האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם?

  • עשרות מחקרים תומכים בקשר אפשרי בין חיסונים לאוטיזם
  • בכירים במערכת הבריאות בארה"ב ובבריטניה מצהירים כי לא ניתן לשלול קשר בין חיסונים לאוטיזם
  • ילדים אוטיסטים בארה"ב זכו לפיצוי כספי בעקבות פסיקות מכוח חוק פיצוי נפגעי חיסונים
  • המחקרים שלכאורה "הוכיחו" שאין קשר לוקים בכשלים חמורים וניגודי אינטרסים
  • המחקרים שלכאורה "הוכיחו" שאין קשר בדקו רק חיסון אחד ורק מרכיב אחד בחיסונים
  • מבחינה מדעית לא ניתן לקבוע שאין קשר, בין חיסונים לאוטיזם

 

פרסומי משרד הבריאות לציבור:

מתוך מצגת לציבור "חיסוני ילדים במאה ה-21: יעילות, בטיחות והטענות שכנגד", פרופ' יונה אמיתי, דר' פאול סלייטר, דר' אלכס לבנטל, המחלקות לאם, לילד ולמתבגר ואפידמיולוגיה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, יוני 2004:

  • " אין כל בסיס מדעי לטענות כי חיסונים גורמים לאוטיזם"
  • שכיחות אוטיזם גבוהה בהרבה בהשוואה למצב שלפני 30 שנה, לא בגלל החיסונים [המהווים גורם סביבתי], אלא בגלל:"אין כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם – מחקר מדנמרק[1]: לא נמצא קשר בין הגיל וזמן הופעת האוטיזם לבין החיסון"
    • בעשור האחרון עלו המודעות לאבחנה של אוטיזם, וזמינות  השרות המאבחן
    • השכיחות הגבוהה של אוטיזם – בעקבות השינוי בקריטריונים לאבחנה
    • מחקרים מבוקרים שללו את הקשר
  • " אין כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם – מחקר מאנגליה: הנתונים מעידים כי לא נמצא מיתאם בין שיעור ההתחסנות בחיסון ה MMR (חצבת-חזרת-אדמת) לבין העליה המהירה בסיכון לאוטיזם לאורך זמן[2]"
  • "חוברת המידע של ארגון "חסון" מסתמכת על הפרסום של Wakefield  וחב' ב- Lancet על קשר בין חיסון לחצבת ואוטיזם, על סמך המצאות וירוס של חצבת במעיים בעקבות חיסון MMR בילדים עם אוטיזם.
    בפרסום דרמטי ב- 18 בפברואר 2004 הודיעה מערכת העיתון
    Lancet  כי היא מסתייגת מפרסום זה. מחקרו של  Wakefield עורר שאלות של אמינות, הטיית תוצאות המחקר וקונפליקט בין פרסום מדעי לבין מניע כספי.  שותפיו של Wakefield  לפרסום זה – חוזרים בהם מהפרסום. מערכת העיתון הודיעה בצעד חריג שלו היו יודעים עובדות אלה לפני פרסום המחקר – העיתון לא היה מפרסמו"

התייחסות העמותה למתן מידע על חיסונים:

הבסיס המדעי

  1. הדיון סביב מחקרו של א. וייקפילד, על תהליך השימוע ופסיקת הפאנל שהתכנס להכריע בעניינו באנגליה, סבוך ונרחב ולכן נימנע מהדיון גופא. גם אם נקבל את טענותיו של משרד הבריאות ופסיקת וועדת השימוע כי א. וייקפילד פעל בניגוד עניינים ולא נביא בחשבון את ערכו המדעי של מחקרו, ידועים מחקרים נוספים במקומות שונים בעולם ששיחזרו את מחקרו של א. וייקפילד[3],[4],[5],[6].
  2. בסקירת מחקרים משנת 1943 ועד היום[7] אשר פורסמה בינואר 2011 מסכמת החוקרת: העליה בשיעורי האוטיזם (1 ל 110 בארה"ב, 1 ל 64 באנגליה) הינה עליה אמיתית; אחד הגורמים המתועדים לאוטיזם: דלקת במוח כתוצאה מחיסונים. החוקרת קובעת שהנתונים תומכים בהשערה ששאריות DNA עוברי מתהליך ייצור חיסונים מסויימים (בהם האבעבועות רוח (Varivax) והחיסון המשולב החדש נגד חזרת-חצבת-אדמת (MMR)) עלולים להיות הגורם לאוטיזם. עוד כותבת החוקרת שריבוי החיסונים הניתנים לפעוט בגיל חודשיים כאשר המערכת החיסונית שלו טרם בשלה, עלול לתרום להתפרצות אוטיזם.
  3. מחקרה של גייל דלונג (2011) בדק את המיתאם בין כמות החיסונים הניתנים לילדים בארה"ב לבין שיעור האוטיסטים והסובלים מהפרעות שפה ודיבור: "נמצא קשר חיובי ומובהק: ככל שיותר ילדים מקבלים חיסונים, כך עולה שיעור האוטיזם והפרעות בשפה ודיבור. עליה של 1% במספר המתחסנים גררה עליה של 680 ילדים עם אוטיזם או הפרעות בשפה ודיבור"54.
  4. בסקירת מחקרים בספריית קוקריין בשנת 2005[8] אודות קשר אפשרי בין חיסון ה MMR לאוטיזם, קובעים החוקרים: "ככל הנראה אין קשר בין החיסון לבין אוטיזם ומחלת קרון". יחד עם זאת, החוקרים לא חושבים שניתן לקבוע שקשר כזה אינו קיים: "התכנון והדווח של תוצאות הבטיחות במחקרים על החיסון, לפני כמו גם אחרי כניסתו לשוק, הם במידה רבה לא מספקים". בעדכון מפברואר, 2012, חזרו החוקרים על מסקנתם כי לא נמצא קשר משמעותי בין החיסון לבין אוטיזם ומחלת קרוהן, אולם בשל איכותם המדעית הירודה של מרבית מחקרי הבטיחות על חיסון זה, לא ניתן להקיש מסקנות מכלילות53. נדגיש כי קוקריין הינה אחת מקבוצות המחקר העצמאיות הבודדות בעולם ומוערכת מאד בקהיליה המדעית בכל העולם
  5. מחקרם של גלגר וגודמן (2008) הראה שלילדים שקיבלו את כל שלוש מנות החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B יש סיכוי של פי תשע ללקויות התנהגות לעומת ילדים שלא חוסנו בחיסון זה[9]
  6. מחקרם של גלגר וגודמן (2010) בדק את הקשר שבין חיסון תינוקות בנים בני יומם (בחודש הראשון לחייהם) בחיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B (HepB) לבין אוטיזם עפ"י רישומי מידע של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) עד שנת 1999, ומצא: "לבנים אשר חוסנו בחודש הראשון לחייהם נרשם סיכוי של פי שלוש להיות מאובחנים כאוטיסטים במהלך התפתחותם בהשוואה לבנים שמעולם לא חוסנו או שחוסנו לאחר גיל חודש"[10].
  7. מחקר משנת 2014 מצא קשר בין חיסונים אשר פותחו על תאי עובר אנושי לבין היארעות אוטיזם. הקשר נמצא בכל המדינות אשר נכללו במחקר: ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה ודנמרק. בין החיסונים אשר מיוצרים על בסיס תאי עובר אנושי ונכללו במחקר: חצבת-חזרת-אדמת, אבעבועות רוח, צהבת A. בחיסונים אלו נמצאו שאריות DNA מתאי העובר. מסקנת החוקרים: "העליה בשיעורי הפרעות על הקשת האוטיסטית קשורה באופן ישיר לחיסונים המיוצרים על בסיס תאי עובר אנושי56.
  8. מחקרם של טומינוביק ושאו (2011) בדק את הקשר בין האלומיניום המוסף כאדג'ונט לחיסונים להפרעות על הקשת האוטיסטית (ASD) הממצאים: א) ילדים במדינות בהן שיעורי האוטיזם גבוה ביותר נחשפים לרמות אלומיניום מהחיסונים הגבוהות ביותר (ראה תרשים) ב) העליה בחשיפה לאדג'ובנט האלומיניום במיתאם מובהק עם העליה באוטיזם בארה"ב בשני העשורים החולפים ג) מיתאם מובהק קיים בין כמות האלומיניום המוזרקת לילדים לפני גיל בית ספר לבין היעראות אוטיזם בשבע מדינות מערביות, במיוחד בגילאי 3-4 חודשים. עוד מסכמים החוקרים: "נתונים אלו מראים שהאלומיניום בחיסונים עשוי להיות הסיבה להפרעות על הספקטרום האוטיסטי"52.
  9.  

    Aluminum to ASD

     

  10. מחקרם של יאנג, גאייר וגאייר (2008) בדק את הקשר בין חומר הכספית בחיסונים להפרעות התפתחותיות-נוירולוגיות ומצא: "נרשמה עליה קונסיסטנטית ומשמעותית בשיעורי אוטיזם, הפרעות על הקשת האוטיסטית, טיקים, הפרעות קשב וריכוז (ADD) והפרעות רגשיות בהתאמה יחסית לחשיפה לכספית מחיסונים המכילים תימרוסל" וגם: "החוקרים רשמו סיכון של פי שלוש לערך לאוטיזם כתוצאה מחשיפה נוספת לכספית מחיסונים המכילים תימרוסל"[11]
  11. מחקרם של הויטסון ושות (2010) בדק את השפעתם של החיסונים לפי התכנית המומלצת בארה"ב (1994-1999) על התפתחות המוח ע"י השוואת שתי קבוצות פעוטות קופי מקאק רזוס. הממצאים: התפתחות האמיגדלה [בעלת תפקיד מרכזי בוויסוט רגש ומוטיבציה] נפגעה באופן משמעותי בקבוצת הקופים שחוסנו לפי התכנית.[12]
  12. מחקרם של ברנארד ושות' (2001) מצא שהתסמינים האופיניים לאוטיזם והתסמינים האופיניים להרעלת כספית – דומים ביותר. החוקרים מסכמים: "בשל ההקבלה הנרחבת בין אוטיזם לבין הרעלת כספית, הסבירות של קשר סיבתי הינה גבוהה. בשל אפשרות זו, יש להוציא את התימרוסל (כספית) מכל חיסוני הילדים ומנגנוני הרעילות של כספית באוטיזם צריכים להיחקר באופן יסודי".[13]
  13. מחקרם של ניושאפר, פאלב וגורניי (2005) ביקש לברר האם העליה הדרמתית בשיעור האוטיזם בארה"ב הינה "אמיתית", כלומר, נובעת מעליה במספר האוטיסטים, או שמא מדובר בגורמים אחרים המציגים מראית עין של עליה (כמו שינוי בקריטריונים של האבחון, זמינות שירותי אבחון וכד'). מחקרם מצא שהעליה הינה אמיתית והיתה בשיאה בארה"ב בין השנים 1987 עד 1992.[14] נציין כי בתקופה זו חל גידול של כמעט פי שלושה במספר החיסונים הניתנים בארה"ב ובכמות החשיפה לכספית שמקורה בחיסונים.
  14. מחקרם (הישראלי) של קאמר ושות' (2003) ערך השוואה בין שיעור האוטיסטים בקרב ילדים שנולדו בישראל להורים ממוצא אתיופי לבין ילדים שנולדו באתיופיה לפני עלייתם לישראל. בקרב הילדים שנולדו בישראל נמצא שיעור אוטיסטים של 8.3 לכל 10,000, לעומת אפס אוטיסטים בקרב הילדים שנולדו באתיופיה. החוקרים מסכמים: "לידה בישראל, מדינה מתועשת, מהווה גורם סיכון סביבתי לאוטיזם (PDD)"[15]. ראוי לציין שילדים הנולדים באתיופיה מקבלים במקרה הטוב ביותר מחצית מכמות החיסונים שמקבל ילד שנולד בישראל[16]
  15. מחקרם של הויטסון ושות' (2010) ערך השוואה בין קבוצת יילודי קופי מקאק שקיבלה מנת חיסון אחת נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B המכילה תימרוסל (כספית) לקבוצה מקבילה שלא קיבלה חיסון זה. הממצאים: התפתחות רפלקסים מולדים (כמו מציצה, נבירה) נפגעה באופן משמעותי בקרב הקופים שקיבלו את החיסון. לא נצפה עיכוב בהתפתחות בקרב הקופים שלא קיבלו את החיסון[17]
  16. החומרים המשמרים בחיסונים, הבולטים שבהם התימרוסל (כספית) ואלומיניום, רעילים ביותר ופוגעים במערכת העצבים ובמערכת החיסונית של ילד מתפתח והתגובות לחומרים אלו משתנים מאד מילד לילד. מחקרים התומכים בטענה זו:

א.      ג'יימס ושות' (2005). מחקר זה מראה שתימרוסל (כספית) פוגע ביכולת של הגוף לייצר גולתתיון, אנטי-אוקסידנט וקו ההגנה העיקרי ברמת התא כנגד כספית.[18]

ב.      גות' ושות' (2006). מחקר זה מראה שכמות זעירה של תימרוסל (כספית) עלולה לגרום להפרעות במערכת החיסונית.[19]

ג.       שאו ושות' (2007). מחקר זה מדגים את הרעילות הגבוהה של האלומיניום המשמש בחיסונים: בחלק המוח השולט על התנועה 35% מהתאים השמידו את עצמם, בנוסף לפגיעות נמדדות נוספות.[20]

ד.      דת' ושות' (2004). מחקר זה מראה את הפגיעה של תימרוסל (כספית) ביכולת תקשורת בין-תאית והתפתחות: "הפרעה פוטנציאלית לנתיב תקשורת זה [מתילציה] ע"י אתנול, עופרת, כספית, אלומיניום ותימרוסל מצביעה עליו כעל מטרה של רעלים נוירו-התפתחותיים אלו"[21]

ה.      הורניג ושות' (2004). במחקר זה, ביקשו החוקרים לברר האם לגנים תפקיד חשוב בפגיעה בהתפתחות המוח ותפקודו כאשר נחשפים לכספית באופן ובמועדי החיסונים. זהו מחקר ראשון מסוגו שהזריק כספית מהסוג המשמש בחיסונים לפי לוח הזמנים של תכנית החיסונים המומלצת. דר' הורניג דיבר על מחקר זה בפני הקונגרס בארה"ב, 2004: "מטרת המחקר שלנו היתה לבדוק האם חשיפה לכספית אשר בחיסונים מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחויות כמו אוטיזם, והבדלים גנטים משפיעים על סיכון זה. מחקרים קודמים לא השתמשו בסוג הכספית המשמש בחיסונים, תימרוסל, ולא בדקו באם הזרקה תוך-שרירית באופן החוזר על עצמו, במהלך ההתפתחות המוקדמת של תינוק בזמן בו המוח והמערכת החיסונית עדין מבשילים, מעלה את הרעילות. התחזיות שלנו התממשו...".[22]

ו.        בסקין ושות' (2003). מחקר זה מדגים את הרעילות הפוטנציאלית של כספית על תאי מוח.[23]

ז.       הברינסאב והולטמן (2005). מחקר זה מראה את הקשר הברור בין כספית-אתיל (מתימרוסל) ותגובה אוטו-אימיונית.[24]

ח.      מוטר ושות' (2005). במחקר זה מגרמניה, מסכמים החוקרים רבים מהממצאים המפורטים כאן: "הגורמים לאוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות אינם ידועים. נראה כי גנטיקה וגורמים סביבתיים מעורבים. ..מנות חוזרות ונשנות של תימרוסל (כספית) מובילות להתדרדרות נוירו-התפתחותית בקרב עכברים עם נטיה אוטו-אימונית, מצוקה גוברת של חמצן למוח...".[25]

ט.      לונג ושות' (). מחקר זה מראה את רעילות הכספית למוח.[26]

  1. מחקרים נוספים התומכים בטענה שבגופם של ילדים אוטיסטים רמות גבוהות יותר של רעלים סביבתיים בהשוואה לילדים שאינם אוטיסטים (בניגוד לטענה שאנו מאבחנים יותר אוטיסטים בשל הגדרות המחלה, שיפור בשיטות אבחון וכד') ניתן למצוא במחקרים הבאים:

א.      נטף ושות' (2006): "רמות Coproporphyrin היו גבוהות יותר בקרב ילדים אוטיסטים בהשוואה לקבוצת הביקורת...העליה היתה משמעותית. נתונים אלו מצביעים על רעלים סביבתיים בקרב ילדים אוטיסטים.[27]

ב.      ברדסטריט ושות' (2003): מחקר מבוקר שבדק את רמות הכספית בגופם של ילדים אוטיסטים בהשוואה לילדים שאינם אוטיסטים. החוקרים מסכמים: "נתונים ממחקר זה, בצד נתונים אפידמיולוגים נוספים הנחשפים, מראים קשר בין העליה במנות כספית מחיסוני ילדים לבין הפרעות נוירו-התפתחותיות בילדים, ומעלה את הסבירות שכספית הינה אחד הגורמים הראשיים לעליה בשיעור האוטיזם והפרעות נוירו-התפתחויות אחרות. יש לקוות שהסרת הכספית מכל חיסוני הילדים תתרום לירידה במספר המקרים החדשים של הפרעות על הקשת האוטיסטית"[28]

ג.       גאייר וגאייר (2007), מחקר שבדק את רעילות הכספית בקרב תשעה ילדים שנסוגו לאוטיזם (אוטיזם רגרסיבי). בשמונה מתשעת הילדים היו רמות רעילות של כספית, ורעילות זו היתה טיפוסית למקרים של אוטיזם. החוקרים מסכמים: "ילדים אלו, שהתפתחו באופן נורמלי קודם לכן, לקו בהרעלת כספית אנצפלופתית (במוח) שהתגלתה בצד תסמינים קלינים טיפוסיים לאוטיזם רגרסיבי. יש להביא בחשבון עדויות [מדעיות] לרעילות מכספית כגורם לחלק מאבחוני האוטיזם הרגרסיבי"[29]

ד.      הולמס ושות' (2003), מחקר שהשווה בין רמות הכספית בשיער ראשם שנחתך בתספורת הראשונה של תינוקות אוטיסטים לבין רמות הכספית בשיערם של ילדים שאינם אוטיסטים. המחקר מצא שרמות הכספית בשיערם של ילדים אוטיסטים נמוך יותר באופן משמעותי לעומת ילדים שאינם אוטיסטים. ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שמנגנון סילוק הכספית בילדים אוטיסטים לקוי ולכן מצטברת במוחם כמות גדולה של כספית. החוקרים: "הממצאים שלנו עולים בקנה אחד עם ההשערה הקושרת חשיפה לכספית ואוטיזם. פעוטות אוטיסטים הפרישו כמויות כספית נמוכות באופן דרמתי לשיערם בהשוואה לתינוקות שאינם אוטיסטים"[30]

  1. ממצא נוסף המראה שהפרעות נוירולוגיות, לרבות אוטיזם, מקורם בגורמים סביבתיים (ולא בשינויים מינהליים באבחונים או שיטות אבחון טובות יותר), הינו מצוקת חמצן למוח ודלקות מוח האופייניות לילדים עם הפרעות נוירולוגיות. מספר מחקרים מצביעים על ממצאים אלו:

א.      הרברט (2005). "מצוקת חמצן למוח, דלקת מוח ומיקרוגליוסיס [תגובה לפגיעה במערכת העצבים המרכזית] תועדו רבות כקשורים עם חשיפה למתכות כבדות שונות...המודעות לכך שהמוח, ומצבים רפואיים אחרים בקרב ילדים אוטיסטים תלוי בשינויים ביו-רפואיים כרוניים כמו דלקת מוח, פותחת אפשרות לטיפולים ביו-רפואיים משמעותיים...."[31]

ב.      ורגאס ושות (2005). במחקר זה נעשה שימוש בטכניקה שונה מזו של הרברט (לעי"ל), אך המסקנות זהות: מוחם של ילדים אוטיסטים סובלים מדלקת. "...תהליך זה של דלקת במערכת העצבים נראה קשור עם מנגנוני הפרעה במערכת העצבים המרכזית באופן כרוני..."[32]

ג.       קרן וג'ונס (2006): עדות לפגיעה בנוירונים, מצוקת חמצן למוח ורעילות בקרב אוטיסטים. "מחקר זה עוסק בעדויות שחלק מהילדים האוטיסטים לקו באוטיזם כתוצאה ממוות תאי מוח או פגיעה במוח, לעיתים לאחר לידתם, כתוצאה מפגיעה; וכן עוסק בהשערה שרעילות ומצוקת חמצן למוח עשויה להיות גורם לפגיעה בנוירונים בקרב אוטיסטים"[33]

  1. הפרעות נוירולוגיות בקרב ילדים מלוות לעיתים בהפרעות קשות בקיבה ובמעיים. מה שמעורר הפרעות אלו ואת התוצאות ההתנהגותיות הוא חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR). כמה מחקרים התומכים בטענה זו:

א.      קאואשימה ושות' (2000): מחקר זה מראה שנגיף החצבת במעיים של ילדים אוטיסטים – מקורו בחיסון ה MMR. [34]

ב.      ג'יונוצ'י ושות' (2005). מחקר זה מחזק את הקשר שבין הפרעות מעיים והפרעות התנהגותיות אוטיסטיות כאשר בתווך אי-תקינות מולדת של המערכת החיסונית.[35]

ג.       וייקפילד ושות' (2005). מחקר זה מראה באופן בולט כי ילדים על הקשת האוטיסטית (ASD) סובלים מהפרעה חמורה במעיים (LNH): "הפרעת LNH גם במעי הגס וגם במעי העקום נרשמה בשיעור נרחב יותר ובחומרה גבוהה יותר בקרב ילדים על הקשת האוטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת"[36]

  1. חומר משמר מסויים המצוי בחיסונים, תימרוסל [כספית], חודר למחזור הדם של הילד ולבסוף מגיע למוח של הילד, לאחר החיסון. מחקרים המראים זאת:

א.      סטז'יך ושות' (2000). "השוואה של רמות הכספית [המשמשת בחיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B] לפני ואחרי החיסון, הראתה עליה משמעותית של כספית, הן בקרב פגים והן בקרב תינוקות בלידה במועד, לאחר מתן החיסון. בנוסף, רמות הכספית לאחר החיסון היו גבוהות הרבה יותר אצל פגים בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד. ...כספית ידועה כרעל פוטנציאלי למערכת העצבים של תינוקות..."[37]

ב.      בורבכר ושות' (2005). מחקר זה מראה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים שכספית-אתיל, הסוג המשמש בחיסונים, לא רק שמגיע למוח, אלא משאיר פי שתיים עקבות כספית שאינה-אורגנית בהשוואה לכספית-מתיל (הסוג המצוי בדגים). עוד טוענים החוקרים: "מאמר שפורסם לאחרונה ע"י המכון לרפואה (IOM, 2004) זנח את ההמלצה הקודמת [לפיה יש לחקור כספית ואוטיזם] וכן נסוג מהמטרה של האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים [להסרת כספית מחיסוני הילדים]. קשה להבין את הגישה הזו, בהינתן הידע המצומצם שיש לנו אודות רעילות הכספית על מערכת העצבים המתפתחת ומהלכה בגוף של רעילות הכספית, מרכיב שהיה, וימשיך להיות, מוזרק למיליוני תינוקות בני-יומם ופעוטות".[38] חשוב להדגיש שזה נאמר בשנת 2005, חמש שנים לאחר שביקשו רשויות הבריאות בארה"ב מיצרני החיסונים להוציא את הכספית מהחיסונים, וזו אכן הוסרה (מעולם לא מכל החיסונים), אך אט אט חוזרת.

  1. בצד גוף העדויות המדעיות התומכות בקשר אפשרי בין חיסונים, והחומרים אשר בחיסונים, לאוטיזם, אותם מחקרים שלכאורה "שללו קשר בין חיסונים לאוטיזם" לוקים בכשלים מדעיים גסים וניגודי אינטרסים.

א.      המחקר מדנמרק המצוטט לעי"ל ע"י משרד הבריאות, שלכאורה לא מצא קשר בין מועד חיסון ה MMR והיקף אבחוני האוטיסטים בכל שנה: אולף בראנל, ראש המכון השבדי לרפואה סביבתית, לשעבר מנהל מחלקת תכנון ברשות הרפואית הלאומית והרשויות המקומיות, מנתח את הכשלים במחקר זה:

                                                               i.      כשל מספר 1: לילדים רבים לא ניתנה האפשרות להיות מאובחנים כאוטיסטים כתוצאה מחיסון ה MMR לפני שהמחקר הסתיים. הילדים במחקר חולקו לשמונה קבוצות (קוהורט), בכל שנה נבחנת: ילידי 1991 עד ילידי 1998. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 4 שנים. במהלך שמונה השנים של המחקר (ילידי 1991 עד ילידי 1998) ישנם ילדים שנולדו בתוך תקופה זו, אך לא זכו להגיע לגיל שבו מאבחנים אוטיזם (גילאי 4.25-5.25 לפי המחקר עצמו). יתרה מזו, חיסון שני של MMR ניתן בשנה הרביעית בחייו של הילד. כתוצאה מכך, קבוצות הילדים הצעירים רק הספיקו לקבל את חיסון ה MMR אך לא להיות מאובחנים כאוטיסטים לפני שהמחקר נגמר, וכתוצאה מזה להיחשב כילדים שחוסנו אך לא אובחנו כאוטיסטים.

                                                             ii.      כשל מספר 2: מקרי אוטיזם מולדים ומקרי אוטיזם כתוצאה מחיסונים הקודמים לחיסון ה MMR מערפלים את התמונה ומפחיתים בחשיבותם של אותם מקרים של אוטיסטים כתוצאה מחיסון ה MMR (שנספרו ודווחו גם כן). החוקרים התעלמו מהאפשרות שאוטיזם יכול להיות מולד, או להיגרם כתוצאה מחיסונים אחרים הקודמים לחיסון ה MMR הראשון הניתן בגיל שנה. כתוצאה מכך, ילדים רבים יאובחנו כאוטיסטים שלא חוסנו בחיסון ה MMR, למרות שאולי הפכו לאוטיסטים כתוצאה מחיסונים אחרים, או באופן מולד. ילדים אוטיסטים ייספרו באופן שיטתי כילדים שלא חוסנו. זהו מקור לשגיאה שיטתית שהופכת את איתור נפגעי האוטיזם כתוצאה מחיסון ה MMR לבלתי אפשרי.

                                                            iii.      כשל מספר 3: ילדים אוטיסטים נספרו באופן שיטתי ככאלה שלא חוסנו. רק בגיל שלוש ניתן היה לקבוע בוודאות את מצבם החיסוני של הילדים. לא ברור מהמחקר איך סווגו ילדים שאובחנו לפני גיל שלוש אבל חוסנו בחיסון ה MMR לאחר שאובחנו. באותו האופן, לא ברור איך סווגו ילדים שחוסנו לאחר גיל שלוש בחיסון זה. החוקרים לא מתייחסים או מנסים להסביר מה הסיבה לאי-התחסנותם של 18% ממשתתפי המחקר. התוויות נגד כוללות בין השאר מצבים רפואיים אופיניים לסינדרום מעיים-אוטיזם (כמו מערכת חיסון ירודה, הפרעות נוירולוגיות וכד'). ניתן להניח בוודאות שמקרים כאלו היו בקרב הלא-מתחסנים. אם רופאים או הורים נמנעו מהחיסון מסיבות רפואיות שכאלה, בין אם אמיתיות או מדומות, ילדים אלו סווגו כ "לא מחוסנים" ומסקנות המחקר יהיו לגמרי מטעות.

                                                           iv.      כשל מספר 4: משמעות ממצאים רלוונטים דוללו ע"י מידע עודף שאיננו רלוונטי לשאלת המחקר. אם המטרה היא לבחון השפעת חיסון על ילדים, יש להשוות בין קבוצת ילדים בלתי מחוסנים לקבוצת ילדים מחוסנים – לאחר מועד החיסון בלבד! ערבוב פרטים אלו עם ילדים לפני מועד החיסון מטשטש את התמונה ומונע מקבלת מענה על שאלת המחקר. מבין הילדים שהשתתפו במחקר, קבוצה קטנה מאד עונה על תנאי הגדרת קבוצת ביקורת נאותה: מעל גיל 1.5 (גיל התחסנות ממוצע) שלא חוסנו ב MMR. רק קבוצה מצומצמת זו צריכה להילקח בחשבון כבסיס להערכות סטטיסטיות של בטיחות והיעראות המחלה. כל אותם ילדים שאובחנו כאוטיסטים לפני גיל ההתחסנות – צריכים לרדת מהמחקר. מדובר בכ 38% מ 738 המקרים שדווחו. מבין 458 המקרים הנותרים, בהנחה שהסיכון למחוסנים ולבלתי מחוסנים לאוטיזם הוא זהה, 18% (82 ילדים) בלבד יהיו ילדים מעל גיל ההתחסנות שלא חוסנו. זה מסתכם בכעשרה מקרים שכאלה בלבד בשנה עבור כל דנמרק.

                                                             v.      כשל מספר 5: תכנון המחקר הופך אותו רגיש ביותר לכל שינוי לאורך זמן. חיסונים אינם יציבים: לא באיכותם, בהרכבם, במועדם ובספקים המספקים אותם. לפי תכנון המחקר, קבוצות בוגרים יותר נספרים הרבה יותר מאשר קבוצות הצעירים. זה לבדו מונע לזהות מגמת עליה בשיעורי האוטיזם. בנוסף, אין שום מידע על התפלגות קבוצת הבלתי מחוסנים על פני השנים (1991-1998). זה לבדו יש בו כדי להטות ולעוות את המחקר.

לסיכום: כל הכשלים במחקר זה מעוותים את המחקר בכיוון אחד: טשטוש חלקו של חיסון ה MMR במגפת האוטיזם. הנתונים המוצגים במחקר אינם יכולים להוות בסיס למסקת החוקרים.

ב.      בנוסף, כנגד החוקר שקיבל כסף מה CDC למחקר מדנמרק רצוף הכשלים הנ"ל ושותף גם במחקר נוסף שלכאורה שולל קשר בין חיסונים לאוטיזם, פול ת'ורסן, הוגש כתב אישום ובו 22 סעיפי אישום במעילה בכספי המחקר שהועברו מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) לאוניברסיטת אהרוס בשבדיה, בסך $2 מיליון. לאחר שגילו באוניברסיטה שהכסף חסר, עלה חשד שת'ורסן זייף מסמכים שלכאורה נכתבו ע"י ה CDC. עם גילוי החשדות המשטרה פתחה בחקירה ות'ורסן התפטר מתפקידיו באוניברסיטה. ת'ורסן חשוד ששילשל לכיסו כמיליון דולר מהונאה זו לטובת רכישת בית באטלנטה, שני כלי רכב ואופנוע הארלי דווידסון, אותם מבקשת הבולשת הפדראלית בארה"ב עתה לחלט.[39],[40]

ג.       המחקר מאנגליה המצוטט לעי"ל ע"י משרד הבריאות, שלכאורה לא מצא שחיסון ה MMR קשור לעליה הדרמטית בשיעורי האוטיזם:

                                                               i.      באופן אירוני משהו, מציינים החוקרים את העליה הדרמטית בשיעורי האוטיזם באנגליה החל משנת 1988 (פי שבע עד שנת 1999, ופי ארבע בקרב בנים עד שנת 1993). כאשר מביאים בחשבון את העובדה שחיסון ה MMR הוכנס לשימוש בשנת 1988 והיה מלווה במסע שיווקי מאסיבי ע"י משרד הבריאות הבריטי, מקבלים דווקא חיזוק להשערה שחיסון ה MMR דווקא תרם לעליה בשיעור האוטיזם – מסקנה הפוכה למסקנת החוקרים במחקר זה.

                                                             ii.      החוקרים הכירו בעובדה שתכנון המחקר אינו אידאלי, כי עדיף היה להשוות את שיעורי האוטיזם בין קבוצת מחוסנים לקבוצת בלתי מחוסנים, אך זה אינו אפשרי, הם טוענים, בשל המספר הנמוך של בלתי מחוסנים. הם גם מציינים שניתוח מגמה לאורך זמן היא "שיטה גסה יחסית" והעלו את האפשרות שהעליה הנצפית בשיעורי האוטיזם "עשויה להיות בשל מודעות גדולה יותר למצב זה בקרב הורים ורופאים, שינוי בקריטריונים של האבחון או בשל גורמים סביבתיים".

                                                            iii.      בנוסף על הסתייגויות החוקרים עצמם, מחקר זה גרר אחריו מכתבי תגובה רבים מהקהילה המדעית שנשלחו לכתב העת בו פורסם, BMJ ובהם ביקורת נוקבת על המחקר. אדוארד יאזבק, ציין, בין השאר[41]: (א) יש להניח ששיעור ההתחסנות בחיסון זה לא היה 90-95% כבר מהשנה הראשונה שבו הוא הוכנס לשימוש, הנחת יסוד של החוקרים במחקר זה. (ב) בהגדרת החוקרים, הם סיננו מחוץ למדגם את כל אותם ילדים שנולדו לפני 1988, אבל חוסנו לאחר שנכנס החיסון לשימוש בשנת 1988. (ג) יש לתמוה על העובדה שהניתוח המרכזי במחקר התייחס רק ל 114 בנים ולא כלל את 176 הבנות. הניתוח המתבקש היה התפלגות של כלל 290 המקרים, לפי מין ושנת לידה. (ד) העובדה שלא ה DSM-IV ולא ה IC-10 שימשו באופן שיטתי [בתור נקודת הייחוס להגדרת אוטיזם קונסיסטנטית] מעלה ספקות נוספות באשר לתקפות הממצאים המדווחים. יאזבק מסכם באומרו שהחוקרים לא יכולים לפטור את חיסון ה MMR [כגורם לאוטיזם] ללא מתן הסבר סביר לעליה בשיעור האוטיזם לאחר 1988, וכן כי עד אשר מחקרי הבטיחות של חיסון ה MMR יהיו מקיפים ובלתי תלויים ביצרני החיסונים עצמם, חיסון ה MMR נותר חשוד כגורם לאוטיזם.
הגדיל לעשות בראנל במכתבו שלו ל
BMJ[42], ובניתוח מחושב מותח ביקורת על הנחות היסוד של החוקרים באשר לשיעורי ההתחסנות בחיסון ה MMR בכל שנה נבחנת, וסיכם: "הנתונים דווקא מראים שככל שילדים מקבלים יותר חיסוני MMR – החיסון מעלה את שיעור האוטיזם". מכתבו זה של בראנל זכה להתפרסם בכתב העת היוקרתי עצמו תחת הכותרת: "איך חושב שיעור ההתחסנות נגד MMR?"

                                                           iv.      יש לציין כי החוקר המוביל מחקר זה, דר' ג'יימס קאיי, חבר בתכנית השיתופית לפיקוח על תרופות של בוסטון, הממומנת בחלקה ע"י יצרני התרופות הבאים: AstraZeneca, Berlex Laboratories, Boehringer Ingelheim Pharmaceuticals, Boots Healthcare International, Bristol-Myers Squibb Pharmaceutical Research Institute, GlaxoWellcome, Hoffmann-La Roche, Janssen Pharmaceutica Products, R W Johnson Pharmaceutical Research Institute; McNeil Consumer Products, Novartis Farmaceutica

ד.      גם אם נתעלם מכל הביקורת המהותית על מחקרים אלו שמצוטטים בתור הוכחה לכך שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם, דבר אחד בולט במיוחד בכל המחקרים הללו: כולם התייחסו לבדיקת חיסון אחד בלבד, חיסון ה MMR, או למרכיב אחד בלבד, התימרוסל (כספית). לאור העובדה שבארה"ב ובישראל ניתנים למעלה מעשרה חיסונים שונים, במספר מצטבר של עשרות מנות שונות, וכן כי רשימת המרכיבים בחיסונים כוללת עשרות מרכיבים, בהם חומרים רעילים כמו אלומיניום ופורמלין, קשה לראות איך ניתן לגזור ממחקרים אלו איזושהי מסקנה גורפת באשר לקשר אפשרי בין כלל תכנית החיסונים לבין אוטיזם. המחקר היחיד שישפוך אור על שאלה זו יהיה מחקר המשווה קבוצת ילדים המתחסנים לפי תכנית החיסונים המומלצת לקבוצת ילדים שאינם מתחסנים בכלל, לאורך כמה שנים, ויעקוב אחר בריאותם לאורך זמן. מחקר כזה, מעולם לא נעשה, ולכן אין בסיס מדעי לקביעה כי הוכח שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם.

ה.      זאת ועוד, מעבר לשני מחקרים אלו אותם בחר משרד הבריאות להציג בתור הוכחה לכך שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם, ישנם מחקרים נוספים כאלו, וגם אותם, חוקרים רבים ניתחו והצביעו על הכשלים המדעיים ועל ניגודי העניינים של כותביהם. ראוי במיוחד לציין, שרובם ככולם של המחקרים הללו, שלכאורה "הוכיחו" שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם, הם מחקרים אפידמיולוגים. המשקל המדעי של מחקרים אפידמיולוגים איננו רב בהוכחת השערות מדעיות בכל מקרה. כלומר, גם אם היו נערכים כראוי מבחינה מדעית ומגיעים למסקנות אליהם הגיעו, עדין לא היה בכוחם להוכיח את ההשערה המוצעת – כי אין קשר בין החיסון הנבדק לבין אוטיזם, או להפריך את ההשערה ההפוכה – כי יש קשר שכזה. לעומת זאת, המשקל המדעי גבוה הרבה יותר במחקרים העוקבים אחרי מקרים ומדווחים על תוצאות לאחר חשיפה לתרופה, הפסקת התרופה וחשיפה נוספת לתרופה (case challenge/de-challenge/re-challenge report). מחקרים כאלו כלל לא נעשו על מנת לבחון את הקשר בין חיסון מסויים, או כמה חיסונים, לאוטיזם. מחקר אחד שכזה בכל זאת נעשה, ומצא שילדים המקבלים שתי מנות של חיסון המכיל תרכיב נגד חצבת, מפתחים תסמינים של עיכוב בהתפתחות המקבילים לאוטיזם וכן בעיות מעיים האופיניות לאוטיזם, באופן משמעותי יותר מילדים אשר מקבלים רק מנה אחת של חיסון המכיל תרכיב נגד חצבת.[43] ולכן, גם מן הטעם של היעדר עדויות מדעיות מוצקות המוכיחות את ההשערה שחיסונים אינם גורמים לאוטיזם, אין בסיס מדעי לקביעה כי הוכח שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם

 

התייחסות בכירים במערכת הרפואית לקשר אפשרי בין חיסונים לאוטיזם

  1. "אני סבורה שהממשלה או פקידים מסוימים בממשלה היו פזיזים מדי לבטל את דאגתן של המשפחות [שנפגעו מאוטיזם] מבלי לבדוק את האוכלוסייה שחלתה [באוטיזם]. אני חושבת שפקידי בריאות הציבור ביטלו את ההשערה [של קשר בין חיסונים לאוטיזם] כבלתי רציונלית ללא מספיק מחקרים אודות גורם המחלה" –  ד"ר ברנדין היליי, דירקטור המכון הלאומי לבריאות (NIH) לשעבר, הסוכנות הממשלתית הגדולה ביותר האחראית על ביצוע ותמיכה במחקר רפואי בארצות הברית, ריאיון ל-CBS, מאי 2008. "אני מאמינה שהקשר בין חיסונים לאוטיזם מתקבל על הדעת מבחינה ביולוגית", ריאיון ל CNN, מאי 2008.
  2. "להבנתי, לילדה [חנה פולינג] הייתה הפרעה מיטוכונדריאלית  נדירה, וכאשר ילד סובל ממחלה זו, כל נטל נוסף עליו גורם למצב שבו התאים לא יכולים להפיק מספיק אנרגיה כדי לשמור על תפקוד המוח שלהם באופן נורמלי. אנו גם יודעים שחיסונים עשויים לעתים לגרום לעליית חום אצל ילדים, ולפיכך הילדה קיבלה חיסון, העלתה חום וסבלה מסיבוכים אחרים כתוצאה מהחיסון. כאשר יש לך בעיה [מיטוכונדריאלית] החיסון יכול לגרום לנזק שבו חלק מהסימפטומים הם בעלי תכונות של סימפטומים של אוטיזם." – ד"ר ג'ולי גרברדינג, ראש המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הגוף האחראי על מדיניות החיסונים בארה"ב, ריאיון ל-CNN, אפריל 2008.
    דר' גרברדינג מתייחסת לפסיקת בית המשפט לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב לילדה חנה פולינג כי החיסון אותו קיבלה הילדה, ביחד עם הפרעה קודמת ממנה סבלה (בעיה מיטוכונדריאלית), גרמו לה להיות אוטיסטית. זו היתה עמדת רשויות הבריאות עצמן בפני ערכאה זו, ולפיכך הודאה ברורה באחריות כלשהי של החיסון לאוטיזם.
  3. מארי מקקורמיק, MD, Sc.D., ראש המכון הלאומי לרפואה בארה"ב (IOM), בעדותה בפני הקונגרס בשאלה: "מדוע חלה עליה בשיעורי האוטיזם?": "הועדה רושמת לפניה, שמסקנותיה לא מוציאות מכלל אפשרות שחיסון ה MMR עלול, במקרים נדירים, לתרום לאוטיזם בקרב מספר קטן של ילדים. אפשרות זו קיימת משום שהעדויות האפידמיולוגיות חסרות את הדיוק כדי להעריך מקרים נדירים ומנגנונים ביולוגים אפשריים, מה גם שרחוקים מלהיות מוכחים, בכל זאת אינם מופרכים"[44]
  4. "סירובן של ממשלות לבדוק מהן הסיכונים [בחיסוני ה MMR לגרום לאוטיזם] כראוי עשוי להתברר כאחד הסקנדלים הגדולים ביותר בהסטוריה של הרפואה...ראיתי הצטברות מתמדת של עדויות ממדענים בכל העולם לפיהן חיסון החזרת-חצבת-אדמת גורם לנזק מוחי אצל ילדים מסויימים...ישנם אנשים בעלי עוצמה רבה בתפקידים בעלי סמכות גדולה בבריטניה ובמקומות אחרים שהימרו על המוניטין והקריירה שלהם [בצידודם] בבטיחותו של חיסון ה MMR והם נכונים לעשות כמעט כל דבר על מנת להגן על עצמם" - דר' פטר פלטשר, לשעבר המדען הראשי במשרד הבריאות של בריטניה, ראיון לעיתונות, מרץ 2006[45]

פסיקות פיצויים לנפגעי אוטיזם כתוצאה מחיסונים

  1. העליה הדרמתית בשיעורי האוטיזם בשנים האחרונות (בארה"ב, 1 מכל 166 ילדים מאובחן כאוטיסט, במשפחה אחת מכל 68 משפחות בארה"ב – ילד אוטיסט[46],[47]. בישראל, 1 מכל 200 ילדים עד גיל 6 מאובחן כאוטיסט[48]), טענות ועדויות מצטברות של הורים רבים, נתונים מדעיים שהולכים ומצטברים כפי שהובא לעי"ל הקושרים את החיסונים כגורם אפשרי לאוטיזם, הניעו דיון ציבורי ער ביותר בארה"ב, לרבות דיונים ועדויות בקונגרס וכמובן באמצעי התקשורת. מנגד, בדומה לעמדה הנחרצת של משרד הבריאות בישראל, רשויות הבריאות בארה"ב מחזיקים בעמדה כי "לא הוכח קשר בין חיסונים לאוטיזם", זאת, למרות שהראנו שאין בסיס מדעי לקביעה שכזו.
  2. מקרה מתוקשר במיוחד הינו המקרה בו פסק שופט בארה"ב פיצויים לנפגעת אוטיזם בשם חנה פולינג בשנת 2007, לאחר שעמדת רשויות הבריאות גרסה אף היא כי החיסון שקיבלה חנה העצים בעיה מיטוכונדריאלית קודמת וגרם לה לאוטיזם. מעיון בפסק הדין במקרה של פולינג עולה, כי גם הנתבעת, מחלקת הבריאות בארה"ב (HHS), לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים של הילדה, קבעה כי החיסון, בצד הבעיה המיטוכונדריאלית של חנה, תרם להתדרדרותה והמליץ לפצות אותה בהתאם לחוק. בספטמבר 2010 נפסקו גובה הפיצויים לפולינג, סך של $1.5 מיליון ועוד $500,000 מדי שנה[49].
  3. שיעור ההפרעות המיטוכונדריאליות בקרב ילדים אוטיסטים מוערך בכ 10% עד 20%[50], [51] ולכן הזיקה בין בעיה נפוצה זו לאוטיזם וחיסונים הינה בעלת השלכות משמעותיות.
  4. למרות ההכרה במקרה של חנה פולינג, טורח ה HHS לציין בדו"ח הפיצויים, בניגוד לעמדתו בדיון עצמו, כי הוא מעולם לא הכיר בקשר שבין אוטיזם לחיסונים.
  5. האחריות הפוטנציאלית לעשרות אלפי ילדים אוטיסטים במקרה והרשויות יודו כי נפגעו מהחיסונים, איננה מאפשרת להם לעשות כן. גם תכנית פיצוי נפגעי החיסונים שונתה על מנת לבודד את התביעות העוסקות באוטיזם לטריבונל נפרד, כפי שניתן לראות בדו"ח פיצוי הנפגעים. מה שניתן לראות בדו"ח זה (טבלת תביעות שהוגשו), שבתחילת שנות ה 2000, עם תחילת הדיון הציבורי בנושא, החלה עליה במספר התביעות לפיצויים בגין אוטיזם שהוגשו. מעניין לראות, כי בניגוד למגמת העליה באוטיזם במשך השנים47, מספר התביעות דווקא הולך ויורד. ההסבר לכך הוא העובדה שעורכי הדין המייצגים את הנפגעים הבינו את רגישות המערכת לטיפול בנושא, ונמנעים מציון המילה "אוטיזם" בתיאור הפגיעה של מרשם. תחת זאת, הם מתארים את הפגיעה באמצעות מונחים המתייחסים להפרעות נוירו-התנהגותיות אחרות, ההופכות את הפגיעה לפגיעה "רגילה" שאיננה רגישה לדיון הציבורי הקשור עם אוטיזם55.
  6. לדברי פקיד בתכנית הפיצויים לנפגעי חיסונים בארה"ב: "הממשלה מעולם לא פיצתה, או נדרשה לפצות, אף מקרה המבוסס על ההכרעה שאוטיזם נגרם מחיסונים. פיצינו במקרים בהם לילדים היתה אנצפלופתיה, או מחלה כללית במוח. אנצפלופתיה עשוייה להתפתח לקשת של תסמינים, לרבות התנהגות אוטיסטית, אוטיזם, או התכווצויות"55
  7. בנוסף למקרה המתוקשר של פולינג, תשע פסיקות נוספות לפיצויים למשך כל החיים מתועדות למקרים בהם החיסונים גרמו לנזקים מתועדים של אוטיזם:

Sanford v. HHS (Case 90-2760V, 1993 U.S. Claims LEXIS 49, May 10, 1993)
DPT vaccine administered in September 1979.
Seizure disorder in a child with “autistic tendencies.”
Mari Bush, counsel for petitioner; LaVon French, Special Master

Underwood v. HHS (Case 90-719V, 1991 U.S. Cl. Ct. LEXIS 373, July 31, 1991)
DPT vaccine administered in 1974.
Seizure disorder in a child diagnosed with autism.
Curtis Webb, counsel for petitioner; Elizabeth Wright, Special Master

Kleinert v. HHS (Case 90-211V, 1991 U.S. Cl. Ct. LEXIS 69, February 20, 1991)
DPT vaccine administered in February 1981.
Seizure disorder in a child diagnosed with “overfocussing,” “similar in some respects to autism.”
Michael Hugo, counsel for petitioner; Denis J. Hauptly, Special Master

Suel v. HHS (Case 90-935V, 1997 U.S. Claims LEXIS 210, September 22, 1997)
DPT vaccine administered in the 1980’s.
Aggravation of tuberous sclerosis in a child diagnosed with autism.
Richard Gage, counsel for petitioner; Laura Millman, Special Master

Lassiter v. HHS (Case 90-2036V, 1996 U.S. Claims LEXIS 216, December 17, 1996)
DPT vaccine administered in 1972.
Seizure disorder in an young man diagnosed with autism. The court ruled that a diagnosis of idiopathic autism (i.e., autism of unknown origin) was not sufficient to establish a “factor unrelated” that might result in the dismissal of a claim.
Clifford Shoemaker, counsel for petitioner; LaVon French, Special Master

Bastian v. HHS (Case 90-1161V, 1994 U.S. Claims LEXIS 196, September 22, 1994)
DPT administered in December 1984.
Seizure disorder in a child diagnosed with autism. Testifying doctors for petitioners and HHS all agreed that while he “exhibits some autistic symptomatology, [he] is not autistic.”
Boyd McDowell, counsel for petitioner; Richard Abell, Special Master

Banks v. HHS (Case 02-0738V, 2007 U.S. Claims LEXIS 254, July 20, 2007)
MMR vaccine administered in March 2000.
The child was diagnosed with PDD secondary to acute disseminated encephalomyelitis (ADEM).
Michael McLaren, counsel for petitioner; Richard Abell, Special Master

Noel v. HHS (Case 99-538V, 2004 U.S. Claims LEXIS 354, December 14, 2004)
DPaT and HiB vaccines administered in March 1997.
Seizure disorder in a child diagnosed with autism.
Clifford Shoemaker, counsel for petitioner; Laura Millman, Special Master

Freeman v. HHS (Case 01-390V, 2003 U.S. Claims LEXIS 285, September 25, 2003)
MMR vaccine administered in July 1999.
Seizure disorder in a child displaying features of “atypical autism.”
Ronald Homer and Sylvia Chin-Caplan, counsel for petitioner; George L. Hastings, Special Master

7.      פסיקות אלו מצטרפות לעושר העדויות המדעיות, תקשורתיות ורשמיות המחזקות מאוד את הקשר שבין אוטיזם לחיסונים, ובכך הופכות את טענת משרד הבריאות כי "הוכח שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם" לבלתי אפשרית בעליל



[1] N Engl J Med 2002; 347:1477-1482

[2] BMJ. 2001 February 24; 322(7284): 460–463

[3] Gonzalez, L. et al., “Endoscopic and Histological Characteristics of the Digestive Mucosa in Autistic Children with gastro-Intestinal Symptoms“. Arch Venez Pueric Pediatr, 2005;69:19-25

[4] Balzola, F., et al., “Panenteric IBD-like disease in a patient with regressive autism shown for the first time by wireless capsule enteroscopy: Another piece in the jig-saw of the gut-brain syndrome?” American Journal of Gastroenterology, 2005. 100(4): p. 979- 981

[5] S. Walker, K. Hepner, J. Segal, A. Krigsman “Persistent Ileal Measles Virus in a Large Cohort of Regressive Autistic Children with Ileocolitis and Lymphonodular Hyperplasia: Revisitation of an Earlier Study” (last accessed June 2007) (paper submitted for publication) http://web.archive.org/web/20060421193903/http://www.cevs.ucdavis.edu/Cofred/Public/Aca/WebSec.cfm?confid=238&webid=1245

[6] Balzola F et al . “Autistic enterocolitis: confirmation of a new inflammatory bowel disease in an Italian cohort of patients.” Gastroenterology 2005;128(Suppl. 2);A-303

[7] H.V. Ratajczak, Theoretical aspects of autism: Causes—A review, Journal of Immunotoxicology, 2011; 8(1): 68–79

[8] Demicheli V, Jefferson T, Rivetti A, Price D. Vaccines for measles, mumps and rubella in children. Cochrane Database of Systematic Reviews 2005, Issue

[9] C. Gallagher, M. Goodman, "Hepatitis B triple series vaccine and developmental disability in US children aged

1-9 years", Toxicological and Environmental Chemistry, September 2008

[10] Gallagher and Goodman. Hepatitis B Vaccination of Male Neonates and Autism Diagnosis, NHIS 1997-2002. J Toxicol Environ Health Part A (2010) vol. 73 (24) pp. 1665-77

[11] Journal of the Neurological Sciences 271 (2008) 110–118

[12] Acta Neurobiol Exp (Wars). 2010;70(2):147-64

[13] Bernard Et. Al. Medical Hypotheses (2001) 56(4), 462–471

[14] Pediatrics 2005;115;277-282

[15] A. Kamer et al, A prevalence estimate of pervasive developmental disorder among Immigrants to Israel and Israeli natives, Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol (2004) 39 : 141–145

[16] Ethipian Vaccine Schedule: Kane, Stanford School of Medicine, EPI in Ethiopia, 8 Nov 2004

[17] J Toxicol Environ Health A. 2010 Jan;73(19):1298-313

[18] James et. Al. NeuroToxicology 26 (2005) 1–8

[19] Goth et. Al., Uncoupling of ATP-mediated Calcium Signaling and Dysregulated IL-6 Secretion in Dendritic Cells by Nanomolar Thimerosal; doi:10.1289/ehp.8881

[20] Shaw et. Al., Nuromolecular Med. 2007;9(1):83-100

[21] Waly Et. Al., Molecular Psychiatry (2004), 1–13

[22] Hornig Et. Al., Molecular Psychiatry (2004), 1–13

[23] Baskin Et. Al., Molecular Psychiatry (2004), 1–13; DOI: 10.1093/toxsci/kfg126

[24] Said Havarinasab, Per Hultman, Autoimmunity Reviews 4 (2005) 270– 275

[25] Mutter Et. Al., Neuro Endocrinol Lett. 2005 Oct 30;26(5)

[26] Leong et. Al. [University of Calgary], NeuroReport v.12, n.4, 26mar01

[27] Toxicology and Applied Pharmacology 214 (2006) 99–108

[28] Bradtreet et al, A Case-Control Study of Mercury Burden in Children with Autistic Spectrum Disorders, Journal of American Physicians and Surgeons Volume 8 Number 3 Summer 2003

[29] Geier D., Geier M., Journal of Toxicology and Environmental Health, Part A, 70: 837–851, 2007

[30] Holmes et al, International Journal of Toxicology, 22:277–285, 2003

[31] Herbert M., Ph.D., NEUROSCIENTIST 11(5):417–440; 2005

[32] Vargas et al, Ann Neurol 2005;57:67–81

[33] Kern & Jones, Journal of Toxicology and Environmental Health, Part B, 9:485–499, 2006

[34] Kawashima et. Al., Digestive Diseases and Sciences, Vol. 45, No. 4 (April 2000), pp. 723–729

[35] Jyonouchi et. Al., Neuropsychobiology 2005;51:77–85

[36] Wakefield et al, European Journal of Gastroenterology & Hepatology 2005, 17:827–836

[37] Stajich et al., J Pediatr 2000;136;679-81

[38] Burbacher et. Al.,, Environmental Health Perspectives, Aug 2005; doi:10.1289/ehp.7712

[39] Atlanta Business Chronicle, April 13, 2011, Dane Indicted for Defrauding CDC, http://www.bizjournals.com/atlanta/news/2011/04/13/dane-indicted-for-defrauding-cdc.html. accessed 16/04/2011

[40] Josh Goldstein, The Philadelphia Inquirer, March 12, 2010, Autism-study doctor facing grant probe, http://www.philly.com/inquirer/health_science/daily/20100312_Autism-study_doctor_facing_grant_probe.html?page=1&c=y. accessed 19/11/2010

[41]  MMR cannot be exonerated without explaining increased incidence of autism BMJ 2001;323:163 ( 21 July )

[42]  How was the “MMR Prevalence” estimated? BMJ 322/7284/460.

[43] A.J. Wakefield, C. Stott, K. Limb/Medical Veritas 3 (2006) 796–802

[44]Statement of Marie McCormick, M.D., Sc.D., before the Committee on

Government Reform, U.S. House of Representatives. Apr 25, 2001, http://www7.nationalacademies.org/ocga/testimony/autsim.asp. Accessed Nov. 17, 2010

[45] MailOnline, March 22, 2006, “Former science chief : ‘MMR fears coming true’”

[46] Yazbak FE. Autism in the United States: a perspective. 2003;8:103-107

[47] CDC ASD Data & Statistics. Available at: http://www.cdc.gov/ncbddd/autism/data.html. Accessed Nov 17, 2010

[48] שרית רוזנבלום, "אחד ממאתיים", ידיעות אחרונות, 23 בפברואר, 2011, מחקרו של דר' מיכאל דוידוביץ', מכבי שירותי בריאות

[49] CBS Evening News, Sharyl Attkinsson, Family to Receive $1.5M+ in First-Ever Vaccine-Autism Court Award

[50] Oliveira et. Al., Dev Med Child Neurol. 2007 Oct;49(10):726-33

[51] Roser Pons Et. Al., Volume 144, Issue 1, Pages 81-85 (January 2004)

[52] Lucija Tomljenovic, Christopher A. Shaw, Do aluminum vaccine adjuvants contribute to the rising prevalence of autism?, Journal of Inorganic Biochemistry, Available online 23 August 2011, ISSN 0162-0134, 10.1016/j.jinorgbio.2011.08.008

[53] Demicheli V, Rivetti A, Debalini MG, Di Pietrantonj C, Using the combined vaccine for protection of children against measles, mumps and rubella Updated, Published Online: February 15, 2012

[54] Delong G. A positive association found between autism prevalence and childhood vaccination uptake across the U.S. population. J Toxicol Environ Health A. 2011;74(14):903-16

[55] Sharyl Attkisson, Vaccines, Autism and Brain Damage: What's in a Name?, CBS NEWS, September 14, 2010 (retrieved July 27, 2013)

[56] Theresa A. Deisher, et. al., Impact of environmental factors on the prevalence of autistic disorder after 1979, J Pub Health and Epidemiology, Vol. 6(9), pp. 271-284, September 2014

אתם כאן: Home בטיחות חיסונים חיסונים ואוטיזם האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם?