עמותה למתן מידע על חיסונים

ועדה פרלמנטרית בהודו: ארגון PATH, מטעם קרן ביל ומלינדה גייטס, המממן ומיישם תכניות חיסונים במדינות מתפתחות, הפר הפרות גסות את חוקי המדינה לכל אורך הדרך בניסוי קליני של החיסון נגד סרטן צוואר הרחם HPV, במהלכו מתו 7 נערות. הניסוי הופסק רק לאחר מהומות ועירוב התקשורת.

מחברי הדו"ח מעלים תמיהות על תמיכת הועדה למחקר רפואי בהודו, אשר חתמה על מזכר הבנות להוספת החיסון לתכנית החיסונים שנה לפני שהחיסון אושר לשימוש במדינה, זאת, כאשר לא היה בנמצא שום מחקר עצמאי לבדיקת הרציונל להוספת החיסון. כמו כן, מחברי הדו"ח לא הבינו מדוע דחפה ועדה זו חיסון זה בהתלהבות כה גדולה, כאשר התפקיד לבדיקת חיסונים ואישורם בהודו נתון בידי משרד רגולטורי אחר: "כל הפרשה הזאת מטרידה ומסריחה".

עוד מצאה הועדה אי סדרים בולטים בטפסי ההסכמה מדעת להשתתפות במחקר, בהם חתימות בטביעת אצבעות, תאריכים מאוחרים למועד החיסון, חתימה על ידי החוקרים עצמם, אי התאמה בין השמות לחתימות ועוד. הניסוי בוצע באוכלוסיה חלשה מאד בה חלק מהנבדקים אינם יודעים קרוא וכתוב.

ארגון PATH עומד גם מאחורי מבצעי חיסון הפוליו בהודו, שהביא לשיתוק ומוות של 47,500 ילדים בהודו.

הועדה קוראת לצעדי ענישה משפטיים כנגד ארגון PATH והחמרת הפיקוח על יישום חוקי המחקר במדינה.

מקור: nsnbc international

במדינה, אחת המטרות של קרן ביל ומלינדה גייטס לחיסוני פוליו נרחבים בניסיון למגר את הפוליו, נחקק חוק המחייב קבלת חיסון פוליו, לאחר התנגדות ממושכת של הציבור.

חוק נוסף בהליכים מבקש לאסור "הטפה" נגד קבלת החיסון. מבצעי החיסונים ההמוניים מטעם קרן ביל ומלינדה גייטס עושים שימוש בחיסון הפוליו החי-מוחלש.

מקור: http://www.punchng.com/news/120-arrested-for-refusing-polio-vaccine-in-niger

בעיצומה של בהלת הפוליו בקיץ 2013, נחלצה ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מתמחה בבריאות הציבור, לעזרת הציבור במענה על שאלות שהצטברו בנושא הפוליו וההחלטה לחסן את ילדי הדרום בחיסון חי-מוחלש. להלן התייחסותנו לדבריה של ד"ר לנדסמן.

ד"ר לנדסמן: "בשיעור של אחד למליון או אחד ל-2.5 מליון (תלוי בסוג החיסון) הוא עלול לגרום לשיתוק של פוליו".

ד"ר קרן לנדסמן משאירה את הקורא עם תובנה שאחד מכל 2.5 מיליון מחוסנים בחיסון האוראלי עלול להישאר עם שיתוק פוליו.

הספרות הגיעה למסקנה לפיה צפוי "בערך מקרה אחד של שיתוק פוליו לכל 750,000 מנות החיסון האוראלי [המוחלש] עבור מנת החיסון הראשונה". כמה מנות חיסון מוחלש צריך? יותר ממנה אחת. במאמר הבא מספרים שדרושות 4-5 מנות חיסון מוחלש ובצפון הודו הגיעו ל 19 מנות עד שהצליחו להשתלט על ההתפשטות שם. אם כך, הסיכון לשיתוק מהחיסון המוחלש גבוה הרבה יותר מ 1 ל 750,000 מתחסנים – בוודאי רחוק מאד מ 2.5 מיליון. לזכות החיסון המשמש כעת במבצע שתי טיפות העובדה שהוא אינו מכיל את זן מספר 2 שהיה בחיסון זה עד לאחרונה, הזן העיקרי האחראי לשיתוק פוליו כתוצאה מחיסון מוחלש, כך שאפשר להפחית את הסיכון, אולם בכל מקרה השכיחות תהיה בסדרי גודל של מאות אלפים, לא מיליונים. 

ד"ר לנדסמן מציינת שמתן חיסון מוחלש למי שחוסן בחיסון המומת קודם לכן מבטיח שהוא לא יחלה כתוצאה מהחיסון המוחלש – כך גילו בארץ ובעולם כולו. לא מצאנו עדויות לזה ולמיטב ידיעתנו אנו המדינה המערבית המחוסנת היטב בחיסון המומת הראשונה שבה נעשה מבצע חיסון במתאר זה. אודה לד"ר לנדסמן באם תפנה אותנו למקורות המראים אחרת. יחד עם זאת, אנו מכירים לפחות מקרה אחד שבו חוסנו דרך שיגרה גם בחיסון המומת וגם בחיסון המוחלש ובכל זאת הייתה התפרצות פוליו שפגעה ב 15 ילדים – מהם תשעה קיבלו שלוש מנות חיסון מוחלש לפני כן ולבסוף חלו. זה קרה בישראל בשנת 1988. האם תרחיש כזה לא יכול לחזור על עצמו עכשיו שמחסנים בשני החיסונים? אולי. נוסף על כך, המאמר הנ"ל וגם מאמרים רבים נוספים, כמו המאמר הזה, העוסקים בשאלת מיגור הפוליו מהעולם, משקפים את ההתחבטות הסבוכה המעסיקה את המומחים ברמה העולמית: איך ניתן יהיה למגר את הפוליו כאשר החיסון המומת לא מונע התפשטות הנגיף מחד, בזמן שהחיסון המוחלש מפיץ אותו בעצמו וגורם לתחלואה בפוליו מאידך. החוקרים מסבירים, למשל, שמודלים מתמטיים מלמדים ש "בסבירות של 65%-90% תהיינה לפחות התפרצות פוליו אחת כתוצאה מהחיסון המוחלש – שנה לאחר שיפסיקו להשתמש בו לחלוטין". החוקרים משתפים אותנו במסקנה הבאה: "ההיערכות לתקופה שלאחר מיגור הפוליו מודרכת עתה על ידי ההכרה שגם לאחר מיגור כל זני הפוליו הטבעיים, פוליו משתק ימשיך עד להפסקת השימוש בחיסונים המוחלשים". תהיינה ההתפתחויות אשר תהיינה, דבר אחד בטוח: הביטחון המופגן של ד"ר לנדסמן (ושל דוברי משרד הבריאות) שמתאר מצב לפיו חיסון משולב (מומת + מוחלש) נבדק בכל העולם ונמצא שבדרך זו "מונעים לחלוטין את תופעת הלוואי של השיתוק" – מופרז ואיננו מבוסס.

בנוסף, הואיל ואנו יודעים שלא כל המחוסנים מפתחים נוגדנים ברמה מספקת, ישנם לפחות כמה ילדים שחוסנו בחיסון המומת אך הוא לא יגן עליהם. מה איתם? כמו כן, הסיכון להדבקת אוכלוסיות חלשות אליהם יועבר החיסון המוחלש עדיין קיים. הם לא מוגנים נגד פוליו, חלקם בעלי מערכת חיסונית חלשה (או מתפתחת) ונתונים לסיכון מוגבר לתחלואה כתוצאה מהחיסון המוחלש של חבריהם.

המאמר הנ"ל סוקר את האתגרים העומדים בפני מיגור הפוליו, ומסביר לנו ש "החיסון החי-מוחלש עשוי במקרים נדירים להתפתח ולרכוש את רמת ההדבקה ורמת הפגיעה כמו הוירוס הטבעי ויכול להסתיים בהתפרצויות גדולות של פוליו כתוצאה מחיסון". "התפרצויות גדולות" הם כותבים?

ד"ר לנדסמן מזכירה לנו ש "וירוס הפוליו עצמו גורם לשיתוק באחד ל 1000 ילדים". כאן יש לזכור שמדובר באלף ילדים שנחשפו לנגיף בלבד – לא כלל הילדים באוכלוסייה. נתחיל מזה שכבר למעלה מ 1,000 ילדים נחשפו לנגיף בהתפרצות הנוכחית, לפי סקרי הצואה שערך משרד הבריאות והצהרותיו בתקשורת. הדגימות נלקחו באמצע יולי והוירוס ממשיך להתפשט (הרי עכשיו מנסים לבלום את התפשטותו באמצעות החיסון המוחלש), כלומר, יש לנו ככל הנראה כמה אלפי ילדים שנחשפו לוירוס הטבעי וילד משותק אחד – אין. יתרה מזו, לפני שיהיה לנו ילד משותק, שזה 1 ל 1,000, יהיו לנו כמה וכמה ילדים עם תסמיני מחלה קלה, שזה בערך 40 עד 80 ילדים לכל 1000, שלא יישארו עם שיתוק. אפילו חולה אחד עם תסמיני מחלה לא "זכינו" לראות. אתם מבינים כמה רחוקים אנחנו מילד אחד שישותק כתוצאה מהוירוס הטבעי? רחוקים מאד. תבוא ד"ר לנדסמן ותאמר שהחיסונים מגנים על הילדים ולכן מדובר ב 1 לכל 1000 ילדים שאינם מחוסנים – או אז אנחנו רחוקים פי מאה מהמרחק הגדול הקודם – על כל 1000 ילדים שלא מחוסנים יש לנו קרוב ל 100,000 מחוסנים היום, אחרי השלב הראשון של המבצע בו כולם השלימו חיסון מומת. אז הוירוס הטבעי צריך להתפשט ולהגיע ללמעלה מ 100,000 ילדים כדי לפגוש 1000 בלתי מחוסנים כדי שאולי אחד מהם ישותק...

מנגד, ד"ר לנדסמן תומכת בהפצת וירוס חי-מוחלש באמצעות מאות אלפי סוכנים (ילדים) שיחוסנו ויפיצו וירוסים חיים מוחלשים לאוכלוסייה חלשה שאינה יכולה להתמודד איתם. בסוף נגיע לאותו אחד מהרבה-פחות-מ-750,000 שישותק כתוצאה מהחיסון. או שלא. אבל תודו שזה ניסוי מרתק בבריאות הציבור.

ומה הסיכוי שהוירוס יעלם מעצמו כלעומת שהגיע ללא מבצע שתי טיפות? במאמר הנ"ל מספרים לנו שמתוך 137 התפרצויות פוליו שנרשמו ב 25 מדינות אפריקה בין השנים 2003 עד 2010, מרביתם כללו מקרה אחד של פוליו (וזה במדינות בלתי מחוסנת כמו ישראל וללא תנאי סניטציה והגיינה כמו ישראל). המקרים הבודדים "הגדולים" האחרים היו בני עשרות או מאות בלבד של מקרי פוליו. בלבד. שוב, במדינות אפריקה... איך זה לא התפשט ופגע במיליונים? לא יודע, אבל אפילו שם זה לא קרה. כותבי המסמך מעריכים ששונות זו ניתנת להסבר הבא: "מרבית מקרי ייבוא וירוס הפוליו [ממדינות אחרות] מסתיימות בהדבקה מוגבלת ונעלמות עוד בטרם יאותרו ע"י מערכות הניטור". אתם מבינים? הדבקה מוגבלת והווירוס יעלם מעצמו. באפריקה. אז מדוע לא בישראל? כבר לא נוכל לדעת, כי אנחנו עכשיו נתונים בניסוי אחר...

ד"ר לנדסמן מסבירה לנו איך הפרשות החיסון המוחלש מהמחוסנים חושף את הקרובים אליו לוירוס המוחלש וככה מחסן גם אותם. עכשיו אני קצת מבולבל, כי ההנחיות לציבור היו לשמור על היגיינה, במיוחד עם חיתולים ואחרי ביקור בשירותים (בחוזר מנכ"ל של משרד הבריאות כתוב לשטוף ידיים במשך 20 שניות). וזה כדי לא להידבק בוירוס הטבעי. אז אם אני שוטף טוב טוב ידיים (מבטיח 20 שניות) ולא נדבק בוירוס הטבעי (איזה מזל!), יוצא שאני גם לא נדבק בוירוס המוחלש מהחיסון ולא מתחסן – התפספסה כל התכנית! או שאולי הכוונה שעכשיו, עם שחרור הוירוס המוחלש לכלל הציבור, נפסיק לשטוף ידיים, כדי לאפשר לוירוס הזה לחסן אותנו. אבל רק לוירוס הזה! אם יבוא הוירוס הטבעי – נגרש אותו! פרדוקס. ממתין להנחיות החדשות האלו בכסיסת ציפורניים (מאצבעות ידי השטופות היטב...בינתיים).

עכשיו, נתייחס לעשרת התשובות של ד"ר לנדסמן לשאלות שהצטברו:

1. לא נערכו ניסויי בטיחות על החיסון שעומדים לתת. זה כמובן כן נכון. ד"ר לנדסמן מפנה למחקר יעילות (לא בטיחות) שנעשה על חיסון של יצרן אחר – לא החיסון שנרכש על ידי מדינת ישראל. למרות שלא בדק בטיחות, בכל זאת דיווח על 2.3% תופעות לוואי חמורות מכל מי שקיבל חיסון מוחלש, בהם מקרה מוות אחד (שסווג כמוות בעריסה). החוקרים החליטו שמקרים אלו לא קשורים לחיסון. איך ידעו? לא נדע. החליטו. מעבר לכך, גם החיסון המוחלש ה "ישן", שניתן משנות החמישים, מעולם לא עבר מחקרי בטיחות ראויים, אבל מה, הוא צבר קילומטרז' גדול אז אומרים לנו: אתם רואים – ניסינו ולא קרה אסון גדול! המממ... האמת שקרה אסון גדול, גילינו שהוא יכול לשתק בעצמו, זאת בנוסף לתופעות לוואי אחרות שלא פופולארי היום לדבר עליהם, ראינו איך הוא תרם לתחלואה גוברת של פוליו בשנים הראשונות, להעברת וירוסים מסוכנים אחרים לבני האדם, ובעיקר – היינו שפני ניסיון על חיסון שלא נבדק לבטיחות באמות מידה מדעיות מקובלות של מבחן אקראי, כפול-סמיות ומבוקר בו קבוצת בקרה מקבלת פלסבו נקי על מנת שנדע עד כמה החיסון בטוח בהשוואה לאי-קבלת חיסון (זה בסדר, ככה זה עם כל החיסונים, ככה מקובל).

2. לא נערכו ניסויים קלינים רחבי היקף על החיסון שעומדים לתת. כאן מפנה (שוב) למחקר על החיסון ההודי מהסעיף הקודם, שזה (עדין) לא החיסון הניתן עכשיו בישראל. לא רלוונטי. מחקר נוסף אליו מפנה ד"ר לנדסמן, לא זו בלבד שלא בדק את החיסון המוחלש הניתן בישראל בין שלל החיסונים שכן בדק, הוא כלל לא תוכנן לבדוק חיסונים מוחלשים, אלא אסטרטגיה של מתן חיסונים מומתים לאוכלוסיה שחיסוני השגרה שלהם הם חיסונים מוחלשים – מיתאר שכלל לא מתאים למה שקיים בישראל. המחקר בדק האם מתן חיסונים מומתים לאוכלוסייה זו, יוכל לשמש כאסטרטגיה יעילה להפסקת השימוש בחיסונים המוחלשים לאחר מיגור הפוליו (זוכרים את התחבטות המומחים איך מסיימים את מיגור הפוליו?). לא רלוונטי אפילו ברמז. המחקר השלישי אליו מפנה ד"ר לנדסמן אינו מחקר קליני ובדק את תפקיד החיסונים המוחלשים במציאות של תחלואה עולה בפוליו באפגניסטן ופקיסטן – ממש לא המיתאר המתאים לישראל. יתרה מזו, כל הילדים הנסקרים קיבלו חיסון "ישן" – המכיל את שלושת זני הפוליו, כחלק משגרת החיסונים, ובנוסף לזה גם חיסונים אחרים במבצעי חיסונים מזדמנים, אבל הם לא ידעו איזה חיסון נוסף הם קיבלו כחלק ממבצעי חיסונים אלו – זה יכל להיות חיסון המכיל זן אחד, שני זנים או שלושה זנים. קל וחומר שהם לא ידעו לומר מי היצרן של החיסונים השונים. הם העריכו מי קיבל מה לפי הערכה סטטיסטית והתאמה למבצעי החיסונים השונים שהיו במדינה. האם ניתן שם החיסון הניתן עכשיו בישראל? לא נדע. ומה תפקידו יחסית לחיסונים האחרים שניתנו שם? לא נדע. ומה השפעתם של מבצעי חיסונים עם נגיפים מוחלשים באוכלוסייה המקבלת דרך שגרה חיסונים מומתים? לא נדע. לא רלוונטי בכלל אפילו ברמז עבה. עכשיו מפנה אותנו ד"ר לנדסמן לרשימת מחקרים "בדרך", שטרם פורסמו. לא נטרח להיכנס אליהם בעת הזו, נמתין לפרסומם, אבל ניכר שהם גם כן נערכים במדינות בלתי מפותחות עם מגוון חיסונים מוחלשים. עכשיו אני יותר בטוח מקודם – אין מחקרים קליניים על החיסון שמדינת ישראל רכשה ונותנת עכשיו לכלל הילדים. עכשיו אני גם יותר מודאג מקודם: יותר מהיעדר המחקר מאשר מה שאולי נמצא בו. איך לא נמצא המחקר הקליני, שאמור היה להיות מפורסם בכתב עת מקצועי פומבי, אותו ביצע יצרן החיסון GSK, שעל סמך תוצאותיו הוא היה אמור לקבל אישור שיווק לחיסון? האם החיסון אושר ללא מחקר? לא סביר. אז היכן המחקר הנעלם?

3. ילדי ישראל יהיו הראשונים לקבל בהיקף כזה את החיסון החי מוחלש. ד"ר לנדסמן מפנה לסעיף הקודם. מביך. ילדי ישראל יהיו הראשונים לקבל את החיסון החי-מוחלש תוצרת GSK המכיל שני זנים של פוליו בלבד, שעד היום לא זכינו לראות שום מסמך מאת היצרן עליו.

4. חברת GSK היא חברה מושחתת עם עבר מפוקפק ואי אפשר לקנות מהם כלום. ד"ר לנדסמן לא מתמודדת עם טענה זו ופוטרת בטענה שלא משנה ממי קונים – "מישהו היה מעלה את טענת ה 'אי אפשר לסמוך עליהם'.". אולי באמת אי אפשר? לשתי יצרניות החיסונים הגדולות בעולם, GSK ו Merck, עבר מפוקפק מתועד היטב בראיות משפטיות. שנניח שהיצרניות הקטנות יותר שוחרות בריאות? אני לא הייתי מהמר את כספי על זה. מכל מקום, הפתרון הוא לדרוש מיצרני התרופות לעמוד בסטנדרטים מדעיים נוקשים ולהוכיח, לפני אישור תרופה או חיסון, שהיא יעילה ובטוחה.

5. המלצות משרד הבריאות סותרות את המלצות ארגון הבריאות העולמי לגבי החיסון. האמת, אני מחכה ליום בו משרד הבריאות יאמץ מדיניות עצמאית הסותרת את המלצות ארגון הבריאות העולמי בחיסונים. That will be the day...

6. ד"ר מיכל שטיין אמרה שזו טעות לחסן עם החיסון המוחלש. מסכים שמאז חלפו ימי בהלת פוליו רבים, אם כי בדבריה ד"ר שטיין התייחסה להתפתחות עתידית ולא אמרה את דבריה נכון לזמן ההוא בלבד: "במידה שיצטרכו לחסן בהיקפים יותר רחבים. אני חושבת שבאמת צריך להשתדל ולחסן בחיסון המומת, למרות שבעולם הרחב מעולם לא עצרו התפרצות עם החיסון המומת. אני חושבת שזו תהיה טעות קשה לחסן עם חיסון חי מוחלש". מכל מקום, לאחר השקת מבצע שתי טיפות של משרד הבריאות, קשה לי להאמין שד"ר מיכל שטיין תעז לצאת בביקורת על תכנית זו, אפילו תאמין בכל ליבה שזו טעות.

7. פרופ' אלון מוזס גם כן מתח ביקורת. גם דבריו נאמרו מזמן, אם כי גם הוא מתייחס לאפשרות עתידית: "צריך לזכור שהחיסון דרך הפה, אם נאלץ לתת אותו, יפגוש הרבה אנשים עם רמת חיסון ירודה, כי הם מקבלים טיפולים לסרטן וטיפולים אחרים שמורידים את החיסוניות, כך שהשיקול הזה הוא מאוד בעייתי". גם אם פרופ' מוזס יסכים היום שנאלצנו לתת את החיסון המוחלש, הוא לפחות עוזר לנו לפתור את פרדוקס ההפרדה בין הדבקה בנגיף המוחלש בהחיסון מהדבקה מהנגיף הטבעי – לא ניתן לשלוט איזה נגיף יפגוש איזה אדם ושחרור הנגיף המוחלש לכלל האוכלוסייה באמצעות החיסון המוחלש – יפגוש גם יפגוש אנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה או שאינם מחוסנים.

8. איך יכול להיות שהחיסון המוחלש גם מגן על הסביבה וגם יכול לפגוע בה? זה הפרדוקס אליו התייחסנו למעלה: האם להפסיק לשטוף ידיים או להמשיך לשמור על היגיינה. האם למנוע התפשטות וירוס הפוליו או לעודד את התפשטות הווירוס שבחיסון. בניגוד למסקנתו של פרופ' מוזס, עבור ד"ר לנדסמן זה "פשוט": אם אנו יודעים על מישהו במשפחה שלך שחולה במחלה קשה או מערכת חיסונית מוחלשת – לא נחסן אותך. שלא תדביק אותו בווירוס מהחיסון. איך מונעים בפועל מווירוס המופץ לסביבה באמצעות מאות אלפי סוכני הפצה מלפגוש אנשים שהמערכת החיסונית שלהם לא תעמוד בפני מפגש שכזה או תינוקות שלא חוסנו כלל? למישהו יש רעיון? לפחות לפי המאמרים הנ"ל ודעתו של פרופ' מוזס, אין דרך ואתה לא יכול לנבא מתי ובמי יפגע החיסון המוחלש, וזה קורה כל הזמן בעולם וכפי שראינו ימשיך לקרות גם לאחר הפסקת השימוש בחיסון המוחלש לחלוטין.

9. למה לא מחסנים רק את 5% האנשים שלא מחוסנים נגד פוליו? מסכים עם ד"ר לנדסמן שאי אפשר בפועל להגיע לכולם עם חיסון שכל הפוטנציאל שלו הוא הגנה אישית על המחוסן. יחד עם זאת, ראינו במדינות באפריקה שהווירוס יכול לנטוש בעצמו, לפעמים אף לפני שמערכות הניטור מגלות שבא לביקור. גם בישראל התגלו נגיפי פוליו בביוב בשנים קודמות וד"ר לנדסמן אף מתייחסת למקרים אלו בסעיף 3 בהמשך. בשנים 2004, 2006, 2007 למשל, היו "בידודים חולפים" (כדבריה של ד"ר לנדסמן) שלא פגעו באוכלוסייה. לא הותנע מסע חיסונים מיוחד כמו עכשיו, לא חיסנו בחיסון מוחלש, ובכל זאת – לא זכינו להתפשטות הנגיף וגרימת תחלואה באוכלוסייה. כלומר, יש יותר מדרך אפשרית אחת למנוע תחלואה באוכלוסייה בפוליו, גם אם זוהה הנגיף בקרבנו. זיהוי הנגיף הטבעי מציב סיכון לתחלואה. הפצת הנגיף המוחלש באמצעות חיסונים מציבה סיכון נוסף לתחלואה. עם אילו סיכונים כדאי לנו להתמודד? מכל מקום, ד"ר לנדסמן בטוחה לגמרי ש "התחסנות בווירוס המוחלש בהחלט תעצור אותו [את הווירוס הטבעי]". אז עכשיו אנו יודעים, שכאשר הווירוס הטבעי יחליט להמשיך את נדודיו הרחק מאתנו, נדע בדיוק מי היה הגיבור: החיסון המוחלש. ברור...

10. רוב המבוגרים חוסנו בחיסון שתוקפו פג ולכן כולם צריכים להתחסן – גם המבוגרים. ד"ר לנדסמן לא פוסלת ואומרת שאולי בשלב מאוחר יותר, נגיע לזה. דווקא במשרד הבריאות מציעים תשובה שונה. הם טוענים שבבדיקת דם מדגמית של כ 400 מבוגרים, הם מצאו שרק 6 מהם לא נושאים נוגדנים נגד וירוס הפוליו בדם ברמה מספקת. כלומר, מבחינת משרד הבריאות, המבוגרים מחוסנים. מאחר וסקר זה לא פורסם כמחקר, ניאלץ להסתפק בהצהרות משרד הבריאות וגם לקוות שהווירוסים החיים, המוחלשים והמחוזקים, ידעו לאילו מבוגרים אסור להם להגיע.

בהמשך מתייחסת ד"ר לנדסמן ל "סרטון שמסתובב עכשיו ברשת". חשבתי לפנות לוולט דיסני לברר איזה סרטון הם מפיצים, ואז גיליתי שהיא מתייחסת לדבריה של ד"ר סוזאן האמפריז, רופאה בתחום הנפרולוגיה (כליות) בהכשרתה, לימדה בעבר סטודנטים ברפואה, שחקרה לעומק את החיסונים ומספרת לכל העולם על מסקנותיה. מה שלמדתי עם עבודה עם רופאים בעשור האחרון במסגרת העמותה למתן מידע על חיסונים זה שהכבוד לקולגות שלהם מאד סלקטיבי. זה לא מספיק שאתה רופא בהסמכתך ותלוי לך סטטוסקופ על הצוואר – אתה צריך להגיד את הדברים "הנכונים" כדי שתזכה להכרה וכבוד בסיסי. ד"ר לנדסמן לא מתייחסת לד"ר האמפריז. היא איננה קיימת. לא בשמה ולא באמצעות גוף שלישי. יש "סרטון ברשת" וד"ר לנדסמן תעזור לנו "להבין" אותו...

בשאלה מספר 2 מתייחסת ד"ר לנדסמן לטענה לפיה ההגדרות לסיווג חולים בפוליו שונו ולכן נרשמו פחות חולי פוליו. לפי תשובתה של ד"ר לנדסמן אני מנחש שהיא לא הבינה את כוונת המשורר: גם בישראל וגם בארה"ב, ממש במקרה, בשנה שבה החלו לחסן נגד פוליו בשנות החמישים שינו את הקריטריון לאבחון הפוליו באופן כזה, שמרבית החולים שנחשבו כחולי פוליו עד מועד זה - דווחו כחולים במחלה אחרת מכאן ואילך. לדוגמא, בישראל הפסיקו לספור את מקרי הפוליו שאינו משתק (שזה הרוב הגדול). הירידה בתחלואה בפוליו החל ממועד הכנסת החיסון היתה, אם כן, תוצאה של מניפולציה טכנית ולא תרומתו של החיסון.

לטענת הגנת החיסון הקצרה, מביאה ד"ר לנדסמן שני מחקרים: הראשון הראה 3 שנות חסינות ועתה הוא הוחלף במאמר המקורי במאמר המראה 20 שנות חסינות. אז נסכם שיש לנו עדויות סותרות.

לסיכום, ד"ר לנדסמן מציגה באופן פשטני ונחרץ פתרון לכאורה למצב לא פשוט בכלל המערב נגיפי פוליו טבעיים ושני חיסונים עם יכולות ומגבלות בפני עצמם. מובן מהיכן ההתלבטות של קובעי המדיניות בארץ, כפי שניכרת גם במקומות אחרים בעולם, אך הצגת מציאות לכאורה של פתרון יעיל לחלוטין ובטוח לגמרי כאשר ברור שזה רחוק מלהיות כך - לא מתקבלת עוד בשיוויון נפש על ידי הציבור.

לפי המידע הידוע על החיסונים האמורים ועל התנאים והנסיבות בישראל, נראה שמשרד הבריאות החליט להמר על האפשרות שחיסון המוני של ילדים בחיסון חי-מוחלש יבלום מצידו את התפשטות הנגיף ויסתיים ללא תופעות לוואי חמורות. אפשר וצריך להתווכח עם בחירה זו. לאחר שמשרד הבריאות נקט בפעולה פרו-אקטיבית הוא תמיד יצא צודק: אם יעלם הנגיף הטבעי ללא פגע - זה בזכות מבצע החיסון. אם יפגע הנגיף הטבעי או הנגיף המוחלש מהחיסון במישהו - זה יהיה מחיר בלתי נמנע וקטן יחסית למה שהיה יכול להיות כאן אלמלא חיסנו בחיסון המוחלש. את האפשרות שהנגיף היה עוזב אותנו ללא מבצע שתי טיפות לא נוכל לבחון עכשיו ואם היה בוחר אותו משרד הבריאות, כמו בשנים הקודמות כאשר היו כאן "בידודים חולפים", היה מסתכן באחריות לחולי פוליו בודדים שהיו נזקפים לחובתו.

בהלת הפוליו: כל השאלות, כל התשובות.

החיסונים נגד וירוס הפפילומה, הגרדאסיל והסרווריקס, יומלצו משנת הלימודים הבאה לתלמידות בתי הספר. גלי מרקוביץ-סלוצקר פנתה לעמותה לשמוע מה דעתה, ישראל-פוסט, יוני 2013.