משרד הבריאות ותכנית החיסונים המומלצת

  • מהי עמדת משרד הבריאות ביחס לחיסונים?

    לפי משרד הבריאות:

    • החיסונים נמנים עם ההישגים הבולטים של הרפואה המודרנית בכלל ובישראל בפרט
    • החיסונים יעילים במניעת מחלות כאשר שיעור כיסוי החיסונים באוכלוסיה גבוה מ 90%
    • תופעות הלוואי האפשריות מחיסונים כוללות אדמומיות במקום הזריקה, מעט חום ותסמינים קלים אחרים החולפים מאליהם בתוך כמה ימים

  • מהי תוכנית החיסונים המומלצת?

    כבכל מדינה, משרד הבריאות בישראל מפרסם תכנית חיסונים אחידה לציבור. התכנית מפרטת את סוגי החיסונים, המינונים והגילאים המומלצים להתחסנות האוכלוסייה. התכנית מתייחסת בעיקר לחיסוני הילדים, אך כוללת לעיתים גם המלצות לאוכלוסיות מסוימות (כמו קשישים או אוכלוסיות בסיכון למחלות מסוימות).

    מאחר ומשרד הבריאות מאמין שנדרש כיסוי חיסוני גבוה על מנת למנוע התפרצויות של מחלות, השאיפה במערכת הבריאות היא לחסן באופן גורף את כל הילדים בכמות ובמועדים המומלצים לפי התכנית. התכנית המומלצת מאפשרת למשרד הבריאות להבטיח שיעורי התחסנות גבוהים ע"י המלצה על שילוב מספר חיסונים בביקור אחד, או בצמידות למפגשים קבועים עם מערכת הבריאות (כמו מעמד לידת התינוק וביקור בטיפת חלב).

  • כמה חיסונים ניתנים לילד הנולד בישראל, לפי תכנית החיסונים המומלצת?

    תכנית החיסונים הישראלית היא בין המחמירות בעולם וכוללת מספר גבוה של חיסונים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. במדינות רבות באירופה מספר החיסונים בשנת חייו הראשונה של תינוק, נע בין 17 ל-21, ביפן עומד מספר זה על 14, לעומת שלושים ושלושה (33!) החיסונים הניתנים בישראל. בארה"ב, קנדה ואוסטרליה מספר החיסונים הכולל דומה לישראל, אם כי כולל חיסונים נגד מחלות נוספות המתוכננות להיכנס לשגרת החיסונים בישראל במהלך השנים הקרובות גם כן. עד שנת 2012 מתוכנן להתווסף לתכנית החיסונים המומלצת בישראל גם החיסון נגד וירוס סרטן צוואר הרחם.

    המחלות שכנגדן ממליץ משרד הבריאות לחסן לפי התכנית המומלצת:

    • דלקת כבד נגיפית מסוג B – שלוש מנות, הראשונה מיד לאחר הלידה
    • דלקת כבד נגיפית מסוג A – שתי מנות, בגיל 18 חודשים ובגיל 24 חודשים
    • המופילוס אינפלואנזה B – ארבע מנות במהלך השנה הראשונה
    • שיתוק ילדים (פוליו) – ארבע מנות במהלך השנה הראשונה ועוד מנה בגיל 7
    • דיפתריה, טטנוס ושעלת - ארבע מנות במהלך השנה הראשונה ועוד מנה בגיל 7
    • פנוימוקוק - שלוש מנות במהלך השנה הראשונה
    • חצבת, חזרת ואדמת – שתי מנות, בגיל שנה ובגיל 6
    • אבעבועות רוח - שתי מנות, בגיל שנה ובגיל 6
    • וירוס הרוטה – שתיים עד שלוש מנות בחצי השנה הראשונה
    • וירוס הפפילומה (סרטן צוואר הרחם) – שלוש מנות לנערות (משנת 2012)

    החיסונים הנ"ל ניתנים בשילובים שונים, כלומר, תרכיבים נגד מספר מחלות בזריקה אחת. השילובים הנפוצים:

    • החיסון המחומש: דיפתריה + טטנוס + שעלת + פוליו + המופילוס אינפלואנזה B
    • החיסון המרובע: חזרת + חצבת + אדמת + אבעבועות רוח

    לחיסונים משולבים חסרונות ויתרונות. ראו תשובה לשאלה האם פיצול חיסונים משולבים לחיסונים נפרדים פחות מסוכן?

     

    Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif";}
    • וירוס הפפילומה (סרטן צוואר הרחם) – שלוש מנות לנערות (משנת 2012)

    החיסונים הנ"ל ניתנים בשילובים שונים, כלומר, תרכיבים נגד מספר מחלות בזריקה אחת. השילובים הנפוצים:

    • החיסון המחומש: דיפתריה + טטנוס + שעלת + פוליו + המופילוס אינפלואנזה B
    • החיסון המרובע: חזרת + חצבת + אדמת + אבעבועות רוח

    לחיסונים משולבים חסרונות ויתרונות. ראו תשובה לשאלה האם פיצול חיסונים משולבים לחיסונים נפרדים פחות מסוכן?

  • על מה מבסס משרד הבריאות את מדיניות החיסונים ואת תכנית החיסונים המומלצת?

    לפי משרד הבריאות, במדינת ישראל תחום החיסונים נמצא תחת פיקוח והשגחה הדוקה. לדברי קובעי המדיניות, החלטות המשרד וביצוען מבוססות על הנחיות בינלאומיות, לרבות ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), משרד הבריאות הקנדי ומדינות נבחרות באירופה.

  • מדוע לא לקבל את המלצות משרד הבריאות כפי שהן? מדוע עלי ללמוד על החיסונים בעצמי ולשקול מדיניות אחרת?

    תחום החיסונים שנוי במחלוקת בשאלות רבות, החל בשאלת התועלת הכוללת בשימוש בחיסונים בכלל, דרך שאלת היקף התכנית המומלצת והחיסונים השונים בה, עבור בגילאים ובמספר מנות הדחף הנדרשות ועד לתפקיד החיסונים בעליה החדה במחלות חדשות. ביטוי למחלוקת הזו ניתן למצוא בין דפי המדע הרפואי, בהבדלי המדיניות הגדולים בין מדינות שונות, מפיהם של רופאים ומומחים מכאן ומכאן ומסקירת תפקיד החיסונים בהיסטוריה.

    האדם הרגיל נתקל בשתי קבוצות עיקריות: רופאים הממליצים באדיקות על חיסונים, ורופאים אחרים, הממליצים על זהירות. לשתי הקבוצות דעות מוצקות, המנוגדות לחלוטין זו לזו. שתיהן טוענות לאמת. שתיהן טוענות להיותן בלתי משוחדות. שתיהן מבססות את עמדתן הבלתי מתפשרת על עדויות מדעיות. ושתי הקבוצות, אמינות.

    על פניו, ישנו ניגוד מובנה בין המדיניות של משרד הבריאות המבקש את טובת הציבור ככלל, לבין האינטרס האישי של כל אדם ואדם לבחור את הטיפול הרפואי המתאים לו בלבד עם מינימום הסיכון הכרוך בכך.

    אנו מאמינים שהחלטות גורליות עם השלכות אפשריות לטווח הארוך על היקר לנו מכל, ילדינו, יש לקבל באופן מושכל מתוך ידע, ולא מתוך פחד או חוסר ידיעה.

  • משרד הבריאות ממליץ לחסן את כל הילודים נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B (הפטיטיס B) עם היוולדם. מי באמת זקוק להגנה של החיסון הזה?

    מאחר ומירב הסיכויים להידבקות בשנות הילדות הינם כתוצאה מהידבקות מהאם במהלך הלידה, בתנאי שהאם הינה נשאית של הנגיף, מקובל במדינות מערביות רבות לחסן רק את אותם תינוקות הנולדים לאמהות הנמצאות נשאיות של הנגיף בבדיקה מוקדמת. שיטה זו מביאה להתחסנות של מספר מזערי של תינוקות לאחר הלידה כנגד הפטיטיס B (בישראל מדובר על פחות מאחוז אחד1). בישראל, עד שנת 1992, חוסנו רק תינוקות לאמהות ממוצא אתיופי שנמצאו נשאיות בבדיקה.

    המניע העיקרי למדיניות של חיסון תינוקות לאמהות נשאיות בלבד הינו הימנעות מסיכוני החיסון, במיוחד בגיל כה רך, כאשר הגורם העיקרי להידבקות הינו קיום יחסי מין, מה שלא קורה בשנות הילדות, וממילא רמת הנוגדנים שנוצרו כתוצאה מהחיסון תרד בתוך כמה שנים ולא תהיה יעילה עוד בגיל ההתבגרות. למרות זאת, בישראל הוחלט על חיסון גורף של כלל התינוקות, ללא הבחנה, ולפי עדויות המגיעות אלינו לפעמים בניגוד לרצונם של ההורים.

     



    1. Bogomolski-Yahalom et al., Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk, J Med Virol. 1991 Aug;34(4):217-22

     

  • אם ברצוני שלא להתחסן לפי התכנית המומלצת – מה עלי לעשות?

    לא להתחסן לפי התכנית המומלצת.

    התכנית, כשמה כן היא, מומלצת. בישראל אין חוק המחייב אדם להתחסן בניגוד לרצונו, (למעט החלטות מיוחדות במקרים קיצוניים), כל שעליך לעשות באם החלטת שלא להתחסן בחיסון מסוים, או במועד מסוים, זה לא לגשת לקבלת החיסון במועדו או לחתום על מסמכים בהם אתה מורה לבית הספר שלא לחסן או לצה"ל שאינך מעוניין להתחסן.

    מאחר ומגיעים אלינו דיווחים רבים על חיסון נגד הפטיטיס B מיד לאחר הלידה בניגוד לרצון ההורים, אנו ממליצים להורים שבחרו שלא לחסן את תינוקם להבטיח נוכחות של אחד ההורים ליד התינוק במהלך השהות בבית החולים לאחר הלידה, ובמיוחד בשעות הראשונות שלאחר הלידה, או לבחור באפשרות של ביות-מלא, בו התינוק משוכן בצד אימו במשך השהות בבית החולים.

  • למי ניתן לפנות במשרד הבריאות בשאלות על חיסונים?

    ללשכות הבריאות המחוזיות באזור מגורייך. מידע נוסף ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובאתרים נוספים המתוחזקים ע"י רופאים ובתי חולים מסוימים.

  • הרופא שלי אינו מוכן לייעץ לי ולבנות תכנית חיסונים פרטנית המתאימה לילדי. אני מרגישה בודדה אל מול ההחלטה הקשה. איך אדע מהי תכנית החיסונים המתאימה לילדי, עם מי ניתן להתייעץ?

    זו הטענה השכיחה ביותר המגיעה אלינו. ההנחיה הגורפת של משרד הבריאות לרופאים ולאחיות היא לעודד ולחסן את כל הילדים לפי התכנית המומלצת בהתאם להוראות "תדריך החיסונים" ללא הנחות או גמישות פרטנית. בישראל ישנם רופאים בודדים, מרביתם עוסקים גם ברפואה משלימה (כמו הומיאופתיה) באופן פרטי ומקצתם רופאים בקהילה, הנכונים לייעץ באופן פרטני להורים על החיסונים, כמו גם להעניק טיפול רפואי לנפגעי חיסונים.

    דר' ריצ'ארד האלבורסן, בספרו "האמת על החיסונים", סוקר את החיסונים השונים ועורך חשבון עלות/תועלת, כמו גם מציע תכניות חיסונים חלופיות לתכנית המומלצת.

  • אם יש כל כך הרבה שאלות על יעילות ובטיחות החיסונים, מדוע הרופא שלי ממליץ לי להתחסן באופן גורף לפי התכנית המומלצת? האם משרד הבריאות והרופאים לא מעוניינים לשמור על הבריאות שלי?

    יש במשרד הבריאות מי שמאמינים שהחיסונים מונעים התפרצויות של מחלות ולכן יש לעשות הכול על מנת לקדם את תכנית החיסונים ולשמור על שיעור התחסנות גבוה בציבור. ההמלצות היוצאות ממשרד הבריאות לקהילת הרופאים, מצביעות על היעילות והבטיחות הגבוהות לכאורה של החיסונים.

    לדבריו של דר' אלכסנדר קוטוק, PhD, חוקר ההיסטוריה של הרפואה: במהלך עבודתי בבי"ח שערי צדק, בעיקר במחלקת ילדים, השתכנעתי שרוב הרופאים הינם בורים גמורים בנוגע לחיסונים, ההיסטוריה שלהם, החומרים הרעילים אשר בהם, תופעות הלוואי האפשריות וכו' וחוזרים כמו תוכי על השטויות המקובלות. אפילו הורים מתקדמים קמעה הינם מומחים טובים בהרבה בנושא בהשוואה לרופא הישראלי הממוצע, בין אם הוא רופא ילדים או לא.

    ישנם כמה רופאים (בעולם) הנגועים בניגודי אינטרסים חמורים: ניזונים מיצרני החיסונים מצד אחד ומקבלים החלטות על מדיניות החיסונים מאידך. הם פועלים בחוסר תום לב ברור. אופן פעולתם נחשף, לדוגמא, במהלך חקירת מסע ההתחסנות נגד שפעת החזירים בחורף 2009 עי" ארגון הבריאות העולמי.



אתם כאן: Home שאלות ותשובות משרד הבריאות ותכנית החיסונים המומלצת