ארגון הבריאות העולמי ו"קונספירציות" מגפת שפעת החזירים

כתב העת המדעי היוקרתי British Medical Journal (BMJ) בשותפות עם הסוכנות לעיתונאות חוקרת בלונדון מפרסמים את תוצאות מחקרם על ניגודי האינטרסים שהובילו את ארגון הבריאות העולמי להכריז על מגפה עולמית ולהוביל קמפיין עולמי להתחסנות נגד שפעת החזירים בחורף 2009.

 

אוגוסט 2010, BMJ 2010;340:c2912

הממצאים העיקרים העולים מהחקירה

  • מדעני מפתח היועצים לארגון הבריאות העולמי בהיערכות למגפת שפעת, עבדו תמורת תשלום עבור יצרני התרופות שעמדו להרוויח מההנחיות שהם סיפקו. ניגודי אינטרסים אלו מעולם לא דווחו לציבור ע"י ארגון הבריאות העולמי, והארגון דחה חקירות להתנהלותו בפרשת מגפת שפעת החזירים בטענה ל "תיאוריות קונספירציה".
  • ארגוני קש שהוקמו ע"י יצרני התרופות, יועצים מטעם היצרנים ופרסום מחקרים תומכים ע"י "כותבי צללים" מטעם התעשייה מלווים את ארגון הבריאות העולמי למעלה מעשור בגיבוש מדיניותו והמלצותיו לממשלות בהתמודדות עם מגפות שפעת
  • מסמכי ההנחיות לממשלות בעולם בנושא שפעת מטעם ארגון הבריאות העולמי, הממליצות, בין השאר, על אגירת מלאי תרופות מראש, נכתבו בידי נציגי יצרני התרופות אשר שימשו כיועצים עבור ארגון הבריאות העולמי
  • ארגון הבריאות העולמי מנווט בין מערכת של ניגודי אינטרסים מובנית בין תעשיית התרופות, ארגון הבריאות העולמי והמערכת העולמית של בריאות הציבור, הניזונים מאותו מאגר של מדענים מומחים
  • הרכב וועדת החירום שהוקמה בארגון הבריאות העולמי למטרת מגפת שפעת החזירים שמור כסוד ואיננו ידוע, אלא לאנשי ארגון הבריאות העולמי. יו"ר הארגון, דר' צ'אן, סירבה לספק את דו"חות ניגודי האינטרסים של המעורבים בכתיבת הדו"חות המנחים ממשלות בעולם על מדיניות תרופות וחיסונים בשעת מגפת שפעת
  • בדו"ח החקירה שנערכה ע"י המועצה האירופאית: "קבלת החלטות ללא שקיפות, עיוות סדרי עדיפויות בשירותי בריאות הציבור באירופה, בזבוז כספים עצום של כספי ציבור, פרובוקציה בלתי מוצדקת של פחד בקרב האירופאים, יצירת סיכונים בריאותיים ע"י חיסונים ותרופות שלא נבדקו כראוי בטרם אושרו במסלול המהיר"
  • מספר חודשים לפני הכרזת שפעת החזירים כעל מגיפה, שינה ארגון הבריאות העולמי את ההגדרה של מגפה, באופן שלא תדרוש מדד כמותי של תחלואה ומוות במימדים גדולים
  • החוקרים תוהים האם ארגוני בריאות מרכזיים מסוגלים לחקור את ניגודי האינטרסים, שהינם חלק בלתי נפרד ממדע הרפואה, באופן אפקטיבי

 

פירוט ממצאי החקירה כפי שעולים מהמאמר המקורי

  1. הרכב וועדת החירום שהוקמה בארגון הבריאות העולמי למטרת מגפת שפעת החזירים שמור כסוד ואיננו ידוע, אלא לאנשי ארגון הבריאות העולמי. יו"ר הארגון, דר' צ'אן, סירבה לספק את דו"חות ניגודי האינטרסים של המעורבים בכתיבת הדו"חות המנחים ממשלות בעולם על מדיניות תרופות וחיסונים בשעת מגפת שפעת
  2. לטענת הארגון, זהותם של חברי וועדת החירום נשמרת בסוד על מנת "להגן עליהם מהשפעות של התעשיה". יחד עם זאת, זהותם של חברי וועדות אחרות, בהן וועדת המומחים האסטרטגית לחיסונים, איננה נשמרת בסוד. האם ארגון הבריאות העולמי מאפשר לחברי וועדות אלו להיות מושפעים מהתעשיה?
  3. חקירות על התנהלותו של ארגון הבריאות העולמי בנושא נעשו ע"י כמה וכמה גופים, בהם המועצה האירופאית, הפרלמנט האירופאי והארגון עצמו, לאחר טענות להשפעה של התעשיה על הארגון. דר' צ'אן, יו"ר ארגון הבריאות העולמי, דחתה טענות אלו כ "תיאוריות קונספירציה".
  4. דר' צ'אן, יו"ר ארגון הבריאות העולמי, בנאום בפני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב השנה: "בארגון צפינו ביקורת מדוקדקת על החלטותינו, אך לא ציפינו שפוליטיקאים אירופאים יאשימו אותנו בהכרזת מגפה מזוייפת על בסיס ייעוץ של מומחים עם קשרים כספיים לתעשיית התרופות ואינטרסים ברווחים אישיים כתוצאה מרווחי התעשיה".
  5. בדו"ח החקירה שנערכה ע"י המועצה האירופאית, כותב דר' פול פלין: "קבלת ההחלטות ע"י ארגון הבריאות העולמי בנוגע למגפת שפעת החזירים הייתה בלתי שקופה. כמה מהתוצאות של מגפה זו היו דרמתיות: עיוות סדרי עדיפויות בשירותי בריאות הציבור בכל אירופה, בזבוז כספים עצום של כספי ציבור, פרובוקציה בלתי מוצדקת של פחד בקרב האירופאים, יצירת סיכונים בריאותיים ע"י חיסונים ותרופות שלא נבדקו כראוי בטרם אושרו במסלול המהיר..."
  6. למרות בקשות החוקרים, ארגון הבריאות העולמי לא פירסם מידע על ניגודי האינטרסים של היועצים שלו לענייני שפעת, האם הם דיווחו לארגון על ניגודי אינטרסים אלו ועל דרך התנהלותו של הארגון עם דיווחים שכאלו.
  7. גהרד גיגרנזר, מומחה עולמי בתקשורת סיכונים, ממכון מקס פלנק בגרמניה: "הבעיה היתה פחות הקושי לדווח על אי-וודאות, אלא שאי-וודאות כלל לא דווחה. לא היה כל בסיס מדעי להערכה של ארגון הבריאות העולמי לשני מיליארד חולים בשפעת החזירים, ידענו מעט מאד על יעילות ובטיחות החיסונים והארגון שמר על הערכתו זו גם לאחר שעונת השפעת באוסטרליה וניו-זילנד חלפה, שם נרשמו 1 עד 2 חולים לכל 1,000 איש. כמו כן, הם שינו את ההגדרה של מגפה"
  8. במאי 2009, ארגון הבריאות העולמי שינה את ההגדרה של מגפה, והסיר ממנה את התנאי להתקיימות מגפה הדורש התפרצויות "הגורמות למספרים עצומים של תחלואה ומוות". משפט זה, הנוקב מדד כמותי לחומרת התפרצות מחלה, הוסר מההגדרה של מגפה כמה חודשים לפני ההכרזה על המגפה
  9. כבר בשנת 1999, שנתיים לאחר שפעת העופות שהתפרצה בהונג קונג, יצא ארגון הבריאות העולמי עם מסמך מרכזי במדיניות השפעת שלו: "תכנית למגפת שפעת: תפקיד ארגון הבריאות העולמי והנחיות להיערכות אזורית ולאומית".  מסמך זה נכתב עבור הארגון ע"י כמה אנשים, בהם כאלו שעבדו עבור היצרנית רוש שנה קודם לכן, בארועים שיווקיים, וכן ע"י ארגון בשם "קבוצת העבודה המדעית האירופאית על שפעת", (ESWI) ארגון הממומן כולו ע"י חברת רוש ויצרני תרופות נגד שפעת נוספים. בשנה זו יצאו שתי התרופות נגד שפעת לשוק: תמיפלו של חברת רוש, ורלנזה של (היום) חברת GSK.
  10. באותה שנה, 1999, פורסם מחקר המציע להשתמש בתרופות נגד שפעת במקרה של מגפה. על המחקר חתום דר' אוסטרהאוס, המועסק ע"י המרכז לשפעת של ארגון הבריאות העולמי בהולנד, אך גם חבר בארגון ESWI.
  11. שניים מהמומחים החברים בארגון ESWI חתומים על המחקר העיקרי הקיים אודות יעילותה של התרופה "תמיפלו", מחקר שנמצא כי נכתב ע"י "כותבי צללים" של התעשיה, ולא הוצהר ככזה.
  12. לארגון ESWI קשרים לארגון הבריאות העולמי, מכון רוברט קוך והמרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן. מסמך המדיניות של ארגון זה מצהיר שאחת מכוונותיו היא שתדלנות בקרב פוליטיקאים, ולפי אחד מחבריו, דר' אוסטרהאוס, "הם עובדים על [שתדלנות פוליטית] באופן די אינטנסיבי...התקשרויות עם פוליטיקאים אירופאים וברמת המדינות...אבל ההחלטות בסופו של דבר נשארות לפתחם [של הפוליטיקאים]"
  13. מסמך המדיניות של ESWI לשנים 2006-2010 מצהיר כי על נציגי ממשלות "לעודד יצרניות תרופות לתכנן את יכולות הייצור של תרופות וחיסונים נגד שפעת מראש, לעודד ולתמוך במחקר ופיתוח של חיסונים נגד מגפה וכן לפתח מדיניות של צבירת מלאים של תרופות נגד מגפות". עוד הם מצהירים שעל נציגי הממשלות "לדעת שחיסונים נגד שפעת הם יעילים ובטוחים לשימוש"
  14. הרכב המומחים של ארגון הבריאות העולמי שהתכנסו בשנת 2002 לגבש מדיניות שימוש בחיסונים ותרופות במקרה של מגפת שפעת כלל גם את נציגי יצרני התרופות והחיסונים. אחד מהם, דר' פרד היידן, כתב בעצמו את המסמך המסכם ומשמש כמנחה ממשלות בהתמודדות עם מגפה. המסמך ממליץ לממשלות לאגור מלאי תרופות מראש, לאור מחסור צפוי. דר' היידן גם חתום על מחקר אשר מומן ע"י היצרנית רוש ופורסם שנה קודם לכן ובו קביעה שהתרופה מורידה את שיעורי האשפוז כתוצאה משפעת ב 60%, קביעה אשר שימשה אחת מנקודות המכירה המרכזיות של רוש, אך לא נמצא לה בסיס מדעי מאוחר יותר ע"י המרכז המדעי העצמאי קוצ'ריין. לשלושה כותבים נוספים של דו"חות מטעם ארגון הבריאות העולמי המנחים ממשלות על מדיניות בשעת מגפה, קשרים עם יצרניות תרופות וחיסונים רוש, GSK, ViroPharma, Wyeth, Chiron, Berna Biotech. הכותבים לא הצהירו על ניגודי אינטרסים קודם לכן בפני ארגון הבריאות העולמי
  15. דר' רנה סנאקן ודר' אניקה לינה, שניים מהמומחים שייעצו למרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן בנושא השפעת, עבדו גם עבור יצרנית התמיפלו, רוש, בשיווק התרופה לציבור. דר' סנאקן, שהציג עצמו בפני המרכז כנציג משרד הבריאות הבלגי והמליץ בפניה לאשר את תרופת התמיפלו, שימש באותה העת גם כנציג ארגון ESWI בבלגיה, והפך מאוחר יותר למומחה בכיר ביחידה להיערכות ותגובה במרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן. גם דר' לינה העידה בפני המרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן בנושא השפעת מטעם המכון למחלות זיהומיות השבדי. לא נמצאו ראיות לגילוי הקשרים של השניים עם חברת רוש, יצרנית התמיפלו, למרכז האירופאי לבקרת מחלות ומניעתן. דר' לינדה משמשת היום בתור האפידמיולוגית הראשית בממשלת שבדיה
  16. בדיקות היעילות של רלנזה שהוגשו למינהל המזון והתרופות בארה"ב לאישור, הראו שהתרופה אינה יעילה יותר מפלסבו (כדור דמה), והוועדה המייעצת דחתה את אישורה. בארה"ב לא הבינו איך יתכן שהממצאים באירופה הראו שהתרופה יעילה בעוד שעל אזרחי ארה"ב התרופה לא הראתה כל יעילות. מכון המחקר העצמאי קוצ'ריין קבע שאין מספיק מידע להערכת יעילותן של שתי התרופות, תמיפלו ורלנזה. למרות ממצאים אלו ובניגוד להמלצת הוועדה שלו עצמו – הנהלת מינהל המזון והתרופות בארה"ב בחר לאשר את שיווקה של רלנזה לציבור בשנת 1999. "זו לא היתה החלטה מדעית", אומר דר' מיכאל אלסהורף, סטטיסטיקאי שעבד עבור מינהל המזון והתרופות בנושא תרופת הרלנזה. לאחר ההמלצה שלא לאשר את רלנזה, בחרו בהנהלת מינהל המזון והתרופות להעביר את הטיפול באישור תרופת התמיפלו לעובד אחר. תמיפלו אושרה מאוחר יותר באותה שנה.

 

אתם כאן: Home החיסונים השונים שפעת ארגון הבריאות העולמי ו"קונספירציות" מגפת שפעת החזירים