בטיחות חיסונים

  • למה הכוונה ב "בטיחות החיסונים"?

    מאחר והחיסונים, כמו כל תרופה אחרת, טומנים אפשרות לפגיעה, יש למדוד בנוסף ליעילות החיסון את רמת בטיחותו, על מנת להעריך באם התועלת הפוטנציאלית שלו במניעת תחלואה עולה על הסיכון הכרוך בהתחסנות. לפיכך, יעילות ובטיחות החיסונים הם שני המדדים אותם בודקים בתחום החיסונים ועל סמך תוצאותיהם (ושיקולים כלכליים ולוגיסטיים אחרים) אמורה להיקבע מדיניות החיסונים.

  • האם החיסונים יכולים לגרום נזק? מהן תופעות הלוואי הצפויות מחיסונים?

    החיסונים עלולים ואף גורמים נזק, עיקר המחלוקת נסבה סביב "גובה הנזק".

    המידע שמספק משרד הבריאות מסתפק באמירה הכללית: "נכון שיש לעיתים תופעות לוואי מיידיות: כאב, חום, תגובות מקומיות. כמו כן נדיר אך יתכן שיופיעו תגובות חריגות אחרות, אך בל נשכח את השפעת המחלות שכנגדן הוא מחסן"1.

    עיון בדו"חות של תכנית הפיצוי הלאומית של נפגעי חיסונים בארה"ב מלמד מהן תופעות הלוואי המוכרות בחוק לצורך הגשת תביעה לפיצויים., תופעות אלה כוללות: הלם אנפילקטי, דלקת המקלעת הבריכיאלית, דלקת מוח, דלקת מפרקים כרונית, שיתוק פוליו, זיהום מנגיף החיסון עצמו ואף מוות. במשך עשרים שנות פעילותה, שילמה הקרן פיצויים בסך של כשני מיליארד דולר, זאת, רק לקומץ הנפגעים החמורים שהגישו תביעה, עמדו בכל התנאים הנוקשים המוגדרים לקבלת פיצוי וזכו בתביעה. החיסון האחראי ל-כמחצית ממספר התביעות שזכו בפיצויים עד כה, 1,263 במספר, הינו החיסון המשולש נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת, DTP, לפני שהוחלף בחיסון בטוח יותר, DTaP, בו מרכיב השעלת שונה.

    למערכת הדיווחים על תופעות לוואי מחיסונים בארה"ב2 דווחו כ 28,600 אירועים מכל סוג שהוא, בהם 130 מקרי מוות, במהלך שנת 2009 לבדה. החיסון נגד הוירוסים של סרטן צוואר הרחם הידוע לשמצה, גבה עד היום 46 קורבנות מוות מדווחים בארה"ב בלבד. שיעור הדיווחים למערכת זו מוערך בכ 1% עד 10% ממספר האירועים בפועל, כך שאפשר שהמספרים גבוהים הרבה יותר3.

    בשנים האחרונות, עם הגידול המשמעותי במספר החיסונים הניתנים לילדים במדינות מסוימות, מספר הפגיעות הנוירולוגיות, לרבות הפרעות על הקשת האוטיסטית, עלה באופן דרמתי. דר' בליילוק, נוירולוג ומנתח מוח וותיק מרחיב על פגיעות אלו בסדרת מאמרים. על הקשר בין חיסונים לאוטיזם אנא עיינו בתשובה לשאלה האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם?

    דוגמא מספרית לפוטנציאל הנזק: חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות4 שהנחה את הצוותים הרפואיים במבצע חיסון אזרחי ישראל כנגד שפעת החזירים בחורף 2009, מציין את שיעורי תופעות הלוואי הצפויות מהחיסון, על פי עלון היצרן:

    • תופעות לוואי מקומיות וכלליות, כגון: עליית חום, חוסר תיאבון, חולשה, הזעה, צמרמורת, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי פרקים, פריחה, אודם, נפיחות, קשר תת-עורי, שטפי דם תת-עורי כאבים במקום ההזרקה – תדירות של 1:1,000 עד 1:10
    • תופעות לוואי נדירות יותר: כאב עצבים, תחושת נימול, התכווצויות, ירידה חולפת במספר טסיות הדם, תגובות אלרגיות, לרבות הלם אנפילקטי - תדירות של 1:10,000 עד 1:1,000
    • תופעות לוואי נדירות ביותר כגון, דלקת כלי-דם עם פגיעה בכליות, Erythema Multiforme ,Neuritis Encephalomyelitis ,Guillain-Barre Syndrome - תדירות של פחות מ 1:10,000

    נעשה קצת חשבון: בישראל קרוב לשמונה מיליון איש. משרד הבריאות רכש שבעה מיליון חיסונים. בהנחה שמרנית שמבצע החיסונים היה מצליח, היו מתחסנים בישראל כשלושה מיליון איש. אם נתייחס רק לתופעות הלוואי הנדירות ביותר, שהרי החיסון צפוי היה לפגוע קשה בכ 300 איש. אלפים רבים נוספים היו נפגעים בדרגות חומרה פחות קשות. בפועל התחסנו כשש מאות אלף איש בלבד. היכן אותם עשרות פגועים קשה מהחיסון?. מאחר ואין מחקר או גורם חד משמעי לקשר הסיבתי בין הפגיעה לחיסון, קשה לקבוע בוודאות מי הם אותם נפגעי חיסונים, קשה להצביע מבחינה רפואית על הקשר ומשרד הבריאות מתנער מבחינת האפשרות לקשר שכזה למרות עדויות נפגעי חיסונים, מחקרים ומסמכים רשמיים הקובעים שיש קשר וחוק פיצוי נפגעי חיסונים ששילם פיצויים לאלפי נפגעים בארה"ב עד היום.

    מעבר לנזקים המתועדים, ישנם הרבה יותר נזקים שאינם מתועדים ואינם ידועים אפילו להורי הנפגע עצמו. לפי פרוטוקול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת החמש-עשרה, נציגי משרד הבריאות חוששים מפרסום מידע על סיכוני החיסונים בציבור, למרות דרישתו של יו"ר הועדה, חה"כ דוד טל5. בהיעדר מידע זה, הורים רבים לא ידעו לקשר בין החיסון לפגיעה לכאורה המתרחשת לאחר החיסון. כמו כן, ההשפעה של החיסונים לטווח ארוך על יכולת המערכת החיסונית להתמודד עם זיהומים כרוניים מחד ורגישות גבוהה למחלות אוטו-אימוניות מאידך, כתוצאה מתופעת הסטת תאי Th2 (Th2 shift) איננה מתועדת באופן מסודר. לבסוף, הפרעות ההתנהגות וקשיי הלמידה גם הם אינם מקושרים דרך קבע לחיסונים. סיבות אלו ואחרות מביאות למצב שבו מספר הנפגעים האמיתי כתוצאה מחיסונים איננו ידוע, אך כנראה גבוה מאד.



    1. http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=61

    2. VAERS, http://wonder.cdc.gov/ (retrieved August 2010)

    3. Kessler, David, JAMA – June 2, 1993, Vol.269, No.21 p.2785

    4. חוזר המנהל הכללי, מס' 42/09, י"א חשון תש"ע (29.10.09)

    5. הכנסת החמש-עשרה, מושב שלישי, פרוטוקול מספר 289, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 26/3/2001

  • האין רשויות הבריאות בודקות חיסון לפני אישורו על מנת לוודא שהוא בטוח?

    להבנת שיטת הבדיקה של חיסונים חדשים, אנא עיינו בתשובה לשאלה האין רשויות הבריאות בודקות חיסון לפני אישורו על מנת לוודא שהוא יעיל?.

    יש לציין, שהעובדה שמחקרי יעילות ובטיחות לחיסון חדש לפני אישור שיווקו לציבור משווים בין שיעור תופעות הלוואי של החיסון החדש לשיעור תופעות הלוואי של חיסון אחר, שפרופיל הבטיחות שלו ידוע, או לאותו חיסון ללא החומר הפעיל, הינה משמעותית ביותר. מחקרים אלה מסיקים שהחיסון החדש בטוח, באם הוא לא פוגע יותר מדי בהשוואה לחיסון אחר, אך לא בהשוואה למי שאינו מקבל חיסון כלל. לדוגמא, אם החיסון החדש פגע ב 5% מהמשתתפים במחקר, והחיסון אליו משווים פגע גם כן ב 5% מהנבדקים, החוקרים מסיקים שהחיסון בטוח. לעומת זאת, אם היו משווים זאת לקבוצה שלא מקבלת את חומרי החיסון כלל וכלל, אזי היה נרשם פער משמעותי ביותר בין שיעור הנפגעים מהחיסון לבין אלה שלא התחסנו בכלל. מה החוכמה להזריק חומרים רעילים לשתי הקבוצות ולראות ששתי הקבוצות אכן נפגעות?! מחקר כזה שאינו עושה שימוש בפלסבו אמיתי, אמור להיות פסול וללא כל תוקף מדעי, אך במקרה של החיסונים אין זה כך.

    נקודה נוספת הינה העובדה שהנתונים הנרשמים במחקרי יעילות ובטיחות אינם מקבלים תמיד ביטוי במסקנות החוקרים. בדוגמא אחת, 2% מהנבדקים חוו תופעות שהוגדרו כתופעות לוואי חמורות שדרשו אשפוז בבית חולים: התקפים, שלשולים, התייבשות, הקאות, ברונכיט, טכידניה (נשימה מהירה מאד), דמוניה, רפלוקס אסופוגוס, דימומים בגב העין. אף מקרה מאלה לא נשפט על ידי עורכי המחקר כנובעים כתוצאה מהחיסון. מסקנת החוקרים הייתה: "לא היו תופעות לוואי חמורות כתוצאה מהחיסון במהלך המחקר"1. בדוגמא נוספת, נרשמו בקרב הנבדקים הפרעות התקפים, מוות בעריסה לכמה ילדים וכמה הפרעות התקפים/התכווצויות. מסקנת החוקרים: "שני החיסונים הנבדקים בטוחים ויעילים"2. יש לזכור שהרופא הממוצע, אם כבר פונה לעיין במחקר שכזה, קורא בד"כ את מסקנות החוקרים ולא מתעמק בנתונים עצמם. כך, נוצר הרושם המוטעה לכאורה, כאילו החיסון הנבדק נמצא באמת בטוח ללא תופעות לוואי קשות.

    הרשויות המאשרות שיווק חיסון חדש לציבור מסתמכות על מבדקי בטיחות אותם עושים היצרנים עצמם, המבקשים לשווק חיסונים אלה. אין שום שלב בתהליך הקודם לאישור החיסון בו נערך מחקר ע"י גורם בלתי תלוי ובו הוא בודק את בטיחות החיסון. במבדקי הבטיחות אותם עורכים היצרנים התקבעו נורמות מדעיות נמוכות ביותר אשר אינן משקפות את פרופיל הבטיחות האמיתי של החיסון לאחר שיווקו לציבור הרחב. בנוסף לשימוש בחיסון אחר בתור פלסבו והתעלמות מהנתונים העולים במחקר בכתיבת מסקנות החוקרים, ניתן גם לציין את העובדה שלמבדקי בטיחות אלה נלקחים אך ורק ילדים בריאים ללא היסטוריה של מחלות. כלומר, המדגם המשמש במחקר איננו מייצג את כלל האוכלוסייה שמקבלת את החיסון לאחר שיווקו. התוצאה: דיווחי תופעות לוואי רבים יותר ומגוונים יותר לאחר שיווק החיסון, במה שנראה כמו שדה הניסוי האמיתי על הציבור הרחב. כמו כן, המעקב אחר תופעות הלוואי נמשך ימים עד שבועות בודדים בלבד ואיננו עוקב אחר תופעות לוואי מאוחרות יותר. לבסוף, החיסון מאושר לשיווק לאחר מחקר אחד או שניים, מעט מאד, במונחים מדעיים, על מנת להוכיח את בטיחותו.

     


    1. The Pediatric Infectious Disease Journal, 16(6):593-599, June 1997, “Safety and immunogenicity of a bivalent Haemophilus influenzae type b/hepatitis B vaccine in healthy infants”

    2. The Pediatric Infectious Disease Journal, 15(7):590-596 “Comparative safety and immunogenicity of two recombinant hepatitis B vaccines given to infants at two, four and six months of age”

  • מה יש בחיסונים שיכול לגרום לתופעות לוואי קשות?

    בד"כ, חיסון טיפוסי כולל ארבעה מרכיבים: נגיף המחלה (מוחלש או מומת), חומרי שימור, חומרי גירוי המערכת החיסונית (אדג'ובנטים) ושאריות ביולוגיות מרקמות הגידול של החיסון.

    נגיף המחלה עצמה עלול לגרום למחלה שאותה אמור החיסון למנוע, כפי שראינו עם החיסונים החיים, בהם הפוליו האוראלי, החצבת, השעלת ואחרים.

    חומרי השימור והאדג'ובנטים הם חומרים רעילים ומסוכנים בהגדרה.

    שאריות ביולוגיות מגיעות מרקמות הגידול וכוללות לפעמים וירוסים טיפוסיים לחיות מהן נלקחו רקמות גידול אלו. אירועים מיוחדים כוללים את וירוס האיידס שהגיע עם חיסוני הפוליו ווירוסים מחזירים שנמצאו בחיסוני הרוטה

    המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מפרט אילו רקמות משמשות בתרביות הגידול ומהם המרכיבים בכל החיסונים: אלומיניום, תימרוסל (כספית), אמוניום גפריתי, פורמלין, אנטיביוטיקה (נאומיצין, סטרפטומיצין), פוליסורבט-80, שאריות DNA, חומצת מלח, הידרוקורטיזון (הורמון סטרואידי), מונוסודיום גלוטמט, לקטוז, חומצה קארבולית, אשלגן כלורי, ועוד.

    תרביות הגידול: עור של עגל, עובר אפרוח, תאי כליות אפרוח, כליות קופים, מוח עכברים, ריאה של עובר קוף, ועוד.

    טענה הנשמעת מפי רופאים ונציגי הממסד הרפואי המבקשת לגמד את פוטנציאל הנזק של החומרים הרעילים בחיסונים, גורסת שחלק מחומרים אלה נמצאים במזון שאנו צורכים ובכמויות גדולות בהרבה. ראשית, לא תמיד מדובר באותם החומרים בדיוק (כספית-אתיל המשמשת בחיסונים לעומת כספית-מתיל המצויה בדגים), וחשוב יותר, הזרקת חומרים רעילים וחלבונים זרים דרך השריר ישירות למחזור הדם מבלי שעברו את מנגנוני הסינון, הסיווג, הפירוק וההפרשה הטבעיים של מערכת העיכול והמערכת החיסונית, כאשר מגיעים באמצעות הנשימה או במזון, מציבים בפני המערכת החיסונית אתגר מסוג אחר לגמרי. חומרים אלה לא אמורים להיות במחזור הדם כלל וכלל.

  • כמה זמן אחרי החיסון עלולים להופיע סימנים של תופעות לוואי

    התגובה יכולה להיות מיידית או מאוחרת (טווח של שנים). ישנה גם משמעות לנזק המצטבר של החיסונים הניתנים בגילאים שונים. כמו כן חלק מהחומרים הרעילים אינם מופרשים לגמרי מהגוף ומצטברים מחיסון לחיסון. לפיכך, התגובה יכולה להיות הדרגתית, או להופיע לאחר מנת חיסון "מכריעה" אחת.

    עם זאת, השבועות הראשונים שלאחר מתן חיסון הם תקופה מועדת במיוחד בה יש לשים לב לכל שינוי אצל התינוק או הילד.

  • הורים לילדים שאינם מחוסנים טוענים שילדיהם בריאים באופן כללי יותר מילדים מחוסנים. האם זה נכון?

    גם אנו נחשפים לטענות כאלו מדי פעם. המבחן היחידי שבו שאלה זו תוכל להיות מוכרעת יהיה מחקר המשווה, לאורך שנים, בין קבוצת מחוסנים לקבוצה של בלתי מחוסנים. ארגונים כמו העמותה למתן מידע על חיסונים בישראל ובמדינות אחרות בעולם קוראים לביצוע מחקר כזה כבר שנים רבות והארגון המקביל לנו בארה"ב אף הקים קרן למטרת ביצוע מחקר שכזה.

    סקר בינלאומי אשר מבסס את ממצאיו על שאלונים מפורטים הנשלחים ע"י הורים לילדים שאינם מחוסנים ומקיף אלפי ילדים מצא הבדלים משמעותיים, לטובתם של הילדים הבלתי מחוסנים.

    דר' פרנסואה ברטוד ריכז עדויות ממקומות שונים בעולם המצביעות על בריאותם המצוינת של אוכלוסיות בלתי מחוסנות.

    מחקר אחד בכל זאת מצא הבדלים משמעותיים בין בריאותם של מחוסנים לבריאותם של בלתי מחוסנים.

  • האם פיצול חיסונים משולבים לחיסונים נפרדים פחות מסוכן?

    בפיצול חיסונים, הכוונה להפרדת חיסונים בהם משולבות מספר מחלות (כמו החיסון נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת, או החיסון נגד חזרת-חצבת-אדמת-אבעבועות רוח) בזריקה אחת לחיסונים נפרדים לכל מחלה ומחלה.

    קשה לקבוע מה טוב יותר. מצד אחד, פיצול החיסונים המשולבים לחיסונים נפרדים מאפשר גמישות במועדי מתן החיסונים הבודדים וכן וויתור על חלק מהם, כמו גם הימנעות ממצב בו גוף הילד נדרש להתמודד בו זמנית עם התקפה משולבת של כמה מחלות בו זמנית, אירוע שכנראה לא היה נדרש להתמודד איתו במהלך חייו אלמלא החיסון. מצד שני, בכל חיסון נפרד ישנם חומרי שימור ואדג'ובנטים משל עצמו, כך שהמינון הכולל של חומרים אלה בחיסונים מפוצלים יהיה גבוה יותר לעומת חיסון אחד בו משולבות כמה מחלות, וגם, פחות זריקות לתינוק מקלות את החוויה העגומה שהוא נאלץ לעבור.

    שאלה נוספת מתייחסת להפרדת חיסונים הניתנים במספר זריקות אך באותו מועד לפי התכנית המומלצת, כמו שלושת הזריקות הניתנות בגיל שנה: חיסון ה MMRV, החיסון המחומש וחיסון הזיהומים הפנוימוקוקים.

    במחקר רטרוספקטיבי אשר בוצע בשנת 2009 בתינוקות בני שנה אשר קיבלו את חיסוני גיל שנה יחד (MMR ומחומש) לעומת קבלת החיסונים בנפרד בביקורים שונים, נמצא כי אחוז תופעות הלוואי המדווחות ע"י הורי הילדים בקבוצה שקיבלה את 2 החיסונים יחד, היה גבוה יותר (57%) בהשוואה לאחוז תופעות הלוואי המדווחות ע"י ההורים בקבוצה שקיבלה את החיסונים בשני ביקורים נפרדים (38%). החוקרים מציינים כי המחקר אינו מתיישב עם ההמלצות למתן החיסונים באותו הביקור וכי יש לשקול מחדש את ההמלצות בעקבות כך1.

     

    1. Shneyer E1, Strulov A, Rosenfeld Y., Reduced rate of side effects associated with separate administration of MMR and DTaP-Hib-IPV vaccinations, Isr Med Assoc J. 2009 Dec;11(12):735-8

  • האם ניתן להשיג בישראל חיסונים נפרדים במקום חיסונים משולבים?

    בד"כ לא ניתן להשיג חיסונים נפרדים בתחנות טיפת חלב, אולם קיבלנו דיווחים בודדים על הורים שניגשו ללשכות המחוזיות של משרד הבריאות ושם הם השיגו חיסונים נפרדים.

  • האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם?

    העמדה הנחרצת של משרד הבריאות היא שהרעיון של קשר בין החיסונים לאוטיזם שייך לחוקר אחד, דר' אנדרו וייקפילד, שנמצא כמי שפעל בניגוד אינטרסים בנושא ורישיונו נשלל באנגליה, ושבכלל, נעשו מחקרים אחרים ברחבי העולם אשר "הוכיחו" שאין שום קשר בין החיסונים לאוטיזם. מה ידוע לנו עד היום על הקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם (סקירה נרחבת)?

    • המחקרים שלכאורה "הוכיחו" שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם, נגועים בניגודי אינטרסים, ליקויים בתכנון ובהגדרת שאלת המחקר, ובמיוחד – כולם מתרכזים אך ורק בחיסון אחד, MMR, או במרכיב אחד, הכספית, ובוודאי שלא מאפשרים להסיק מסקנה גורפת לגבי הקשר האפשרי בין תכנית החיסונים (הכוללת עשרות מנות חיסון במהלך השנתיים הראשונות של חיינו) לבין אוטיזם1.
    • בסקירת מחקרים בספריית קוקריין2 אודות קשר אפשרי בין חיסון ה MMR לאוטיזם, קובעים החוקרים: "לא נמצאו ראיות אמינות לקשר בין החיסון לבין אוטיזם ומחלת קרון, לא ניתן לקבוע שקשר כזה אינו קיים מכיוון שהתכנון והדיווח של תוצאות הבטיחות במחקרים על החיסון, לפני כמו גם אחרי כניסתו לשוק, הם במידה רבה לא מספקים". ההדגשות שלנו קוקריין הינה אחת הקבוצות הבודדות בעולם שאינה נגועה בניגודי אינטרסים ומוערכת מאד בקהילייה המדעית בכל העולם.
    • מחקרם של טומינוביק ושאו (2011) בדק את הקשר בין האלומיניום המוסף כאדג'ונט לחיסונים להפרעות על הקשת האוטיסטית. החוקרים מסכמים: "נתונים אלו מראים שהאלומיניום בחיסונים עשוי להיות הסיבה להפרעות על הספקטרום האוטיסטי"3
    • מחקרם של גלגר וגודמן הראה שלילדים שקיבלו את כל שלוש מנות החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B יש סיכוי של פי תשע ללקויות התנהגות לעומת ילדים שלא חוסנו בחיסון זה4.
    • בסקירת מחקרים משנת 1943 ועד היום5 אשר פורסמה בינואר 2011 מסכמת החוקרת: העלייה בשיעורי האוטיזם (1 ל 110 בארה"ב, 1 ל 64 באנגליה) הינה עליה אמיתית; אחד הגורמים המתועדים לאוטיזם: דלקת במוח כתוצאה מחיסונים. החוקרת קובעת שהנתונים תומכים בהשערה ששאריות DNA עוברי מתהליך ייצור חיסונים מסוימים (בהם אבעבועות רוח (Varivax) והחיסון המשולב החדש נגד חזרת-חצבת-אדמת (MMR)) עלולים להיות הגורם לאוטיזם. עוד כותבת החוקרת שריבוי החיסונים הניתנים לפעוט בגיל חודשיים כאשר המערכת החיסונית שלו טרם בשלה, עלול לתרום להתפרצות אוטיזם.
    • מחקרים וסקרים נוספים התומכים בקשר אפשרי בין חיסונים לאוטיזם6.
    • מחקרים נוספים אשר שיחזרו את תוצאות מחקרו המקורי של וייקפילד ושות', במקומות שונים בעולם7-10.
    • פסיקות לפיצויים בארה"ב בעניינם של עשרה מקרים, בהם: הילדה חנה פולינג והילד ביילי בנקס11.
    • דבריה של דר' ברנדין היליי, דירקטור המכון הלאומי לבריאות (NIH) לשעבר, הסוכנות הממשלתית הגדולה ביותר האחראית על ביצוע ותמיכה במחקר רפואי בארה"ב:" אני סבורה שהממשלה או פקידים מסוימים בממשלה היו פזיזים מדי לבטל את דאגתן של המשפחות שנפגעו מאוטיזם מבלי לבדוק את האוכלוסייה שחלתה באוטיזם. אני חושבת שפקידי בריאות הציבור ביטלו את ההשערה של קשר בין חיסונים לאוטיזם כבלתי רציונאלית ללא מספיק מחקרים אודות גורם המחלה"12.
    • עדויות מצטברות של אלפי הורים בעולם על נסיגת ילדיהם לאוטיזם לאחר קבלת חיסון. הרופאים מגיבים לכל העדויות הללו ברפלקס אחיד: "צירוף מקרים".

    תרומה משמעותית לשאלת הקשר בין חיסונים לבין אוטיזם ניתן יהיה לקבל ממחקר שבו יעקבו אחר קבוצת ילדים המקבלת את כל החיסונים לפי התכנית המומלצת בהשוואה לקבוצת ילדים שאינם מתחסנים בכלל. ללא מחקר כזה, קשה לראות איך יכול אדם כלשהו לקבוע באופן נחרץ כי הוכח שיש, או שאין, קשר בין חיסונים לבין אוטיזם. הנתונים העומדים לרשותנו כיום פשוט לא תומכים בקביעות שכאלו.

    מסכם דר' דויד איוב: אני כבר לא 'מנסה לשלוף מידע כדי להוכיח' שחיסונים גורמים לאוטיזם. יש כבר עדויות לרוב...הויכוח הזה הוא לא מדעי, אלא פוליטי.

     


    1. http://www.14studies.org/ranked.html

    2. Demicheli V, Jefferson T, Rivetti A, Price D. Vaccines for measles, mumps and rubella in children. Cochrane Database of Systematic Reviews 2005, Issue

    3. Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry

    4. C. Gallagher, M. Goodman, "Hepatitis B triple series vaccine and developmental disability in US children aged 1-9 years", Toxicological and Environmental Chemistry, September 2008

    5. H.V. Ratajczak, Theoretical aspects of autism: Causes—A review, Journal of Immunotoxicology, 2011; 8(1): 68–79

    6. http://www.14studies.org/ourstudies.html

    7. Gonzalez, L. et al., “Endoscopic and Histological Characteristics of the Digestive Mucosa in Autistic Children with gastro-Intestinal Symptoms“. Arch Venez Pueric Pediatr, 2005;69:19-25

    8. Balzola, F., et al., “Panenteric IBD-like disease in a patient with regressive autism shown for the first time by wireless capsule enteroscopy: Another piece in the jig-saw of the gut-brain syndrome?” American Journal of Gastroenterology, 2005. 100(4): p. 979- 981

    9. S. Walker, K. Hepner, J. Segal, A. Krigsman “Persistent Ileal Measles Virus in a Large Cohort of Regressive Autistic Children with Ileocolitis and Lymphonodular Hyperplasia: Revisitation of an Earlier Study” (last accessed June 2007) (paper submitted for publication) http://web.archive.org/web/20060421193903/http://www.cevs.ucdavis.edu/Cofred/Public/Aca/WebSec.cfm?confid=238&webid=1245

    10. Balzola F et al . “Autistic enterocolitis: confirmation of a new inflammatory bowel disease in an Italian cohort of patients.” Gastroenterology 2005;128(Suppl. 2);A-303

    11. The United States Court of Federal Claims, OFFICE OF SPECIAL MASTERS, No. 02-0738V

    12. CBS News, May 2008; http://www.cbs.com/thunder/player/tv/video.php?pid=s6M4A_v9bZXRyGaUFMtxSWaTlI1LW1Yk&auto=1

  • איך אוכל לצמצם את הסיכוי לפגיעה מחיסון?

    בתדריך החיסונים, מפרט משרד הבריאות הוראות כלליות להימנעות או דחיית מתן חיסון:

    • מחלת חום חדה ו/או מחלה זיהומית חריפה - דחיית החיסון עד ההחלמה
    • תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב, או לתרכיבים אחרים שהוכנו בצורה דומה (כגון תגובה אנפילקטית או נוירולוגית חמורה)
    • רגישות-יתר מיידית מטיפוס אנפילקטי למרכיבי חומר החיסון (ראה פירוט נוסף בפרק "חיסון במצבים מיוחדים"). מרכיבים בחומרי החיסון (כגון האנטיגן החיסוני, חלבוני בעלי-חיים, אנטיביוטיקה, חומרים משמרים או מייצבים), עלולים לגרום לעתים לתגובות של רגישות-יתר, בחומרה שונה. לכן, יש לבדוק את המידע הרשום בתווית/עלון המצורף לאריזת התרכיב בנוגע למרכיביו. אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה מיידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו. אין לתת תרכיבים אחרים המכילים אותו מרכיב אם ידוע שגרם לתגובה אנפילקטית בעבר.
    • ליקויים חמורים במערכת החיסונית (ראה פירוט נוסף בפרק "חיסון במצבים מיוחדים"). יש להימנע ממתן תרכיבים חיים-מוחלשים (נגיפיים ובקטריאליים) אם ידוע על ליקויים אימונולוגיים קשים , מולדים או נרכשים (עקב מחלות ממאירות ו/או טיפול מדכא חסינות). קיים חשש לסיבוכים העלולים להתפתח עקב ריבוי מוגבר של הנגיף המצוי בתרכיב החיסון, במצבים של דיכוי חמור במנגנון החיסוני.
    • הוראות נוספות ספציפיות לכל חיסון וחיסון – פירוט בתדריך החיסונים

     

    דר' חיים רוזנטל, רופא והומיאופת, מנהל המרפאה "טיפה מן הטבע", לאחר ניסיון טיפולי של שנים רבות בנושא ובנפגעי חיסונים בפרט מגדיר מצבים נוספים ומועדים בהם לדעתו יש להימנע ממתן חיסון:

    • ילדים הסובלים מאלרגיות או שמי מבני המשפחה סובל מאלרגיה
    • ילדים עדינים או בעלי תגובות קיצוניות
    • ילדים לא רגועים או באי שקט
    • ילדים הסובלים מהפרעות בשינה
    • תינוקות שנולדו לאחר הריון או לידה קשים
    • ילדים שנולדו לאחר טיפול הורמונאלי או הפריה
    • ילדים שנולדו לאחר הריון לא רצוי או שנשקלה האפשרות להפסקת הריון
    • ילדים בעלי הפרעה נוירולוגית אפילו קלה, או בעיית התפתחות כלשהיא
    • כשידוע על בעיה נוירולוגית או אוטיזם במשפחה
    • לאחר תגובה לא טובה לחיסון קודם
    • כשידוע על בן משפחה החשוד שנפגע מחיסונים
    • סמוך למחלה כלשהיא
    • בעת גמילה מהנקה
    • בעת "גזים" קשים הכרוכים בסבל רב
    • בעת בקיעת שיניים
    • סמוך לחזרה של האם לעבודה
    • בעת התחלת מעון או גן
    • לאחר מעבר דירה
    • בתקופה בה נולד/ה אח או אחות
    • תחושת נטישה (עקב פרידה ממטפלת, אבא במילואים)

    דר' רוזנטל מספק המלצות כלליות:

    • לא מומלץ לחסן בדרך כלל במהלך השנה הראשונה
    • יש לחכות לפחות עד שהילד כבר הולך ומדבר
    • יש לשקול לחסן רק בחיסונים שיש לדעתכם יותר תועלת מנזק אפשרי
    • יש לשקול כל מקרה לגופו


אתם כאן: Home שאלות ותשובות בטיחות חיסונים