 1998; 280: 635-637

    20. Liese JG, Renner C. Clinical and epidemiological picture of B pertussis and B parapertussis infections after introduction of acellular pertussis vaccines. Archives of Diseases in Childhood 2003; 88: 684-687

    21. ד"ר איתי גל, סכנה: תוקף החיסון נגד שעלת פג אחרי 3 שנים, ויינט, 22/09/2011

    22. Miller et al, Pertussis immunisation and serious acute neurological illnesses in children, BMJ 307 : 1171 doi: 10.1136/bmj.307.6913.1171

    23. Jackie Lee, Joan L Robinson,corresponding author and Donald W Spady, Frequency of apnea, bradycardia, and desaturations following first diphtheria-tetanus-pertussis-inactivated polio-Haemophilus influenzae type B immunization in hospitalized preterm infants

    24. M H Slack, D Schapira, Severe apnoeas following immunisation in premature infants, Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;81:F67–F68

    25. Sen, S., Cloete, Y., Hassan, K. and Buss, P. (2001), Adverse events following vaccination in premature infants. Acta Paediatrica, 90: 916–920

    26. Torch W., Neurology 32(4- Pt. 2) A, 1982, pp. 169-170

    27. Journal of Infectious Disease, 1992 Mar;165(3):444-9

    28. J of Pediatric Endocrinology & Metabolism, 16, pp. 495-508 (2003)

    29. Giacomo Faldella, Silvia Galletti, Luigi Corvaglia, Gina Ancora, Rosina Alessandroni, Safety of DTaP-IPV-HIb-HBV hexavalent vaccine in very premature infants, Vaccine, Volume 25, Issue 6, 22 January 2007, Pages 1036-1042

    30. Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry, Available online 23 August 2011, ISSN 0162-0134, 10.1016/j.jinorgbio.2011.08.008

    31. DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE (DTAP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND PERTUSSIS VACCINE (DTP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS PERTUSSIS AND HAEMOPHILUS INFLUENZA B VACCINE (HEXAVAX) (DTPHIB), Diphtheria/Pertussis/inactivated polio virus (DPIPV), Diphtheria/Pertussis/Polio (oral [live] or inactivated not noted) (DPP), Diphtheria/tetanus/pertussis/hepatitis B (DTPHEP), Diphtheria/Tetanus/whole pertussis-Inactivated Polio Virus-Haemophilus influenza b (Pentacoqr) (DTPIHI), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + HEPATITIS B + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE (DTAPHEPBIP), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE (DTAPIPV), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND ACELLULAR PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE + HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (DTAPIPVHIB), DTP-IPV COMBINED DTP AND IPV VACCINE (DTPIPV), DIPHTHERIA AND TETANUS TOXOIDS AND PERTUSSIS VACCINE + INACTIVATED POLIOVIRUS VACCINE + HAEMOPHILUS B CONJUGATE VACCINE (TETANUS TOXOID CONJUGATE) (DTPPHIB)

    32. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 60 שנות מעקב, 1951-2010, משרד הבריאות

    33. Moerman et al., The Re-Emergence of Pertussis in Israel, IMAJ 2006;8:308–311

    34. CDC, MMWR July 20, 2012 / 61(28);517-522

    35. Nicola P. Klein et al., Waning Protection after Fifth Dose of Acellular Pertussis Vaccine in Children, N Engl J Med 2012; 367:1012-1019

    36. Comparative genomic profiling of Dutch clinical Bordetella pertussis isolates using DNA microarrays: identification of genes absent from epidemic strains.King AJ, van Gorkom T, Pennings JL, van der Heide HG, He Q, Diavatopoulos D, Heuvelman K, van Gent M, van Leeuwen K, Mooi FR.BMC Genomics. 2008 9:311

    37. Bordetella pertussis and vaccination: the persistence of a genetically monomorphic pathogen.Mooi FR.Infect Genet Evol. 2010 10(1):36-49

    38. Comparative genomics of prevaccination and modern Bordetella pertussis strains.Bart MJ, van Gent M, van der Heide HG, Boekhorst J, Hermans P, Parkhill J, Mooi FR.BMC Genomics. 2010 11:627

    39. Wearing, HJ, Rohani P.2009. "Estimating the Duration of Pertussis Immunity Using Epidemiological Signatures." PLoS Pathog. Oct;5(10). PMID 19876392

    40. WHO vaccine-preventable diseases: monitoring system. 2014 global summary.

    41. Ruth Koepke et. al., Estimating the Effectiveness of Tdap Vaccine for Preventing Pertussis: Evidence of Rapidly Waning Immunity and Differences in Effectiveness by Tdap Brand, J Infect Dis. (2014) doi: 10.1093/infdis/jiu322

    42. Meeting of the Board of Scientific Counselors, Office of Infectious Diseases Centers for Disease Control and Prevention Tom Harkins Global Communication Center Atlanta, Georgia, December 2013, p. 6

    43. דן אבן, גם אחיות טיפת חלב לא מאמינות בחיסונים, "הארץ", 23/05/2012

    44. Long GH. et al., Acellular pertussis vaccination enhances B. parapertussis colonization, Proceedings of the Royal Society Biological Sciences, Proc. R. Soc. B 2010 -; DOI: 10.1098/rspb.2010.0010

    45. Bamberger E, Abu Raya B, Cohen L, Golan-Shany O, Davidson S, Geffen Y, Srugo I, Pertussis Resurgence Associated with Pertactin-Deficient and Genetically Divergent Bordetella Pertussis Isolates in Israel. Pediatr Infect Dis J. 2015 Aug;34(8):898-900

  • מראי מקום

    1. Multifactorial etiology of cervical cancer: a hypothesis. Harry W Haverkos 7:57 2005
    2.http://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/downloads/hpv.pdf (retrieved 27/07/2012)
    3. HPV vaccine recommendations (American academy of pediatrics)
    4.Schoffman M 2002, cited in Kircheimer s herpes linked to cervical cancer, WebMD HealthNews
    5.Eldred BE, Dean AJ, McGuire TM, Nash AL. (2006) Vaccine components and constituents: responding to consumer concerns. Medical Journal of Australia 184:4 170-175.
    6. Schiffman M, Rodríguez AC. Heterogeneity in CIN3 diagnosis. Lancet Oncol. 2008; 9:404-6
    7. Souayah N, Michas-Martin PA, Nasar A, Krivitskaya N, Yacoub HA, Khan H, Qureshi AI. Guillain-Barré syndrome after Gardasil vaccination: data from Vaccine Adverse Event Reporting System 2006-2009. Vaccine. 2011; 29:886-9
    8. Barnabas RV, Laukkanen P, Koskela P, Kontula O, Lehtinen M, Garnett GP. Epidemiology of HPV 16 and cervical cancer in Finland and the potential impact of vaccination: mathematical modelling analyses. PLoS Med. 2006; 3:e138
    9. Berkhof J, Bogaards J, Coupe V, Meijer C (2010) Modeling the influence of screening uptake on the future incidence of cervical cancer and the cost-effectiveness of HPV vaccination. Abstract number 464. 26th International Papillomavirus Conference. July 3-8, Montreal Canada.
    10. Muñoz N, Kjaer SK, Sigurdsson K, Iversen OE, Hernandez-Avila M, Wheeler CM, Perez G, Brown DR, Koutsky LA, Tay EH, Garcia PJ, Ault KA, Garland SM, Leodolter S, Olsson SE, Tang GW, Ferris DG, Paavonen J, Steben M, Bosch FX, Dillner J, Huh WK, Joura EA, Kurman RJ, Majewski S, Myers ER, Villa LL, Taddeo FJ, Roberts C, Tadesse A, Bryan JT, Lupinacci LC, Giacoletti KE, Sings HL, James MK, Hesley TM, Barr E, Haupt RM. Impact of human papillomavirus (HPV)-6/11/16/18 vaccine on all HPV-associated genital diseases in young women. J Natl Cancer Inst. 2010; 102:325-39.
    11. Olsson SE, Villa LL, Costa RL, Petta CA, Andrade RP, Malm C, Iversen OE, Høye J, Steinwall M, Riis-Johannessen G, Andersson-Ellstrom A, Elfgren K, von Krogh G, Lehtinen M, Paavonen J, Tamms GM, Giacoletti K, Lupinacci L, Esser MT, Vuocolo SC, Saah AJ, Barr E. Induction of immune memory following administration of a prophylactic quadrivalent human papillomavirus (HPV) types 6/11/16/18 L1 virus-like particle (VLP) vaccine. Vaccine. 2007; 25:4931-9
    12. Kim JJ, Goldie SJ. Health and economic implications of HPV vaccination in the United States. N Engl J Med. 2008; 359:821-32.
    13. Chao C, Klein NP, Velicer CM, Sy LS, Slezak JM, Takhar H, Ackerson B, Cheetham TC, Hansen J, Deosaransingh K, Emery M, Liaw KL, Jacobsen SJ. Surveillance of autoimmune conditions following routine use of quadrivalent human papillomavirus vaccine. J Intern Med. 2012; 271:193-203.
    14. VRBPAC Background Document. GardasilTM HPV Quadrivalent Vaccine May 18, 2006 VRBPAC Meeting
    15. Merck & Co, Inc. GARDASIL Package Insert, 11. Whitehouse Station: Merck&Co, Inc, 2011
    16. Harper DM, Williams KB. Prophylactic HPV vaccines: current knowledge of impact on gynecologic premalignancies. Discov Med. 2010; 10:7-17
    17. Tomljenovic L, Shaw CA. Human papillomavirus (HPV) vaccine policy and evidence-based medicine: Are they at odds? Ann Med. 2011 Dec 22.
    18. Kahn JA, Rosenthal SL, Jin Y, Huang B, Namakydoust A, Zimet GD. Rates of human papillomavirus vaccination, attitudes about vaccination, and human papillomavirus prevalence in young women. Obstet Gynecol. 2008; 111:1103-10.
    19. Gerend MA, Magloire ZF. Awareness, knowledge, and beliefs about human papillomavirus in a racially diverse sample of young adults. J Adolesc Health. 2008;42:237-42
    20. Kollar LM, Kahn JA. Education about human papillomavirus and human papillomavirus vaccines in adolescents. Curr Opin Obstet Gynecol. 2008;20:479-83
    21. Klug SJ, Hukelmann M, Blettner M. Knowledge about infection with human papillomavirus: a systematic review. Prev Med. 2008;46:87-98.
    22. Hildesheim A, Herrero R, Wacholder S, Rodriguez AC, Solomon D, Bratti MC, Schiller JT, Gonzalez P, Dubin G, Porras C, Jimenez SE, Lowy DR; Costa Rican HPV Vaccine Trial Group. Effect of human papillomavirus 16/18 L1 viruslike particle vaccine among young women with preexisting infection: a randomized trial. JAMA. 2007;298:743-53.
    23. Stanley MA. Progress in prophylactic and therapeutic vaccines for human papillomavirus infection. Expert Rev Vaccines. 2003;2:381-9.
    24. Nardelli-Haefliger D, Wirthner D, Schiller JT, Lowy DR, Hildesheim A, Ponci F, De Grandi P. Specific antibody levels at the cervix during the menstrual cycle of women vaccinated with human papillomavirus 16 virus-like particles. J Natl Cancer Inst. 2003;95:1128-37
    25. http://www.businessweek.com/stories/2004-11-28/a-vaccine-every-woman-should-take (Retrieved 27/07/2012)
    26. Presentation by Nancy Miller, MD, CBER, FDA May 18, 2006, Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee Meeting.
    27. §201.323 Aluminum in large and small volume parenterals used in total parenteral nutrition. Federal Register/Rules and Regulations. Vol 68 (106) Tuesday June 3, 2003. Page 32981 http://www.fda.gov/OHRMS/DOCKETS/98fr/cd9813.pdf (retrieved 21/07/2012)
    28. Crawford NW, Clothier HJ, Elia S, Lazzaro T, Royle J, Buttery JP. Syncope and seizures following human papillomavirus vaccination: a retrospective case series. Med J Aust. 2011;194:16-8.
    29. Álvarez-Soria MJ, Hernández-González A, Carrasco-García de León S, del Real-Francia MÁ, Gallardo-Alcañiz MJ, López-Gómez JL. [Demyelinating disease and vaccination of the human papillomavirus]. Rev Neurol. 2011;52:472-6.
    30. Hirth JM, Tan A, Wilkinson GS, Berenson AB. Completion of the human papillomavirus vaccine series among insured females between 2006 and 2009. Cancer. 2012 Apr 27. doi: 10.1002/cncr.27598
    31. HUMAN PAPILLOVAVIRUS BIVALENT (HPV2), HUMAN PAPILLOMAVIRUS (TYPES 6, 11, 16, 18) RECOMBINANT VACCINE (HPV4), HUMAN PAPILLOMAVIRUS VACCINE (HPV)
    32. סיכום ישיבת הועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים מיום 14.7.2010
    33. מכבי שירותי בריאות, סרטן צוואר הרחם, http://www.maccabi4u.co.il/4308-he/Maccabi.aspx (retrieved 21/07/2012)
    34. Sharyl Attkisson, Gardasil Researcher Speaks Out, CBS News, August 29, 2009. http://www.cbsnews.com/2100-500690_162-5253431.html (retrieved 21/07/2012)
    35. Gardasil HPV4 Package Insert
    36. Cervarix Package Insert

    37. Colafrancesco S, Perricone C, Tomljenovic L, Shoenfeld Y., Human papilloma virus vaccine and primary ovarian failure: another facet of the autoimmune/inflammatory syndrome induced by adjuvants, Am J Reprod Immunol. 2013 Oct;70(4):309-16

    38. Lauri E. Markowitz et. al., Reduction in Human Papillomavirus (HPV) Prevalence Among Young Women Following HPV Vaccine Introduction in the United States, National Health and Nutrition Examination Surveys, 2003–2010,  J Infect Dis. (2013) doi: 10.1093/infdis/jit192

    39. Pellegrino P, Carnovale C, Pozzi M, Antoniazzi S, Perrone V, Salvati D, Gentili M, Brusadelli T, Clementi E, Radice S.On the relationship between human papilloma virus vaccine and autoimmune diseases. Autoimmun Rev. 2014;13(7):736-741

    40. Gardasil HPV4 Package Insert

    41. Hildesheim A, Herrero R, Wacholder S, Rodriguez AC, Solomon D, Bratti MC, Schiller JT, Gonzalez P, Dubin G, Porras C, Jimenez SE, Lowy DR, Effect of human papillomavirus 16/18 L1 viruslike particle vaccine among young women with preexisting infection: a randomized trial. JAMA. 2007 Aug 15;298(7):743-53

    42. Manuel Martínez-Lavín, et al., HPV vaccination syndrome. A questionnaire-based study, Clinical Rheumatology, 30 Aug 2015, pp. 1-3, DOI: 10.1007/s10067-015-3070-3

    43. Markowitz LE et al., 2016 Prevalence of HPV After Introduction of the Vaccination Program in the United States. Pediatrics. 2016 Feb 22. pii: peds.2015-1968.

    44. Fischer et al 2016: Shift in prevalence of HPV types in cervical cytology specimens in the era of HPV vaccination. Oncol Lett. 12(1):601-610.

    45. Guo et al., 2015. Comparison of HPV prevalence between HPV-vaccinated and non-vaccinated young adult women (20-26 years) American Association for Cancer Research Meeting, Apr 18-22; Philadelphia, PA. Philadelphia (PA): AACR; 2015. Abstract nr 844.

    46. Mollers M et al., 2014. Population- and type-specific clustering of multiple HPV types across diverse risk populations in the Netherlands. Am J Epidemiol. 179(10):1236-46. doi: 10.1093/aje/kwu038.

    47. Palmieri B, Poddighe D, Vadalà M, Laurino C, Carnovale C, Clementi E. Severe somatoform and dysautonomic syndromes after HPV vaccination: case series and review of literature. Immunol Res. 2016 Aug 9. [Epub ahead of print]

    48. DeLong G. A lowered probability of pregnancy in females in the USA aged 25-29 who received a human papillomavirus vaccine injection. J Toxicol Environ Health A. 2018;81(14):661-674

  • החיסון בישראל

     

    בישראל החלו לחסן בשנת 1973 נערות בנות 12 נגד אדמת. למרות שיעור התחסנות גבוה של 94%, חמש שנים לאחר מכן עדין לא נצפה שינוי בסיכון נשים בגיל הפוריות (18-44) לתחלואה באדמת, שנשאר יציב על כ 15%. בשנת 1978 נרשמה התפרצות אדמת גדולה בישראל, בה נמצא שנשים אשר חוסנו היו מוגנות יותר באופן משמעותי בהשוואה לנשים שלא חוסנו20. מדיניות החיסון שונתה באופן תדיר, לרבות שימוש בתרכיב בודד נגד אדמת עד שנת 1999 במקביל לחיסון בתרכיב המשולב (MMR) החל משנת 1988. בתחילה חוסנו רק נערות בנות 12 (1973) בתרכיב הבודד. בשנת 1995 חוסנו גם נערים בגיל 12 בחיסון זה. בין השנים 1980 עד 1995 חוסנו גם נשים בגיל הפוריות (18-45) ללא עדות לנוגדנים בדם בתרכיב הבודד ומשנת 1995 ואילך גם נשים ללא תיעוד של שתי מנות חיסון בגילאים אלו חוסנו בתרכיב הבודד. השימוש בתרכיב הבודד הופסק בשנת 1999. בסוף שנת 1988 הוחל בחיסון ה MMR (תרכיב משולב נגד חצבת-חזרת-אדמת). משנת 1994 ניתנות שתי מנות של חיסון ה MMR, בגיל שנה ובכיתה א'. בספטמבר 2008 הוחלף חיסון ה MMR בחיסון ה MMRV הכולל גם את רכיב האבעבועות רוח18.

    בישראל שיעור התחסנות גבוה. בשנת 2005, 94% מבני השנתיים היו מחוסנים במנה הראשונה, ו 96% מילדי כיתה א' היו מחוסנים בשתי מנות החיסון לפי התכנית המומלצת19 .

     

    תחלואה באדמת ישראל

    תרשים 3 - תחלואה באדמת, ישראל, 1970-2012 

     

    שיעורי התחלואה באדמת נמוכים מאד. משנת 1996, נרשמים בממוצע פחות מ 10 מקרים בשנה. תמותה מסיבוכי מחלת האדמת הינה נדירה ביותר, בישראל נרשם מקרה מוות אחד בכל 13 שנים לערך המשויך לאדמת20.

    נתונים על תחלואה באדמת מלידה בישראל זמינים רק משנת 1999, לפיכך קשה להעריך את תרומת החיסון בהפחתת אדמת מלידה בישראל. יחד עם זאת, אם נקיש משיעורי התחלואה הנמוכים בארה"ב טרם הכנסת החיסון, ניתן להעריך שבישראל מספר המקרים השנתי של אדמת מלידה לפני השימוש בחיסון היה חד ספרתי. משנת 1999 עד 2017 דווח מקרה אחד של אדמת מלידה בשנת 2000  21.

     

עמוד 10 מתוך 11