Comodo SSL

חצבת

  • שם המחלה

    חצבת / Measles / Rubeola / Morbilli

  • סוגי החיסונים המכילים אנטיגן כנגד המחלה

    "החיסון המרובע" MMR / MMRV

  • תיאור המחלה

    חצבת הינה מחלה זיהומית מערכתית מדבקת מאד הנגרמת ע"י וירוס Morbilivirus. המחלה תוארה לראשונה במאה השביעית לספירה ובשנת 1846 תוארה חסינות לכל החיים לאחר החלמה מהמחלה. לפני פיתוח החיסון נגד חצבת המחלה הייתה נפוצה בכל העולם כאשר 90% מכלל האנשים רכשו הגנה ממנה לכל החיים. המחלה עדיין קיימת בכל העולם, במיוחד במדינות מתפתחות. ארגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2008 מתו מחצבת 164,000 איש, בכל העולם1.

    וירוס ה Morbilivirus בודד לראשונה בשנת 1954. למרות שידוע על זן יחיד של וירוס זה הגורם למחלה, תועדו שינויים באחד החלבונים שלו אשר עלולים ליצור זן חדש, אך ככל הנראה ללא השפעה על נפיצות המחלה והתאמתה לחיסון. וירוס זה שורד זמן קצר ביותר באוויר ועל משטחים (כשעתיים) ורגיש מאד לחום, אור, pH חומצי, אתר וטריפסין1.

    יומיים-שלושה לאחר חדירת הווירוס והתרבותו בריריות הנשימה באזור הלוע ובקשרי הלימפה מתפשט הזיהום לדם ומשם למערכת החיסונית. לאחר כשבוע מההדבקה, מתרחש זיהום משני במערכת הדם, במהלכו יתכנו זיהומים בקנה הנשימה ובמערכות נוספות. עם הופעת תסמיני המחלה ועד 3-4 ימים לאחר הופעת הפריחה בעור הווירוס משיל עצמו מהלוע. הופעת התסמינים הראשונים מופיעים לאחר תקופת דגירה של כ 10-12 ימים. פריחה על העור מופיעה לאחר כשבועיים ממועד החשיפה לווירוס בממוצע. הסימנים הראשונים נמשכים יומיים עד שבוע ומאופיינים בחום העולה בהדרגה ועשוי להגיע עד לכ 40.5 מעלות. תסמינים נוספים אפשריים: שיעול, נזלת או דלקת הלחמית. הסימן האופייני ביותר למחלת החצבת הן נקודות קופליק (נראות כגרגרים לבנים על רקע ורדרד), המופיעות יום-יומיים לפני הפריחה ויום-יומיים לאחר הפריחה. הפריחה, הנמשכת 5-6 ימים, מתחילה באזור הצוואר ומתפשטת לפנים ולאחר כשלושה ימים לשאר הגוף עד הגפיים. תסמינים אפשריים אחרים של מחלת החצבת כוללים שלשול (בעיקר בקרב פעוטות) ונפיחות בבלוטות הלימפה1.

    מחלת החצבת מידבקת מאד ועוברת באמצעות טיפות ממערכת הנשימה. תקופת ההדבקה: מארבעה ימים לפני ועד ארבעה ימים אחרי הופעת הפריחה על העור1.

    כ 30% מהחולים, בעיקר פעוטות עד גיל 5 ומבוגרים מעל גיל 20, ידווחו על לפחות סיבוך אחד כתוצאה מהמחלה, בעיקר שלשול (בקרב 8% מהחולים), דלקת אוזניים (7%) ודלקת ריאות (6%). מרבית מקרי המוות קשורים לסיבוכים של דלקת הריאות. סיבוכים נדירים יותר כוללים דלקת בקרום המוח (0.1%, בעיקר מבוגרים) והתקפי פרכוסים (0.6%)1.

    חצבת במהלך ההיריון מעלה את הסיכוי ללידה מוקדמת, לידת פג והפלה. המחלה תהיה קשה יותר וממושכת בקרב אנשים עם תת-פעילות של המערכת החיסונית: חולי איידס, לויקמיה וכד'1.

    המחלה תהיה קשה יותר בקרב ילדים הסובלים מתת-תזונה, במיוחד חוסר בוויטמין A. שיעור התמותה באוכלוסיות אלה עשוי להגיע לכ 25%. החצבת הינה הגורם העיקרי המוביל לעיוורון בקרב ילדים באפריקה1.

    האדם הינו נשא הווירוס היחיד הידוע. באזורים עם אקלים ממוזג תופיע המחלה בעיקר בחודשי החורף המאוחרים ובאביב1.

    רשויות הבריאות בארה"ב תיארו את מחלת החצבת בשנת 1967, כארבע שנים לאחר תחילת החיסון נגדה: "במשך מאות בשנים, וירוס החצבת שמר על מערכת יחסים אקולוגית יציבה להפליא עם האדם. המחלה מאופיינת ביציבות מתמדת ראויה לציון ובעלת חומרה מתונה בלבד. סיבוכים נרשמים באופן בלתי תדיר ובעזרת טיפול רפואי מתאים תמותה מהמחלה נדירה"2.

  • שכיחות המחלה

    מחלת החצבת נפוצה בעולם כולו, אם כי באופן מוגבל במדינות מפותחות.

    בשנות החמישים בארה"ב, נרשמו כ 500,000 מקרי חצבת בממוצע בשנה, עם 500 מקרי מוות. כמחצית מהילדים עד גיל 6 חלו בחצבת. למעלה ממחצית המקרים נרשמו אצל ילדים בגילאי 5-9. מרבית המקרים אינם מדווחים ומעריכים שמספר החולים מדי שנה היה 3-4 מיליון, כ 90% מהילדים עד גיל 15. נתונים אלו מאפשרים לנו להעריך את סיכוי התמותה מחצבת לפני החיסונים: לפי ההערכה השמרנית של 3 מיליון חולים בשנה ו 500 מקרי מוות מדווחים, הסיכוי למות ממחלת החצבת ללא חיסונים היה 0.017% (1 מכל 6,000 חולים)1.

    עם תחילת החיסון בשנת 1963 נרשמה ירידה דרמטית של 98% בתחלואה בחצבת. בשנת 1978 נרשמו 26,871 מקרים ובשנת 1983, כ 1,500 מקרים בלבד – השיעור הנמוך ביותר עד אז. למרות הנתונים המעודדים, המחלה שבה והתפרצה החל משנת 1985 ואילך, עם זינוק דרמתי במיוחד בין השנים 1989-1991 (18,196, 27,786, 9,643 מקרים מדווחים בשלושת שנים אלו בהתאמה). בהתפרצות זו, לראשונה חלו יותר ילדים עד גיל 5 מאשר ילדים בוגרים יותר, 45% מסך כל המקרים. בהתפרצות זו נרשמו 123 מקרי מוות, כמחציתם בקרב ילדים עד גיל 5.1

    התפרצות מחלת החצבת בשנים אלו לא נרשמה רק בארה"ב, אלא באזורים נוספים, בהם קנדה, מקסיקו ומדינות נוספות בדרום אמריקה. עיקר הנפגעים בהתפרצות זאת היו היספאנים ושחורים. עד גיל 5, אוכלוסיות אלו סבלו משיעור תחלואה של עד פי שבע מילדים לבנים שאינם היספאנים1.

    מאז 1993, מדווחים פחות מ 500 מקרי חצבת בשנה בארה"ב, מאז 1997 אף פחות מ 200. בשנת 2004 נרשם שיא של 37 מקרים בלבד. בשנת 2008 עלתה התחלואה ונרשמו 140 מקרים בארה"ב. תכניות חיסונים הביאו לירידה בתחלואה גם בדרום אמריקה. עיקר המקרים המדווחים קשורים לאורחים המגיעים מאזורים בהם המחלה עדין נפוצה. עם זאת, גיל התחלואה עלה ומרבית החולים הם מבוגרים. בשנת 2001 48% מהמקרים המדווחים היו בקרב מבוגרים מעל גיל 20.1

    שיעורי התמותה מהמחלה: 0.2% מהחולים, מהם 60% בשל סיבוכי דלקת ריאות בקרב ילדים. מאז 1995 נרשם מקרה מוות אחד בשנה בארה"ב.1

    למרות הנתונים הרשמיים הללו של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, כאשר גוף זה מבקש לשכנע את הציבור בנחיצות החיסונים, הוא מציג לציבור הרחב תמונה אחרת לגמרי. תחת הכותרת מה היה קורה לו הפסקנו לחסן? מתריע המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מפני הפסקת חיסון החצבת: "עד 20% מהחולים בחצבת נדרשים לאשפוז", וגם, "3 מכל 1,000 חולים בחצבת – ימותו". 20% משלושה מיליון חולים בחצבת מסתכם בכ 600,000 אשפוזים, מדי שנה, בגין חצבת. בארה"ב של שנות ה- 50, היו לבטח פחות מ 950,000 המיטות הזמינות היום בבתי החולים3. במידה והיו 600,000 אשפוזים מדי שנה, בשנות החמישים, מחצבת בלבד, היינו בוודאי שומעים (ורואים תמונות) על משבר בסדר גודל שכזה. בנוסף, הפער בין נתוני התמותה אותם מפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן לציבור – 0.3% לבין נתוני התמותה שלו עצמו, מהתקופה של לפני החיסונים: 0.017% - פער של פי 18! (וגם אם במקום שלושה מיליון ניקח רק את חצי מיליון המקרים שדווחו, עדין מדובר על פער של פי 3). האפשרויות לאור נתונים אלו הם: א) רשויות הבריאות בארה"ב מפחידות את הציבור לרוץ להתחסן עם סטטיסטיקה מופרכת. ב) תכניות החיסונים הפכו מחלה קלה, שהסיכוי למות ממנה היה 1 ל 6,000, למחלה קשה יותר שהיום הסיכוי למות ממנה 1 ל 333.

    למרות השפעת החיסונים על שיעורי התחלואה מאז זמינותם, כדאי לזכור שמהלך המחלה היה בירידה מתמדת לאורך עשרות שנים עוד לפני החיסונים. בתרשים הבא ניתן לראות שמהלך המחלה נמצא במגמות דומות הן באנגליה והן בארה"ב: ירידה דרמתית בתמותה מחצבת עוד לפני כניסת החיסונים. קשה להימנע מהשאלה ההיפותטית: האם נפיצות הווירוס הייתה דועכת עד למיגורה המוחלט אלמלא החיסונים?

    CHS Mortality, England and US, Measles HE

  • אמצעים למניעת המחלה

    בהיותה מחלה מדבקת מאד, אמצעי מניעה ראשון הוא שמירה מפני קירבה לחולים, במיוחד במשך התקופה המידבקת, כארבעה ימים לפני וארבעה ימים אחרי הפריחה1.

    תזונה הכוללת ויטמין A ברמה נאותה תפחית הסיכוי למחלה ולסיבוכיה (דלקת ריאות, דלקת אוזניים, תמותה)4-5,23.

  • אמצעי טיפול בחולה

    אין טיפול ספציפי בחצבת למעט תמיכה והקלה על התסמינים6.

    מינון גבוה של ויטמין A מפחית את הסיכוי לסיבוכי החצבת (דלקת ריאות, דלקת אוזניים, תמותה)4-5 ומהווה טיפול מומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי23.

    במחקר שנעשה בילדים עם כשל במערכת החיסונית שלא מאפשר להם לייצר נוגדנים כלל וחלו במחלת החצבת נמצא כי הם החלימו ממחלת החצבת ואף נהנו מהגנה לאורך זמן7.

  • תיאור התפתחות החיסון

    חיסון נגד מחלת החצבת אושר לשימוש לראשונה בארה"ב בשנת 1963. בשנה זו אושרו לשיווק שני חיסונים בארה"ב: חי מוחלש ומומת. כשל החיסון המומת הביא להפסקת השימוש בו בשנת 1967. החיסון החי מוחלש רשם שיעור גבוה של תופעות לוואי (חום ופריחה בעור) והשימוש בו הופסק בשנת 1975. בשנת 1965 הוכנס חיסון חי מוחלש נוסף לשימוש, אך גם השימוש בחיסון זה הופסק. בשנת 1968 אושר חיסון חי מוחלש נוסף לשימוש, מוחלש יותר מקודמיו, ובעל שיעור תופעות לוואי נמוך יותר1.

    בשנת 1971 החל השימוש בחיסון המשולב MMR (חצבת-חזרת-אדמת) ובשנת 1989 נוספה לתכנית החיסונים מנה שנייה של חיסון זה. בארה"ב ובישראל לא מציעים חיסון חצבת נפרד, אלא את חיסון ה MMR או את חיסון ה MMRV (הכולל גם את מרכיב האבעבועות רוח) הניתן כחלק משגרת החיסונים היום בשתי מנות. חיסון ה MMRV מאושר לשימוש בין גיל שנה לגיל 12 שנים. בארה"ב ממליץ המרכז לבקרת מחלות ומניעתן שמנת החיסון הראשונה (בגיל שנה), כל עוד ניתנת לפני גיל ארבע, תינתן באמצעות חיסון ה MMR בנפרד מחיסון האבעבועות רוח (אותו ניתן לתת כחיסון נפרד)1.

    למרות כשלון החיסונים הראשונים נגד חצבת בשנות השישים, רשויות הבריאות בארה"ב היו אופטימיים במיוחד כאשר פרסמו הודעה לחיסול וירוס החצבת בתוך שנה אחת בלבד 2 : "שימוש אפקטיבי בחיסונים אלה במהלך החורף והאביב הקרובים יבטיח מיגור וירוס החצבת מארה"ב בשנת 1967". אחד ממחברי הודעה זו, אמר לטיים מגאזין כבר בשנת 1966: "כאשר לפחות שני שליש מהילדים בכל קהילה מחוסנים, אם בשל מחלה או קבלת החיסון, וירוס החצבת פשוט ימות". הכתב דיווח לקוראים כי "ממשלת ארה"ב הצהירה על נחישותה למגר את החצבת מארה"ב בשנת 1967"8. היום, אנו יודעים כי אין הדבר נכון כלל וכלל.

  • יעילות החיסון

    החיסון המומת הראשון שאושר לשימוש בשנת 1963 לא היה יעיל ואף תרם לסיכויי תחלואה דמוית חצבת. השימוש בו הופסק בשנת 1967.1

    מרבית מקרי המוות בהתפרצות הגדולה בארה"ב בשנים 1989-1991 נרשמו בקרב בלתי מחוסנים אך עם זאת כ- 10% ממקרי המוות היו בקרב מחוסנים שחלו ומתו מסיבוכי המחלה1.

    לטענת המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, ההתפרצות הגדולה בארה"ב בשנת 1989 קשורה בעיקר לירידה בשיעור ההתחסנות, ואכן, נמדדו כיסי אוכלוסיות בלתי מחוסנות בערים מסוימות. ובכל זאת, מעניין לציין שבשנת 1989, קדמה לתחילת ההתפרצות הגדולה בארה"ב והאזור הוספת מנת חיסון שנייה נגד חצבת לתכנית החיסונים בארה"ב. ההמלצה להוסיף מנת חיסון שנייה באה לאחר האכזבה מתוצאות החיסון: התפרצויות חצבת החל משנת 1985. בין השנים 1985-1988, 42% ממקרי החצבת נרשמו בקרב פעוטות שחוסנו בגיל שנה ו 68% מהילדים בגילאי 5-9 היו מחוסנים כראוי. 95% מסך כל החולים בהתפרצויות אלו היו מחוסנים! גורם נוסף שתרם לתחלואה הגדולה בקרב פעוטות עד גיל שנה הוא רמת ההגנה המוחלשת אותה ירשו מאימם, בשל היותה מחוסנת (החיסון ייצר מעט נוגדנים אצל האם בהשוואה לרמת הנוגדנים שמחלה טבעית הייתה מייצרת אצלה)1.

    עוד טוענים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן ש 99% מהמחוסנים בשתי מנות חיסון ה- MMR מייצרים נוגדנים נגד חצבת (עדות ליעילות מחקרית). רמת נוגדנים אלו נמוכה יותר מרמת הנוגדנים הנוצרת כתוצאה ממהלך המחלה עצמה. אצל מרבית האנשים רמת הנוגדנים מהחיסון תישאר לאורך זמן, אולי אף לכל החיים בקרב אנשים מסוימים. הוספת מנת חיסון מעבר לשתי מנות החיסון המומלצות אינה תורמת לרמת הנוגדנים וישנן עדויות לירידה ברמת הנוגדנים לאחר שתי מנות חיסון בקרב אנשים מסוימים1.

    95% מהמחוסנים במנה אחת בלבד של חיסון החצבת (בגיל שנה) מייצרים נוגדנים ברמה הנחשבת כמספקת הגנה. המנה השנייה ניתנת לכולם על מנת להעלות את רמת הנוגדנים בקרב 2-4 אחוזים נוספים1. נתון זה מעלה את האפשרות לוותר על מנת החיסון השנייה באם ספירת נוגדנים מראה על רמה נאותה לאחר המנה הראשונה.

    למרות טענות אלו של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן על רמת הגנה גבוהה לאחר החיסון, מחקרים דווקא מראים את ההיפך: מחקר אשר בדק את רמת הנוגדנים 5-6 שנים לאחר חיסון ה MMR מצא שלא נמצאו נוגדנים נגד חצבת וחזרת בקרב ילדים רבים יחסית המחוסנים לפי התכנית (בעיקר אלה שחוסנו בגיל צעיר יותר)9. במחקר אחר מסכמים החוקרים: "הנוגדנים אותם ייצר החיסון דועכים בהיעדר זיהומי חצבת טבעיים [שייחזקו את ההגנה]..."10. ובמחקר שלישי מסכמים החוקרים: "...אנו מעריכים שחיסון דחף לא יהיה יעיל במניעת כשל חיסון משני. בנוסף, מצאנו מְתאם חלש בין היסטוריית החיסונים לבין רמת נוגדנים בפועל"11.

    בסקירת מחקרים מקיפה שנערכה בשנת 2005 על יעילות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) לא מצאו החוקרים ולו מחקר אחד העומד בסטנדרד מדעי שבדק את יעילות החיסון. החוקרים ציינו שיעילותו של החיסון הודגמה בעצם היעלמות המחלות הללו24. שנתיים לאחר מכן פרסמו החוקרים עדכון לסקירה זו ובה נכללו מחקרי יעילות, אשר נמצאה ברמה של 95% במניעת תסמינים קליניים של מחלת החצבת28.

    נמצא שחיסון החצבת אינו מנטרל ביעילות את כל זני החצבת. יעילותו במניעת מחלת החצבת הנגרמת מזן ה- B3 עומדת על כ- 32% בלבד. 36.
    יש לציין, שבהתפרצויות החצבת באירופה בשנת 2018, הזן הדומיננטי הוא זן B3, מה שעשוי להסביר התפרצויות אלו בקרב אוכלוסיות המחוסנות בשיעור גבוה מאד לפי ההמלצות37.

    מחקרים מדווחים על התפרצויות חצבת באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה. בטורונטו, קנדה, התפרצה מחלת החצבת בבית ספר שבו שיעור המחוסנים היה 94.2%, כאשר 10% קיבלו מנת חיסון שנייה לפני ההתפרצות12. התפרצות נוספת ארעה במכללה בארה"ב שנתיים לאחר שהחיסון הפך תנאי לרישום למכללה: 98% היו מחוסנים13. במקרה אחר בארה"ב נרשמה התפרצות ממושכת של חצבת "למרות אמצעי מניעה ובקרה נאותים". ההתפרצות נמשכה לאורך 12 דורות המגפה. 98.7% מהתלמידים היו מחוסנים14. גם בטקסס נרשמה התפרצות בקרב אוכלוסיית בית ספר עם שיעור כיסוי חיסוני של 99%, כאשר החיסון היה תנאי רישום לבית הספר. החוקרים סיכמו: "אנו מסיקים שהתפרצויות חצבת יכולות לקרות בבית ספר למרות שלמעלה מ 99% מהתלמידים קיבלו חיסון ולמעלה מ 95% נמצאו מחוסנים"15.

    בין השנים 2009 ועד 2012, נרשמו בסין 700 מקרי חצבת למרות כיסוי חיסוני של כ- 99%. במחקר שהתבצע בקרב ילדים מחוסנים נמצא כי בקרב 93.6% מהם, היו רמות נוגדנים הנחשבות כמספקות הגנה מפני חצבת אך למרות זאת כ- 8.6% מהם נדבקו בחצבת ופיתחו מחלה פעילה. מגמת העליה במספרי מקרי החצבת זינקה בשנת 2013 ועמדה על 26,443 מקרים מדווחים של חצבת באוכלוסיה. המלצת החוקרים היתה לשקול הוספת חיסון שלישי כנגד חצבת בנוסף לשתי המנות הניתנות היום26-27.

    ד"ר גרגורי פולנד, אולי המומחה המוביל והמוערך ביותר בעולם בתחום החיסונים: "בלתי מחוסנים זה מצער, אך הבעיה הבסיסית יותר נובעת מחוסר יעילותו של החיסון בשטח, בהשוואה לציפיות ממנו, עם שיעור כשל גבוה מדי: בין 2% ל-10% לא מפתחים נוגדנים לאחר קבלת שתי המנות המומלצות. בשל השוני הגנטי בין אנשים, החיסון אינו עובד עבור רבים ונכשל לספק להם את ההגנה אותה הם חושבים שרכשו. וכדי להחמיר את המצב, גם כאשר החיסון תופס, ההגנה דועכת במהרה, מה שהופך את יעד הכיסוי החיסוני של 95%, מה שנחשב כסף הגנה על בריאות הציבור, לבלתי מציאותי. לדוגמא, 9% מהילדים המקבלים את שתי מנות החיסון המומלצות, יאבדו את ההגנה לאחר שבע וחצי שנים בלבד. עם הזמן, יותר אנשים מאבדים את ההגנה שלהם. זה מוביל למצב פרדוקסלי שבו חצבת באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה מופיעה בעיקר בקרב אלו שחוסנו"33. "הפרדוקס הוא בזה שככל ששיעור המתחסנים באוכלוסיה נגד חצבת עולה - כך המחלה הופכת יותר למחלה של מחוסנים"30.

    חקר הסיבה לכשל החיסון נגד חצבת מגלה שקיימת קבוצה באוכלוסיה, המכונה "בעלי תגובה חלשה לחיסון", המגיבים באופן בלתי מספק למנה ראשונה של חיסון החצבת, ולאחר מכן למנות חיסון נוספות, וכך הופכים למועדים לתחלואה בחצבת בתוך 2-5 שנים, למרות היותם מחוסנים באופן מלא31.

    חיסון במנות נוספות אינו מתקן את התגובה החלשה לחיסון. נראה שזו תכונה גנטית של המערכת החיסונית31. שיעור "בעלי תגובה חלשה לחיסון" הוערך בכ 4.7% בארה"ב32.

     

    ד"ר פולנד קורא לפיתוח חיסון חצבת חדש, בטכנולוגיה חדשנית המתאימה את החיסון לכל אדם ואדם.

  • בטיחות החיסון

    • בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) שנערה בשנת 2005 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה"24.
    • אין לחסן אנשים שהגיבו בעבר לאחד מרכיבי החיסון תגובה אלרגית חריפה1
    • אין לחסן נשים בהריון. יש להימנע מהריון חודש לאחר קבלת חיסון נגד חצבת1
    • אין לחסן אנשים הנתונים במהלך מחלה אקוטית, אנשים עם מערכת חיסונית חלשה (בשל איידס, לויקמיה, לימפומה, ממאירות) או אנשים הנתונים לטיפול בהקרנות, אלקלציה, חומרים נוגדי חילוף חומרים (אנטימטבולייט) וסטרואידים1
    • החיסון עלול לגרום לירידה במספר טסיות הדם (טרומבוציטופניה) לאנשים עם היסטוריה של ארגמנת או טרומבוציטופניה1
    • נגיף החזרת הכלול בחיסון ה- MMR עלול לחדור את מחסום הדם-מוח, לפגוע במערכת החיסונית ולגרום לאנצפליטיס כרוני, מחלה המלווה בפירכוסים אפילפטיים, איבוד יכולות מוטוריות ושיטיון34.
    • לאנשים עם היסטוריה משפחתית של פרכוסים מלווים בחום (febrile seizures) החיסון MMRV איננו מומלץ1
    • שיעור תופעות הלוואי של חיסון MMR כוללים: חום (5%-15%), פריחה (5%), כאבי פרקים (25% מהנשים המבוגרות)1
    • חיסון ה MMRV ProQuad תוצרת MSD רשם יותר תופעות לוואי של פרכוסי חום בקרב ילדים עד גיל שנתיים בהשוואה לחיסון ה MMR1 וחיסון האבעבועות רוח נפרדים, אולם חיסון זה אינו משווק בישראל יותר.
    • בין תופעות הלוואי הנדירות לחיסון: ירידה בספירת טסיות הדם, דלקת בקרום המוח, חירשות, חזרת1
    • בהיותו חיסון המכיל וירוס חי-מוחלש, החיסון המכיל את מרכיב החצבת עלול לגרום למחלה עצמה,29,25.
    • החיסון הסביל (נוגדנים הניתנים לאחר חשיפה) עשוי לגרום למחלת החצבת, בד"כ עם תסמינים מתונים יותר1
    • מתן החיסון בו זמנית עם החיסון המחומש מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי - ראה שאלה על פיצול חיסונים.

    מה מכילים חיסוני MMR המורשים בישראל?

    יצרן ושם החיסוןסוג החיסוןמרכיבים לא פעילים בחיסוןהערות
    GSK:, Priorix MMR Amino acids, human albumin, lactose, mannitol, neomycin sulphate and sorbitol תרבית התאים היא ממקור אדם בנוסף לגידול על גבי ביצי תרנגולת
    GSK: PriorixTetra MMRV Amino acids for injection, lactose, mannitol, neomycin sulphate, sorbitol תרבית התאים היא ממקור אדם בנוסף לגידול על גבי ביצי תרנגולת
    *Merck: ProQuad MMRV Bovine Albumin or Serum, Gelatin, Human Serum Albumin, Monosodium L-glutamate, MRC-5 Cellular Protein, Neomycin, Sodium Phosphate Dibasic, Sodium Bicarbonate, sorbitol, Sucrose, Potassium Phosphate Monobasic, Potassium Chloride, Potassium Phosphate Dibasic תרבית התאים היא ממקור אדם בנוסף לגידול על גבי ביצי תרנגולת

    * חיסון זה אינו משווק בישראל יותר

    דיווח תופעות לוואי ל VAERS

    מספר ארועי תופעות לוואי מדווחים בארה"ב בגין חיסונים המכילים חצבת16, בחמש השנים האחרונות:

     20102009200820072006
    מוות 5 13 3 9 5
    מסכן חיים 42 39 27 39 37
    נכות צמיתה 21 35 29 18 22
    אישפוז 131 127 123 156 141
    (מתוכם) אשפוז ממושך
    14 9 5 11 4
    חדר מיון
    1,122 1,070 1,217 1,451 1,285
    לא חמור
    2,725 2,576 2,939 3,113 2,791

    תשלום פיצויים לנפגעים בארה"ב

    תשלום פיצויים מכח חוק פיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב בגין חיסונים המכילים חצבת:

    סוג החיסוןתביעותפוצונדחו
    נכותמוותסה"כ
    Measles 143 19 162 55 107
    MMR 831 55 886 315 392
    MMRV 21 1 22 7 1
    MR 15 0 15 6 9

     

  • מה חושבים הרופאים והאחיות על החיסון?

    עשר שנים לאחר הוספת מנת החיסון השנייה של חיסון ה MMR לתכנית בארה"ב, בוצע סקר בקרב רופאים ואחיות שהעלה את הממצאים הבאים:

    • 48% מאנשי המקצוע הביעו הסתייגויות באשר להוספת מנת החיסון השנייה (3% התנגדו)
    • 20% בלבד הרגישו בטוחים מספיק להמליץ להורים על מנת החיסון השנייה באופן חד משמעי
    • 33% מהאחיות טענו שחיסון ה MMR ככל הנראה קשור למחלת קרוהן
    • 27% מהאחיות טענו שחיסון ה MMR ככל הנראה קשור לאוטיזם

    מסקנת החוקרים הייתה שיש צורך בחינוך והסברה של אנשי המקצוע17.

    מחקרים מראים שהתפרצויות מסויימות נגרמות באוכלוסיות בהן רופאים מסויימים ממליצים לקהילה שלהם שלא להתחסן כנגד חצבת18-20.

  • החיסון בישראל

    בישראל דילגו על תקופת החיסון המומת והחלו לחסן בשני החיסונים המוחלשים בשנת 1967. בסוף שנת 1988 החליף חיסון ה MMR את מנת חיסון החצבת הנפרד ובשנת 1990 נוספה מנת חיסון שנייה נגד חצבת בלבד לילדי כיתה א'. משנת 1994 ניתנות שתי מנות של חיסון ה MMR, בגיל שנה ובכיתה א'. בספטמבר 2008 הוחלף חיסון ה MMR בחיסון ה MMRV הכולל גם את רכיב האבעבועות רוח21-22.

    בישראל שיעור התחסנות גבוה. בשנת 2005, 94% מבני השנתיים היו מחוסנים במנה הראשונה, ו 96% מילדי כיתה א' היו מחוסנים בשתי מנות החיסון לפי התכנית המומלצת. למרות זאת, ובדומה להתפרצויות בארה"ב ואירופה, חלו בישראל כ 1,500 איש בחצבת בין אוגוסט 2007 לאוגוסט 2008, מרביתם בקרב אוכלוסיות חרדיות בירושלים עם שיעור התחסנות נמוך יחסית, עם התפשטות לתל אביב, רמלה ואזור כינרת. לא נרשמו פטירות. מעריכים כי הווירוס הגיע עם תייר מאנגליה לשכונות בירושלים. כ 12.7% מהחולים נדרשו לאשפוז. התפרצויות דומות, אך קטנות יותר בהיקפן, נרשמו גם בשנים 2003-2004, שם נרשמו שתי פטירות23, וכן בשנים 2003-2004 (238 חולים), 2011-2013 (327 חולים), 2015-2017 (124 חולים)35.

    תחלואה ותמותה מחצבת בישראל

  • מראי מקום

    1. The CDC’s Pink Book chapter on Measles

    2. Sencer, Dull, Langmuir, Epidemiologic Basis for Eradication of Measles in 1967, Vol. 82, No. 3, March 1967

    3. American Hospitas Association, Fast Facts on US Hospitals, retrieved Sep 2011

    4. D’Souza & D’Souza, Vitamin A for treating measles in children, Cochrane Database Syst Rev. 2002;(1):CD001479

    5. Hussey et al., A Randomized, Controlled Trial of Vitamin A in Children with Severe Measles, N Engl J Med 1990; 323:160-164

    6. NIH, MedlinePlus, Measles

    7. Burnet M.; Auto Immunity and Auto Immune Disease, M.T.P., London, England, 1973, Chapter 3

    8. Time Magazine U.S., Infectious Disease: Out, Red Spot, Friday, Mar 17, 1967

    9. Boulianne et al., Measles, mumps, and rubella antibodies in children 5–6 years after immunization: effect of vaccine type and age at vaccination, Vaccine Volume 13, Issue 16, 1995, Pages 1611-1616

    10. Davidkin and Valle, Vaccine-induced measles virus antibodies after two doses of combined measles, mumps and rubella vaccine: a 12-year follow-up in two cohorts, Vaccine Volume 16, Issue 20, December 1998, Pages 2052-2057

    11. Deseda-Tous et al., Measles Revaccination Persistence and Degree of Antibody Titer by Type of Immune Response, Am J Dis Child. 1978;132(3):287-290

    12. Canadian Medical Association Journal, Vol 155, Issue 10 1407-1413, 1996

    13. American Journal of Public Health, 1991 March; 81(3): 360–364

    14. American Journal of Epidemiology, Vol. 126, No. 3: 438-449, 1987

    15. New England Journal of Medicine, Volume 316:771-774, March 1987

    16. MEASLES AND MUMPS VIRUS VACCINE, LIVE (MM), MEASLES AND RUBELLA VACCINE (MER), MEASLES VACCINE (MEA), MEASLES, MUMPS AND RUBELLA VIRUS VACCINE, LIVE (MMR), MEASLES, MUMPS, RUBELLA, AND VARICELLA VACCINE (PROQUAD) (MMRV)

    17. Marko Petrovic et al., Second dose of measles, mumps, and rubella vaccine: questionnaire survey of health professionals, BMJ 322 : 82

    18. Lernout T, Kissling E, Hutse V, De Schrijver K, Top G. An outbreak of measles in orthodox Jewish communities in Antwerp, Belgium, 2007e2008. Eurosurveillance 2009;14(2).

    19. Schmid D, Holzmann H, Abele S, Kasper S, Konig S, Meusburger S, et al. An out-going multi-state outbreak of measles linked to non-immune anthroposophic communities in Austria, Germany, and Norway MarcheApril 2008. Euro-surveillance 2008;13(16).

    20. Hanratty B, Holt T, Duffell E, Patterson W, Ramsay M, White JM, et al. UK measles outbreak in non-immune anthroposophic communities: the implications for the elimination of measles from Europe. Epidemiology and Infection 2000;125:377e83.

    21. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 54 שנות מעקב, 1951-2004, משרד הבריאות

    22. Anis E, et al., Measles in a highly vaccinated society: The 2007e08 outbreak in Israel, J Infect (2009), doi:10.1016/j.jinf.2009.07.005

    23. AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS, Committee on Infectious Diseases, Vitamin A Treatment of Measles, Pediatrics Vol. 91 No. 5 pp. 1014 -1015

    24. Demicheli V, Jefferson T, Rivetti A, Price D, Vaccines for measles, mumps and rubella in children, Cochrane Database Syst Rev. 2005 Oct 19;(4):CD004407

    25. Kaic B. et. al., Spotlight on measles 2010: excretion of vaccine strain measles virus in urine and pharyngeal secretions of a child with vaccine associated febrile rash illness, Croatia, March 2010, Euro Surveill. 2010 Sep 2;15(35). pii: 19652

    26. Wang Z, Yan R, He H, Li Q, Chen G, Yang S, Chen E, Difficulties in eliminating measles and controlling rubella and mumps: a cross-sectional study of a first measles and rubella vaccination and a second measles, mumps, and rubella vaccination. PLoS One. 2014 Feb 20;9(2):e89361

    27. Ma C, Hao L, Zhang Y, Su Q, Rodewald L, An Z, Yu W, Ma J, Wen N, Wang H, Liang X, Wang H, Yang W, Li L, Luo H, Monitoring progress towards the elimination of measles in China: an analysis of measles surveillance data. Bull World Health Organ. 2014 May 1;92(5):340-7

    28. Demicheli V1, Rivetti A, Debalini MG, Di Pietrantonj C., Vaccines for measles, mumps and rubella in children, Cochrane Database Syst Rev. 2012 Feb 15;2:CD004407. doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub3.

    29. Kelle Liermann Berggren et. al, Vaccine-Associated “Wild-Type” Measles, Pediatric Dermatology Vol. 22 No. 2 130–132, 2005

    30. Gregory A. Poland, MD; Robert M. Jacobson, MD, Failure to Reach the Goal of Measles EliminationApparent Paradox of Measles Infections in Immunized Persons, Arch Intern Med. 1994;154(16):1815-1820

    31. Poland (1998) Am J Hum Genet 62:215-220

    32. LeBaron et al. (2007) Arch Pediatr Adolesc Med 161:294-301

    33. Lawrence Solomon: Vaccines can't prevent measles outbreaks, Financial Post, May 1, 2014

    34. Morfopoulou S, Mee ET, Connaughton SM, et al. Deep sequencing reveals persistence of cell-associated mumps vaccine virus in chronic encephalitis. Acta Neuropathologica. 2017;133(1):139-147. doi:10.1007/s00401-016-1629-y.

    35. משרד הבריאות, המחלקה לאפידמיולוגיה, דו"חות אפידמיולוגיה שבועיים

    36. Fatemi Nasab GS, et al., Comparison of neutralizing antibody titers against outbreak-associated measles genotypes (D4, H1 and B3) in Iran., Pathog Dis. 2016 Nov;74(8). pii: ftw089. Epub 2016 Oct 18.

    37. WHO, Global Measles and Rubella Update October 2018, p. 30.