חזרת

  • שם המחלה

    חזרת / Mumps

  • סוגי החיסונים המכילים אנטיגן למחלה

    "החיסון המרובע" MMR / MMRV

  • תיאור המחלה

    חזרת הנה מחלה נגיפית המועברת באמצעות נגיף ממשפחת ה- Paramyxoviridae. נגיף החזרת הוא נגיף מסוג רנ"א1.

    הידבקות במחלה

    המחלה מועברת דרך מערכת הנשימה באמצעות רסיסי רוק. הנגיף מתרבה באזור הלוע העליון ובלוטות הלימפה. לאחר 12-25 ימים הנגיף חודר לזרם הדם, תהליך הנמשך בין 3-5 ימים. בזמן זה מתפשט הנגיף לאיברים שונים ביניהם לקרום המוח ולבלוטות הרוק, ללבלב, אשכים ושחלות. התהליך גורם לדלקת באיברים אשר מתבטאת בדלקת בצדי האוזניים ובתסמיני דלקת קרום המוח. תסמיני המחלה כוללים כאבי שרירים, כאבי ראש וחום נמוך. דלקת בבלוטות לצדי האוזן מתרחשות אצל 30%-40% מהנדבקים ולרוב מופיעה במהלך היומיים הראשונים לאחר התחלת התסמינים. הדלקת מאופיינת בכאב באוזניים ורגישות במישוש באזור הלסת. התסמינים לרוב נחלשים כעבור שבוע ונעלמים לאחר כ- 10 ימים1.

    כ- 20% מההידבקויות בנגיף החזרת אינן מלוות כלל בתסמינים1.

    40%-50% מהנדבקים יחוו תסמינים לא ספציפיים או תסמינים קלים במערכת הנשימה1.

    המחלה נפוצה בעיקר בשלהי החורף והאביב1.

    חולה נחשב למדבק 3 ימים לפני הופעת התסמינים למחלה פעילה ועד ליום הרביעי למחלה1.

    אבחון המחלה

    אבחון המחלה מתבצע בעיקר על פי תסמיני המחלה הנפוצים. ניתן לבודד את הנגיף ע"י לקיחת דגימה מצינורית האוזן או בלוטות הרוק וזיהויו בבדיקות מעבדתיות1.

    השיטה הטובה ביותר לאבחון הנה בדיקה סרולוגית הכוללת לקיחת דם ובדיקה לנוכחות נוגדני IgM כנגד המחלה. בדיקה זו יכולה להיות לא מדויקת אצל אדם שחוסן בעבר כנגד המחלה1. בדיקה נוספת הקיימת היא בדיקה וירולוגית לאבחון הנגיף עצמו.

    סיבוכים

    דלקת קרום המוח הנה סיבוך נפוץ כאשר אצל 50%-60% מהנדבקים מתרחשת ללא תסמינים לחולה. דלקת קרום המוח המלווה בתסמינים כוללת נוקשות בעורף וכאבי ראש ומתרחשת אצל 15% מהנדבקים ואשר חולפת לאחר כ-3-10 ימים1.
    מבוגרים הנם בעלי סיכון רב יותר לסיבוכים חמורים מאשר ילדים ובנים נדבקים יותר מאשר בנות (ביחס של 3:1) 1.
    דלקת המוח הנה סיבוך נדיר (פחות מ- 2 מקרים לכל 100,000 הידבקויות בחזרת) 1.

    דלקת באשכים היא סיבוך נפוץ בקרב בנים לאחר גיל ההתבגרות ומתרחשת אצל כ- 50% מהבנים הנדבקים לאחר גיל ההתבגרות. לרוב הדלקת מאופיינת בנפיחות באשכים, אדמומיות, בחילה, הקאה וחום. לכ- 50% מהבנים אשר פיתחו דלקת באשכים יהיה דילול כלשהו בכמות הזרע. היעלמות מוחלטת של זרע מהאשכים הנה נדירה ביותר1.

    דלקת בשחלות מתרחשת אצל 5% מהבנות הנדבקות לאחר שהגיעו לבגרות מינית. אין השלכות על הפוריות בעקבות דלקת זו1.

    דלקת בלבלב הנה נפוצה למדי ומתבטאת בהיפרגליקמיה (עודף סוכר דם) מצב אשר הינו הפיך לחלוטין. עם זאת, מצב של סכרת דווח לאחר המחלה בטווח של חודשים/שנים, אך לא הוכח קשר סיבתי לנגיף החזרת1.

    חרשות הינה סיבוך של נגיף החזרת המתרחשת 1 לכל 20,000 מקרים1.

    אי סדירות לבבית כתוצאה מדלקת בשריר הלב קורית ב 3%-15% מהחולים אך לרוב היא ללא תסמינים וחולפת עם ההחלמה. תמותה כתוצאה מכך הינה נדירה ביותר1.

    בין השנים 1980-1999 דווח על מקרה מוות אחד בשנה כתוצאה מהמחלה, בארה"ב1.

  • שכיחות המחלה

    בין השנים 1995 ועד 2008 שיעור המקרים בישראל עמד על 0.6 מקרים לכל 100,000. בשנת 2009 הייתה התפרצות נוספת של חזרת ומספר המקרים עמד על 64.6 לכל 100,000 כאשר ב 2010 סך מקרי החזרת היה 4,926 מקרים3. בין השנים 2011 עד 2014 נרשמו כ- 170 חולי חזרת בישראל מדי שנה31.

  • אמצעים למניעת ההדבקה בנגיף

    בהיותה מחלה מדבקת, אמצעי מניעה ראשון הוא שמירה מפני קירבה לחולים.

  • אמצעי טיפול בחולה

    אין טיפול ספציפי בחזרת למעט תמיכה והקלה על התסמינים. מומלץ לאכול מאכלים רכים על מנת להקל על הבליעה ולהימנע ממאכלים בעלי חומציות גבוהה.

    המחקר מצביע על ויטמין A וחומצות רטינואידיות (מצויות במאכלים המכילים קרוטן) כמאטות את תהליך התרבות הנגיף ובכך מסייעות כטיפול במחלה4.

  • תיאור התפתחות החיסון

    נגיף החזרת בודד בשנת 1945 והחיסון כנגדו פותח בשנת 1948. החיסון נתן רמה נמוכה של הגנה כנגד המחלה ועל כן השימוש בו הופסק בתחילת שנות ה- 70. החיסון החי-מוחלש נרשם בשנת 1967 1.

    בהיותה מחלה קלה ביותר המעניקה חסינות טבעית לכל החיים עם סיכויי סיבוכים נמוכים מאד, העמדה הרשמית של רשויות הבריאות לא ראתה צורך או כדאיות בהוספת חיסון נגד חזרת לתכנית החיסונים8. בשנת 1974 נעשה סקר על סיבוכי החזרת באנגליה. החוקרים הצהירו: "מהתוצאות עולה בברור שיש צורך מועט לחיסון כללי נגד חזרת"9. בשנת 1978 כתב פרופסור ג'ורג' דיק, יועץ לממשלת אנגליה בענייני חיסונים וחבר בוועדה המשותפת לחיסונים (JCVI), "קיימות מעט מאוד סיבות להכניס את חיסון החזרת כחיסון שגרתי, משום שהמחלה בדרך כלל קלה. סיבוכים כמו דלקת בלבלב (Pancreatitis) או התנפחות ודלקת של האשכים (Orchitis) הם נדירים, וסיכויי הריפוי של הסיבוכים השכיחים, כלומר דלקת קרום המוח (Meningitis) ודלקת המוח והעוצבה (Meningo-Encephalitis), הם טובים".10 הוועדה המשותפת לחיסונים וחיסוניות באנגליה אימצה דברים אלו.11

    בספרו "האמת על החיסונים", כותב ד"ר ריצ'רד הלבורסן: חיסון המוני נגד חזרת פירושו לקיחת סיכון שהמחלה תהפוך לפחות קלה על ידי העלאת גיל הנדבקים, עבורם הסיכון לסיבוכים גבוה יותר. הכרה בסיכון הזה היא אחת מהסיבות לכך שהחיסון לא נכנס לשימוש קודם לכן. בשנת 1980, מאמר מערכת בכתב העת British Medical Journal חזר על ההסתייגויות שהעלה בעבר נגד החיסון והזהיר שההשפעה הכללית של חיסון נרחב עלולה להיות שלילית: "הניסיון לנקוט בשיטת מניעה המונית עלול בהחלט להגביר את ההידבקות של מבוגרים במחלה על כל הצרות והסיכונים הגלומים בכך"12.

    חששות אלו התאמתו. מחקרים שנערכו באנגליה ובדקו את רמת הנוגדנים, הראו ש-1 מכל 5 ילדים אינו מוגן מפני חזרת 4 שנים לאחר שניתן חיסון ה-MMR15-16.

    ההימור אם כן היה גדול מאד: רק אם החיסון היה מצליח להכחיד את המחלה, הוא היה מצדיק את החיסון ההמוני. אולם עם יעילות מחקרית מצופה של כ- 88% לאחר 2 מנות חיסון, ניתן היה לצפות שהחיסון לא יעמוד בציפייה זו.

    על פי המלצת המרכז למניעת מחלות בארה"ב יש לתת את החיסון המכיל את נגיף החזרת בגיל 12 חודשים או מאוחר יותר. במקרה ונותנים את המנה הראשונה לפני גיל שנה, אין לספור את המנה הזו כחלק מהשגרה ויש לתת עוד 2 חיסונים נוספים לאחר גיל שנה1.

    החל משנת 2006 ישנה המלצה לתת 2 מנות חיסון, האחת לאחר גיל שנה והשנייה בין גיל 4-6 שנים1.

    ניתן לתת את 2 המנות במרווחים של 4 שבועות לפחות בין אחת לשנייה1.

    חיסון ה- MMRV (המכיל את מרכיבי החזרת-חצבת-אדמת-אבעבועות רוח) מאושר לשימוש בילדים מגיל 12 חודשים ועד 12 שנים (עד גיל 13). אין לתת את החיסון לאדם המבוגר מגיל 13 שנים1.

    החיסון ניתן כיום בתרכיב המכיל וירוסים נוספים (חצבת ואדמת עם או בלי אבעבועות רוח). גידול הנגיף לחיסון נעשה על גבי רקמה פיברובלסטית של עוברי תרנגולת המגודלים בתנאי מעבדה לצורך זה. החיסון מכיל כמות מעטה של חלבון אלבומין ממקור אנושי, אנטיביוטיקה מסוג נאומיצין, סורביטול וג'לטין1.

  • יעילות החיסון

    על בסיס התוצאות שהוגשו לאישור החיסון, למעלה מ- 97% מהמתחסנים במנה אחת של מרכיב החזרת אמורים היו לפתח נוגדנים ברמה מספקת מחקרית1. בפועל, יעילות החיסון במניעת חזרת הנה 66% לאחר מנת חיסון אחת ועד 88% לאחר שתי המנות המומלצות22.

    במרוצת השנים החיסון לא עמד בציפיות והתפרצויות רבות נרשמו בקרב אוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה מאד:
    במחקר שבוצע במספר קבוצות המחוסנות לחזרת נמצא כי יעילות מרכיב החזרת בחיסון MMR, נמוכה מאד. נמצא כי לאחר 2 מנות חיסון, ישנה ירידה מהירה של רמות הנוגדנים כנגד המחלה כבר לאחר חצי שנה ממועד קבלת המנה השניה29.

    משנת 1989 ועד שנת 2004 חלה ירידה במספר מקרי החזרת בארה"ב כאשר בשנת 2006 חוותה ארה"ב התפרצות נרחבת של המחלה במספר מדינות. בשנתיים שלאחר מכן עמדו מספר מקרי החזרת על כ-20 בשנה, כאשר בשנת 2009 היתה התפרצות נרחבת נוספת של מחלת החזרת בעיקר בעיר ניו-יורק ובקרב הקהיליה האורתודוקסית. ההתפרצות היתה בעיקר בקרב בני 5-17 כאשר 71% מהם היו בנים. כ-90% מהם חוסנו לפחות במנה אחת של חיסון כנגד חזרת ו- 76% מהם חוסנו ב-2 מנות חיסון 1. כמו כן, בשנת 2011, למרות כיסוי חיסוני רחב של 2 מנות חיסון MMR, נרשמה התפרצות נוספת בבית ספר בספרד כאשר הדבר היחיד שמנע את התפשטות המחלה היה בידוד החולים. החוקרים ציינו כי הגנת החיסון היתה נמוכה מכפי שציפו6.

    התפרצויות דומות נרשמו בהולנד, בגואם, בניו-יורק ובמדינות נוספות בארה"ב, כולן באוכלוסיות בעלות כיסוי חיסוני נרחב (כ-98% כיסוי חיסוני) 14, 17, 18, 24 כאשר בעקבות התפרצות נוספת באנגליה, ציינו החוקרים כי דעיכת ההגנה לאורך השנים וזנים שונים מאלו שבחיסון, הם חלק מהסיבות שאנו רואים התפרצויות אלו באוכלוסיות מחוסנות, ובהיעדר סירקולציה טבעית של הנגיף באוכלוסיה היוצר דחף טבעי למערכת החיסון, התפרצויות נוספות הן בלתי נמנעות30. בהתפרצות חזרת בישראל בשנת 2009-2010, 78% מהחולים היו מחוסנים לגילם לפי ההמלצות, כאשר שיעור הכיסוי החיסוני במדינה נע בין 90% ל 97%. מוקד ההתפרצות היה בקהילה החרדית בירושלים. אחת ההשערות של החוקרים בישראל באשר לגורם ההתפרצות היתה תנאי צפיפות המאפינים את הקהילה החרדית ושיעורי התחסנות נמוכים יחסית לשאר האוכלוסיה19.

    לנוכח התפרצויות חזרת באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה, יעילותו של החיסון עמדה לביקורת והוטלה בספק14,20,21. בשנת 2010 העננה סביב חוסר יעילותו של החיסון התפוגגה, כאשר שני המדענים אשר ביצעו את מחקרי היעילות של חיסון זה הגישו תביעה נגד מעסיקם לשעבר, חברת Merck, ובו הם מפרטים את תהליך הזיוף של תוצאות המחקר.

    מחקרים מצביעים על האפשרות שחיסון החזרת הנפרד (שאינו ניתן בישראל) יעיל בכ-33% יותר מיעילותו של חיסון החזרת המשולב MMR.14,18

    למרות שיעור כיסוי חיסוני גבוה בישראל נגד חזרת, הנע בין 90% ל 97% מחוסנים בשתי מנות לפי התכנית המומלצת (94% בממוצע), רק בקרב 68% מהאוכלוסיה נמדדו נוגדנים נגד חזרת בדם19. נתון זה מלמד שהסף אותו מציעים בתור סף "חסינות העדר", 90%, אינו בר השגה בכל מקרה, גם אם שיעור ההתחסנות יהיה 100%.

    לפני תחילת השימוש בחיסון נגד חזרת, גיל החולים נע על פי רוב בין 2 ל- 12 שנים. גם היום, במדינות שאינן מחסנות נגד חזרת, גיל התחלואה נע בין 5 ל- 9 שנים19. בהתפרצות הגדולה בישראל בשנת 2009, הרוב הגדול של החולים היו ילדים גדולים ונערים. בשלב הראשון של ההתפרצות, 77% מהחולים היו ילדים מעל גיל 10. 40% מהחולים היו נערים מעל לגיל 15. מגמה דומה של תחלואה בגילאים מבוגרים יותר נרשמה בהתפרצויות חזרת במדינות נוספות המחסנות נגד חזרת, בהן: אוסטריה, אנגליה, הולנד וארה"ב. "באותן אוכלוסיות בהן השימוש בחיסון ה-MMR הפך להיות חלק משגרת החיסונים, גיל החולים עלה מגילאי בית ספר יסודי לנערים ומבוגרים צעירים - במיוחד בקרב סטודנטים באוניברסיטאות"19.

    ד"ר הלבורסן מסכם בספרו, "האמת על החיסונים": "אין כמעט ספק שחל כישלון מוחלט בהשגת המטרה המקורית לשמה הוכנס מרכיב החזרת בחיסון ה-MMR. הגיל הממוצע של ההידבקות במחלה עלה במהלך 2 העשורים האחרונים והפך את המחלה לפחות קלה משהיתה בעבר, והאוכלוסיה, שלא היתה תלויה בעבר בחיסון כלשהו, תלויה היום בשני חיסונים. נראה אפוא שהחיסון מביא עמו יותר נזק מאשר תועלת".

  • בטיחות החיסון

    בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) שנערכה בשנת 2005 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה-MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה-MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה"7.

    מאפיין החוזר על עצמו בהתפרצויות החזרת באוכלוסיות מחוסנות היטב הוא העובדה שזן הנגיף הפוגע בחולים (גנוטיפ מסוג G) שונה מזן הנגיף המצוי בחיסון (גנוטיפ מסוג A)19. האפשרות כי ההגנה שנותן החיסון אינה מספיקה במלואה כנגד זנים אחרים, הנה אחת הסברות לכשל במניעת התפרצויות המחלה אשר מצטרפים לנתון דעיכת הנוגדנים המהירה בקרב מחוסנים.

    התוויות לאי מתן החיסון

    במקרה של תגובה אלרגית לחיסון קודם או למרכיביו אין לחסן במנה נוספת בחיסון MMR.

    רגישות לחלבון ביצה אינה מהווה עוד אינדיקציה לאי התחסנות. מרבית הרגישויות הנן למרכיבים אחרים אשר אינם מצויים בחיסון והסיכוי לשוק אנפילקטי כתוצאה מכך הוא נמוך ביותר1.

    אין לחסן אנשים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת (חולי סרטן או חולים המקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון) 1.

    לאנשים עם היסטוריה משפחתית של פרכוסים מלווים בחום (febrile seizures) החיסון MMRV אינו מומלץ1.

    אין לתת את החיסון במצב מחלה. יש להמתין עד להחלמת החולה לצורך מתן החיסון1.

    הריון

    אין לתת את החיסון בהריון. כמו כן, יש להימנע מכניסה להריון כ-4 שבועות לאחר קבלת חיסון MMR 1.

    תופעות לוואי

    מרבית תופעות הלוואי מיוחסות למרכיב החצבת והאדמת שבחיסון. תופעות לוואי קלות כגון חום, פריחה וכדומה הנן נפוצות. כמו כן דווח גם על דלקות באשכים כחלק מתופעות הלוואי של החיסון, אם כי בהיארעות נמוכה1.

    מקרים נדירים כוללים חרשות ותופעות לוואי נוירולוגיות נוספות בטווח של חודשיים מקבלת החיסון. תופעות אלו מוערכות ב-1 לכל 800,000 מנות חיסון1.

    החיסון עלול לגרום לירידה במספר טסיות הדם (טרומבוציטופניה) לאנשים עם היסטוריה של ארגמנת או טרומבוציטופניה1.

    נגיף החזרת הכלול בחיסון ה- MMR עלול לחדור את מחסום הדם-מוח, לפגוע במערכת החיסונית ולגרום לאנצפליטיס כרוני, מחלה המלווה בפירכוסים אפילפטיים, איבוד יכולות מוטוריות ושיטיון32.

    תופעות לוואי נוספות המקושרות לחיסון ומדווחות בעלון ליצרן של החיסון כוללות מחלת קוואסאקי (מחלה חריפה של כלי הדם), דלקת קרום המוח, דלקת מפרקים וכאבי פרקים, סינדרום גיאן ברה (מחלה אוטואימונית) 5.

    מתן החיסון בו זמנית עם החיסון המחומש מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי - ראה שאלה על פיצול חיסונים.

     

    מה מכילים חיסוני MMR המורשים בישראל?

    יצרן ושם החיסוןסוג החיסוןמרכיבים לא פעילים בחיסוןהערות
    GSK:, Priorix MMR Amino acids, human albumin, lactose, mannitol, neomycin sulphate and sorbitol תרבית התאים היא ממקור אדם בנוסף לגידול על גבי ביצי תרנגולת
    GSK: PriorixTetra MMRV Amino acids for injection, lactose, mannitol, neomycin sulphate, sorbitol תרבית התאים היא ממקור אדם בנוסף לגידול על גבי ביצי תרנגולת
    *Merck: ProQuad MMRV Bovine Albumin or Serum, Gelatin, Human Serum Albumin, Monosodium L-glutamate, MRC-5 Cellular Protein, Neomycin, Sodium Phosphate Dibasic, Sodium Bicarbonate, sorbitol, Sucrose, Potassium Phosphate Monobasic, Potassium Chloride, Potassium Phosphate Dibasic תרבית התאים היא ממקור אדם בנוסף לגידול על גבי ביצי תרנגולת

    * חיסון זה אינו משווק בישראל יותר

    דיווח תופעות לוואי ל VAERS

    מספר ארועי תופעות לוואי מדווחים בארה"ב בגין חיסונים המכילים חזרת26, בחמש השנים האחרונות:

     20142013201220112010
    מוות 2 11 4 8 4
    מסכן חיים 31 32 34 42 45
    נכות צמיתה 32 30 29 28 24
    אישפוז 102 85 103 134 147
    (מתוכם) אשפוז ממושך
    9 8 9 7 16
    חדר מיון
    885 869 845 1,095 1,150
    לא חמור
    3,529 2,869 2,183 2,473 3,078

    תשלום פיצויים לנפגעים בארה"ב

    תשלום פיצויים מכח חוק פיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב בגין חיסונים המכילים את רכיב החזרת:

    סוג החיסוןתביעותפוצונדחו
    נכותמוותסה"כ
    Mumps 10 0 10 1 9
    MMR 593 57 950 370 505
    MMRV 32 1 33 16 8
  • מה חושבים הרופאים והאחיות על החיסון?

    עשר שנים לאחר הוספת מנת החיסון השניה של חיסון ה-MMR לתכנית בארה"ב, בוצע סקר בקרב רופאים ואחיות שהעלה את הממצאים הבאים:

    • 48% מאנשי המקצוע הביעו הסתייגויות באשר להוספת מנת החיסון השניה (3% התנגדו)
    • 20% בלבד הרגישו בטוחים מספיק להמליץ להורים על מנת החיסון השניה באופן חד משמעי
    • 33% מהאחיות טענו שחיסון ה-MMR ככל הנראה קשור למחלת קרוהן
    • 27% מהאחיות טענו שחיסון ה-MMR ככל הנראה קשור לאוטיזם

    מסקנת החוקרים היתה שיש צורך בחינוך והסברה של אנשי המקצוע25.

  • החיסון בישראל

    שיעור התחלואה בחזרת בישראל לפני תחילת השימוש בחיסונים עמד על כ-4,500 מקרים בשנה, עם היארעות של בין 20 ל-162 מקרים לכל 100,000 באוכלוסיה19. כלומר, ללא חיסונים בכלל, המחלה לא התפשטה באופן נרחב ופגשה רק כ-0.1% מהאוכלוסיה.

    בשנת 1984 הוכנס התרכיב חזרת-חצבת (MR) לשימוש בישראל. בין השנים 1985-1988 הופסק השימוש בחיסון המשולב וחזרו להשתמש בחיסון החזרת הבודד. בשנת 1988 הוחל השימוש בחיסון המשולש (חצבת-חזרת-אדמת, MMR). החל משנת 1994 ניתן החיסון ב- 2 מנות כאשר הראשונה בגיל 12 חודשים והשניה בגיל 6 שנים.

    בשנים 1984 ו- 1988 היו 2 התפרצויות של מחלת החזרת. בשלוש השנים לאחר הכנסת המנה השניה של החיסון לתכנית המומלצת, בשנת 1994, שיעור התחלואה ירד לכ-367 מקרים בשנה, עם היארעות של 0 עד 3 מקרים לכל 100,000 באוכלוסיה19. בין השנים 1995 ועד 2008 שיעור המקרים עמד על 0.6 מקרים לכל 100,000. בשנת 2009 היתה התפרצות נוספת של חזרת ומספר המקרים עמד על 64.6 לכל 100,000 כאשר ב-2010 סך מקרי החזרת היה 4,926 מקרים3.

    ההתפרצות בשנת 2009 היתה נרחבת והופיעה בעיקר בירושלים, תל אביב, רמלה ופתח תקווה. 75% מהחולים היו בנים, רובם חרדים. בסך הכל חלו 5,239 על פני תקופה של 12 חודשים כאשר בקרב 14 מהם חלו סיבוכים (10 מקרים של דלקת באשכים, 1 דלקת בלבלב, 1 דלקת קרום המוח, 1 מקרה של חרשות והפלה אחת בשבוע 9 להריון) וכן שתי פטירות19. 78% מהחולים היו מחוסנים לגילם נגד חזרת לפי ההמלצות. בדומה להתפרצויות אחרות בעולם, נמצא כי הזן שגרם להדבקה הנו גנוטיפ מסוג G ולא גנוטיפ A אשר נמצא בחיסון19.

    תחלואה בחזרת בישראל

     

    בתרשים 2 ניתן לראות את הגיל הבוגר יותר של החולים בחזרת בהתפרצות זו בישראל, בדומה למגמה בארה"ב ואירופה, מאז הוחל השימוש בחיסון. כ- 40% מהחולים היו מבוגרים בגיל 15 ומעלה28.

    עד שנת 1988 לא נרשמו פטירות ממחלת החזרת. מאז ועד היום נרשמו 6 פטירות בסה"כ27.

    תחלואה בחזרת בישראל לפי קבוצת גיל

     

    הספרות המדעית חלוקה לגבי יעילות החיסון בגנוטיפ A כמונע את התחלואה כנגד גנוטיפ G וזנים אחרים בכלל.

    הוועדה המיעצת על מחלות זיהומיות וחיסונים שקלה לתת מנת חיסון שלישית כאמצעי להתמודדות עם ההתפרצות בשנת 2009. פרופ' רון דגן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים, מהמרכז הרפואי "סורוקה", באר שבע ציין בפרוטוקול השיחה "אין הצדקה לתת מנה שלישית עבור מחלה יחסית קלה כמו חזרת"2.

  • מראי מקום

    1. Pink book- CDC

    2. פרוטוקול הועדה המייעצת

    3. http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Disease1951_2010.pdf

    4. Soye KJ, Trottier C, Di Lenardo TZ, Restori KH, Reichman L, Miller WH Jr, Ward BJ. In vitro inhibition of mumps virus by retinoids. Virol J. 2013 10:337.

    5. Priorix Tetra

    6. Compés-Dea C, Guimbao-Bescós J, Gaspar-Escayola JI, Lázaro-Belanche MA, Aznar-Brieba A. An outbreak of mumps in a high school: Estimation of vaccine effectiveness. Zaragoza 2011. Enferm Infecc Microbiol Clin. 2014 Dec 1. pii: S0213-005X(14)00332-2. doi: 10.1016/j.eimc.2014.09.011

    7. Demicheli V, Jefferson T, Rivetti A, Price D, Vaccines for measles, mumps and rubella in children, Cochrane Database Syst Rev. 2005 Oct 19;(4):CD004407

    8. Vaccine against Mumps, British Medical Journal, 1967; 2(555):779-80

    9. A retrospective survey of the complications of mumps, Journal of the Royal Collegeof General Practitionairs 1974; 24(145):552-6

    10. Dick G. Immunization: Update Books 1978: p.3

    11. Minutes of the Joint Committee on Vaccination and Immunization, December 11, 1974.

    12. Prevention of Mumps, British Medical Journal, 1980; 28(6250): 1231-2

    13. Cheek JE, Baron R, Atlas H, Wilson DL, Crider RD Jr. Mumps outbreak in a highly vaccinated school population. Evidence for large-scale vaccination failure, Arch Pediatr Adolesc Med. 1995 Jul;149(7):774-8

    14. Briss PA, Fehrs LJ, Parker RA, Wright PF, Sannella EC, Hutcheson RH, Schaffner W., Sustained transmission of mumps in a highly vaccinated population: assessment of primary vaccine failure and waning vaccine-induced immunity, J Infect Dis. 1994 Jan;169(1):77-82

    15. Miller E, Hill A, Morgan-Capner P, Forsey T, Rush M, Antibodies to measles, mumps and rubella in UK children 4 years after vaccination with different MMR vaccines, Vaccine. 1995 Jun;13(9):799-802

    16. Pebody RG et. al., Immunogenicity of second dose measles-mumps-rubella (MMR) vaccine and implication for serosurveillance., Vaccine 2002; 20(7-8):1134-40.

    17. Mumps Outbreak at a Summer Camp – New York, 2005. MMWR 2006; 55(07): 175-177

    18. Hersh BS, Fine PE, Kent WK, Cochi SL, Kahn LH, Zell ER, Hays PL, Wood CL, Mumps outbreak in a highly vaccinated population, J Pediatr. 1991 Aug;119(2):187-93

    19. E. ANIS1, I. GROTTO1, L. MOERMAN, B. WARSHAVSKY, P. E. SLATER AND B. LEV, Mumps outbreak in Israel's highly vaccinated society: are two doses enough?, Epidemiol. Infect., Page 1 of 8. f Cambridge University Press 2011. doi:10.1017/S095026881100063X

    20. Dayan GH, Rubin S. Mumps Outbreaks in vaccinated populations: are available mumps vaccines effective enough to prevent outbreaks? Clinical Infectious Diseases 2008; 47: 1458–1467

    21. Peltola H, et al. Mumps outbreaks in Canada and the United States : time for new thinking on mumps vaccines. Clinical Infectious Diseases 2007; 45: 459–466

    22. Demicheli V, Rivetti A, Debalini MG, Di Pietrantonj C. Vaccines for measles, mumps and rubella in children. Cochrane Database of Systematic Reviews 2012, Issue 2. Art. No.: CD004407. DOI: 10.1002/14651858.CD004407.pub3.

    23. Nelson, George E. et al., Epidemiology of a Mumps Outbreak in a Highly Vaccinated Island Population and Use of a Third Dose of Measles-Mumps-Rubella Vaccine for Outbreak Control- Guam 2009-2010, The Pediatric Infectious Disease Journal, 24 October 2012. doi: 10.1097/INF.0b013e318279f593

    24. Katie Greenland et. al., Mumps outbreak among vaccinated university students associated with a large party, the Netherlands, 2010, Volume 30, Issue 31, 29 June 2012, Pages 4676–4680

    25. Marko Petrovic et al., Second dose of measles, mumps, and rubella vaccine: questionnaire survey of health professionals, BMJ 322 : 82

    26. MEASLES AND MUMPS VIRUS VACCINE, LIVE (MM), MEASLES, MUMPS AND RUBELLA VIRUS VACCINE, LIVE (MMR), MEASLES, MUMPS, RUBELLA, AND VARICELLA VACCINE (PROQUAD) (MMRV), MUMPS AND RUBELLA VIRUS VACCINE, LIVE (MUR), MUMPS VIRUS VACCINE, LIVE (MU)

    27. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 60 שנות מעקב, 1951-2010, משרד הבריאות

    28. משרד הבריאות, המחלקה לאפידמיולוגיה (הורד מאתר משרד הבריאות בדצמבר 2010)

    29. Kontio M, Jokinen S, Paunio M, Peltola H, Davidkin I. Waning antibody levels and avidity: implications for MMR vaccine-induced protection. J Infect Dis. 2012 Nov 15;206(10):1542-8

    30. Yung CF, Andrews N, Bukasa A, Brown KE, Ramsay M. Mumps complications and effects of mumps vaccination, England and Wales, 2002-2006. Emerg Infect Dis. 2011 Apr;17(4):661-7

    31. משרד הבריאות, דו"חות אפידמיולוגיה שבועיים

    32. Morfopoulou S, Mee ET, Connaughton SM, et al. Deep sequencing reveals persistence of cell-associated mumps vaccine virus in chronic encephalitis. Acta Neuropathologica. 2017;133(1):139-147. doi:10.1007/s00401-016-1629-y.