החיסון נגד חצבת

  • שיעורי התמותה ממחלת החצבת ירדו בשיעור דרמתי לפני כניסת החיסונים בארה"ב
  • הסיכוי למות ממחלת החצבת לפני החיסונים: 0.017%. אחרי החיסונים: 0.3%
  • החיסון איננו מבטיח בהכרח הגנה מהמחלה לרבות מוות מהמחלה
  • למרות ירידה משמעותית בתחלואה לאחר הכנסת החיסון הראשון, כשל חיסוני נרחב: 95% מהחולים בהתפרצות חצבת היו מחוסנים. עם הוספת מנת החיסון השנייה: התפרצות גדולה ביותר
  • השפעת החיסון על המחלה: מגמה מעורבת. נרשמות התפרצויות חצבת גם באוכלוסיות מחוסנות היטב
  • אמהות מחוסנות שלא חלו בילדותן מעבירות הגנה מוחלשת לילוד
  • ויטמין A – מפחית הסיכוי לתחלואה, לסיבוכים ולתמותה
  • חיסון שנוי במחלוקת: רופאים ואחיות אינם תמימי דעים באשר ליעילות ובטיחות החיסון

חצבת

המשך קריאה: החיסון נגד חצבת

החצבת שאורבת

מי שעבר ליד ידיעה חדשותית בארה"ב, בחודש האחרון, יקבל את הרושם שמגפת חצבת קטלנית על סף השתלטות על היבשת, והכל בגלל כמה הורים חסרי אחריות שלא חיסנו את ילדיהם נגד חצבת. וכך, מחלה קשה וקטלנית שהצלחנו למגר בעזרת החיסונים – מאיימת לחזור, ובגדול.

גלי הסערה והפחד מניבים ציד מכשפות של ממש, לרבות הצעות לנקיטת אמצעים משפטיים כנגד אותם הורים, איסור על התבטאות באופן ביקורתי על החיסון, חיוב החיסונים בחוק ועוד. בינתיים מיהרו רשויות הבריאות בארה"ב ושינו את ההמלצות שלהם לגיל ההתחסנות בחיסון החצבת-חזרת-אדמת, חיסון ה-MMR, ועכשיו ממליצים לתת אותו מגיל 6 חודשים לתינוקות היוצאים מארה"ב לחו"ל. מדובר בהחלטה אמיצה, שלא לומר חסרת אחריות, בהיותו מוגדר כמותר לשימוש על ידי היצרן מגיל 12 חודשים ומעלה (או 9 חודשים ומעלה עבור חיסון של אחד היצרנים). כלומר, לא נערך שום ניסוי מדעי עם מתן חיסון זה לתינוקות מתחת לגיל 9 חודשים, ובכל זאת, על סמך אפס מידע אודות יעילות ובטיחות החיסון – בחרו להמליץ עליו בגיל 6 חודשים לתינוקות מסוימים. יש לקוות שברשויות הבריאות בארה"ב נערכים לאיסוף מידע על תופעות הלוואי האפשריות מחיסון זה לתינוקות אלו, מרחבי העולם.


מה הצית את האש

מקור הסערה התקשורתית בארה"ב בכ-50 מקרי חצבת שנתגלו בילדים אשר ביקרו בדיסנילנד בתחילת ינואר 2015. עד כה, מדווחים כ-120 מקרים של חצבת בקרב ילדים ומבוגרים מכמה מדינות. 62% מהחולים הם מבוגרים מעל לגיל 20 שנים. העובדה היבשה שכל החולים שלהם בוצעה בדיקת מעבדה לזיהוי זן הנגיף מתמודדים עם נגיף מזן "B3" שכלל אינו כלול בחיסון (המתוכנן רק כנגד זן "A" של הנגיף29), אין בה כדי לעצור את גל האלימות המופנית כלפי הורים שאינם מחסנים ואף כלפי רופאים ומומחים המנסים להכניס את ההשתוללות התקשורתית לפרופורציות הראויות למחלת החצבת. יש לקוות שהחיסון נגד חצבת יעזור לפחות לחלק מהנחשפים לנגיף, למרות ההבדל בין הזנים, כפי שהוכח שאפשרי בתנאי מעבדה30.

חצבת... תזכיר לי מה זה?

חצבת הנה מחלה זיהומית מערכתית מדבקת מאד הנגרמת ע"י וירוס Morbilivirus. המחלה תוארה לראשונה במאה השביעית לספירה ובשנת 1846 תוארה חסינות לכל החיים לאחר החלמה מהמחלה. לפני פיתוח החיסון נגד חצבת המחלה היתה נפוצה בכל העולם כאשר 90% מכלל האנשים רכשו הגנה ממנה לכל החיים. המחלה עדיין קיימת בכל העולם, במיוחד במדינות מתפתחות. ארגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2008 מתו מחצבת 164,000 איש, בכל העולם1.

עם הופעת תסמיני המחלה ועד 3-4 ימים לאחר הופעת הפריחה על העור משתחררים תפליטים של הווירוס מהלוע. הפריחה האופיינית למחלה מופיעה על העור לאחר כשבועיים ממועד החשיפה לווירוס. הסימנים הראשונים נמשכים יומיים עד שבוע ומאופיינים בחום העולה בהדרגה ועשוי להגיע עד לכ-40.5 מעלות. תסמינים נוספים אפשריים: שיעול, נזלת או דלקת הלחמית. הסימן האופייני ביותר למחלת החצבת הן נקודות קופליק (נראות כגרגרים לבנים על רקע ורדרד), המופיעות יום-יומיים לפני הפריחה ויום-יומיים לאחר הפריחה. הפריחה, הנמשכת 5-6 ימים, מתחילה באזור הצוואר ומתפשטת לפנים ולאחר כשלושה ימים לשאר הגוף עד הגפיים. תסמינים אפשריים אחרים של מחלת החצבת כוללים שלשול (בעיקר בקרב פעוטות) ונפיחות בבלוטות הלימפה1.

מחלת החצבת מידבקת מאד ועוברת באמצעות טיפות ממערכת הנשימה. תקופת ההדבקה: מארבעה ימים לפני ועד ארבעה ימים אחרי הופעת הפריחה על העור1.

כ-30% מהחולים, בעיקר פעוטות עד גיל 5 ומבוגרים מעל גיל 20, ידווחו על לפחות סיבוך אחד כתוצאה מהמחלה, בעיקר שלשול (בקרב 8% מהחולים), דלקת אוזניים (7%) ודלקת ריאות (6%). מרבית מקרי המוות קשורים לסיבוכים של דלקת הריאות. סיבוכים נדירים יותר כוללים דלקת בקרום המוח (0.1%, בעיקר מבוגרים) והתקפי פרכוסים (0.6%)1.

לא נשמע כמו מגפה קטלנית...

רשויות הבריאות בארה"ב תיארו את מחלת החצבת בשנת 1967, כארבע שנים לאחר תחילת החיסון נגדה: "במשך מאות בשנים, וירוס החצבת שמר על מערכת יחסים אקולוגית יציבה להפליא עם האדם. המחלה מאופיינת ביציבות מתמדת ראויה לציון ובעלת חומרה מתונה בלבד. סיבוכים נרשמים באופן בלתי תדיר ובעזרת טיפול רפואי מתאים תמותה מהמחלה נדירה"2

כמה נדירה? בואו נעשה חשבון

בשנות החמישים בארה"ב, נרשמו כ-500,000 מקרי חצבת בממוצע בשנה, עם 500 מקרי מוות. כמחצית מהילדים עד גיל 6 חלו בחצבת. למעלה ממחצית המקרים נרשמו אצל ילדים בגילאי 5-9. מרבית המקרים אינם מדווחים ומעריכים שמספר החולים מדי שנה היה 3-4 מיליון, כ-90% מהילדים עד גיל 15. נתונים אלו מאפשרים לנו להעריך את סיכוי התמותה מחצבת לפני החיסונים: לפי ההערכה השמרנית של 3 מיליון חולים בשנה ו-500 מקרי מוות מדווחים, הסיכוי למות ממחלת החצבת למי שחלה בה, לפני חיסונים, היה 0.017% (1 מכל 6,000 חולים)1.

בשנת 1960, היו רשומים בארה"ב 179,323,175 תושבים. לפיכך:

הסיכוי למות ממחלת חצבת, לפני עידן החיסונים, עמד על 0.000279%

כדי להעריך סיכון זה בפרופורציה, בואו נבחן סיכונים אחרים למוות בארה"ב, בשנת 19603:

 מחלת לב  0.559%    
 סרטן  0.194%    
 מחלות בדרכי הנשימה התחתונות  0.012%    
 סכרת  0.022%    
 תאונות  0.063%    
 התאבדויות  0.012%    

כלומר, ללא חיסונים, הסיכוי שלך למות בתאונה, היה פי 225 מהסיכוי שלך למות מחצבת.

הסיכוי למות מסכרת היה פי 78 מאשר למות מחצבת. ועדיין, לא הוציאו מחוץ לחוק צריכת סוכר בקרב ילדים, או מאכלים המכילים סירופ תירס עתיר סוכר מתועש (HFCS).

גם בישראל, חישוב דומה על בסיס אוכלוסייה המונה 2,150,400 נפש בשנת 1960 ושיעור תמותה ממוצע מחצבת של 23 מקרים בשנה בממוצע (בשנים שלפני תחילת השימוש בחיסון: 1954 עד 1967)4, מצביע על סיכוי של 0.001% למות מחצבת.

מחלת החצבת לא היוותה גורם סיכון משמעותי ותוארה כמחלה קלה לטיפול עם סיכוי נדיר ביותר למוות – לפני תחילת השימוש בחיסונים

אבל אם יש חיסון – למה לא להפחית תמותה מחצבת עוד יותר?

לפי רשויות הבריאות בארה"ב, לפני תחילת השימוש בחיסון נגד חצבת, 50% מהמקרים המדווחים היום בקרב ילדים בגילאי 5-9 שנים1. היום, לעומת זאת, יותר חולים עד גיל 15 חודשים, בני נוער ומבוגרים צעירים10 – קבוצות גיל הנמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכי המחלה.

לפי רשויות הבריאות בארה"ב, מכל 1,000 חולי חצבת, ימות חולה אחד עד שניים5. כלומר, 0.15%. אם משווים סיכון זה לסיכון למות מחצבת לפני עידן החיסונים, 0.017%, עולה כי:

חמישים שנות חיסון נגד חצבת העלו את הסיכון למוות מחצבת פי 10 והפכו מחלת ילדות למחלה מסוכנת יותר

אבל אם החיסון הפחית את התחלואה, אז בטח יש פחות מקרי מוות סך הכל, בזכות החיסון

נתונים ממדינות שונות מראים שמאז החלו להשתמש בחיסון נגד חצבת, נרשמת ירידה בתחלואה בחצבת. למרות שלא ניתן להסיק מכך שהחיסון ההמוני הוא שאחראי לירידה זו, סביר להניח שלחיסון היתה תרומה בירידה זו, במידה כזו או אחרת.

בתרשים 1 ניתן לראות ירידה הדרגתית לאורך השנים בתחלואה ובתמותה מחצבת בישראל4. מספר המקרים המדווחים בשנים 1951-1967, ערב תחילת השימוש בחיסון בישראל, עמד בממוצע על 8,370. בשלושים השנים לאחר השימוש בחיסון, 1968-1997, ממוצע התחלואה השנתי עמד על 1,080. ביחס לגודל האוכלוסיה, הסיכוי לאדם בישראל לחלות בחצבת לפני השימוש בחיסונים, עמד על כ-0.4%, ובמשך 30 שנות חיסון, סיכוי זה עמד על 0.03%. כלומר, גם אם נשייך לחיסון לבדו את כל הירידה הזו, החיסון הפחית את הסיכוי לחלות בחצבת בערך פי 10. ובמספרים מוחלטים של חולים, מדובר במספרים ממש נמוכים עבור מחלה מאד מידבקת וחולפת, עבור הרוב המכריע: 8,370 חולים בשנה בכל ישראל, ללא חיסונים.

ניתוח דומה של מקרי התמותה מחצבת מראה ירידה בתמותה של פי 7.5, במשך 30 שנות חיסון, בהשוואה לתקופה שקדמה לחיסון. אבל גם כאן, המספרים המוחלטים מספרים את הסיפור האמתי: 23 מקרי מוות בשנה, לפני עידן החיסון וכ-6 מקרי מוות בשנה, במשך 30 שנות חיסון. עוד חשוב לזכור, שאותם חולים שלבסוף נפטרים מחצבת, אינם מייצגים את הילד שלי או שלך, ככל הנראה, כפי שעולה מניתוח מקרי המוות באנגליה: "עד שנת 2006, מקרה המוות האחרון מחצבת אקוטית נרשם בשנת 1992. בשנת 2006, נרשם מקרה מוות אחד של ילד בן 13 אשר סבל מבעית רקע בריאותית ונטל תרופות מדכאות מערכת חיסונית. מקרה מוות נוסף, בשנת 2008, נרשם אף הוא בגין חצבת אקוטית אצל ילד בלתי מחוסן עם מערכת חיסונית מדוכאת מולדת"6.


חצבת בישראל

תרשים 1 - חצבת, תמותה ותחלואה, ישראל 1954-2003

 

דבר נוסף שהתרשים מראה לנו, זו התזזיתיות של המחלה – עם חיסונים או בלעדיהם. תנודתיות זו מאפיינת מחלה מאד מידבקת שקשה מאד לשלוט בה. בנוסף, לא נרשמת מובהקות בקצב הירידה בעקבות הכנסת החיסון לשימוש. אנו לא רואים מגמה יציבה לאורך זמן הנשברת ויורדת בצורה תלולה ומובהקת עם תחילת השימוש בחיסון. דבר זה מצביע על תרומה מוגבלת של החיסון בהשפעה על ירידה זו.

גם במהלך 15 השנים הבאות, 1998-2012, נרשמים בישראל כ-130 מקרי חצבת מדי שנה, עם מקרה מוות אחד בכל ארבע שנים.

אם נסכם, נתוני התחלואה והתמותה בישראל מחצבת מלמדים אותנו:

 

  • ללא אמצעי בקרה ומניעה (לפני השימוש בחיסון) מחלת החצבת, למרות היותה מידבקת מאד, הגיעה בממוצע לכ-0.4% מכלל האוכלוסיה בסך הכל.
  • גם ללא חיסונים, הסיכוי למות ממחלת החצבת בישראל היה נמוך ביותר: 0.001%, או 23 מקרים בשנה.
  • התרומה של החיסון לירידה בתחלואה ובתמותה מחצבת עדיין לא ברורה, אך גם בתרחיש האופטימי ביותר, החיסון הפחית את התחלואה פי עשר ואת התמותה פי 7.5.
  • לאור המגמה התזזיתית המאפיינת את החצבת לאורך השנים, לא סביר לתת לחיסון קרדיט גדול מדי בתרומתו האפשרית לירידה זו.
בישראל, ללא חיסוני חצבת, הסיכוי לחלות בחצבת נמוך מאד: 0.4%.
הסיכוי למות ממחלת החצבת, זניח: 0.001%. ללא חיסונים

אז מה בכל זאת גרם לירידה בתמותה מחצבת?

שאלת שיעור תרומתו של החיסון לירידה בתמותה חשובה מאד. גם אם מדובר במספרים מאד קטנים בישראל, עדין מדובר בחיי אדם שאם ניתן להציל בעזרת חיסון, אז כדאי מאד להעריך כדאיות זו אל מול הסיכון מהחיסון עצמו. ובמדינות אחרות, עם אוכלוסיות גדולות יותר, מספרים אלו כבר לא כל כך קטנים.

תרשים 2 מראה לנו את הירידה הדרמתית במקרי התמותה מחצבת בארה"ב במחצית הראשונה של המאה הקודמת7. הואיל ובארה"ב החלו להשתמש בחיסון נגד חצבת רק בשנת 1963, אין לנו שום ספק שהתרומה של החיסון לירידה זו הוא אפס.

חצבת בארצות הברית לפני החיסונים


תרשים 2 - חצבת, תמותה, ארה"ב, 1900-1960

 

תרשים 3 מראה לנו שירידה תלולה ועקבית זו בתמותה מחצבת נרשמה במקביל גם באנגליה.

 

חצבת בארצות הברית ואנגליה לפני החיסונים 

תרשים 3 - חצבת, ארה"ב ואנגליה, 1901-1964

 

המסקנה המתבקשת היא כי בוודאות:

ישנם גורמים אחרים, שאינם חיסון המוני, המאפשרים למגר את התמותה מחצבת, החיסונים לא מיגרו את התמותה ממחלת החצבת

לאור נתונים אלו, שננסה להעריך מחדש את תרומתו האפשרית של החיסון לירידה בתמותה מחצבת? הייתכן שמגמת הירידה היתה נמשכת בכל מקרה, גם ללא החיסון? לעולם לא נדע בוודאות, ניאלץ רק להעלות השערות...

אבל אנו שומעים על התפרצויות חצבת בשל ילדים שלא מתחסנים, אז אולי אם כולם יתחסנו לא תהיה תחלואה בחצבת בכלל?

כפי שראינו, מחלת החצבת קיימת לאורך השנים. בישראל, מדינה בעלת שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאד, דווחו 2,756 מקרים בשנת 1970, 4,795 מקרים בשנת 1975, 7,864 מקרים בשנת 1982, 3,005 מקרים בשנת 1985, 1,951 מקרים בשנת 1986, 1,555 מקרים בשנת 1994 וכמעט בכל שנה מדווחים מאות מקרים. "התפרצויות" הדיווחים באמצעי התקשורת לא באמת מדווחים על תופעה חריגה בקנה מידה ארצי, אלא על כיסי התפרצויות אזוריים.

הגיוני להניח שלפחות בחלק מהמקרים הנגיף באמת מתחיל להדביק אנשים אחרים מאדם בלתי מחוסן, אך בהרבה מקרים זה לא המצב. כפי שראינו, בהלת החצבת השוטפת את ארה"ב בימים אלו של תחילת שנת 2015 כלל אינה מזן הנגיף הכלול בחיסון. גם בהתפרצות חצבת בניו יורק בשנת 2011 המקור הראשוני להדבקה היה אדם אשר חוסן בשתי מנות חיסון כנדרש8. למעשה, בהיותו חיסון המכיל וירוס חי-מוחלש, חיסון החצבת עלול לגרום למחלה עצמה9. במחקר אחר, אותר הנגיף בשתן של מחוסנים בתוך יום עד שבועיים לאחר החיסון10. החוקרים מצביעים על האתגרים האפידמיולוגים המתרחשים בעקבות ההתערבות בחייהם של הנגיפים באמצעות חיסונים:

  • מגמה של הופעת תסמיני חצבת מוחלשים, או מחלה ללא תסמינים, בקרב מחוסנים
  • מגמה של שינוי בתפוצת המחלה: יותר חולים עד גיל 15 חודשים, בני נוער ומבוגרים צעירים
  • קושי הולך וגובר באבחנה בין תסמיני מחלת החצבת הנגרמים מנגיפים אחרים לבין תסמיני מחלת החצבת הנגרמים על ידי נגיף ה-"חצבת"
  • עליה בהתפרצויות אקראיות של חצבת בקרב מחוסנים

אפקט נוסף שיש לחיסון החצבת אשר תורם לתחלואה בקרב פעוטות עד גיל שנה הוא רמת ההגנה המוחלשת אותה יורשים הפעוטות מאמם, בשל היותה מחוסנת (החיסון מייצר מעט נוגדנים אצל האם בהשוואה לרמת הנוגדנים שמחלה טבעית הייתה מייצרת אצלה)1.

ההתערבות המלאכותית בסרקולציה של נגיף החצבת השפיעה לרעה על האפידמיולוגיה שלו ועל יכולת ההגנה הטבעית שלנו

על העובדה שאין ביכולתו של חיסון החצבת למנוע התפרצויות חצבת ניתן ללמוד גם מדיווחים על התפרצויות חצבת באוכלוסיות מחוסנות היטב. דוגמאות:

בשנת 1989 נרשמה התפרצות חצבת בארה"ב. קדמה לתחילת התפרצות זו הוספת מנת חיסון שניה נגד חצבת לתכנית החיסונים שם. ההמלצה להוסיף מנת חיסון שניה באה לאחר האכזבה מתוצאות החיסון: התפרצויות חצבת החל משנת 1985. בין השנים 1985-1988, 42% ממקרי החצבת נרשמו בקרב פעוטות שחוסנו בגיל שנה ו-68% מהילדים בגילאי 5-9 היו מחוסנים כראוי. 95% מסך כל החולים בהתפרצויות אלו היו מחוסנים. אמנם שיעור המחוסנים בקרב החולים היה נמוך יותר משיעור הבלתי מחוסנים, ביחס לשיעורם באוכלוסיה הכללית, אך אנו רואים שהחיסון אינו מגן על כל המחוסנים וכנראה תרם בעצמו להתפרצות זו לאחר הוספת מנת החיסון השניה.

בטורונטו, קנדה, התפרצה מחלת החצבת בבית ספר שבו שיעור המחוסנים היה 94.2%, כאשר 10% קיבלו מנת חיסון שניה לפני ההתפרצות11. התפרצות נוספת אירעה במכללה בארה"ב שנתיים לאחר שהחיסון הפך תנאי לרישום למכללה: 98% היו מחוסנים12. במקרה אחר בארה"ב נרשמה התפרצות ממושכת של חצבת "למרות אמצעי מניעה ובקרה נאותים". ההתפרצות נמשכה לאורך 12 דורות המגפה. 98.7% מהתלמידים היו מחוסנים13. גם בטקסס נרשמה התפרצות בקרב אוכלוסיית בית ספר עם שיעור כיסוי חיסוני של 99%, כאשר החיסון היה תנאי רישום לבית הספר. החוקרים סיכמו: "אנו מסיקים שהתפרצויות חצבת יכולות לקרות בבית ספר למרות שלמעלה מ-99% מהתלמידים קיבלו חיסון ולמעלה מ-95% נמצאו מחוסנים"14.

בין השנים 2009 ועד 2012, נרשמו בסין 700 מקרי חצבת למרות כיסוי חיסוני של כ- 99%. במחקר שהתבצע בקרב ילדים מחוסנים נמצא כי בקרב 93.6% מהם היו רמות נוגדנים הנחשבות כמספקות הגנה מפני חצבת, אך למרות זאת כ-8.6% מהם נדבקו בחצבת ופיתחו מחלה פעילה. מגמת העליה במספרי מקרי החצבת זינקה בשנת 2013 ועמדה על 26,443 מקרים מדווחים של חצבת באוכלוסיה. המלצת החוקרים היתה לשקול הוספת חיסון שלישי כנגד חצבת בנוסף לשתי המנות הניתנות היום15,16 .

על המגבלות של החיסון נגד חצבת, עמד ד"ר גרגורי פולנד, אולי המומחה המוביל והמוערך ביותר בעולם בתחום החיסונים: "בלתי מחוסנים זה מצער, אך הבעיה הבסיסית יותר נובעת מחוסר יעילותו של החיסון בשטח, בהשוואה לציפיות ממנו, עם שיעור כשל גבוה מדי: בין 2% ל-10% לא מפתחים נוגדנים לאחר קבלת שתי המנות המומלצות. בשל השוני הגנטי בין אנשים, החיסון אינו עובד עבור רבים ונכשל לספק להם את ההגנה אותה הם חושבים שרכשו. וכדי להחמיר את המצב, גם כאשר החיסון תופס, ההגנה דועכת במהרה, מה שהופך את יעד הכיסוי החיסוני של 95%, מה שנחשב כסף הגנה על בריאות הציבור, לבלתי מציאותי. לדוגמא, 9% מהילדים המקבלים את שתי מנות החיסון המומלצות, יאבדו את ההגנה לאחר שבע וחצי שנים בלבד. עם הזמן, יותר אנשים מאבדים את ההגנה שלהם. זה מוביל למצב פרדוקסלי שבו חצבת באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה מופיעה בעיקר בקרב אלו שחוסנו"17. "הפרדוקס הוא בזה שככל ששיעור המתחסנים  באוכלוסיה נגד חצבת עולה - כך המחלה הופכת יותר למחלה של מחוסנים"31. ד"ר פולנד קורא לפיתוח חיסון חצבת חדש, בטכנולוגיה חדשנית המתאימה את החיסון לכל אדם ואדם.

חיסון החצבת נכשל: אין ביכולתו להגיע ליעד "חסינות העדר" גם אם כולם יתחסנו לפי ההמלצות

כאשר קוראים את הניתוח המפוכח של ד"ר פולנד משנת 2014, האופטימיות המופרזת המאפיינת פקידים רבים בנחרצותם שניתן "למגר" את מחלת החצבת - אם רק מספיק אנשים יחוסנו - מקבלת גוון פחות וורוד. אופטימיות אשלייתית זו, מאז ומתמיד, אפיינה את פקידי בריאות הציבור אשר תולים תקוות גדולות מאד בחיסון, על בסיס תיאוריות והשערות שהוא יפעל בדומה לחשיפה טבעית של כלל האוכלוסיה לנגיף. ההערכה הבאה, שניתנה בשנת 1966 על ידי פקידי רשויות הבריאות בארה"ב, מזכירה לנו את מקומנו הצנוע בניסיונותינו לאלף את היצירים הזעירים הללו: "הזמינות של חיסון יעיל נגד חצבת, אשר נבדק באופן נרחב בארבע השנים האחרונות, מספק את הבסיס למיגור החצבת בכל קהילה אשר תעלה את שיעור הכיסוי החיסוני לרמה בת-השגה. שימוש אפקטיבי בחיסון זה במהלך החורף והאביב הקרובים יבטיח את מיגור החצבת מארה"ב בשנת 1967"18.

אם החיסון עצמו גורם להתפרצויות תחלואה; החיסון מחליש את ההגנה הטבעית שלנו, כאוכלוסייה, נגד מחלת החצבת; החיסון מתוכנן להתמודד רק עם זן אחד של הנגיף (זן "A") מתוך כ-23 זנים; התפרצויות נרשמות גם כאשר שיעור הכיסוי החיסוני קרוב ל 100%; וההיסטוריה מראה לנו שהמחלה תמיד היתה אתנו, גם לאורך 50 שנות חיסונים, אזי:

כל עוד מחסנים נגד חצבת – התפרצויות חצבת בהכרח יקרו

כפי שראינו, שיעור התחלואה בחצבת לפני תחילת השימוש בחיסון היה גבוה יותר, מה גם שעדין זניח, במספרים מוחלטים. כלומר, גם ללא חיסון האוכלוסיה "נגד" חצבת, מחלת החצבת תהיה אתנו. המנהג להאשים אנשים הבוחרים שלא להתחסן נגד חצבת בכל התפרצות חצבת מזכיר פולחן שבטי ואינו קשור כלל לעובדות על האפידמיולוגיה והתפרצויות מחלת החצבת.

מחיר השימוש בחיסון נגד חצבת

עבור מחלה שהסיכוי למות ממנה הוא כל כך אפסי, על מנת שיהיה כדאי לייצר, לרכוש, ולהגיע לכל ילד ולחסן אותו, רמת היעילות והבטיחות שהיינו רוצים לראות בחיסון כנגדה, צריכה להיות גבוהה מאד ומשכנעת.

ראינו שבמערך הסיכונים הכללי, גם ללא חיסונים כלל, מוות ממחלת החצבת משתרך הרחק אחרי סיכונים אחרים שאנו חיים איתם: 0.000279% בלבד. ראינו גם שאין סיכוי שמחלת החצבת תיעלם לה בזכות השימוש בחיסונים. כמו כן, ראינו שלחיסון נגד חצבת תרומה אפשרית להפחתת התחלואה, מה גם שבכל מקרה ממדי התחלואה אינם גבוהים. נותר לברר מהו "המחיר" שאנו משלמים בשל השימוש בחיסון נגד חצבת.
החיסון נגד חצבת מגיע באריזה הכוללת גם חיסון נגד אדמת וחזרת (חיסון ה-MMR), או באריזה מורחבת יותר, הכוללת גם את החיסון נגד אבעבועות רוח (חיסון ה-MMRV).

לאחר 30 שנות שימוש בחיסון ה-MMR, ניתן היה לצפות לערימה של מחקרים המוכיחים את בטיחותו של חיסון זה. באופן מביך, בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) אשר פורסמה בשנת 2012 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה-MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה-MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה"19.

עד היום, אין לנו שום אינדיקציה מדעית על בטיחות חיסון החצבת

מנגד, הצטברה ערימת מחקרים ודיווחים רבים על פגיעות מחיסון זה, דוגמאות:

  • החיסון גורם, "בצורה משכנעת מבחינת העדויות המדעיות", לדלקת במוח שבה נוכחות נגיפי החצבת הכלולים בחיסון20
  • שיעור תופעות הלוואי של חיסון MMR כוללים: חום (5%-15%), פריחה (5%), כאבי פרקים (25% מהנשים המבוגרות)1
  • בין תופעות הלוואי הנדירות לחיסון: ירידה בספירת טסיות הדם, דלקת בקרום המוח, חירשות, חזרת1
  • בהיותו חיסון המכיל וירוס חי-מוחלש, החיסון המכיל את מרכיב החצבת עלול לגרום למחלה עצמה9
  • בעשרים השנים האחרונות דווחו 147 מקרי מוות כתוצאה מחיסון המכיל אנטיגנים נגד חצבת בארה"ב (לכל הפחות, כי דווחו 39 מקרים נוספים עם תאריך בלתי ידוע), ממוצע של לפחות 8 מקרי מוות בשנה; 752 אירועים מסכני חיים; 744 אירועים שהסתיימו בנכות צמיתה; 2,731 אשפוזים; 23,388 פניות לחדר מיון ועוד 51,923 אירועים לא חמורים . נציין כי מדובר במערכת דיווח פתוחה לציבור אשר מספר הדיווחים המגיעים אליה משקף בין 1% ל 10% ממספרם בפועל22
  • בעשר השנים האחרונות, זכו 109 נפגעי חיסון החצבת בארה"ב לפיצויים כספיים, עפ"י החלטת שופט בבית המשפט הפדראלי לפיצוי נפגעי חיסונים, חלקם מקרי מוות23
  • עלון היצרן של חיסון ה MMR מפרט תופעות לוואי כפי שדווחו לאחר שיווק החיסון: חצבת, חרשות, דלקת ביותרת האשך, דלקת באשכים, דלקת אזניים, חום, סינקופה, כאבי ראש, סחרחורת, כאב גרון, שיעול, נזלת, חוסר שקט, פרכוסים, התקפי התכווצויות, פולינוירוטיס (דלקת בכמה עצבים בו זמנית), שיתוק בעצבי העין, דלקת בכלי הדם, דלקת בלבלב, שלשול, הקאות, בחילות, חזרת, סכרת, דלקת ריאות, תרומבוציטופניה (ירידה בספירת טסיות הדם עד ליצירת קרישי דם), ארגמנת, דלקת במוח, דלקת קרוח המוח א-ספטית, subacute sclerosing panencephalitis (הפרעה מוחית כתוצאה מתגובה חיסונית לנגיף החצבת), תסמונת ג'יאן-ברה, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, acute disseminated encephalomyelitis (דלקת במוח ובחוט השדרה), אריתמה מולטיפורמה (נגעים בעור), סרפדת, גרד, פיגמנטוזה (דלקת ברשתית העין), עיוורון, דלקת הלחמית, מוות24
  • ברחבי העולם מצטברים אלפי סיפורים אישיים על פגיעה מחיסון זה, כדוגמת סיפורה של נעמה.

רשימה זו רחוקה מלשקף את אוסף העדויות והמחקרים אודות תופעות הלוואי החמורות של חיסוני החצבת המתרחשים בכל העולם, כמובן.

חיסון החצבת טומן בחובו סיכונים משמעותיים

איך להפחית את הסיכוי של הילד שלי לחלות בחצבת

כפי שראינו, רוב גדול מאד באוכלוסיה כלל לא יחלה בחצבת עם תסמינים קליניים, גם אם יופסק השימוש בחיסון לאלתר. ומתוך אותם מאות עד אלפים שכן יחלו, מעטים בודדים ימותו מהמחלה או מסיבוכיה, וגם הם, ברובם, יסבלו ממחלות רקע ומערכת חיסונית מדוכאת.

ידוע על גורם אחר משמעותי אשר מפחית הסיכוי למחלה ולסיבוכיה (דלקת ריאות, דלקת אוזניים, תמותה) לחצבת: ויטמין A25,26. זהו הטיפול המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי: ויטמין A במינון גבוה27.

ויטמין A הוכח כמפחית את התמותה מחצבת בשיעור של 50%28.

ויטמין A ימנע את מחלת החצבת ויסייע בהחלמה

לסיכום

  • מחלת החצבת לא היוותה גורם סיכון משמעותי ותוארה כמחלה קלה לטיפול עם סיכוי נדיר ביותר למוות – לפני תחילת השימוש בחיסונים
  • הסיכוי למות מחצבת, לפני עידן החיסונים: 0.000279%
  • חמישים שנות חיסון העלו את הסיכון למוות מחצבת פי 10 והפכו מחלת ילדות למחלה מסוכנת יותר
  • בישראל, ללא חיסונים, הסיכוי לחלות בחצבת נמוך מאד: 0.4%
  • הסיכוי למות ממחלת החצבת, זניח: 0.001%. ללא חיסונים
  • לא החיסונים מיגרו את מחלת החצבת
  • חיסון החצבת נכשל: אין ביכולתו להגיע ליעד "חסינות העדר" גם אם כולם יתחסנו לפי ההמלצות
  • כל עוד מחסנים נגד חצבת – התפרצויות חצבת בהכרח יקרו
  • ההתערבות המלאכותית בסירקולציה של נגיף החצבת השפיעה לרעה על האפידמיולוגיה שלו ועל יכולת ההגנה הטבעית שלנו
  • עד היום, אין לנו שום אינדיקציה מדעית על בטיחות חיסון החצבת
  • חיסון החצבת טומן בחובו סיכונים משמעותיים
  • ויטמין A ימנע את מחלת החצבת ויסייע בהחלמה

חצבת - אז והיום


 


 

1. The CDC's Pink Book chapter on Measles
2. Sencer, Dull, Langmuir, Epidemiologic Basis for Eradication of Measles in 1967, Vol. 82, No. 3, March 1967
3. U.S. Statistics, Mortality, Death by Major Causes
4. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 60 שנות מעקב, 1951-2010, משרד הבריאות
5. CDC, Measles, Complications of Measles
6. Public Health England, Measles notifications and deaths in England and Wales: 1940 to 2013, 10 January, 2014
7. Robert D. Grove, Alice M. Hetzel, Vital Statistics Rates United States 1940-1960, U.S. Department of Health, Education and Welfare, National Center for Health Statistics, Pub. 1677, p. 85
8. Jennifer Rosen, et al, Outbreak of Measles Among Persons With Prior Evidence of Immunity, New York City, 2011, Clin Infect Dis. (2014) doi: 10.1093/cid/ciu105
9. Kaic B. et. al., Spotlight on measles 2010: excretion of vaccine strain measles virus in urine and pharyngeal secretions of a child with vaccine associated febrile rash illness, Croatia, March 2010, Euro Surveill. 2010 Sep 2;15(35). pii: 19652
10. P.A. Rota, et al, Detection of measles virus RNA in urine specimens from vaccine recipients, J Clin Microbiol. 1995 Sep; 33(9): 2485–2488
11. Canadian Medical Association Journal, Vol 155, Issue 10 1407-1413, 1996
12. American Journal of Public Health, 1991 March; 81(3): 360–364
13. American Journal of Epidemiology, Vol. 126, No. 3: 438-449, 1987
14. New England Journal of Medicine, Volume 316:771-774, March 1987
15. Wang Z, Yan R, He H, Li Q, Chen G, Yang S, Chen E, Difficulties in eliminating measles and controlling rubella and mumps: a cross-sectional study of a first measles and rubella vaccination and a second measles, mumps, and rubella vaccination. PLoS One. 2014 Feb 20;9(2):e89361
16. Ma C, Hao L, Zhang Y, Su Q, Rodewald L, An Z, Yu W, Ma J, Wen N, Wang H, Liang X, Wang H, Yang W, Li L, Luo H, Monitoring progress towards the elimination of measles in China: an analysis of measles surveillance data. Bull World Health Organ. 2014 May 1;92(5):340-7
17. Lawrence Solomon: Vaccines can't prevent measles outbreaks, Financial Post, May 1, 2014
18. David J. Sencer, H. Bruce Dull, Alexander D. Langmuir, Epidemiologic Basis for Eradication of Measles in 1967, A Statement by the Public Health Service, Vol. 82, No. 3, March 1967
19. Demicheli V1, Rivetti A, Debalini MG, Di Pietrantonj C., Vaccines for measles, mumps and rubella in children, Cochrane Database Syst Rev. 2012 Feb 15;2:CD004407. doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub3.
20. IOM (Institute of Medicine). 2011. Adverse Effects of Vaccines: Evidence and Causality. Washington, DC: The National Academies Press, Table D-1, p. 574
21. VAERS, CDC, vaccines included: MEASLES AND MUMPS VIRUS VACCINE, LIVE (MM), MEASLES AND RUBELLA VACCINE (MER), MEASLES VACCINE (MEA), MEASLES, MUMPS AND RUBELLA VIRUS VACCINE, LIVE (MMR), MEASLES, MUMPS, RUBELLA, AND VARICELLA VACCINE (PROQUAD) (MMRV), vaccination date: 1995-2014
22. JAMA, David Kessler (Former FDA Commissioner), June 2, 1993,vol.269, No.21, p.2785
23. U.S. Court of Federal Claims, search: "measles", dates: 2005-01-01 until 2014-12-31
24. Merck MMR II Package Insert
25. Hussey et al., A Randomized, Controlled Trial of Vitamin A in Children with Severe Measles, N Engl J Med 1990; 323:160-164
26. D'Souza & D'Souza, Vitamin A for treating measles in children, Cochrane Database Syst Rev. 2002;(1):CD001479
27. AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS, Committee on Infectious Diseases, Vitamin A Treatment of Measles, Pediatrics Vol. 91 No. 5 May 1, 1993 pp. 1014 -1015
28. World Health Organization, Measles Fact Sheet

29. CDC, Genetic Analysis of Measles Viruses

30. IMMUNOGENICITY, PROTECTION AGAINST DIFFERENT GENOTYPES, AND ADVERSE EVENTS, J Infect Dis. (2011) 204 (suppl 1): S533-S548. doi: 10.1093/infdis/jir097

31. Gregory A. Poland, MD; Robert M. Jacobson, MD, Failure to Reach the Goal of Measles EliminationApparent Paradox of Measles Infections in Immunized Persons, Arch Intern Med. 1994;154(16):1815-1820

המשך קריאה: החצבת שאורבת