Comodo SSL

חיסון לחצבת חזרת אדמת (MMR) לעומת חצבת: שאלות נפוצות

תשובות לשאלות לגבי הסיכונים מחיסון ה-MMR לעומת הסיכונים מחצבת בארצות הברית.

דו"ח חצבת (DIS) ודו"ח סיכוני החיסון (VRS) של ארגון רופאים למען הסכמה מדעת (PIC) המתבססים על נתונים, סטטיסטיקות וניתוח סיכוני המחלה לעומת סיכוני החיסון, מספקים עובדות חשובות בכדי לאמוד את הסיכונים והיתרונות של החיסון בצורה מודעת. להלן מידע נוסף על הסיכונים מחצבת בהשוואה לסיכונים מחיסון הMMR - ,עם תשובות לשאלות הקוראים לגבי DIS ו- VRS .

1. כאשר מעריכים את סיכוני החצבת, מדוע סיכון המחלה לעתים נאמד בהתבסס על נתונים מתקופות זמן שונות, כמו תקופת טרום החיסונים (סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, לפני שהתחילו לחסן), שנות ה-80 ושנות ה-90?

כדי לשקלל את הסיכון להידבק בחצבת יש להתיחס לנתונים מהתקופה שקדמה לחיסונים כיוון שההסתברות לחלות ירדה באופן משמעותי עם תחילת תוכנית החיסונים המאסיבית. למרות זאת, מאז שנות ה-60 חלה התקדמות משמעותית בטיפול הרפואי, במחקר מחלת החצבת, ובמעקב אחר סיבוכי המחלה. לכן המידע מתבסס גם על נתונים עדכניים יותר הנוגעים לתחלואה בחצבת באוכלוסיית ארה"ב.

2. חלק מהמקורות מעריכים ששיעור התמותה מחצבת הוא 1 ל-1000 אבל PIC מצהירים שהשיעור האמתי הנו 1 ל-10,000. מדוע?

בתקופה שקדמה לחיסונים, על פי פרסומים של מחלקות בריאות הציבור, שיעור המקרים המדווחים היה 1 ל-1000. למרות זאת, מלת המפתח היא "מדווחים". רק 10% מהמקרים מדווחים לרשויות הבריאות, כגון המרכז לבקרת ומניעת מחלות (CDC).

מאחר ו-90% ממקרי החצבת אינם מדווחים ל-CDC , שיעור התמותה בפועל הנו 1 ל-10,000 מקרי חצבת. חשוב למדוד את סיכוני המחלה בהתבסס על כלל מקרי החצבת ולא רק על 10% המקרים המדווחים.

3. אם לא כל המקרים מדווחים ל-CDC כיצד ידוע שרק 10% מדווחים?

בדיקות דם של דגימות שנלקחו מהתקופה שקדמה לחיסונים, מראות שכמעט כולם נדבקו בחצבת בשלב כלשהו בצעירותם. בנוסף, מספר מקרי החצבת הממוצע בשנה היה בערך כמו מספר הלידות באוכלוסיה. מאחר שמספר הלידות בתקופת טרום החיסונים היה בממוצע 4 מיליון ניתן להסיק שהיה ממוצע של 4 מיליון מקרי חצבת בשנה. מתוכם רק 400,000 היו מדווחים.

4. מה הבסיס לאמירה שכל מקרי המוות מדווחים?

רשומות התמותה מחצבת בארה"ב מבוססות על תיעוד סיבת המוות בתעודות פטירה. בניגוד לתת-דיווח משמעותי ומוכח של תחלואה בחצבת, אין הוכחות משמעותיות לתעודות פטירה חסרות או לאי-דיווח של מוות מחצבת.

5. האם חיסון ה-MMR גרם לשינוי בפיזור מקרי חצבת מדווחים על פני גיל?

כן. ישנן הוכחות שמאז שהחלה תכנית החיסונים לחצבת, יש מספר לא פרופורציוני של מקרי חצבת מדווחים בקרב צעירים מאד ומבוגרים בהשוואה לתקופת טרום החיסונים.

לפני שנות ה-80 מתוך כלל חולי החצבת המדווחים, מעל 72% היו בגילאי 5-19 ופחות מ-3% היו מעל גיל 20. ב-1990 מתוך כלל החולים המדווחים, 35% היו בגילאי 5-19 ואילו 17% היו מעל גיל 20.
לפני תוכנית החיסונים המאסיבית כמעט כל ילד חלה בחצבת מתונה עד גיל 15; לכן, מבוגרים היו מחוסנים ומוגנים מפני חצבת.

בנוסף, כאשר תינוקות נולדים לאמהות שחלו בחצבת באופן טבעי, הם מוגנים מפני חצבת על ידי חסינות אמהית למשך זמן ארוך יותר בהשוואה לתינוקות הנולדים לאמהות שחוסנו. לכן, חסינות אמהית הגנה על תינוקות בחודשי החיים הראשונים למשך זמן ארוך יותר בתקופת טרום החיסונים לעומת היום.

6. כיצד ייתכן ששיעור התמותה מחצבת שונה משיעור מקרי המוות מחצבת?

תמותה ומקרי-מוות הנם מדדים המתייחסים לקבוצות שונות באוכלוסיה. שיעור התמותה מתייחס לכלל האוכלוסיה, ללא קשר לתחלואה. לעומת זאת, שיעור מקרי המוות מתייחס רק לפרטים שחלו במחלה.

ממש לפני תחילת החיסון בחצבת, שיעור התמותה היה 0.2 לכל 100,000 מכלל אוכלוסיית ארה"ב, כלומר אדם אחד מתוך 500,000 אנשים שחיו בארה"ב מת מחצבת, בשנה. יש לשים לב לכך שבשנה, רק 2% מהאנשים בארה"ב חלו בחצבת. היו רק 4 מיליון מקרי חצבת בשנה מתוך אוכלוסיה של 200 מיליון.

במשך אותה תקופת זמן שיעור מקרי המוות היה 1 ל-10,000 כלומר מכל 10,000 אנשים שחלו במחלה נפטר ממנה אדם אחד, בשנה.

7. מה ההבדל בין תמותה מחצבת של 0.2 לכל 100,000 מאוכלוסיית ארה"ב לעומת שיעור תמותה מחצבת של 0.9 לכל 100,000 בקרב ילדים מתחת לגיל 10? מדוע המספרים (0.2 ו 0.9) שונים?

מספרים אלו מסתכלים על קבוצות אוכלוסיה שונות. כאשר מסתכלים על כלל הגילאים באוכלוסיית ארה"ב, ב-1963 שיעור התמותה (או המוות) היה 0.2 לכל 100,000 כיוון שהיו כ-400 מקרי מוות מתוך אוכלוסיה של 200 מיליון. לעומת זאת, כאשר מסתכלים על ילדים מתחת לגיל 10, שיעור התמותה היה 0.9 לכל 100,000 כיוון שהיו בערך 360 מקרי מוות בקרב ילדים מתחת לגיל 10 מתוך אוכלוסיה של 40 מיליון ילדים מתחת לגיל 10.

8. כמה מקרי מוות ודלקת קרום המוח היו בתקופה שלפני החיסונים?

בין השנים 1959 ו-1962, בשנה היו כ-400 מקרי מוות מחצבת מתוך 4 מיליון איש שחלו במחלה (1 ל-10,000). מספר הלוקים בדלקת קרום-המוח מחצבת הוא כחצי ממספר המיתות מחצבת, כלומר היו כ-200 מקרים של דלקת קרום המוח מחצבת (או 1 ל-20,000) בתקופה שקדמה לחיסונים.

9. מקורות מסוימים טוענים שהיו בשנה 4,000 מקרים של דלקת קרום-המוח מחצבת בשנות ה-60, אבל בעצם דלקת קרום-המוח מחצבת הופיעה ב-1 מתוך 20,000 מקרים – שזה סך הכל 200 מקרים (4 מיליון/20,000) מה קורה פה?

מתוך מעקב אחר חצבת בין השנים 1985-1992 התגלה שדלקת קרום-המוח מחצבת מופיעה ב-1 מתוך 1,000 מקרים מדווחים. חלק מהמקורות טועים כאשר הם מכפילים את היחס בסה"כ המקרים בשנות ה-60 כאשר בעצם היחס צריך להיות מוכפל רק במספר המקרים המדווחים. בנוסף המקורות, בחלקם, מתעלמים מכך שהמעקב אחר חצבת בשנים אלו, הראה גם שמספר מקרי דלקת קרום-המוח כתוצאה מחצבת היה חצי ממספר מקרי המוות. לכן, מאחר שהיו 400 מקרי מוות מחצבת בשנה, בשנות ה-60, היו בערך 200 מקרים של דלקת קרום המוח מתוך 4 מיליון חולים סה"כ ( 1 ל-20,000 מקרים).

10. מה הסיכון למות מדלקת קרום המוח החריפה subacute sclerosing panencephalitis (SSPE) אם נדבקת בחצבת?

הסיכון ל-SSPE הוא בין 6-22 מתוך מיליון מקרי חצבת, כפי שמצוין בעלון המידע של חיסון ה-MMR.

11. האם המחקר של Bellini המעריך את הסיכון ל-SSPE ב 7-11 מקרים ל-100,000 מקרי חצבת הוא מדוייק?

לא. Bellini מצא 12 מקרים של SSPE בין השנים 1989-1991 והסיק הערכת סיכון מתוך ההנחה ש- 30-50% מכלל מקרי החצבת מדווחים. הנחה זו מקורה במחקרים שהתבססו על נתוני בתי-חולים ומרפאות. זאת למרות שבדרך כלל תחלואה בחצבת לא דורשת השגחה רפואית; לכן, החישוב של אחוז התחלואה המדווחת מחצבת מתוך חולי חצבת שהיו תחת השגחה רפואית, אינו פרופורציוני.

בניגוד לכך, אם 12 מקרים של SSPE מושווים ל 123 מקרי מוות מחצבת בין השנים 1989-1991, ניתן להעריך בהיגיון שהיה מקרה אחד של SSPE על כל 10 מקרים של מוות מחצבת. מאחר ושיעור מקרי המוות מחצבת הוא 1 ל-10,000, הסיכון ל-SSPE שמצא Bellini הוא בעצם 1 ל-100,000 (או 10 למיליון).

12. מדוע חישובי VRS אינם מבוססים על כל שלושת הווירוסים בחיסון ה-MMR (חצבת חזרת אדמת) כאשר משווים לסיכון מחצבת?

כאשר מעריכים את סיכון מחלת החצבת לעומת החיסון, אין ברירה אלא לאמוד למול ה-MMR כיוון שחיסון לחצבת בלבד אינו זמין יותר בארה"ב.

13. מה הסיכונים למות מחצבת כיום בארה"ב?

הסיכון למוות מחצבת לא השתנה מאז 1963. הסיכון עדיין 1 ל-10,000 מקרים (או 1 ל-1,000 מקרים מדווחים) בארה"ב.

14. מה יקרה היום אם כולם בארה"ב ידבקו בחצבת?

על כל 8,000 חולי חצבת, 7,999 או 99% יחלימו במלואם. נתון זו ידוע כיוון שבשנות ה-60 , כאשר כולם נדבקו בחצבת, 1 מתוך 10,000 מת מהמחלה ו-1 מתוך 40,000 סבל מנכות צמיתה או לקה ב SSPE, בסך הכל 1 ל-8,000 מקרים (1 ל-10,000 ועוד 1 ל-40,000).

15. בשנות ה-60 המוקדמות היו מאות מקרים של מוות ונכות צמיתה כתוצאה מחצבת. האםPIC מציעים שכולם בארה"ב ידבקו בחצבת?

לא. המטרה היא להוריד את התמותה והנכות מכל סיבה שהיא, עד כמה שאפשר. הציבור צריך להיות מודע לכך שחיסון הוא לא הדרך היחידה למנוע מוות מחצבת. לדוגמה, הוכח מדעית שרמות נמוכות של ויטמין A קשורות לתמותה מחצבת. ואכן, באוכלוסיות שבהן מחסור בוויטמין A הוא שכיח, הסבירות למות מחצבת גבוהה פי 30-60. הורים ורופאים צריכים לקחת בחשבון את כל העובדות הנוגעות לילדים שתחת אחריותם, כאשר הם שוקלים את האפשרויות העומדות לרשותם.

16. חלק מתופעות הלוואי של חיסון ה-MMR כלולות בדו"ח סיכוני החיסון (VRS) האם יש תופעות לוואי אחרות, ואם כן היכן הן קיימות?

כן. עלון המידע של חיסון ה-MMR מכיל רשימה ארוכה יותר של תופעות לוואי אפשריות.

17. מהיכן ידוע שחיסון ה-MMR גורם להתקפי פרכוסים אצל אחד מתוך 640 ילדים?

הממצא הזה הוסק מתוך תוצאות המחקר הסטטיסטי, האמין והחד משמעי ביותר שנערך אי פעם לבדיקת הקשר בין חיסון ה-MMR והתקפי פרכוסים. כדי לבחון את בטיחות החיסון נערך מחקר שכלל מעל חצי מיליון ילדים, הן מחוסנים והן לא מחוסנים, מתוך אוכלוסיה דנית, כמייצגת של האוכלוסיה הגלובלית. התוצאות שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association הראו שפרכוסים מחיסון ה-MMR הופיעו עד שבועיים ממתן החיסון, אצל כ-640 ילדים.

18. חלק מהמקורות טוענים שהתקפי פרכוסים קורים בתדירות נמוכה יותר מ-1 ל-640. כיצד זה יתכן?

ישנם מחקרים שונים שבדקו את הקשר בין התקפי פרכוסים וחיסון ה-MMR , אך הם חלשים בעוצמה הסטטיסטית שלהם. הסיכון להתקפים של אחד מתוך 640 ילדים נובע מהמחקר המקיף שבדק מעל חצי מיליון ילדים וכלל 98,000 ילדים לא מחוסנים כקבוצת ביקורת. לכן זהו המחקר עם העוצמה הסטטיסטית הגבוהה ביותר הקיימת, בהקשר להתקפים וחיסון ה-MMR.

19. האם מחקרים אפידמיולוגים מראים שחיסון ה-MMR "גורם" להתקפים אצל ילדים מסוימים, או רק שחיסון ה-MMR "מקושר" לעליה בסיכון להתקפים?

חיסוןMMR עשוי לגרום להתקפים כיוון שנגיף החצבת עשוי לגרום להתקפים. הזרקה של נגיף חי לאדם (זה מה שמכיל חיסון ה-MMR) בשילוב עם חומרים אחרים המצויים בחיסון, יכול להביא למימוש הפוטנציאל של הווירוס לגרום להתקפים. בהקשר הזה מחקרים אפידמיולוגיים לא נדרשים כדי להוכיח סיבתיות. להיפך, הם נדרשים כדי לאמוד עד כמה MMR גורם להתקפים.

20. כמה התקפי פרכוסים גורם חיסון ה-MMR בארה"ב בשנה?

חיסון ה-MMR גורם לכ-5,700 התקפים בשנה בארה"ב (בהנחת סיכון להתקפים של [1 ל-640] ב-3.64 מיליון ילדים בארה"ב המחוסנים עם המנה הראשונה של MMR בכל שנה), כפי שדווח במכתב של PIC 2017 לעורכי ה- BMJ.

21. מהיכן ידוע ש-3.64 מיליון ילדים בארה"ב מחוסנים במנה הראשונה של ה-MMR בכל שנה?

בכל שנה נולדים כ-4 מיליון ילדים בארה"ב, והספר הוורוד של ה-CDC מצהיר שכיסוי חיסוני עבור ה- MMR הנו 91%. לפיכך 91% מתוך 4 מיליון נותן 3.64 מיליון ילדים שמקבלים בכל שנה את המנה הראשונה של ה-MMR.

22. האם התקף פרכוסים שנגרם מחיסון ה-MMR הנו מצב חירום רפואי?

התקפי פרכוסים מחיסון חצבת לרוב דורשים הגעה למחלקת טיפול נמרץ רפואית.

23. חלק מהמקורות טוענים שהתקפי פרכוסים הם חולפים. האם פרכוסים מחיסון ה-MMR עלולים לגרום לנזק תמידי?

כן. ב-5% מהתקפי הפרכוסים התוצאה היא אפילפסיה, הפרעה מוחית שמובילה להתקפים חוזרים ונזק קבוע.

24. לכמה מקרי אפילפסיה גורם חיסון ה-MMR בכל שנה?

כ-300 התקפים מחיסון MMR (5% מ- 5,700 ) יובילו לאפילפסיה בשנה בארה"ב, כפי שמוסבר במכתב לעורך מטעם PIC 2017 בכתב העת BMJ .

25. האם מערכת הדיווח על תופעות לוואי מחיסונים (VAERS) מנטרת את שיעור ההתקפים מחיסוןMMR ?

כן, אבל לא באופן מספק. VAERS היא מערכת דיווח פאסיבית, והיא מוגבלת באופן משמעותי בשל תת-דיווח. VAERS מקבלת רק 90 דיווחים על התקפים מחיסון-MMR בשנה, בעקבות המנה הראשונה – שהם רק 1.6% מתוך 5,700 התקפים מחיסון MMR שקורים בפועל. לכן, תופעות לוואי משמעותיות אחרות מ-MMR כגון נזק נוירולוגי תמידי ומוות, עשויים להיות בתת-דיווח באותה מידה.

26. האם חצבת גורמת ליותר או פחות נזק מחיסון ה-MMR?

התשובה לשאלה זו אינה ידועה. בתקופת טרום החיסונים, חצבת גרמה לכ-400 מקרי מוות בשנה ו-100 מקרים של נזק תמידי בשנה. למרות זאת, רוב מקרי החצבת הקשים ניתנים למניעה עם רמות מספקות של ויטמין A.

ניגוד לכך, חיסון ה-MMR גורם ל 5,700 התקפים בשנה מתוכם אצל 300 (5%) התוצאה היא אפילפסיה; והתקפים הם רק 12% מהתגובות הקשות לחיסון MMR שמדווחות ל VAERS. בנוסף, דו"ח הסיכונים מחיסון החצבת (VRS) מראה גם, שמחקרים לא הצליחו לשלול את האפשרות ש-MMR גורם לנזק תמידי פי ארבע יותר מאשר חצבת גורמת למוות.

27. מה החשיבות בבחינת מחקרי בטיחות מסוימים מתחילת שנות האלפיים?

בתחילת שנות האלפיים מחקרים מסוימים היו הנרחבים ביותר שנעשו, וכללו קבוצות ביקורת שאינן מחוסנות ב- MMR. מחקרים אלו היו אחראים לחששות מבטיחות חיסון הMMR - שאיימו על תוכנית החיסונים המאסיבית בשנות ה-90 המאוחרות.

28. תוכנית החיסונים המאסיבית לחצבת העלימה את מגפת החצבת בארה"ב. האם זוהי לא הוכחה ליתרונות שעולים על הסיכונים?

המחקר והנתונים הקיימים לא הוכיחו שסיכונים מחיסון ה-MMR הם פחותים מהסיכונים מחצבת, כפי שתואר בדוחות החצבת DIS ו- VRS.

29. האם PIC מעודדת הורים לא לחסן ילדים בחיסון ה-MMR?

רופאים למען הסכמה מדעת לא נותנים עצות רפואיות אישיות. למרות זאת,PIC מעודדת הורים לעשות החלטות מודעות. לאחר סקירה של חומרי הלימוד של PIC, הורה עשוי לקבל או לוותר על חיסון ה-MMR, או כל חיסון אחר.

 

אתם כאן: Home רופאים מדברים Uncategorised חיסון לחצבת חזרת אדמת (MMR) לעומת חצבת: שאלות נפוצות