סיפורה של סיוון, יולי 2015

סיוון מספרת על פגיעת בנה, שנסוג לאוטיזם לאחר חיסון החצבת-חזרת-אדמת בגיל שנה

הבן שלי נולד בלידה רגילה, בהריון ספונטני שעבר תקין.

הוא נולד בריא לחלוטין ועד גיל 9 חודשים התפתח בצורה תקינה לחלוטין. מגיל 7 חודשים החל בני לקבל התקפי אסטמה בתדירות כזאת שבכל שבועיים הוא חטף התקף. פעמיים הוא אושפז בעקבות התקפים מטורפים ומסוכנים. האסטמה נעלמה לו בגיל שנה ושלושה חודשים - שזו הוכחה עבורי שהילד לא נולד עם אסטמה. בחיסוני גיל שנה הכל הידרדר. רק אז התעוררנו למה שקורה. מיד אחרי החיסון הבן שלי העלה חום מאוד גבוה למשך שבוע שלם. לאחר מכן החלה נסיגה, וכל מה שהוא ידע לעשות נעלם לו. הוא הפסיק פתאום להגיב לשמו בכלל. חשבו שהוא חרש. עשינו לו בדיקות שבהן התברר שהכל בסדר עם השמיעה שלו. הבן שלי לא דיבר.

רק בגיל כמעט 3 למד בני להגיד אמא ואבא ורק עכשיו הוא מתחיל להגיב לסביבה. הבן שלי אובחן על הספקטרום האוטיסטי. אני יודעת בדיוק למה זה קרה לו אני בטוחה שזה מהחיסונים.

הילד שלי היה תקשורתי מאוד לפני החיסון וכל סרטוני הווידאו שבהם צילמתי אותו יוכיחו זאת, ועוד סרטונים שבהם אפשר לראות את השינוי שחל עליו החל ממתן החיסון אדמת חזרת וחצבת.

הלוואי ומישהו היה חושף אותי למידע הקיים בנושא לפני מתן החיסון. המחדל הכי נורא הוא שגיליתי לא מזמן שבתדריך של משרד הבריאות לילדים אסטמטיים, שמטופלים בסטרואידים, אסור לתת החיסונים החיים-מוחלשים. לא עניין את אותה אחות שהוא אסטמטי, העיקר להזריק.
היום הוא מתמודד עם קשיים קשים בתקשורת וצריך ללמד אותו דברים שהיו צריכים לבוא לו בטבעיות ואת הדבר הבסיסי, שהוא תקשורת עם בני אדם.

לא חיסנתי את הבן שלי שוב וגם לא אחסן.

תודה על הקריאה.

אתם כאן: Home נפגעי חיסונים הסיפור שלי סיפורה של סיוון, יולי 2015