Comodo SSL

ההיסטוריה של מחלות זיהומיות ושינוי חברתי

בוודאי כבר הבנתם, מהמאמר הקודם שלי, שהחלטתי לחקור את נושא החיסונים. והיום אני רוצה להאיר את הזרקור על המידע שהתקשורת בוחרת להתעלם ממנו.

אנחנו כאינדיבידואלים, מחפשים תשובות כמעט לכל דבר בחיפוש פשוט ברשת האינטרנט, אך האם זהו המקרה גם בנושא החיסונים? נראה שאצל מרבית הציבור התשובה היא לא, ואני תוהה למה. אצל חלק מדובר בפרה קדושה שאין לגעת בה, לאחרים אמונה עיוורת, אבל בראייתי אין דבר שאינו פתוח לדיון, במיוחד כאשר מדובר בבריאותנו ובבריאות ילדינו.

העובדה היא כי בטיחות החיסונים מעולם לא נבדקה ולא בוצע אף ניסוי קליני בחיסונים המשווה את החיסון אל מול פלסבו (אינבו) אמתי, צריכה להיאמר בראש חוצות לכלל הציבור.

אבל לפני שנדון על ענייני בטיחות החיסונים, אבקש לגעת בקונספציה השגורה בפי כל, האם אכן חיסונים היוו את אחד הנדבכים החשובים ביותר בבריאות הציבור?

ד"ר אדוארד קאס, בזמן כהונתו כראש הארגון למחלות מדבקות, וכמומחה מאד מוערך בתחום, נתן הרצאה בכנס השנתי שבארה"ב בשנת 1970 בנושא מחלות זיהומיות. בכנס הוא הציג תרשים אשר מראה את הירידה העצומה בתמותה ממחלות זיהומיות מדבקות כמו חצבת, שעלת, שנית (סקרלטינה) וזאת לפני כניסת החיסונים לשימוש!

 

התמותה מחצבת ירדה לפני החיסונים

תרשים המראה את הירידה בתמותה מחצבת לפני כניסת החיסונים (במאמר המלא ניתן למצוא את כל התרשימים אשר הוצגו על ידיו בכנס ואת הרצאתו המלאה).

 

לדברי ד"ר קאס, הירידה בתמותה ממחלות אלו עולה בקנה אחד עם העליה בגורמים סוציואקונומים המתבטאים בעליה בתברואה, עליה באיכות המים והמזון וכיו"ב.

ד"ר קאס מסכם לעמיתיו ואומר: "זה הדבר הכי חשוב שקרה בהיסטורית הבריאות של האנושות".

הציטוט מתוך הרצאתו של ד"ר קאס מובא להלן:

הירידה בסדרי גודל אלו הנם במתאם ישיר למצב התברואתי, ומהווה את הדבר החשוב ביותר בהיסטורית הבריאות של האנושות, ועם זאת יש לנו רק רעיון מעורפל ובסיסי ביותר של כיצד קרה הדבר ובאיזה מנגנון משפיע השיפור בתברואה על הירידה בתחלואה ממחלות זיהומיות.

הוא מציע בסוף הרצאתו לקיים מחקרים נוספים בתחום לבחון סוגיה זו.

בהמשך למאמר המובא לעיל, ב-1977 מק'קינלאי ומק'קינלאי, במחקרם "שאלת תרומתם של מדדים רפואיים על הירידה בתמותה בארה"ב במאה העשרים" טוענים כי תרומתם של חיסונים ומדדים רפואיים התערבותיים, דוגמת אנטיביוטיקה, היו אחראים על בין 1% ועד 3.5% בירידה בתמותה מאז 1900. במילים אחרות, 96.5% מהירידה בתמותה לא היתה קשורה כלל וכלל לכניסת החיסונים! אלא לשיפור בתנאי התברואה.

האם הוליכו אותנו שולל? נראה שהתשובה היא כן. עינינו כוסו ומסתבר שכך גם עיניו של העולם הרפואי, פרט לאלו אשר חקרו ולמדו את הנושא בעצמם, ואשר משמיעים את קולם ברבים, אם יורשה לי לומר, תוך סיכון גדול.

העולם הרפואי מפיץ היסטריה ופחד ואנו שבויים בכוחן של חברות התרופות הגדולות, אשר משקיעות מיליארדים על מנת למחוץ כל מחקר אשר מצביע על ערעור בטיחות החיסונים. שאלו את עצמכם, מדוע?

בואו נחשוב על זה רגע, אם העולם הרפואי היה מקשיב לחוקרים אלו ואחרים ומשקיע מאמץ גדול יותר בשיפור איכות המזון והמים, הפחתת זיהום האוויר וכדומה, ומן הצד השני לא היה מחדיר לילדינו חומרים המזיקים לבריאותם, ייתכן ובריאות אוכלוסיית העולם היתה משתפרת לאין שיעור.

אם כן, אנו יודעים כי חיסונים תרמו רק במעט לירידה בתמותה ממחלות זיהומיות בעולם, אבל הבה נשאל את השאלה המתבקשת: האם בעקבות החיסונים ילדים בריאים יותר? כלומר האם ילדים מחוסנים בריאים יותר מילדים שאינם מחוסנים?

תרצו להאמין כי התשובה לשאלה זו נחקרה בעשרות מחקרים, אך תופתעו לדעת כי רק מחקר חלוצי אחד בדק את השאלה – מי בריא יותר?

המחקר בדק ילדים בגילאי 6-12, מחוסנים ובלתי מחוסנים, והסתכל על בריאותם הכללית. ממצאי המחקר הראו כי ילדים בלתי מחוסנים חלו בסבירות גבוהה יותר בשעלת ובאבעבועות רוח מילדים מחוסנים, אך חלו בסבירות נמוכה בהרבה בדלקות ריאות, אוזניים, אלרגיות ומחלות נוירולוגיות.

אז מי לדעתכם הקבוצה הבריאה יותר?

שוב אבקש כי לא תיקחו את מילותי כמילים חקוקות בסלע, תעשו את המחקר שלכם!

מידע ניתן למצוא בעמותה למתן מידע על חיסונים www.hisunim.org.il .
בסופו של דבר, מדובר בבריאות ילדינו בעתיד הדורות הבאים.
אני לא אומרת לכם לחסן או לא לחסן, אני רק מציעה כי תלמדו יותר את הנושא. האחריות על בריאות ילדיכם היא שלכם בלבד, אל תיסחפו להחלטה ללא ידע.