חיסונים במהלך הריון והנקה

נשים רבות מתלבטות בנוגע לשאלה האם להתחסן במהלך הריונן – ואם כן, באילו חיסונים רצוי להתחסן ומאילו חיסונים להימנע. חשיבות רבה נודעת למצב בריאותה הכללי של האם בתקופת ההריון וההנקה, וכן להעברת נוגדנים לעובר דרך השלייה ולתינוק היונק, דרך חלב אם.

השימוש בחיסונים חיים מוחלשים אסור בהריון עקב החשש למעבר של הפתוגן לעובר דרך השלייה. לדוגמה: חיסון מוחלש לפוליו, חיסון מוחלש לשפעת, וחיסון נגד אדמת.

המרכז למניעת מחלות בארה"ב (CDC) פרסם רשימת חיסונים אשר ניתן לתת – עפ"י מדיניותו – במהלך ההריון במידת הצורך והם כוללים טיפואיד, דלקת קרום המוח היפנית, פנוימוקוק, צהבת A, צהבת B, מנינגיטיס, כולרה, פוליו (מומת), כלבת, שפעת (מומת), שעלת, טטנוס ודיפתריה.1

חיסונים במהלך הריון

במהלך השליש השלישי של ההריון, נעשית העברה מסיבית של נוגדנים מהאם לעובר אשר מטרתם לספק לתינוק הגנה בתקופת חייו הראשונה מחוץ לרחם.

אחת ההמלצות שנכנסו בשנים האחרונות הינה ההמלצה להתחסן כנגד שעלת במהלך השליש השלישי לכל הריון. המטרה הינה לגרום לתגובה חיסונית ולייצור נוגדנים אשר יעברו לעובר ויגנו עליו עד למתן החיסון הראשון כנגד שעלת בגיל חודשיים.

בעקבות המלצות אלו בוצע מחקר בנושא אשר מצא כי אצל תינוקות אשר אימותיהן התחסנו לשעלת בזמן ההריון היו רמות גבוהות יותר של נוגדנים בדם, בתקופה שבין הלידה לבין החיסון הראשון, מאשר אצל תינוקות אשר אימותיהן לא התחסנו כלל במהלך ההיריון (יש לציין שזוהו רמות נוגדנים כנגד שעלת בגופם של תינוקות אלו גם כן). התגובה החיסונית של התינוקות ל- 3 מנות החיסון הניתנות בשגרת החיסונים היו שונות בין הקבוצות כאשר בקבוצה אשר בה האם התחסנה במהלך ההריון, התגובה החיסונית היתה נמוכה יותר בהשוואה לתינוקות אשר אמם לא התחסנה במהלך ההריון, דבר המצביע על הפרעה מסוימת ביצירת התגובה החיסונית אצל תינוקות לאמהות אשר חוסנו במהלך ההריון6. המשמעות היא שתינוקות לאימהות שחוסנו במהלך ההריון מוגנים פחות מתינוקות לאימהות שלא חוסנו במהלך ההריון.

החיסון לשעלת מכיל זן אחד מתוך 2 הזנים הגורמים למחלת השעלת ויעילות החיסון במניעת המחלה מוטלת בספק בקרב הרופאים והחוקרים בתחום. כאן מידע נוסף על חיסון השעלת.

בעיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת ביחס לחיסון נגד שעלת במהלך הבחינה את הנושא, נוגעת למרכיבי החיסון.

חיסוני השעלת מכילים, בין יתר המרכיבים, אלומיניום. אלומיניום הינו חומר אשר ידוע כרעיל למערכת העצבים2 ונמצא כמעכב את התפתחות המוח בעוברים וביונקים3. במחקר אשר בדק את רמות האלומיניום הנמצאות בשלייה ובחבל הטבור, נמצא כי אלומיניום אותר ב- 95% מהשליות שנבדקו ועל גבי הממברנות של- 81% מהשליות. כמו כן, ב- 46% מהמקרים, נמצאו רמות מסוימות של אלומיניום גם בחבל הטבור. החוקרים ציינו כי אמנם השלייה משמשת כצובר של האלומיניום בחלק מהמקרים, אך אין היא מהווה חסם מוחלט, ולכן העובר עדיין חשוף לכמויות מצטברות של אלומיניום2. יכולת האיתור של האלומיניום בגוף הינה בעייתית וזאת משום שלא נמצא סמן בטוח דיו בכדי להצביע על הימצאותו, ועל כן מרבית המחקר מתבצע בניסויים בחיות תחת בקרות במעבדות המחקר3. בדיקות מצאו כי הזרקה של אלומיניום לחולדות בריאות חדר את חסם הדם-מוח והגיע למוח החולדה. ממצאים נוספים הראו כי אלומיניום אשר מוזרק לחולדה בזמן ההריון, ברמות נמוכות אשר אינן גורמות לסימפטום המצביע על רעילות, מצטבר במוח העובר. ממצאים זהים נצפו בחולדות מיניקות, כאשר נמצא כי האלומיניום עובר דרך החלב ומגיע גם למוח הוולד3. מחקרים נוספים אשר בדקו נושאים אלה מצביעים על קשר בין מינון האלומיניום הניתן הן בזריקה והן דרך הפה, לתמותת העוברים וכן לבעיות התפתחות שונות אצל הוולדות4,5.

מחקרים עדכניים מראים שמתן חיסון השעלת בטרימסטר השלישי לא מעלה את הסיכון להפלות, לידה מוקדמת או לידת מת7-12. השפעת החיסון על עיכובים התפתחותיים לא נבדקה במחקר עדין.

ד"ר יפה שיר רז פרסמה במגזין "מנטה" תחקיר מקיף על חיסון השעלת לנשים בהריון.

 

חיסונים לנשים מיניקות במהלך תקופת ההנקה

עפ"י ההנחיות המקובלות על גופי הבריאות אין התוויות נגד חיסון בזמן הנקה, למעט החיסון נגד קדחת צהובה, לגביה ידוע כי הנגיף עובר בהנקה דרך החלב ועל כן יש להימנע מחיסון זה בזמן הנקה1. חלב אם, על פי ארגון הבריאות העולמי, פרט להיותו מקור הזנה לתינוק, ידוע כמגן מפני תסמונת מוות בעריסה, תמותת תינוקות ממחלות, מונע אלרגיות, דלקות מעי ודלקות במערכת הנשימה1. העברת נוגדנים דרך השלייה והצטברותם בגוף התינוק הינה אחת הדרכים להגן על התינוק לאחר לידתו מפני זיהומים שונים. העברת הנוגדנים תלויה בתפקוד השלייה ובריכוז רמות הנוגדנים בגוף האישה. תפקידם של הנוגדנים המועברים בחלב אם הנו להוות קו הגנה ראשון במלחמה בפתוגנים אצל התינוק1.
אצל נשים אשר חוסנו לשעלת בזמן ההריון לא נמצאו רמות נוגדנים בחלב האם כנגד שעלת (המחקר מתייחס לחיסון הישן). רמות נוגדנים גבוהות כנגד נגיף השפעת העונתי נמצאו בחלב אם של נשים אשר קיבלו חיסון כנגד שפעת בתקופת ההריון1.

למעשה, עד עתה לא בוצע כל מחקר אשר בדק את בריאות והתפתחות התינוקות לאורך זמן, בין אימהות אשר קיבלו חיסון לשפעת או שעלת בתקופת ההיריון לעומת בריאותם של תינוקות שאימותיהן לא התחסנו במהלך ההיריון. ייתכן כי ניסוי מסוג זה יוכל להפריך או לאשש את בטיחות השימוש בחיסונים במהלך ההיריון.

בהגיעה של האם לשקול האם להתחסן במהלך ההיריון יש לקחת בחשבון מכלול רחב מאד של שיקולים כאשר השורה התחתונה היא, האם הדבר יועיל לבריאותו של התינוק או שמא יזיק לו.

כלל השיקולים העומדים בפני ההורים בדבר התחסנות האם במהלך ההיריון יעמדו בפני ההורים גם בתכנון מתן החיסונים לתינוק העתיד לבוא.

 


 

1. Maertens K, De Schutter S, Braeckman T, Baerts L, Van Damme P, De Meester I, Leuridan E. Breastfeeding after maternal immunisation during pregnancy: Providing immunological protection to the newborn: A review. Vaccine. 2014 32(16):1786-1792.

2. Kruger PC, Schell LM, Stark AD, Parsons PJ. A study of the distribution of aluminium in human placental tissues based on alkaline solubilization with determination by electrothermal atomic absorption spectrometry. Metallomics. 2010 2(9):621-7.

3. Yumoto S, Nagai H, Matsuzaki H, Matsumura H, Tada W, Nagatsuma E, Kobayashi K. Aluminium incorporation into the brain of rat fetuses and sucklings. Brain Res Bull. 2001 55(2):229-34.

4. Yokel RA. Toxicity of gestational aluminum exposure to the maternal rabbit and offspring. Toxicol Appl Pharmacol. 1985 79(1):121-33.

5. Cranmer JM, Wilkins JD, Cannon DJ, Smith L. Fetal-placental-maternal uptake of aluminum in mice following gestational exposure: effect of dose and route of administration. Neurotoxicology. 1986 7(2):601-8.


6. Hardy-Fairbanks AJ, Pan SJ, Decker MD, Johnson DR, Greenberg DP, Kirkland KB, Talbot EA, Bernstein HH. Immune responses in infants whose mothers received Tdap vaccine during pregnancy. Pediatr Infect Dis J. 2013 32(11):1257-60.

7. BMJ 2014;349:g4219

8. JAMA. 2015;314(15):1581-1587.

9. Obstet Gynecol 2015;126:1069–74

10. Obstet Gynecol 2015;125:1433–8

11. Abbey B. Berenson, Jacqueline M. Hirth, Mahbubur Rahman, Tabassum H. Laz, Richard E. Rupp & Kwabena O. Sarpong
Human Vaccines & Immunotherapeutics Vol. 12 , Iss. 8,2016

12. Zheteyeva YA, Moro PL, Tepper NK, et al. Adverse event reports after tetanus toxoid, reduced diphtheria toxoid, and acellular pertussis
vaccines in pregnant women. Am J Obstet Gynecol 2012;207:59.e1-7.

 

 

אתם כאן: Home בטיחות חיסונים חיסונים במהלך הריון והנקה