מדיניות החיסונים בישראל

לפי משרד הבריאות במדינת ישראל תחום החיסונים נמצא תחת פיקוח והשגחה הדוקה. לדברי קובעי המדיניות, החלטות המשרד וביצוען מבוססות על הנחיות בינלאומיות, לרבות ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), משרד הבריאות הקנדי ומדינות נבחרות באירופה. מדיניות החיסונים מתייחסת הן לאוכלוסיות יעד מוגדרות, כמו ילדים וקשישים, והן לכלל האוכלוסייה בהתאם לצורך.


על פי הנחיות המשרד, כל ילוד מקבל את כל החיסונים על פי תכנית החיסונים המומלצת. למרות שתדריך החיסונים של משרד הבריאות מגדיר מצבים בהם יש להימנע מחיסונים במקרים מסויימים, כאשר לילד סימנים לתגובה שלילית לחיסון קודם, בפועל החיסונים ניתנים ללא בדיקה נאותה של מצבו הבריאותי של הילוד, עונת השנה או בדיקה מעמיקה לתגובות חריגות לחיסונים בעבר. יישום תכנית החיסונים התדרדר במיוחד לאחר העברתו לאחריות האגודה לבריאות הציבור, גוף קבלני פרטי, באפריל 2007, מהלך שהביא לביטולו הרשמי של מוסד אחות בית הספר שליווה אותנו כמעט מראשית ימיה של המדינה ונשחק בהדרגה במהלך חמש עשרה השנים האחרונות. לדברי ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הקשר בין האגודה לבריאות הציבור לבין משרד הבריאות בכל הנוגע לרישום החיסונים שניתנו ולדיווח עליהם עדיין איננו מיטבי, ובשל כך כיום אין בידי משרד הבריאות תמונת מצב עדכנית בנושא הכיסוי החיסוני בקרב תלמידים. כמו כן ציין ד"ר גרוטו כי ביטול התפקיד של אחות בית-הספר פגע בשירותים הניתנים לתלמידים ולמורים. גב' מוריה אשכנזי, יו"ר הסתדרות האחיות לבריאות הציבור, טוענת כי עבודת האחות בבית-הספר הפכה עם ההפרטה לעבודה קבלנית שבמוקדה ביצוע החיסון, ולא בריאותו של הילד. האחות באה לבית-הספר לצורך מתן חיסונים ומשימות נוספות, ונדרשת לעמוד ביעדי ביצוע של מתן מספר רב של חיסונים בתוך זמן קצר. במצב זה אין ביכולתה לקיים את הנהלים הנדרשים בעת החיסון: הכנת הכיתה, בדיקת פנקס החיסונים של המחוסן, בדיקת עברו הבריאותי וזמן המתנה מתאים לאחר החיסון. כך, תלמידים רבים חוסנו ללא קיום הנהלים הנדרשים, והדבר עלול לסכן את בריאותם. נוסף על כך, החיסון הוא חוויה לא נעימה לילדים, בעיקר הצעירים שבהם, והיא מועצמת בשל העדר היכרות אישית בין האחות לבין המחוסן וחוסר יכולת להקדיש זמן מספיק לכל ילד. בשל כך עלולים הילד או הוריו לסרב לקבל את החיסון מידי האחות, ועלולים להיגרם כאב ופחד מיותרים. כמו כן נטען כי לאחר ההפרטה מוטלות על האחיות חלק מן המשימות הלוגיסטיות הקשורות בהעברת החיסון ממרכזי האחסון לבתי-הספר. תנאי עבודה אלו גורמים לאחיות בריאות הציבור לעזוב את תפקידן ולמחסור באיוש של תקנים קיימים.*

בהתאם להערכות מצב תקופתיות ועונתיות, מפרסם המשרד המלצות לציבור הרחב באשר לחיסונים הניתנים לאוכלוסיה הבוגרת. ברוב הפעמים מצטרף להמלצות גם קמפיין תקשורתי-שיווקי אגרסיבי (כמו במקרה של שפעת החזירים בשנת 2009) ולפעמים המימון של הפרסום מגיע כנראה מחברות התרופות המייצרות את החיסון.

לגבי קשישים קיימת מדיניות המבקשת להרחיב את היקף החיסונים, כמו נגד שפעות שונות לקראת העונה, נגד חידקי הפנוימוקוק או במקרים של התפרצויות מקומיות ו/או עולמיות. באשר לכלל האוכלוסייה מתקיימות הערכות מצב, בעיקר לאור ההנחה שמגיפות מחייבות התייחסות מיידית, כמו החלטת המשרד לרכוש מלאי גדול של חיסונים על רקע החשש מהתפרצות מגפות קטלניות, כמו במקרה של שפעת החזירים בשנת 2009.

* מערך החיסונים בישראל, אתי וייסבלאיי, לקראת דיון בוועדת הכנסת לזכויות הילד בנושא "עתיד מערך החיסונים בישראל", 28 בינואר, 2008

אתם כאן: Home חיסונים בישראל מדיניות החיסונים בישראל