ד"ר גאייר: יעילות ובטיחות חיסוני השפעת

ד"ר גאייר, גנטיקאי ומדען החוקר את נושא החיסונים, מסביר על חיסוני השפעת

 

המשך קריאה: ד"ר גאייר: יעילות ובטיחות חיסוני השפעת

מה חשוב לדעת על החיסון נגד שפעת?

המשך קריאה: מה חשוב לדעת על החיסון נגד שפעת?

החיסון נגד שפעת

  • בסקירות מדעיות שיטתיות נרחבות חיסוני השפעת נמצאו כבלתי יעילים
  • החיסונים נגד שפעת מכילים חומרים רעילים, בהם כספית, פורמלין, אנטיביוטיקה ומונוסדיום גלוטמט
  • בעולם מצטברים דיווחים על תופעות לוואי חמורות, לרבות מאות מקרי מוות, כתוצאה מחיסוני השפעת
  • חקירת קמפיין שפעת החזירים חשפה התנהלות מושחתת לפיה תעשיית התרופות משפיעה על מדיניות ארגון הבריאות העולמי וממשלות בעולם באשר לחיסוני שפעת מזה עשר שנים

המשך בקריאת המאמר: החיסון נגד שפעת

קמפיין לעידוד הציבור בישראל להתחסן נגד שפעת החזירים, חורף 2009

  • מדינת ישראל התעלמה מתמרורי אזהרה הולכים ורבים מכל העולם: מהקהיליה המדעית, פקידי בריאות הציבור, פוליטיקאים ומנהיגי מדינות, והתמידה עם קמפיין החיסונים ללא אזהרת הציבור בישראל
  • מדינת ישראל עודדה את הציבור בישראל להתחסן תוך הצהרות כי החיסונים נבדקו והינם יעילים ובטוחים – למרות שקביעה זו איננה נתמכת במדע ובמחקרי הבטיחות של החיסונים האלו, כפי שעלה בתוצאות וועדות החקירה וקריאות המומחים השונים בעולם
  • משרד הבריאות נהג בחוסר שקיפות עם הציבור ועם קהילת הרופאים
  • הציבור בישראל הפגין אחריות אישית, עקב אחר הדיווחים הזורמים מהעולם ועשה בחירה מושכלת שלא להתחסן נגד שפעת החזירים
  1. ב 29 באוקטובר, 2009, פרסם משרד הבריאות בישראל חוזר מנכ"ל מספר 42/09 בנושא: מבצע חיסונים כנגד שפעת עולמית A/H1N1 2009, שלב א' (10). בכך החל מבצע חיסון שפעת החזירים בישראל
  2. בשלב א' של התכנית ישמשו שני החיסונים הבאים: Pandemrix של חברת GSK ו Focetria של חברת Novartis . שני תרכיבים אלו הינם מומתים, מפוצלים, מיוצרים על ביצים מופרות ומכילים את הזן הנגיפי H1N1
  3. בדצמבר 2009 החל שלב ב' של המבצע, המיועד לכל תושבי מדינת ישראל, לאחר שהגיעו חיסונים של יצרן שלישי שלא מכילים חומרי עזר (אדג'ובנטים). בשל רעילותם הגבוהה של האדג'ובנטים ושיעור תופעות הלוואי הגבוה הנרשם בחיסונים המכילים חומרים אלה הוחלט שאוכלוסיות רגישות במיוחד (נשים בהריון, פעוטות על גיל 3 ומבוגרים מעל גיל 65) יחוסנו רק בשלב ב', עם החיסונים הפחות מסוכנים
  4. במקביל, החלו להצטבר קולות הולכים וגוברים בקהיליה המדעית והפוליטית בעולם, המותחים ביקורת על העובדה שהחיסונים משווקים לציבור ללא בדיקות בטיחות נאותות, כדי להגן על מגפה שאיננה באמת מגפה קטלנית ושהנחות היסוד בבסיס החלטות ארגון הבריאות העולמי וממשלות בעולם לאמץ את החיסונים הללו – שגויות:
      1. ב 10 בנובמבר, 2009, כותבים הרופא הכללי לאזורי הספר בספרד, חואן גרוואס, וג'ים רייט מכתב לקהילה המדעית המפורסם בכתב העת הרפואי המכובד BMJ1 ובו הם כותבים לעמיתיהם: "אנא, האם אפשר לבצע מחקר אקראי ומבוקר עכשיו?". במכתבם הם מציינים כי "מבצע החיסונים ההמוני נגד שפעת החזירים מבוסס על הנחות שגויות, בהם: שהמגפה הנוכחית תהיה דומה לזו של 1919, בעוד תנאי המחיה (מים, שירותי רפואה ציבוריים, אנטיביוטיקה) היו שונים לגמרי אז לעומת היום; ששפעת החזירים הינה חמורה וקטלנית, בעוד שיעור המתים ממנה נמוך בהרבה משפעת עונתית רגילה; שהחיסון יעבוד, למרות חוסר במחקרי יעילות אקראיים ומבוקרים עבור חיסוני שפעת החזירים והשפעת העונתית; שחיסוני שפעת החזירים יעניקו הגנה זהה לחיסון הטבעי, למרות שבהדבקות ראשונה בשפעת אנו זוכים להגנה חזקה ביותר הנמשכת לאורך 50 שנה, בעוד שחיסוני שפעת נדרשים פעם (או פעמיים) בשנה כדי לספק הגנה פחות חזקה"
      2. במכתב אחר ל BMJ,2 כותב מיכאל קוכן, אפידמיולוג בעל שם ונשיא המכללה הגרמנית לרפואה כללית ורופאי משפחה, כי הוא לא יתחסן בתרכיב הפנדרמיקס וכי ימליץ לעמיתיו לא לחסן את לקוחותיהם בחיסון זה, מחשש לתגובה לאדג'ובנטים שבחיסון זה, וקבע שהסיכון בחיסון זה עולה על יתרונותיו. על חמישים מיליון החיסונים האלה הניתנים בגרמניה אמר: "זהו ניסוי בקנה מידה גדול על אזרחי גרמניה". באותו מכתב מתוארת הדלפה לעיתון המוביל Der Spiegel על מאתיים אלף מנות חיסון פחות מסוכן ללא האדג'ובנטים, של חברת בקסטר, שהוזמנו ע"י משרד הפנים לקבוצה עילית של עובדי ממשלה. בגרמניה קמה סערה גדולה סביב ידיעה זו ונמסר שסקרים אחרונים מדווחים על 12% בלבד מאזרחי גרמניה שאמרו שיתחסנו בוודאות כנגד שפעת החזירים ועוד 19% אמרו שכנראה יתחסנו
      3. וולף-דיטר לודוויג, יושב ראש נציבות התרופות באיגוד הרפואי הגרמני, מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות של מבצע חיסוני שפעת החזירים וכינה אותה "סקנדל". לודוויג צוטט בהרחבה בכלי התקשורת: "רשויות הבריאות נגררו לקמפיין החיסונים הזה אחרי חברות התרופות שפשוט רוצים להרוויח עוד כסף מאיום שהינו בבחינת הנחה בלבד". לודוויג אישר ל BMJ שאמר זאת, והוסיף שממשלת גרמניה שילמה יותר מדי על 50 מיליון מנות חיסון ה פנדמריקס של GSK, וכי הממשלה טעתה בכך שלקחה על עצמה אחריות משפטית לנזקים אפשריים מהחיסון: "אני חושב שזה לא הוגן ויצרני החיסון היו צריכים לקחת אחריות לסיכונים". דר' לודוויג סבור שלא הפנדמריקס ולא החיסון של בקסטר (שנרכש עבור עובדי הממשל) נבדקו באופן מספק
      4. דר' וולפגנג וודרג, רופא וחבר הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני), אמר ל BMJ: "המחקרים הקלינים לא היו מספקים על מנת שנחסן מיליוני אנשים", וכי הממשלה יצרה פאניקה מיותרת. דר' וודרג גם אמר ש "חלק גדול מהאחריות לזה נופל לפתחו של ארגון הבריאות העולמי"
      5. בצרפת, דר' מארק ג'יראר, מומחה לתופעות לוואי מתרופות ומומחה בנושאי רפואה מטעם בית המשפט, אמר לרשת הטלוויזיה France24: "החיסון מפותח בתנאים של חובבנים כפי שלא ראיתי מימי. בואו ניקח את ההערכה הפסימית של מת אחד מכל אלף [מתחסנים]. יש תכניות לחסן שישים מליון אנשים כך שכבר יש לכם שישים אלף מתים, והפעם, ילדים, נשים הרות וצעירים ... זהו חיסון שפותח במהירות ומסכן את בריאות הציבור. צריך לחזור למחוייבות שיש לפוליטיקאים כעת וזה להגן על הציבור מפני האינטרס של חברות התרופות להרוויח כסף מכל החיסונים האלו. ישנו החוק משנת 2007, קוד בריאות הציבור, המחייב כל רופא המספק ייעוץ לחשוף את כל האיטרסים שלו. חוק זה מופר מדי יום. כל אותם אנשים שאתם רואים שאומרים: "השפעת, זה רציני מאד", יש להם אינטרסים ולכן הם אומרים את מה שהם אומרים. משרד הבריאות הוא דוגמא להפרה יומיומית של החוק. אני מומחה ברפואה ואני נגד תרופות שאין להן מטרה. החיסון הזה לא רק שמפותח באופן גרוע, הוא לא מפותח בכלל!"3
      6. בקנדה, דר' ריצ'ארד שבאס, מי שכיהן כראש נציבות הבריאות הראשי של אונטריו, קבע: "זה באמת לא גורם - לא יגרום בעתיד וגם לא גרם בשום מקום אחר - רמה משמעותית של תחלואה ומוות. אולם, ממשלות המשיכו קדימה [עם תכניות החיסון] בכל מקרה. הם החישו את התגובה שלהן, בזבזו ממון רב על חיסונים ודברים אחרים ... השקעה אדירה שהלכה למה שהתברר בסופו של דבר, מנקודת השקפה של מגפה, כישלון".4
      7. רשויות הבריאות בשוויצריה אסרו5 על השימוש בתרכיב Pandemrix לצעירים מתחת לגיל 18, למבוגרים מעל לגיל 60 ולנשים בהריון הואיל ובבקשה לאישור החיסון שהוגשה לאיחוד האירופאי6 (על בסיס חיסון-דמה לנגיף H5N1) מצויין שהחיסון נחשב לבטוח בין גילאים אלו, וכי צעירים מתחת לגיל 18 ומבוגרים מעל לגיל 60 כלל לא נכללו בבדיקות החיסון. בבקשה זו מצויינות תופעות הלוואי שנצפו בניסויים שנעשו על שפנים וכן מצויינים אותם בדיקות בטיחות שלא נעשו על חיסון זה: בדיקות להתפתחות סרטן, בטיחות פרמקולוגית, פעילות ספיגה, הפצה, עיבוד והפרשת החומרים הפעילים בתרכיב. מוות של שפנה אחת בהריון לאחר החיסון נחשב כלא קשור לחיסון לפי שיפוטם של החוקרים
      8. באיטליה רופאים אומרים לא לחיסון, זאת לאחר שסגן שר הבריאות, פרוצ'יו פאזיו וראש עיריית רומא, ג'יאני אלמאנו, החליטו נגד החיסון. לפי סקר שנערך באיטליה, 6 מתוך 10 רופאים לא מחסנים את הלקוחות שלהם נגד שפעת החזירים, במיוחד חולים במחלות לב. גם ג'יאנלואיג'י פאסריני, חבר באיגוד האירופאי לאיכות ברפואה הכללית (EQUIP), אמר שלא ימליץ ללקוחותיו להתחסן בחיסון זה והוסיף: "הוירוס הזה אינו אלים ואין שום סיבה להכריח אנשים להתחסן כנגדו"7
      9. בקייב, נשיא ביילרוס אלכסנדר לוקשנקו אמר במסיבת עיתונאים משותפת עם עמיתו האוקראיני ויקטור יושצ'נקו כי הוא משוכנע שאלו המבקשים לזרוע פאניקה סביב נגיף שפעת החזירים הם לא אחרים מאשר יצרני החיסונים. "אני יודע מה הולך בעולם המושחת של ייצור ומכירת תרופות", אמר לוקשנקו, והוסיף: "שפעת זו איננה חסרת מרפא כמו צרעת וכולרה. היא ניתנת לריפוי"8
      10. בישראל, דר' אפריים הלפרין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבי"ח ביקור חולים ויו"ר ועד הרופאים, אמר ב 25 בנובמבר 2009: "אני חסיד של חיסונים, שפעת החזירים זה 'ספין-פלו' ... אני מקבל ממשרד הבריאות מידע חלקי, ללא שקיפות"9
      11. בפולין, שרת הבריאות אוה קופאץ הודיעה במסיבת עיתונאים טלויזיונית10 שנערכה, באותו היום בו פרסם משרד הבריאות הישראלי את חוזר המנכ"ל האמור, שעד עתה לא בוצעו בדיקות המבטיחות את בטיחות החיסון ולכן אין היא יכולה להמליץ עליו לאזרחי פולין. קופאץ, רופאת משפחה עם נסיון של עשרים שנה, נימקה בפני עמיתיה בפרלמנט את החלטתה וסיפרה, בין השאר, שבחוזה עליו היא היתה אמורה לחתום עם יצרני החיסון היו כעשרים פסקאות המנוגדות לחוק. ראש ממשלת פולין, דונלד טאסק, גיבה את שרת הבריאות שלו בדיווח לעיתונאים ואמר: "ממשלתנו לא תרכוש חיסונים נגד שפעת החזירים שלא נבדקו כראוי או מיצרנים שלא יקחו אחריות לתופעות לוואי אפשריות". טאסק אמר לכתבים שיצרני החיסונים מפעילים לחץ על ממשלות לקנות, אך גם דורשים שכל האחריות והפיצויים בגין תגובות שליליות אפשריות יפלו לפתחן של הממשלות. "אנו מתמודדים עתה עם לחץ גדול מצד חברות התרופות...אנו מתמודדים עם ציפיות שמאות מיליוני זלוטי [דולר] יבוזבזו על חיסונים בשעה שאף אחד לא מוכן להבטיח שאין להם תופעות לוואי", כך טאסק, שאמר גם שבפולין נרשמו כמה עשרות מקרי שפעת החזירים שעברו בצורה קלה וללא דיווחים על קורבנות בנפש. פולין לא חתמה על הסכם ולא רכשה כלל חיסונים נגד שפעת החזירים.
      12. ובישראל, כתבת תחקיר של תכנית "המקור" ששודרה בערוץ 10 ב 22 בדצמבר, 2009, חשפה לראשונה קטעים מהחוזים הסודיים עליהם חתמה ממשלת ישראל מול יצרני החיסונים לרכישת חיסוני שפעת החזירים. הכתבה חשפה את ההתנהלות השלומיאלית בניהול המשא ומתן, את הסעיפים הדרקוניים לפיהם היצרנים מסירים אחריות מכל תביעות נזיקין שעלולים להיגרם מהחיסון "שלא נבדק כראוי" וכי ממשלת ישראל לוקחת אחריות מלאה על כך, את התסריטים המפחידים אותם הציגו במשרד הבריאות בעבודת מטה "מצ'וקמקת" לקראת ההחלטה על רכישת החיסונים וכן את המעורבות הפוליטית של ראש הממשלה במהלך רכישת החיסונים. הכתבה מראה גם את חוסר נכונותם של רופאים בישראל להתחסן נגד שפעת החזירים11
      13. בינתיים, במשרד הבריאות סופרים לכאורה קורבנות של מחלת השפעת H1N1, כל אדם שנפטר, מכל סיבה שהיא, אם נמצא אצלו הנגיף, כאילו נפטר משפעת החזירים: הודעת הדובר, 26/10/2009:

        במקרה אחד, בחור בן 19, נפל במסגרת עבודתו מפיגומים בגובה 3 מטר, נחבל בראשו ונפטר כעבור יומיים בביה"ח רמב"ם בחיפה. אובחן כחולה בשפעת וכן בדלקת שריר הלב, סיבת נפילתו לא ברורה. מקרה שני, גבר בן 57 אשר סבל ממחלות רקע קשות ואובחן גם כחולה בשפעת H1N1, נפטר במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). בשני המקרים, מפאת חוסר וודאות לא ניתן לשלול קשר לשפעת H1N1 ולכן נמנו כמקרי תמותה נוספים משפעת זו. עד כה 35 מקרי תמותה משפעת זו.בברכה,עינב שומרון-גרינבוים,דוברת משרד הבריאות

        הודעות בנוסח דומה הוציאה דוברת משרד הבריאות לאורך תקופת הקמפיין על נפטרים נוספים.

      14. בדף "שאלות ותשובות – התחלת מבצע חיסונים" שהציג משרד הבריאות לציבור, אשר נכון לכתיבת שורות אלה עדין זמין באתר האינטרנט של המשרד, במסרים שאינם עולים בקנה אחד עם קולות הביקורת בעולם על קמפיין ההתחסנות, קובע משרד הבריאות:
      15. "החיסונים נבדקו והם עומדים בקריטריונים של יעילות ובטיחות!"
      16. "חיסונים אלו נבדקו בקרב אלפים ונמצאו יעילים ובטוחים...על בסיס מידע זה אישרה הרשות המוסמכת לאישור תרופות באירופה (EMEA) את החיסונים המשווקים לישראל מבחינת בטיחות ויעילות, יעילותם ובטיחותם דומה ליעילות ובטיחות חסוני השפעת העונתית"
      17. "החיסון יינתן לכלל אוכלוסיית המדינה מגיל 6 חודשים ואילך. נשים הרות וילדים בני 6 חודשים עד 36 חודשים יחוסנו בחיסון ללא אדג'ובנט. שאר האוכלוסיה תחוסן בחיסון המכיל אדג'ובנט"
      18. בסוף דצמבר 2009, מתבהרת התמונה שמאחורי מסע ההפחדה העולמי המתוזמר ע"י ארגון הבריאות העולמי ויצרני החיסונים. קמפיין כוחני רווי אינטרסים כספיים שהפיל בפח מדינות רבות וגרם להן לנזקים כלכליים גדולים, בצד נפגעים בנפש מחיסונים מסוכנים המכילים חומרים רעילים במיוחד, התנערות היצרנים מאחריות, ניפוח מימדי המגפה (שכלל לא היתה) והסתרת מידע חשוב שעשוי היה להעמיד בסיכון מערכה זו, מהציבור. אמצעי התקשורת בגרמניה מדווחים12 שהפרלמנט האירופאי יחל לחקור בינואר 2010 את השפעת חברות התרופות על ארגון הבריאות העולמי במבצע החיסון נגד שפעת החזירים. את החקירה יזם וולפגנג וודרג, חבר הפרלמנט בגרמניה לשעבר המכהן כיושב-ראש הועדה לענייני בריאות בפרלמנט האירופאי. הצעתו לחקירה זו עברה פה אחד בוועדה.
      19. במרץ, 2010, תוצאות קמפיין שפעת החזירים בישראל התבהרו:
      20.  המדינה רכשה 7 מיליון חיסונים בעלות של כחצי מיליארד דולר.כ 7% מהאוכלוסיה בישראל בלבד התחסנו.
      21. במהלך קמפיין התתחסנות, הציבור בישראל יכל להיחשף לביקורת הקשה, המקיפה וההולכת וגוברת בעולם כנגד חיסונים אלו והקמפיין המלווה אותם אך ורק באמצעות אתר האינטרנט של העמותה למתן מידע על חיסונים, כאשר משרד הבריאות מוביל קמפיין בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, על מנת לעודד את אזרחי מדינת ישראל להתחסן. רק ביוני 2010, כחודשיים לפני הכרזת ארגון הבריאות העולמי באוגוסט, 2010, על סיום מגפת שפעת החזירים, פורסמה בישראל כתבה ע"י יפה שיר-רז ב YNET, שכותרתה: "דו"ח: שפעת החזירים – המגיפה שלא היתה" ובה לראשונה נחשפים ממצאיה של וועדת הבדיקה האירופאית וממצאיה של ועדת הבדיקה שערך כתב העת הרפואי יוקרתי BMJ.

המשך קריאה: קמפיין לעידוד הציבור בישראל להתחסן נגד שפעת החזירים, חורף 2009

ארגון הבריאות העולמי ו"קונספירציות" מגפת שפעת החזירים

כתב העת המדעי היוקרתי British Medical Journal (BMJ) בשותפות עם הסוכנות לעיתונאות חוקרת בלונדון מפרסמים את תוצאות מחקרם על ניגודי האינטרסים שהובילו את ארגון הבריאות העולמי להכריז על מגפה עולמית ולהוביל קמפיין עולמי להתחסנות נגד שפעת החזירים בחורף 2009.

 

אוגוסט 2010, BMJ 2010;340:c2912

הממצאים העיקרים העולים מהחקירה

  • מדעני מפתח היועצים לארגון הבריאות העולמי בהיערכות למגפת שפעת, עבדו תמורת תשלום עבור יצרני התרופות שעמדו להרוויח מההנחיות שהם סיפקו. ניגודי אינטרסים אלו מעולם לא דווחו לציבור ע"י ארגון הבריאות העולמי, והארגון דחה חקירות להתנהלותו בפרשת מגפת שפעת החזירים בטענה ל "תיאוריות קונספירציה".
  • ארגוני קש שהוקמו ע"י יצרני התרופות, יועצים מטעם היצרנים ופרסום מחקרים תומכים ע"י "כותבי צללים" מטעם התעשייה מלווים את ארגון הבריאות העולמי למעלה מעשור בגיבוש מדיניותו והמלצותיו לממשלות בהתמודדות עם מגפות שפעת
  • מסמכי ההנחיות לממשלות בעולם בנושא שפעת מטעם ארגון הבריאות העולמי, הממליצות, בין השאר, על אגירת מלאי תרופות מראש, נכתבו בידי נציגי יצרני התרופות אשר שימשו כיועצים עבור ארגון הבריאות העולמי
  • ארגון הבריאות העולמי מנווט בין מערכת של ניגודי אינטרסים מובנית בין תעשיית התרופות, ארגון הבריאות העולמי והמערכת העולמית של בריאות הציבור, הניזונים מאותו מאגר של מדענים מומחים
  • הרכב וועדת החירום שהוקמה בארגון הבריאות העולמי למטרת מגפת שפעת החזירים שמור כסוד ואיננו ידוע, אלא לאנשי ארגון הבריאות העולמי. יו"ר הארגון, דר' צ'אן, סירבה לספק את דו"חות ניגודי האינטרסים של המעורבים בכתיבת הדו"חות המנחים ממשלות בעולם על מדיניות תרופות וחיסונים בשעת מגפת שפעת
  • בדו"ח החקירה שנערכה ע"י המועצה האירופאית: "קבלת החלטות ללא שקיפות, עיוות סדרי עדיפויות בשירותי בריאות הציבור באירופה, בזבוז כספים עצום של כספי ציבור, פרובוקציה בלתי מוצדקת של פחד בקרב האירופאים, יצירת סיכונים בריאותיים ע"י חיסונים ותרופות שלא נבדקו כראוי בטרם אושרו במסלול המהיר"
  • מספר חודשים לפני הכרזת שפעת החזירים כעל מגיפה, שינה ארגון הבריאות העולמי את ההגדרה של מגפה, באופן שלא תדרוש מדד כמותי של תחלואה ומוות במימדים גדולים
  • החוקרים תוהים האם ארגוני בריאות מרכזיים מסוגלים לחקור את ניגודי האינטרסים, שהינם חלק בלתי נפרד ממדע הרפואה, באופן אפקטיבי

 

פירוט ממצאי החקירה כפי שעולים מהמאמר המקורי

  1. הרכב וועדת החירום שהוקמה בארגון הבריאות העולמי למטרת מגפת שפעת החזירים שמור כסוד ואיננו ידוע, אלא לאנשי ארגון הבריאות העולמי. יו"ר הארגון, דר' צ'אן, סירבה לספק את דו"חות ניגודי האינטרסים של המעורבים בכתיבת הדו"חות המנחים ממשלות בעולם על מדיניות תרופות וחיסונים בשעת מגפת שפעת
  2. לטענת הארגון, זהותם של חברי וועדת החירום נשמרת בסוד על מנת "להגן עליהם מהשפעות של התעשיה". יחד עם זאת, זהותם של חברי וועדות אחרות, בהן וועדת המומחים האסטרטגית לחיסונים, איננה נשמרת בסוד. האם ארגון הבריאות העולמי מאפשר לחברי וועדות אלו להיות מושפעים מהתעשיה?
  3. חקירות על התנהלותו של ארגון הבריאות העולמי בנושא נעשו ע"י כמה וכמה גופים, בהם המועצה האירופאית, הפרלמנט האירופאי והארגון עצמו, לאחר טענות להשפעה של התעשיה על הארגון. דר' צ'אן, יו"ר ארגון הבריאות העולמי, דחתה טענות אלו כ "תיאוריות קונספירציה".
  4. דר' צ'אן, יו"ר ארגון הבריאות העולמי, בנאום בפני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב השנה: "בארגון צפינו ביקורת מדוקדקת על החלטותינו, אך לא ציפינו שפוליטיקאים אירופאים יאשימו אותנו בהכרזת מגפה מזוייפת על בסיס ייעוץ של מומחים עם קשרים כספיים לתעשיית התרופות ואינטרסים ברווחים אישיים כתוצאה מרווחי התעשיה".
  5. בדו"ח החקירה שנערכה ע"י המועצה האירופאית, כותב דר' פול פלין: "קבלת ההחלטות ע"י ארגון הבריאות העולמי בנוגע למגפת שפעת החזירים הייתה בלתי שקופה. כמה מהתוצאות של מגפה זו היו דרמתיות: עיוות סדרי עדיפויות בשירותי בריאות הציבור בכל אירופה, בזבוז כספים עצום של כספי ציבור, פרובוקציה בלתי מוצדקת של פחד בקרב האירופאים, יצירת סיכונים בריאותיים ע"י חיסונים ותרופות שלא נבדקו כראוי בטרם אושרו במסלול המהיר..."
  6. למרות בקשות החוקרים, ארגון הבריאות העולמי לא פירסם מידע על ניגודי האינטרסים של היועצים שלו לענייני שפעת, האם הם דיווחו לארגון על ניגודי אינטרסים אלו ועל דרך התנהלותו של הארגון עם דיווחים שכאלו.
  7. גהרד גיגרנזר, מומחה עולמי בתקשורת סיכונים, ממכון מקס פלנק בגרמניה: "הבעיה היתה פחות הקושי לדווח על אי-וודאות, אלא שאי-וודאות כלל לא דווחה. לא היה כל בסיס מדעי להערכה של ארגון הבריאות העולמי לשני מיליארד חולים בשפעת החזירים, ידענו מעט מאד על יעילות ובטיחות החיסונים והארגון שמר על הערכתו זו גם לאחר שעונת השפעת באוסטרליה וניו-זילנד חלפה, שם נרשמו 1 עד 2 חולים לכל 1,000 איש. כמו כן, הם שינו את ההגדרה של מגפה"
  8. במאי 2009, ארגון הבריאות העולמי שינה את ההגדרה של מגפה, והסיר ממנה את התנאי להתקיימות מגפה הדורש התפרצויות "הגורמות למספרים עצומים של תחלואה ומוות". משפט זה, הנוקב מדד כמותי לחומרת התפרצות מחלה, הוסר מההגדרה של מגפה כמה חודשים לפני ההכרזה על המגפה
  9. כבר בשנת 1999, שנתיים לאחר שפעת העופות שהתפרצה בהונג קונג, יצא ארגון הבריאות העולמי עם מסמך מרכזי במדיניות השפעת שלו: "תכנית למגפת שפעת: תפקיד ארגון הבריאות העולמי והנחיות להיערכות אזורית ולאומית".  מסמך זה נכתב עבור הארגון ע"י כמה אנשים, בהם כאלו שעבדו עבור היצרנית רוש שנה קודם לכן, בארועים שיווקיים, וכן ע"י ארגון בשם "קבוצת העבודה המדעית האירופאית על שפעת", (ESWI) ארגון הממומן כולו ע"י חברת רוש ויצרני תרופות נגד שפעת נוספים. בשנה זו יצאו שתי התרופות נגד שפעת לשוק: תמיפלו של חברת רוש, ורלנזה של (היום) חברת GSK.
  10. באותה שנה, 1999, פורסם מחקר המציע להשתמש בתרופות נגד שפעת במקרה של מגפה. על המחקר חתום דר' אוסטרהאוס, המועסק ע"י המרכז לשפעת של ארגון הבריאות העולמי בהולנד, אך גם חבר בארגון ESWI.
  11. שניים מהמומחים החברים בארגון ESWI חתומים על המחקר העיקרי הקיים אודות יעילותה של התרופה "תמיפלו", מחקר שנמצא כי נכתב ע"י "כותבי צללים" של התעשיה, ולא הוצהר ככזה.
  12. לארגון ESWI קשרים לארגון הבריאות העולמי, מכון רוברט קוך והמרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן. מסמך המדיניות של ארגון זה מצהיר שאחת מכוונותיו היא שתדלנות בקרב פוליטיקאים, ולפי אחד מחבריו, דר' אוסטרהאוס, "הם עובדים על [שתדלנות פוליטית] באופן די אינטנסיבי...התקשרויות עם פוליטיקאים אירופאים וברמת המדינות...אבל ההחלטות בסופו של דבר נשארות לפתחם [של הפוליטיקאים]"
  13. מסמך המדיניות של ESWI לשנים 2006-2010 מצהיר כי על נציגי ממשלות "לעודד יצרניות תרופות לתכנן את יכולות הייצור של תרופות וחיסונים נגד שפעת מראש, לעודד ולתמוך במחקר ופיתוח של חיסונים נגד מגפה וכן לפתח מדיניות של צבירת מלאים של תרופות נגד מגפות". עוד הם מצהירים שעל נציגי הממשלות "לדעת שחיסונים נגד שפעת הם יעילים ובטוחים לשימוש"
  14. הרכב המומחים של ארגון הבריאות העולמי שהתכנסו בשנת 2002 לגבש מדיניות שימוש בחיסונים ותרופות במקרה של מגפת שפעת כלל גם את נציגי יצרני התרופות והחיסונים. אחד מהם, דר' פרד היידן, כתב בעצמו את המסמך המסכם ומשמש כמנחה ממשלות בהתמודדות עם מגפה. המסמך ממליץ לממשלות לאגור מלאי תרופות מראש, לאור מחסור צפוי. דר' היידן גם חתום על מחקר אשר מומן ע"י היצרנית רוש ופורסם שנה קודם לכן ובו קביעה שהתרופה מורידה את שיעורי האשפוז כתוצאה משפעת ב 60%, קביעה אשר שימשה אחת מנקודות המכירה המרכזיות של רוש, אך לא נמצא לה בסיס מדעי מאוחר יותר ע"י המרכז המדעי העצמאי קוצ'ריין. לשלושה כותבים נוספים של דו"חות מטעם ארגון הבריאות העולמי המנחים ממשלות על מדיניות בשעת מגפה, קשרים עם יצרניות תרופות וחיסונים רוש, GSK, ViroPharma, Wyeth, Chiron, Berna Biotech. הכותבים לא הצהירו על ניגודי אינטרסים קודם לכן בפני ארגון הבריאות העולמי
  15. דר' רנה סנאקן ודר' אניקה לינה, שניים מהמומחים שייעצו למרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן בנושא השפעת, עבדו גם עבור יצרנית התמיפלו, רוש, בשיווק התרופה לציבור. דר' סנאקן, שהציג עצמו בפני המרכז כנציג משרד הבריאות הבלגי והמליץ בפניה לאשר את תרופת התמיפלו, שימש באותה העת גם כנציג ארגון ESWI בבלגיה, והפך מאוחר יותר למומחה בכיר ביחידה להיערכות ותגובה במרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן. גם דר' לינה העידה בפני המרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן בנושא השפעת מטעם המכון למחלות זיהומיות השבדי. לא נמצאו ראיות לגילוי הקשרים של השניים עם חברת רוש, יצרנית התמיפלו, למרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן. דר' לינדה משמשת היום בתור האפידמיולוגית הראשית בממשלת שבדיה
  16. בדיקות היעילות של רלנזה שהוגשו למינהל המזון והתרופות בארה"ב לאישור, הראו שהתרופה אינה יעילה יותר מפלסבו (כדור דמה), והוועדה המייעצת דחתה את אישורה. בארה"ב לא הבינו איך יתכן שהממצאים באירופה הראו שהתרופה יעילה בעוד שעל אזרחי ארה"ב התרופה לא הראתה כל יעילות. מכון המחקר העצמאי קוצ'ריין קבע שאין מספיק מידע להערכת יעילותן של שתי התרופות, תמיפלו ורלנזה. למרות ממצאים אלו ובניגוד להמלצת הוועדה שלו עצמו – הנהלת מינהל המזון והתרופות בארה"ב בחר לאשר את שיווקה של רלנזה לציבור בשנת 1999. "זו לא היתה החלטה מדעית", אומר דר' מיכאל אלסהורף, סטטיסטיקאי שעבד עבור מינהל המזון והתרופות בנושא תרופת הרלנזה. לאחר ההמלצה שלא לאשר את רלנזה, בחרו בהנהלת מינהל המזון והתרופות להעביר את הטיפול באישור תרופת התמיפלו לעובד אחר. תמיפלו אושרה מאוחר יותר באותה שנה.