סיפורה של הודיה, מאי 2015

הודיה מספרת את סיפורה של בתה, אדליה, לאחר מתן חיסוני וירוס הרוטה

שמי הודיה עזר, ואני אמא של אדליה.
אדליה נולדה באפריל 2013.
אחרי לידת בתי, כאשר אני עדיין האמנתי וסמכתי על הנחיות משרד הבריאות, התחלתי לחסן את בתי על פי הנחיות משרד הבריאות בטיפת חלב "צפירה" שבחולון.
בתאריך 3.6.13 קיבלה בתי את המנה הראשונה של חיסון רוטה. לאחר כשבוע התחילה אדליה לשלשל אך מכיוון שבתי היתה על הנקה מלאה חשבתי שזה קשור בדרך כלשהי בהנקה ולא פניתי לרופאה לבדיקה.
ב- 11.8.13 קיבלה בתי שוב חיסון רוטה, מנה שניה. וב- 22.8.13 הקטנטונת שלי מתחילה שוב לשלשל. הפעם אני מגיעה לקופ"ח לרופאה, היא לא רואה צורך לשלוח אותה לבדיקת מעבדה ולאחר בדיקה גופנית היא מחליטה לתת לה מוקסיפן.
ב- 9.10.13 שוב חיסנתי את בתי בחיסון רוטה, מנה שלישית, לאחר מסכת שכנועים של מנהלת טיפת החלב. לשיחה איתה הגעתי מכיוון שכבר אחרי החיסון השני התחילו להיות לי חשדות וחשש שמשהו לא כשורה עם החיסונים של אדליה. אחרי שמנהלת טיפת חלב שיכנעה אותי לפצל את החיסון של גיל חצי שנה ולתת קודם חיסון "קל" ושבועיים מאוחר יותר לשוב ולהשלים את החיסונים של גיל חצי שנה, החלטתי לתת לבתי את החיסון בהיסוס וחשש רב.

מסתבר שאין כמו אינטואיציה אימהית.
כמה ימים לאחר החיסון הגעתי עם בתי למוקד לילה לאחר שעלה לה חום ל- 39.5 ובמהלך 12 שעות לא ירד ליותר משעה וחצי, וכמובן שוב בתי סבלה משלשולים. רק שהפעם בכמויות אדירות לגוף יחסית כה קטן, והפעם גם עם דם.
במוקד נתנו לנו הפניה לבדיקות והרופאה במוקד ביקשה להמתין לתוצאות (יום יומיים) בלי לתת המלצה על כל טיפול.
גם רופאת הילדים בקופת חולים לא ראתה צורך לתת לה טיפול, למרות תוצאות המעבדה, בטענה ש"אצל ילדים זה עובר לבד".

יומיים אחר כך שוב ביקרנו במוקד לילה מכיוון שעלה לבתי שוב החום והשלשול נהיה ירוק ומסריח. הקטנטונת שלי לא הפסיקה לצרוח ולהתפתל מכאבים. רופאה במוקד רשמה לה מיד אנטיביוטיקה מסוג "אזניל" והתפלאה איך רופאת ילדים בבדיקה הקודמת לא נתנה שום טיפול.
החיסון רוטה גרם להרבה נזק לביתי. הקטנטונת שלי סבלה מכאבים במעיים ושלשולים ממושכים, מלווים בחום גבוה. היא לא ישנה בלילות, שבועיים מתוך כל חודש מאז החיסון השני. אדליה הפסיקה לעלות במשקל כפי שהיה צפוי וגם התפתחותה התעכבה.
בגלל החולי הרב שנוצר בעקבות פגיעה חיסונית בה, נאלצתי להישאר איתה בבית ללא אפשרות לחפש עבודה כדי לצאת ולהתפרנס.
חשוב לי לציין ששני ילדיי הגדולים חוסנו בכל החיסונים לפי הנחיות משרד הבריאות, אך אף אחד מהם לא קיבל מעולם חיסון רוטה, כי בזמנו החיסון בכלל עוד לא היה בסל החיסונים. והם עדיין חיים.

לאחר התייעצויות שלי עם מספר רופאים וקצת מחקר עצמאי שעשיתי בנושא התברר לי שבקרב כ- 3.4% מהמחוסנים לווירוס הרוטה, הוא עשוי לגרום לדלקות מעיים ובמקרים אחרים, חריגים יותר, אף להתפשלות מעיים.
ביתי נפלה בדיוק באחוז הזה של הנפגעים.
באמצע חודש מאי 2014 פניתי לטיפול אצל ד"ר רוזנטל חיים, שאיבחן את אדליה והסביר לי שהחשש שלי מכך שבתי היא פגועת חיסון רוטה נכון בהחלט.
בהתייעצות ובהמלצתו של ד"ר רוזנטל, הפסקתי לחסן את בתי והיא מקבלת טיפול הומיאופטי שאנחנו מקווים כי יעזור לה להיפטר מדלקות מעיים חוזרות ולבטל את השפעת חיסון הרוטה שגרם לה וגם לי לכל כך הרבה סבל ואי נוחות, וכמובן לחזק לה את המערכת החיסונית.
את הטיפולים השונים, היקרים, עבור בתי אני נאלצת לממן בנוסף להוצאות ביטוח הבריאות הרגילות מכיוון שחשוב לי שלא תואט או תתעכב חלילה התפתחותה.
אני פועלת כדי לקבל הכרה בבתי כנפגעת חיסונים מתוך תקווה שלא אצטרך להגיע בעתיד לתביעות נגד משרד הבריאות.

אני מקווה שהכרה בבתי כנפגעת חיסונים תגרום לכך שבטיפת חלב יפסיקו להפחיד ולהלחיץ אותי בפניות על המשך שאר החיסונים שבסל, כי אין לדעת איזה תופעת לוואי או חס וחלילה פגיעה יכולה להיגרם לה בעקבות חיסון אחר.
היא תחוסן בקצב שלה.

 

אתם כאן: Home נפגעי חיסונים הסיפור שלי סיפורה של הודיה, מאי 2015