תימרוסל (Thimerosal)

תימרוסל ידוע כתרכובת אנטיספטית ואנטי פטרייתית. מצוי כחומר משמר בחיסונים, חיסוני אימונוגלובולינים, במוצרים אופטלמולוגים (לטיפול בבעיות עיניים) ובדיו לכתובות קעקע.

בשל היותו שנוי במחלוקת, החלו להוציא אותו מחיסוני ילדות במדינות רבות בעולם1.

תימרוסל הוא תרכובת המכילה כספית. בגוף הוא מתפרק למתיל-כספית. תימרוסל נמצא בשורה של חיסונים הניתנים הן לנשים בהריון (בחיסון ה- RH), לתינוקות, פעוטות וילדים, מהווה פוטנציאל לפגיעה נוירולוגית בהתפתחות ילדים2. רוב תופעות הלוואי הידועות הקשורות לכספית, הן נוירולוגיות3-6.

מינון של 0.01% של תימרוסל, עלול לגרום לתופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית, גם שנים אחרי החיסון. בויכוח הוותיק לגבי הקשר בין חיסון ה- MMR לנטייה לאוטיזם, נקשר שמו של החומר בקשר הדוק לתופעות הנוירולוגיות מנזקי חיסונים7-9. מחקרים נוספים הראו קשר בין העלייה בהפרעות נוירולוגיות לבין תימרוסל, הפרעות הכוללות אוטיזם, הפרעות בספקטרום האוטיסטי, טיקים, הפרעות קשב וריכוז והפרעות רגשיות22.

נושא בטיחות התימרוסל בחיסונים לא עלה לדיון עד לסוף שנות ה- 90, כאשר עלו החששות לגבי מתן מינון גבוה של תימרוסל בשיעור של 0.1 מיקרוגרם לכל קילוגרם משקל לתינוקות ופעוטות10.

תימרוסל ידוע כאחד האלרגנים הנפוצים ביותר ועם זאת נמצא בשימוש רחב בתעשייה הפרמצבטית11.

בתעשיית החיסונים הוא משמש כחומר משמר, אך עם זאת נכשל במניעת זיהום חיידקי בחיסון המכיל טטנוס, דיפטריה ושעלת12 והחליש אנטיגנים שונים בחיסונים נוספים13-14.

נמצא כי בתוכנית החיסונים המלאה, נחשפים התינוקות לרמות תימרוסל גבוהות מן המותר הנקבע ע"י ה- WHO דבר שגרם למדינות רבות להימנע משימוש בחיסונים המכילים תימרוסל בנשים בהריון ובתינוקות2.

העלייה בריכוז הכספית בדם של פעוטות כתוצאה מהימצאות תימרוסל בחיסון גבוהה15 ונוכחותו בדם נמשכת זמן רב יותר מאשר אצל מבוגרים16.

בבדיקות אלרגיה שבוצעו למבוגרים (patch test) הסובלים ממחלות אלרגיות (כגון דרמטיטיס ודומיו) בנורווגיה, נמצא כי 1.9% מהנבדקים הגיבו תגובה אלרגית לתימרוסל17. מחקר זהה בגרמניה הראה כי 6.6% אלרגיים לתימרוסל18 בעוד שבדנמרק, בה תימרוסל הוצא מחיסונים, הייתה ירידה משמעותית ברמות האלרגיה לתימרוסל19. תוצאות נוספות נצפו בפולין (עם 11.7% אלרגיים בקרב ילדים בגיל 7-8 ו- 37.6% בקרב ילדים בגיל 16-17). נמצאה קורלציה בין כמות החיסונים הניתנים לאורך השנים המכילים תימרוסל לבין אחוז האלרגיים לחומר זה באוכלוסיה20.

תימרוסל הינו חומר רעיל מאד בשאיפה, בליעה ומגע עם העור ומהווה סיכון עם הצטברותו בגוף21. תימרוסל, המתפרק בגוף למתיל-כספית, הינו בעל יכולת חדירה הן למוח (דרך ה- blood brain barrier) ודרך השלייה. מסיבה זו הוציאו את התימרוסל מכל החיסונים הניתנים לילדים החל משנת 1999 וכיום הוא נמצא רק בחלק מחיסוני השפעת השונים וחיסון הדיפטריה-טטנוס (הניתן במקרים מסויימים, לא כחלק מתכנית החיסונים השגרתית).

 


1. Bigham M, Copes R. (2005)Thiomersal in vaccines: balancing the risk of adverse effects with the risk of vaccine-preventable disease.Drug Saf.28:89-101

2. Dorea JG.(2010)Making sense of epidemiological studies of young children exposed to thimerosal in vaccines. Clin Chim Acta. 411:1580-6

3. Trasande L, Landrigan PJ, Schechter C. (2005) Public health and economic consequences of methyl mercury toxicity to the developing brain.Environ Health Perspect. 113:590-6.

4. Cohen JT, Bellinger DC, Shaywitz BA.(2005)A quantitative analysis of prenatal methyl mercury exposure and cognitive development.Am J Prev Med.29:353-65

5. Palmer RF, Blanchard S, Stein Z, Mandell D, Miller C. (2006) Environmental mercury release, special education rates, and autism disorder: an ecological study of Texas.Health Place.12:203-9

6. Palmer RF, Blanchard S, Wood R.(2009)Proximity to point sources of environmental mercury release as a predictor of autism prevalence.Health Place.15:18-24

7. Geier DA, Geier MR. (2005) A two-phased population epidemiological study of the safety of thimerosal-containing vaccines: a follow-up analysis.Med Sci Monit. 11:CR160-70

8. Aschner M, Ceccatelli S. (2010) Are neuropathological conditions relevant to ethylmercury exposure?.Neurotox Res.18:59-68

9. Landrigan PJ. (2010) What causes autism? Exploring the environmental contribution.Curr Opin Pediatr.22:219-25

10. Counter SA, Buchanan LH. (2004)Mercury exposure in children: a review.Toxicol Appl Pharmacol. 198:209-30

11. Thyssen JP, Linneberg A, Menné T, Johansen JD. (2007)The epidemiology of contact allergy in the general population--prevalence and main findings.Contact Dermatitis.57:287-99

12. Stetler HC, Garbe PL, Dwyer DM, Facklam RR, Orenstein WA, West GR, Dudley KJ, Bloch AB. (1985) Outbreaks of group A streptococcal abscesses following diphtheria-tetanus toxoid-pertussis vaccination.Pediatrics. 75:299-303

13. PUZISS M, WRIGHT GG. (1963)Studies on immunity in anthrax. X. Gel-adsorbed protective antigen for immunization of man.J Bacteriol.85:230-6

14. Nelson EA, Gottshall RY.(1967)Enhanced toxicity for mice of pertussis vaccines when preserved with Merthiolate.Appl Microbiol.15:590-3

15. Pichichero ME, Gentile A, Giglio N, Umido V, Clarkson T, Cernichiari E, Zareba G, Gotelli C, Gotelli M, Yan L, Treanor J. (2008)Mercury levels in newborns and infants after receipt of thimerosal-containing vaccines.Pediatrics. 121:e208-14

16. Marn-Pernat A, Buturović-Ponikvar J, Logar M, Horvat M, Ponikvar R.(2005)Increased ethyl mercury load in protein a immunoadsorption.Ther Apher Dial.9:254-7

17. Dotterud LK, Smith-Sivertsen T. (2007)Allergic contact sensitization in the general adult population: a population-based study from Northern Norway.Contact Dermatitis.56:10-5

18. Uter W, Ludwig A, Balda BR, Schnuch A, Pfahlberg A, Schäfer T, Wichmann HE, Ring J. (2004)The prevalence of contact allergy differed between population-based and clinic-based data.J Clin Epidemiol.57:627-32

19. Thyssen JP, Linneberg A, Menné T, Johansen JD. (2010) The epidemiology of contact allergy in the general population--prevalence and main findings.Contact Dermatitis. 62:75-87

20. Czarnobilska E, Obtulowicz K, Dyga W, Spiewak R. (2011)The most important contact sensitizers in Polish children and adolescents with atopy and chronic recurrent eczema as detected with the extended European Baseline Series.Pediatr Allergy Immunol.22:252-6.

21. Safety data sheet Thimerosal, Merck 2005-06-12

22. Young HA, Geier DA, Geier MR. (2008).Thimerosal exposure in infants and neurodevelopmental disorders: an assessment of computerized medical records in the Vaccine Safety Datalink.Journal of the Neurological Sciences271:110–118