פגיעות במערכת העצבים המרכזית לאחר חיסונים: הצעות לשינויים בתכנית החיסונים

מערכת החיסון של תינוק שונה ממערכת החיסון של אדם בוגר אשר על פי מחקרים מגיעה לבגרות כמעט מוחלטת לקראת גיל 3. (ישנם חוקרים המעריכים כי הליך ההבשלה נמשך עד גיל 6 בקירוב). שוני זה מתבטא ביכולתו המוגבלת של התינוק ליצור נוגדנים בעיקר בששת החודשים הראשונים לחייו. מסיבה זו נאלצים לתת לתינוק מספר מנות חיסון בהפרשים קטנים יחסית ועם רמות גבוהות של אדג'ובנטים (מעוררי מערכת החיסון), דבר העלול לגרום לתופעות לוואי רבות, בהן מחלות אוטואימוניות.

בשנת 2005 פורסם מאמר שסקר את מותם של 19 ילדים בטווח של מספר שעות/ימים לאחר מתן חיסון משושה (טטנוס-דיפתריה-שעלת-פוליו-המופילוס B-צהבת נגיפית B). לא הוכח קשר ישיר לחיסון, אך מקרים אלו העלו את השאלה בדבר הצורך לבקר ולחקור בצורה מעמיקה יותר את החיסונים וסיבוכיהם.

תופעות לוואי הפוגעות במערכת העצבים המרכזית

במחקר review שפורסם ב 2012 וסקר את תופעות הלוואי הנוירולוגיות כתוצאה מחיסונים מציינים החוקרים כי ישנם 2 סוגים של תופעות לוואי נוירולוגיות מדווחות1:

1. תופעות לוואי מינוריות חולפות אשר יכולות להופיע בדרגות שונות של חומרה הכוללות בכי ממושך, אי שקט והיפרקטיביות, אפטיות ועייפות יתר, חום וכדומה.

2. תופעות לוואי קשות, אשר לרוב נמשכות מעבר ל 24 שעות ולעתים מעידות על פגיעה קבועה במערכת העצבים המרכזית. תופעות לוואי אלה כוללות פירכוסים (במיוחד כאשר מופיעים ללא חום), ריפיון שרירים, דלקת קרום המוח, התנוונות המוח ואוטיזם.

מדינות אירופה מנהלות תוכניות חיסונים שונות זו מזו. במדינות סקנדינביה, אשר בהן יש את תמותת התינוקות הנמוכה ביותר, חיסונים אינם בחוק והחיסון הראשון ניתן בגיל 3 חודשים. בשנת החיים הראשונה מקבל התינוק 9 חיסונים מומלצים ובגיל 18 חודשים מקבל את חיסון ה- MMR. ניתן רק חיסון השעלת האסוללרי (הנחשב לבטוח יותר) וחיסון מומת לפוליו. חיסון כנגד צהבת B ושחפת ניתנים רק לילדים בקבוצות סיכון גבוהות. מדינות סקנדינביה הן גם בעלות שיעורי האוטיזם הנמוכים ביותר בהשוואה למדינות בהן גיל החיסון הראשון מוקדם יותר ומספר מנות החיסון גבוה יותר.

שינויים נדרשים בתכנית החיסונים

חוקרים בתחום הנוירוביולוגיה יחד עם רופאי ילדים בפולין הציעו תוכנית חיסונים חלופית הכוללת:

1. הוצאת תימרוסל מכל החיסונים.

2. הפסקת חיסון צהבת מסוג B לכלל התינוקות. החיסון יינתן רק לתינוקות לאמהות נשאיות לנגיף הצהבת מסוג B.

3. התחלת תוכנית החיסונים בגיל 4 חודשים.

4. מתן 3 זני חיסון לכל היותר באותו היום.

5. הפסקת מתן נגיפים חיים-מוחלשים, או לחילופין מתן חיסונים נפרדים בהפרשים ניכרים זה מזה.

6. מבצע החיסון יערוך שאלון מסודר עם הורה התינוק תוך התעמקות בנושאי אלרגיות, אסתמה ומחלות אוטואימיוניות שדווחו אצל בני המשפחה בעקבות חיסון. במידה וקיימים אחד או יותר מהנ"ל, יש להעריך את סיכוי התינוק לפתח תופעות לוואי דומות. במקרה זה יש לתכנן בזהירות תוכנית חיסונים חלופית.

7. יש לבדוק את התינוק/ילד המחוסן לאחר החיסון על מנת לאתר תגובות מסכנות חיים.

 

 


 

1. Sienkiewicz D, Kułak W, Okurowska-Zawada B, Paszko-Patej G. Neurologic adverse events following vaccination. Prog Health Sci 2012, 2 (1) 129-141

 

אתם כאן: Home בטיחות חיסונים פגיעות במערכת העצבים המרכזית לאחר חיסונים: הצעות לשינויים בתכנית החיסונים